סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ״ט
וְעָשׂוּ כֵּן וְהִתְחִילוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּדִינָה מִשָּׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵלּוּ וְחִפְּשׂוּ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל וְהָיוּ תּוֹפְסִים אֶת אֵיזֶה אָדָם וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: מֵהֵיכָן בָּאתָ לְכָאן ? עַד שֶׁנִּתְבָּרְרוּ אֶצְלָם הָאֲנָשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַנַּ"ל וְגֵרְשׁוּ אוֹתָם וְתִקְּנוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵעֲבֵרוֹת הַנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה רַעַשׁ אֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַמְשֻׁגָּע שֶׁהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר שֶׁהוּא הַגַּנָּנִי וְכָל אֶחָד מַחֲזִיק אוֹתוֹ לִמְשֻׁגָּע וְזוֹרְקִין אַחֲרָיו אֲבָנִים וּמְגָרְשִׁין אוֹתוֹ אֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן אוּלַי הוּא הוּא הַגַּנָּנִי בֶּאֱמֶת ? ! וְהָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם [הַיְנוּ לִפְנֵי אֵלּוּ שֶׁיָּשְׁבוּ וְתִקְּנוּ אֶת הַמְּדִינָה וְגַם הוּא הַיְנוּ הַחֵרֵשׁ שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה הָיָה שָׁם] וְאָמַרְתִּי: בְּוַדַּאי זֶה הוּא הַגַּנָּנִי בֶּאֱמֶת! [נִמְצָא שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ הַמְּדִינָה הַזּאת] נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה מֵאוֹתוֹ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים כִּי אֲנִי תִּקַּנְתִּי אֶת הַמְּדִינָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל וְעַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם בְּמַתָּנָה אֶת הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁלִּי!