סיפורי מעשיות · מעשה ד׳ · אות ו׳

אַחַר כָּךְ מֵת הַמֶּלֶךְ וְנַעֲשָׂה בְּנוֹ מֶלֶךְ וְהוּא הִתְחִיל לְהַנְהִיג מְדִינָתוֹ בְּרַכּוּת מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁרָצוּ לְהַכְרִית אֶת אָבִיו כַּנַּ"ל וְכָבַשׁ מְדִינוֹת רַבּוֹת וְהָיָה חָכָם גָּדוֹל מְאד וְצִוָּה לְקַבֵּץ וְלִקְרוֹת אֶת כָּל הַחוֹזֵי כּוֹכָבִים שֶׁיַּגִּידוּ מֵאֵיזֶה דָּבָר יוּכַל לִהְיוֹת נִכְרָת זַרְעוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמר מִזֶּה וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁזַּרְעוֹ לא יֻכְרַת, רַק שֶׁיִּשְׁמר מִשּׁוֹר וָשֶׂה וְכָתְבוּ זאת בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְצִוָּה לְבָנָיו שֶׁיִּנְהֲגוּ גַּם כֵּן כְּמוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ רַכָּה וּמֵת.