המסע של רבי נחמן לארץ ישראל: מה כתוב בשבחי הר״ן ובחיי מוהר״ן

שבחי הר״ן פותח את סדר הנסיעה כך: "קדם שנסע לארץ ישראל היה בקאמיניץ" (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות א׳). ועל הקשר בין שני המקומות נשמר רק משפט אחד שלו:

בשבחי הר״ן:

ובחיי מוהר״ן נשמר מה שאמר על מטרת הנסיעה: "שרוצה לנסע כדי להשיג חכמה עלאה, כי יש חכמה עלאה ותתאה, וחכמה תתאה כבר יש לו" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קל״ד).

בשבחי הר״ן:

הדרך שבחר: בח״י באייר נסע ממדודיוקא לניקולייב, ומשם בספינה "דרך אדס לסטנבול", אף שאז היו רבים "יראים לנסוע דרך אדס" (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ח׳).

על הספינה: "ומיד בבואם על הספינה התחיל לכתב תורה", ובלילה הראשון על הים השחור היה "רוח סערה, עד שהגלים קפצו על הספינה". ובסטנבול לא רצה לגלות מי הוא, ואמר: "זאת תדעו שבודאי לא אגלה עיקר כוונת נסיעתי לארץ ישראל" (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳).

ושם, לפי שבחי הר״ן, "שכל כך נכנס בהקטנות", עד שכשבא לארץ ישראל "היה מוכרח להכריח עצמו בכוחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות" (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ג).

הספינה הגיעה "בערב ליל זכור ברית לעיר הקדש חיפה", ועמדו "אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו" (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו). ובחיי מוהר״ן נשמע מפיו "שתכף כשהלך ארבע אמות בארץישראל תכף זכה להשיג כל מבקשו וחפצו שנסע בשבילו לארץישראל" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קל״ד).

ואחרי ראש השנה: "היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו. ולא היה רוצה לנסוע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה" (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ז). אבל "הגדולים והצדיקים" שבצפת ובטבריה שלחו לבקש אותו לבוא אליהם (שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז).

ועל ימיו שם:

בשבחי הר״ן מסופרות באריכות הסכנות של הדרך חזרה, בזמן המלחמה של הצרפתים. ובסוף הסיפור מסכם רבי נתן:

בשבחי הר״ן:

ובחיי מוהר״ן: "אמר המקום שלי הוא רק ארץישראל מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץישראל" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ו). על חייו כולם ראו רבי נחמן מברסלב, ואת סדר הנסיעה המלא אפשר לקרוא בשבחי הר״ן.