סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות נ׳

עַל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה [עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט] הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק [מִשְׁלֵי כ"ד]: שֶׁבַע "יִפּל" צַדִּיק "וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף עַל פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לא הָיָה מַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שְׁמוּאֵל א ט"ו]: וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לא הֶאֱמִין