סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות י״א
אַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ עִם הַפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ. גַּם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי שְׁתֵּי הָאֻמָּנוּת, מִי יוֹדֵעַ, פֶּן לא יֻחְשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם טוֹב לִי לִלְמד אֻמָּנוּת, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה לְעוֹלָם וְחָקַר בַּהֲבָנָה וּפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ לִלְמד רפואה [מקצוע רפואה] שֶׁהוּא דָּבָר הַצָּרִיךְ וְחָשׁוּב תָּמִיד וְדֶרֶךְ לִמּוּד רפואה שֶׁצְּרִיכִין לִלְמד מִקּדֶם לָשׁוֹן לטינית, וְהַכְּתָב וְלִלְמד חָכְמוֹת פִילוֹסוֹפְיָא וְהוּא מֵחֲמַת הֲבָנָתוֹ לָמַד גַּם זאת בִּזְמַן מֻעָט, בְּרֶבַע שָׁנָה וְנַעֲשָׂה דוקטור גָּדוֹל וּפִילוֹסוֹף וְחָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת.