סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות י״ב

פַּעַם אַחַת אָמְרָה לָהֶם, שֶׁתֵּלֵךְ עִמָּהֶם עַל הַיָּם וְהָלְכוּ עִמָּהּ, וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים שָׁם וְאָמְרָה לָהֶם, שֶׁתְּכַבֵּד אוֹתָם בְּיַיִן טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ וְנָתְנָה לָהֶם מֵהַיַּיִן שֶׁבַּסְּפִינָה וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְנָפְלוּ וְשָׁכְבוּ וְהָלְכָה וְהִתִּירָה הַסְּפִינָה וּפֵרְשָׂה הַוִּילוֹנוֹת [המפרשים] וּבָרְחָה עִם הַסְּפִינָה וְהֵם [הַיְנוּ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו] הֵצִיצוּ וְרָאוּ שֶׁהַסְּפִינָה אֵינֶנָּהּ וְנִבְהֲלוּ מְאד וְאָמַר הַמֶּלֶךְ: הִזָּהֲרוּ שֶׁלּא לְהַגִּיד לָהּ פִּתְאם כִּי צַעֲרָהּ יִהְיֶה גָּדוֹל מְאד עַל סְפִינָה יְקָרָה כָּזוֹ [כִּי הַמֶּלֶךְ לא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ בָּרְחָה עִם הַסְּפִינָה וְהָיָה סָבוּר שֶׁהִיא עֲדַיִן בְּחַדְרָהּ] גַּם אוּלַי תִּסְבּר, שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן לְאֶחָד אֶת הַסְּפִינָה רַק יִשְׁלְחוּ אֶת שְׂרָרָה אַחַת מֵהַבְּנוֹת שָׂרִים הַנַּ"ל לְהַגִּיד לָהּ בְּחָכְמָה וְהָלְכוּ לְחֶדֶר אֶחָד וְלא מָצְאוּ אָדָם וְכֵן לְחֶדֶר שֵׁנִי וְכֵן לְכָל הָאַחַד עָשָׂר חֲדָרִים וְלא מָצְאוּ אָדָם וְהִסְכִּימוּ לִשְׁלחַ בַּלַּיְלָה שְׂרָרָה זְקֵנָה לְהַגִּיד לָהּ וְהָלְכוּ לְחַדְרָהּ וְלא מָצְאוּ אָדָם, וְנִבְהֲלוּ מְאד וַאֲבִיהֶן שֶׁל הַבְּנוֹת שָׂרִים הַנַּ"ל שֶׁהָיוּ רְגִילִים שֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶם אִגְּרוֹת זֶה מִזֶּה וְעַתָּה רָאוּ שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים אִגְּרוֹת וְאֵין לָהֶם שׁוּם אִגֶּרֶת מִבְּנוֹתֵיהֶם עָמְדוּ הַשָּׂרִים וְנָסְעוּ בְּעַצְמָן לְשָׁם וְלא מָצְאוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם וְחָרָה לָהֶם מְאד וְאָמְרוּ לִשְׁלחַ אֶת הַמֶּלֶךְ [דְּהַיְנוּ לְמָקוֹם שֶׁשּׁוֹלְחִין הַחַיָּבִים מִיתָה] כִּי הֵם הָיוּ הַשָּׂרֵי מְלוּכָה אַךְ נִתְיַשְּׁבוּ מֶה חָטָא הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתְחַיֵּב שִׁלּוּחַ כִּי נֶאֱנַס בַּדָּבָר ? וְהִסְכִּימוּ לְהַעֲבִירוֹ מִמַּלְכוּתוֹ וּלְגָרְשׁוֹ וְהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ וְגֵרְשׁוּהוּ וְהָלַךְ לוֹ.