סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ג׳

אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַקֵּיסָר אַחַר בִּתּוֹ וֶהֱבִיאָהּ לְבֵיתוֹ גַּם הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אַחַר בְּנוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ וְהָיוּ מְדַבְּרִים שִׁדּוּכִים לְבַת הַקֵּיסָר וְלא רָצְתָה שׁוּם שִׁדּוּךְ מֵחֲמַת הִתְקַשְּׁרוּת הַנַּ"ל וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה מְגַעְגֵּעַ מְאד אַחֲרֶיהָ גַּם הַבַּת קֵיסָר הָיְתָה עֲצֵבָה תָּמִיד וְהָיָה הַקֵּיסָר מוֹלִיכָהּ לַחֲצֵרוֹת שֶׁלּוֹ וּפָלָטִין [ארמון] שֶׁלּוֹ וְהֶרְאָה אוֹתָהּ גְּדֻלָּתָהּ וְהִיא הָיְתָה עֲצֵבָה וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה מְגַעְגֵּעַ מְאד אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנֶּחֱלָה וְכָל מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל מָה אַתָּה חוֹלֶה, לא רָצָה לְהַגִּיד וְאָמְרוּ לְהַמְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ: אוּלַי תּוּכַל אַתָּה לַחֲקר אֶצְלוֹ ? וְאָמַר לָהֶם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא הָיָה עִמּוֹ אָז בַּמָּקוֹם שֶׁלָּמַד שָׁם, וְהִגִּיד לָהֶם הַדָּבָר וַאֲזַי נִזְכַּר הַמֶּלֶךְ, שֶׁכְּבָר נִתְחַתֵּן הוּא עִם הַקֵּיסָר מִקּדֶם וְהָלַךְ וְכָתַב לְהַקֵּיסָר, שֶׁיָּכִין עַצְמוֹ עַל הַחֲתֻנָּה כִּי כְּבָר נִתְקַשְּׁרוּ מִקּדֶם כַּנַּ"ל וְלא רָצָה הַקֵּיסָר אַךְ לא הָיָה יָכוֹל לְהָעִיז וּלְסָרֵב וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ בְּנוֹ אֵלָיו, וְיִרְאֶה אִם יוּכַל לִנְהג מְדִינוֹת אֲזַי יַשִּׂיא בִּתּוֹ אֵלָיו וְשָׁלַח בְּנוֹ אֵלָיו [הַיְנוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלַח בְּנוֹ לְהַקֵּיסָר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַקֵּיסָר כַּנַּ"ל] וְהוֹשִׁיבוֹ הַקֵּיסָר בְּתוֹךְ חֶדֶר וּמָסַר לוֹ נְיָרוֹת שֶׁל עִסְקֵי הַמְּדִינָה לִרְאוֹת אִם יוּכַל לִנְהג אֶת הַמְּדִינָה וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד לִרְאוֹת אוֹתָהּ וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִרְאוֹתָהּ.