סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ע״ח

כִּי פַּעַם אַחַת חָשַׁק מֶלֶךְ אֶחָד בְּבַת מַלְכָּה וְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלוֹת לְתָפְסָהּ עַד אֲשֶׁר עָלְתָה בְּיָדוֹ וּתְפָסָהּ פַּעַם אַחַת חָלַם לוֹ לְאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִיא עָמְדָה עָלָיו וְהָרְגָה אוֹתוֹ וְהֵקִיץ וְנִכְנַס הַחֲלוֹם בְּלִבּוֹ וְקָרָא לְכָל פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת וּפָתְרוּ לוֹ כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם הַחֲלוֹם כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁהִיא תַּהֲרג אוֹתוֹ וְלא יָכל הַמֶּלֶךְ לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לָהּ יַהֲרג אוֹתָהּ צַר לוֹ יְשַׁלְּחָהּ מֵעַל פָּנָיו זֶה חָרָה לוֹ, כִּי אִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה וְזֶה חָרָה לוֹ מְאד כִּי הוּא הִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֶיהָ כָּל כָּךְ, וְעַתָּה תָּבוֹא לְיַד אַחֵר וְגַם אִם יְשַׁלְּחָהּ וְתָבוֹא לְיַד אַחֵר עַתָּה בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם הַחֲלוֹם שֶׁהִיא תַּהֲרג אוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא אֵצֶל אַחֵר יַחֲזִיקָהּ אֶצְלוֹ הוּא מִתְיָרֵא מֵחֲמַת הַחֲלוֹם כַּנַּ"ל וְלא יָדַע הַמֶּלֶךְ מַה לַּעֲשׂוֹת לָהּ בֵּין כָּךְ נִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה שֶׁלָּהּ אֶצְלוֹ קְצָת קְצָת, מֵחֲמַת הַחֲלוֹם וּבְכָל פַּעַם נִתְקַלְקֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן הִיא גַּם הִיא נִתְקַלְקֵל גַּם כֵּן הָאַהֲבָה אֶצְלָהּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֶצְלָהּ שִׂנְאָה עָלָיו וּבָרְחָה מִפָּנָיו.