תפילה לפני לימוד

ריבונו של עולם, אני פותח עכשיו ספר. לפני שאקרא את המילה הראשונה, אני מבקש שתפתח גם את הלב שלי ואת הראש.

אתה יודע כמה קל לי להתפזר. אני קורא שורה וכבר חושב על משהו אחר, הטלפון מושך אותי, המחשבות על היום קופצות. תן לי לשבת עכשיו כמה דקות שלמות עם מה שלפניי, בלי לברוח.

עזור לי להבין באמת ולא רק לחשוב שהבנתי. אם משהו קשה לי, תן לי סבלנות לקרוא אותו שוב ולשאול, ולא לדלג עליו כדי להתקדם מהר. ואם אני חולק על מה שכתוב, תן לי ענווה לבדוק אם אולי אני זה שעוד לא ירד לעומק.

ואל תיתן ללימוד להישאר ידיעה בלבד. אינני רוצה לאסוף עוד מידע ולהתגאות בו. אני רוצה שמשהו ממה שאלמד עכשיו ישנה את הדרך שבה אני מדבר, את הדרך שבה אני מתנהג בבית, את הדרך שבה אני מסתכל על עצמי. תן לי למצוא בדברים נקודה אחת שאוכל לקחת איתי היום ולעשות אותה.

ותן לי לשמוח בלימוד, כמו מי שמצא אוצר, ולא כמו מי שממלא חובה.

ובסוף הלימוד, תן לי לשבת רגע בשקט ולדבר איתך במילים שלי על מה שלמדתי: מה נגע בי, מה קשה לי, מה אני רוצה לקיים. כך הלימוד יהפוך לתפילה, והתפילה תחזור ותאיר את הלימוד.