סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״ו

בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וּבָא אֶחָד וְאָמַר כַּנַּ"ל, שֶׁהַשד שָׁלַח אַחֲרֵיהֶם וְהַתָּם לא נִזְדַּעְזַע עַתָּה וְלא הָיָה לוֹ שׁוּם פַּחַד כְּלָל מֵחֲמַת הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם כַּנַּ"ל עָנָה וְאָמַר לְהֶחָכָם, עַתָּה מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר: אוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁיֵּשׁ לִי אָח, שֶׁהוּא עִמִּי בְּכַעַס, וְעָשָׂה מִרְמָה זוֹ כְּדֵי לְהַפְחִיד אוֹתִי וְעָמַד וְשָׁאַל לְאוֹתוֹ שֶׁבָּא בִּשְׁבִילָם וּמַה הוּא דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ? אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לוֹ וְאֵיזֶה מַרְאֶה יֵשׁ לַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ' וְכַּיּוֹצֵא הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר: רְאֵה, זֶה הוּא מַרְאֵה אָחִי הַנַּ"ל אָמַר לוֹ הַתָּם: הֲתֵלֵךְ עִמָּם? הֵשִׁיב: הֵן רַק שֶׁתִּתֵּן עִמִּי אֵיזֶה אַנְשֵׁי חַיִל, [שֶׁיִּהְיוּ שומרי ראש, שומרים מלווים] כְּדֵי שֶׁלּא יְצַעֲרוּ אוֹתִי וְנָתַן לוֹ שומרי ראש וְהָלְכוּ הַשְּׁנֵי חֲכָמִים הַנַּ"ל עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁבָּא בִּשְׁבִילָם וְחָזְרוּ הַחַיִל וְשָׁאַל אוֹתָם הַתָּם הַשר: הֵיכָן הֵם הַחֲכָמִים הַנַּ"ל? הֵשִׁיבוּ, אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ נֶעֶלְמוּ.