סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ג׳

וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לוֹ הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ הַנִּמּוּסִים וְהַהַנְהָגָה שֶל כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ אֶת הַסֵּפֶר, הָיָה רוֹאֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ הַהַנְהָגָה וְהַנִּמּוּסִים שֶׁל הָאֻמָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ עוֹשִין בַּעֲלֵי הַשְּׂחוֹק מַמָּשׁ כִּי מִסְּתָמָא גַּם זֶה שֶׁעָשָׂה הַצְּחוֹק וְהַקומדיה רָאָה גַּם כֵּן אֶת הַסֵּפֶר הַנַּ"ל וּבְתוֹךְ שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל הַסֵּפֶר רָאָה שֶׁהָיָה עַכָּבִישׁ, שֶׁהָיָה מְרַחֵשׁ עַל צִדֵּי הַסֵּפֶר דְּהַיְנוּ עַל חֻדֵּי הַדַּפִּין וּמִצַּד הַשֵּׁנִי הָיָה עוֹמֵד זְבוּב מִן הַסְּתָם לְהֵיכָן הוֹלֵךְ הָעַכָּבִישׁ ? אֶל הַזְּבוּב וּבְתוֹךְ שֶׁהָיָה הָעַכָּבִישׁ מְרַחֵשׁ וְהוֹלֵךְ אֶל הַזְּבוּב בָּא רוּחַ וְהֵרִים אֶת הַדַּף מִן הַסֵּפֶר וְלא הָיָה הָעַכָּבִישׁ יָכוֹל לֵילֵךְ אֶל הַזְּבוּב וְחָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ וְעָשְׂתָה עַצְמָהּ בְּעָרְמָה כְּאִלּוּ הִיא חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ רוֹצֶה עוֹד לֵילֵךְ אֶל הַזְּבוּב וְחָזַר הַדַּף לִמְקוֹמָהּ וְחָזְרָה הָעַכָּבִישׁ לֵילֵךְ אֶל הַזְּבוּב וַאֲזַי שׁוּב הֵרִים הַדַּף וְלא הִנִּיחָהּ [הַיְנוּ שֶׁהַדַּף חָזַר וְהֵרִים אֶת עַצְמוֹ, וְלא הִנִּיחַ אֶת הָעַכָּבִישׁ לֵילֵךְ אֶל הַזְּבוּב] וְחָזְרָה וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים אַחַר כָּךְ שׁוּב חָזְרָה הָעַכָּבִישׁ לֵילֵךְ אֶל הַזְּבוּב וְהָיְתָה מְרַחֶשֶׁת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁכְּבָר חָטְפָה עַצְמָהּ בְּרֶגֶל אֶחָד עַל הַדַּף וְשׁוּב הֵרִים הַדַּף אֶת עַצְמוֹ וְהִיא כְּבָר הָיְתָה עַל הַדַּף קְצָת וַאֲזַי הִנִּיחַ הַדַּף אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה הָעַכָּבִישׁ תַּחְתָּיו בֶּחָלָל בֵּין דַּף לְדַף וְהָיְתָה מְרַחֶשֶׁת שָׁם, וְנִשְׁאֲרָה מַטָּה מַטָּה עַד שֶׁלּא נִשְׁאַר מִמֶּנָּה כְּלוּם [וְהַזְּבוּב לא אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ].