סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ט״ז

וְכֵן בְּמַלְבּוּשִׁים הָיָה לָהֶם בְּשֻׁתָּפוּת, לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ מעיל פשוט [מעיל פרווה חורפי] אֶחָד וכְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבּש המעיל הפשוט, כְּגוֹן לֵילֵךְ לַשּׁוּק הָיָה אוֹמֵר אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַמעיל הפשוט! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבּש מעיל עליון [בגד מכובד יותר] לֵילֵךְ בֵּין אֲנָשִׁים הָיָה אוֹמֵר. אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַמעיל עליון! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ הַמעיל הפשוט וְהָיָה מִתְעַנֵּג מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ: כַּמָּה יָפֶה הַמעיל עליון הַזֶּה! כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְקפוטה [בגד מכובד עוד יותר], כְּגוֹן לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה מְצַוֶּה וְאוֹמֵר: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַקפוטה! וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ הַמעיל הפשוט וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה הַקפוטה הַזֶּה! וְכֵן כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבּשׁ יוּפָּא [בגד מכובד עוד יותר] הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ גַּם כֵּן הַמעיל הפשוט וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמִתְעַנֵּג גַּם כֵּן: כַּמָּה יָפֶה וְנָאָה הַיּוּפָּא הַזּאת כַּנַּ"ל וְכֵן בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד.