סיפור חייו
רבי אליהו חיים רוזן, בן רבי קלונימוס קלמן, נולד בשנת 1899 בפולטוסק שבפולין. מגיל שתים עשרה למד בישיבת לומז׳ה, ושם נחשף לראשונה לספרי ברסלב. בשנת 1914 הגיע לאומן.
בשנות ה־30 עלה לירושלים; המקורות חלוקים אם בשנת 1936 או 1937. הוא נפטר בירושלים בכ׳ בכסלו תשמ״ה (1984).
הקשר לברסלב
באומן נעשה תלמידו של רבי אברהם חזן, ועמד יחד עם רבי לוי יצחק בנדר בראש הקהילה. הוא שייך לדור שקיבל את המסורת מבנו של תלמיד רבי נתן, ולא הכיר את רבי נחמן או את רבי נתן.
בשנות הרדיפה
בשנות הרעב באוקראינה ארגן עם רבי לוי יצחק בנדר עזרה במזון ליהודי האזור, בין השאר מן הג׳וינט. על כך נעצרו שניהם בידי המשטרה החשאית, נשפטו, וניצלו בזכות התערבות של פקיד בקייב. לפי רוב המקורות זה קרה בשנת 1935. מעט אחר כך הצליח לעזוב את ברית המועצות.
תרומתו לשימור התורה
בירושלים ייסד את ישיבת ברסלב, תחילה בעיר העתיקה, ועמד בראשה עד פטירתו. משנת 1953 הוביל את בניית בית הכנסת והישיבה של ברסלב ברחוב מאה שערים, שנעשה למרכז של החסידות בירושלים.
אחרי שאומן נסגרה כמעט לגמרי בפני חסידי ברסלב מחוץ לברית המועצות, המקום הזה מילא חלק מתפקידה: מקום שבו לומדים יחד את ספרי רבי נחמן ורבי נתן, ומתפללים בנוסח ובניגונים שהובאו מאומן.
מה אפשר ללמוד מדרכו
רבי אליהו חיים בנה מוסדות. במקום שבו הקהילה הייתה מפוזרת ושבורה אחרי הרדיפות, הוא הקים בית קבוע ללימוד. התורה של רבי נחמן מדגישה את האדם הפרטי ואת ההתבודדות, ודרכו מזכירה שגם לחבורה ולמקום הלימוד המשותף יש חלק בשמירתה. על הלימוד המשותף: בית המדרש.
בתוך שרשרת המסירה
להמשך באתר
מה שהמקורות חלוקים בו
המקורות חלוקים בשנת המאסר (1935 או 1936) ובשנת העלייה (1936 או 1937). מקום קבורתו אינו מתועד במקורות שבדקנו.