סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ׳

וְהַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים הַנַּ"ל, אֲבִיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים מֵתוּ בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיָה הֶחָכָם מְשׁוֹטֵט בַּמְּדִינוֹת וְנִשְׁאֲרוּ הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם וְהַתָּם, שֶׁהָיָה בִּמְקוֹמוֹ, נִכְנַס לְבֵית אָבִיו וִירָשׁוֹ וְהֶחָכָם, שֶׁהָיָה בַּמְּדִינוֹת, לא הָיָה מִי לְקַבֵּל הַבַּיִת וְנַעֲשָׂה כָּלֶה וְאָבוּד בֵּית הֶחָכָם, וְלא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם וְלא הָיָה לְהֶחָכָם מָקוֹם לִכָּנֵס בּוֹ בְּבוֹאוֹ וְנָסַע לְתוֹךְ אַכְסַנְיָא אַחַת וְהָיָה לוֹ שָׁם יִסּוּרִים, כִּי לא הָיְתָה הָאַכְסַנְיָא כִּרְצוֹנוֹ.