ציצית · ליקוטי עצות

צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם דִּבְרֵי עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדַת ה', שֶׁהֵם מוֹנְעִים הַרְבֵּה מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמֶת וְלֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה מְהֵרָה, וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה, וּלְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמֹד. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבִרְכָתָן, שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל זֶה עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת: (לק"א סי' ז' אות ד')

המקור: ליקוטי מוהר״ן · תורה ז׳

צִיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה וְעַל יָדָם מַשְׁלִימִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת עַל יְדֵי אֲנָחָה, וּמַכְנִיעִין הָרוּחַ חַיִּים דִּקְלִפָּה, רוּחַ סְעָרָה, רוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמַפְרִישִׁין וּמְגָרְשִׁין הָרָע מִן הַטּוֹב מִכָּל הַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַחוֹלְקִים [וְ]הָרְשָׁעִים וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם עֲדֵי אָרֶץ: (לק"א סי' ח' אות ח')

המקור: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ח׳ · אות ח׳

צִיצִית הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מִשָּׁם, וּמַמְשִׁיכִים שֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וּבְרָכָה עַד בְּלִי דָּי: (לק"א סי' מ"ט אות ז')

המקור: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ז׳

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּמִצְוַת צִיצִית זוֹכִין לִתְפִלָּה וְלִתְשׁוּבָה בְּכָל לִבּוֹ, וּמַמְתִּיקִין הַדִּינִים, וְזוֹכִין שֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה: (שם)

המקור: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ז׳

עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית מַמְשִׁיכִין תִּקּוּן צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יֵצֵא מֹחוֹ חוּץ לַגְּבוּל כְּשֶׁמַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו (וְעַיֵּן דַּעַת ל"ו ול"ז וְזִכָּרוֹן ד'). וְעַל־כֵּן צִיצִית קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן מִקֹּדֶם צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ חוּץ לַגְּבוּל, וְאַחַר כָּךְ יְכוֹלִין לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלִּין: (לק"א סי' נ"ד אות ג')

המקור: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ד · אות ג׳