סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ז׳

אַחַר כָּךְ לָקְחוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל וְחָזְרוּ וְהֶעֱמִידוּ יַחַד אֶת הַתמונת דיוקן כְּבָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַכֶּתֶר לָקְחוּ וְרָחֲצוּ אוֹתוֹ וְחָזְרוּ וּתְלָאוּם בִּמְקוֹמָם וְהֵקִיץ הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּכֵּל תֵּכֶף עַל הַדַּף שֶׁהֵגֵן עָלָיו מֵאֵיזֶה נִמּוּס שֶׁל אֵיזֶה אֻמָּה הוּא וְרָאָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ הַנִּמּוּס שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל [עַל הַדַּף] בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְהֵבִין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁהוּא עַצְמוֹ בְּוַדַּאי יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל רַק מָה עוֹשִׂין לְהַחֲזִיר לְמוּטָב כֻּלָּם לַהֲבִיאָם לְהָאֱמֶת ? וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסַּע לְבַקֵּשׁ חָכָם שֶׁיִפְתּר לוֹ הַחֲלוֹם כַּהֲוָיָתוֹ וְלָקַח עִמּוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְנָסַע לְהָעוֹלָם לא כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, רַק כְּאִישׁ פָּשׁוּט וְהָיָה נוֹסֵעַ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְשָׁאַל, אֵיךְ נִמְצָא חָכָם שֶׁיּוּכַל לִפְתּר חֲלוֹם כַּהֲוָיָתוֹ וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁשָּׁם וְשָׁם נִמְצָא חָכָם כָּזֶה וְנָסַע לְשָׁם וּבָא אֶל הֶחָכָם, וְסִפֵּר לוֹ הָאֱמֶת, אֵיךְ שֶׁהוּא מֶלֶךְ וְכָבַשׁ מִלְחָמוֹת וְכָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כַּנַּ"ל וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִפְתּר חֲלוֹמוֹ וְהֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינִי יָכוֹל לִפְתּר רַק שֶׁיֵּשׁ זְמַן בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ וַאֲזַי אֲנִי מְקַבֵּץ כָּל סַמְמָנֵי הַקְּטרֶת וְעוֹשֶׂה מֵהֶם מֻרְכָּב וּמְעַשְּׁנִין אֶת הָאָדָם בְּאֵלּוּ הַקְּטרֶת וְאוֹתוֹ הָאָדָם חוֹשֵׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה לִרְאוֹת וְלֵידַע וַאֲזַי יֵדַע הַכּל.