סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות מ״ח

וְאָמַר הֵן [אֲנִי יָכוֹל לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם לְשָׁם] אַךְ אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לָבוֹא לְשָׁם כִּי כְּשֶׁתִּתְקָרְבוּ לְשָׁם לא תּוּכְלוּ לִסְבּל אֶת קוֹל הַיְלָלָה מֵאַחַר שֶׁגַּם כָּאן אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לִסְבּל, וְאַתֶּם מֻכְרָחִים גַּם כֵּן לְיַלֵּל כַּנַּ"ל כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְשָׁם לא תּוּכְלוּ לִסְבּל כְּלָל וּבַיּוֹם [אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם כִּי בַּיּוֹם] אִי אֶפְשָׁר לִסְבּל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם כִּי בַּיּוֹם מִתְקַבְּצִים שָׁם צִפֳּרִים אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַזּוּג הַנַּ"ל וְהֵם מְנַחֲמִים וּמְשַׂמְּחִים אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַזּוּג הַנַּ"ל בִּשְׂמָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד מְאד וְאוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין שֶׁעֲדַיִן אֶפְשָׁר שֶׁתִּמְצְאוּ זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁבַּיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לִסְבּל אֶת גּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְקוֹל הַצִּפֳּרִים שֶׁמְּשַׂמְּחִים אוֹתָם אֵינוֹ נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, רַק כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְשָׁם אֲבָל קוֹל הַזּוּג הַנַּ"ל שֶׁמְּיַלְּלִים בַּלַּיְלָה, הוּא נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם מֵחֲמַת זֶה כַּנַּ"ל אָמְרוּ לוֹ: [הַיְנוּ הַחֲכָמִים הַנַּ"ל אָמְרוּ לָזֶה שֶׁצַּוָּארוֹ עָקוֹם] וְאַתָּה יָכוֹל לְתַקֵּן זאת ?