דילוג לתוכן הראשי
לשון
נוסח

ריבונו של עולם, נפלתי. שוב. ואני מכיר את הרגע הזה: הבושה, הקול שאומר שכבר ניסיתי פעמים רבות מדי, שאין טעם להתחיל שוב, שאני כנראה לא מסוגל.

אני רוצה להתחיל מחדש. לא מחר, לא מראש החודש, לא כשיגיע רגע מתאים. עכשיו. מהנקודה המדויקת שבה אני נמצא, עם כל מה שקרה.

תן לי לא לגרור איתי את כל העבר לתוך ההתחלה הזו. אני יודע מה עשיתי ואינני מתכחש לו, אבל אינני רוצה שהוא יכתיב לי מי אני היום. תן לי לראות את היום הזה כדף חדש.

ותן לי לסלוח לעצמי. לא בקלות ראש, כאילו לא קרה דבר, אלא כמו שסולחים לאדם שרוצה באמת להשתנות, כדי שיוכל לקום.

ואל תיתן לי להתחיל בגדול מדי. אינני צריך להבטיח הבטחות ענק שאשבור בעוד שבוע. תן לי לבחור צעד אחד שאני יכול לעשות היום, ולעשות אותו.

ואם אפול שוב, ואני יודע שזה עלול לקרות, תן לי לזכור את התפילה הזו ולחזור אליה. שאתחיל שוב, ושוב, כמה פעמים שיידרש, בלי להתייאש מעצמי.

ותן לי לשמוח בהתחלה הזו. לא להתחיל בעצב ובכבדות, אלא כמו מי שקיבל הזדמנות שנייה. כי כל יום הוא התחלה, ובכל רגע אפשר לחזור אליך.

התפילות האלה נכתבו בניסוח NACHMAN. הן אינן מדברי רבי נחמן, רבי נתן או חז״ל, ואינן מחליפות את נוסח התפילה המסורתי.