סיפורי מעשיות · מעשה ג׳ · אות כ׳

אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם קָרָא לְבָנָיו וְצִוָּה לָהֶם וְאָמַר לָהֶם אֲנִי מַנִּיחַ לָכֶם זֶה הַסֵּפֶר. וַהֲלּא אַתֶּם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לִי כּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם זֶה הַסֵּפֶר בִּקְדֻשָּׁה וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק יֵשׁ לִי אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אַתֶּם אַל תִּשְׁתַּמְשׁוּ בּוֹ אֲפִלּוּ אִם יִמָּצֵא אֶחָד מִכֶּם שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה אַף עַל פִּי כֵן אַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק יִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִפְטַר הֶחָכָם, וְהָלַךְ הַסֵּפֶר בִּירֻשָּׁה וּבָא לְבֶן בְּנוֹ וְהָיָה לוֹ כּחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַזָּקֵן.