שיחות הר״ן · אות רנ״ט

פַּעַם אֶחָד אָמַר: “צִמָּאוֹן הוּא תַּאֲוָה גְּדוֹלָה”. וּלְפִי הֲבָנָתִי, כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְרַמֵּז לָנוּ מֵעִנְיַן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְצִמָּאוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא דָּבָר נִפְלָא מְאֹד; כְּמוֹ הַצָּמֵא מְאֹד, כְּשֶׁהוּא בָּא אֶל הַמַּיִם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִשְּׁתִיָּתוֹ לְגֹדֶל צִמְאוֹנוֹ, נִמְצָא שֶׁעִקַּר תַּעֲנוּג הַגָּדוֹל הוּא עַל יְדֵי הַצִּמָּאוֹן, כְּמוֹ כֵן הוּא כָּל עִנְיְנֵי כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים דִּקְדֻשָּׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִזְכּוּ לְרָצוֹן וּלְכִסּוּפִין בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה וְהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע־מֵאוֹת עָלְמִין דְּכִסּוּפִין דְּיָרְתִין צַדִּיקַיָּא לְעַלְמָא דְּאָתֵי, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית כג): “אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (א קכג:), דְּכִסּוּפִין דַּיְקָא, כִּי אָז יִזְכּוּ לְצִמָּאוֹן וּלְכִסּוּפִין אֲמִתִּיִּים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכּוּ בְּכָל פַּעַם לְרַוּוֹת צִמְאוֹנָם: