תיקון הכללי · הקדמה · קטע א׳
איתא בלקוטי מוהר"ן חלק ראשון סימן ר"ה וזו לשונו: תקון למקרה לילה רחמנא לצלן, לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי "תהלים" בגימטריא "לילית" עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע. וצריך לכון בשעת אמירת תהלים, ש"תהלים" בגימטריא "תפה", שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אל"ף למ"ד; אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, שעל-ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה. כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע, כי יש בה כח אש ומים; חמימות ולחות, שהם בחינת חסד וגבורה, ועל-ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל, שהם בחינת חסד וגבורה, כידוע שהם גימטריא "תהלים" כנ"ל, על-ידי זה מוציאין הטפה משם. וזה צריך לכון בשעת אמירת תהלים.