סיפורי מעשיות · מעשה ד׳ · אות ט׳

וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל הַר גָּבוֹהַּ וְהָיוּ כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת מְאִירִין בְּאוֹתוֹ הָאָדָם וּכְשֶׁהָיָה אָדָם צָרִיךְ לְאֵיזֶה עֵצָה אוֹ אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן אִם לַעֲשׂוֹתוֹ אִם לָאו הָיָה עוֹמֵד נֶגֶד אוֹתוֹ הָאֵיבָר שֶׁל הַמִּין מַתֶּכֶת הַשַּׁיָּךְ לְחֵלֶק הָעוֹלָם שֶׁהוּא מִשָּׁם וְהָיָה חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ אִם לַעֲשׂוֹת אִם לָאו וּכְשֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הָיָה מֵאִיר וּמַזְרִיחַ אוֹתוֹ הָאֵיבָר וְאִם לָאו הָיָה נֶחְשָׁךְ הָאֵבָר [כָּל זֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל] וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה כּוֹבֵשׁ כָּל הָעוֹלָם וְאָסַף מָמוֹן רַב.