דילוג לתוכן הראשי

סיפור חייו

רבי לוי יצחק בנדר נולד בשנת 1897 בגרודזיסק שליד ורשה. בגיל שבע עשרה נסע לאומן, בלי רשות הוריו, ונשאר בה כעשרים שנה. שם למד, ונעשה מראשי הקהילה.

אחרי שנות המאסר והרדיפה עבר במלחמת העולם השנייה בין ערי ברית המועצות. בתום המלחמה הגיע לפולין ולגרמניה, ושימש רב במחנה עקורים. בשנת 1949 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. הוא נפטר בכ״ב בתמוז תשמ״ט (1989), ונקבר בהר הזיתים.

הקשר לברסלב

באומן היה תלמידו של רבי אברהם חזן, ולמד גם אצל רבי שמשון ברסקי. כך קיבל את המסורת של בית רבי נחמן מטולטשין, שקיבל אותה מרבי נתן. הוא אינו תלמיד של רבי נחמן ולא של רבי נתן, אבל היה מן האחרונים שקיבלו את המסורת באומן עצמה.

יחד עם רבי אליהו חיים רוזן עמד בראש הקהילה באומן, ומגיל שלושים היה בעל התפילה בקיבוץ של ראש השנה.

בשנות הרדיפה

בשנות הרעב הגדול באוקראינה, בתחילת שנות ה־30, ניסו הוא ורבי אליהו חיים רוזן להשיג עזרה ליהודי האזור, בין השאר מארגון הג׳וינט. בשנת 1935 נעצרו שניהם בידי המשטרה החשאית בטענה של קשר עם ארגון זר, וניצלו מעונש חמור בזכות התערבות של פקיד יהודי בקייב.

גם אחר כך המשיך להגיע לאומן. בראש השנה של 1938 חזר אליה בסתר, הולשן, נעצר ושוחרר. הסיפורים האלה מובאים בספרות הזיכרונות של חסידי ברסלב על התקופה.

תרומתו לשימור התורה

בירושלים היה רבי לוי יצחק ממקימי בית הכנסת והישיבה של ברסלב ברחוב מאה שערים. הוא לא כתב ספרים, אבל דורות של לומדים קיבלו ממנו את המנהגים, הניגונים והסיפורים ששמע באומן. גם בזקנתו, כשראייתו כבר כהתה, המשיך לעבור לפני התיבה בראש השנה ולהתפלל מן הזיכרון.

דבריו ושיחותיו נאספו בידי אחרים בכמה קבצים, ובהם שיח שרפי קודש ונועם שיח. קוראים צריכים לדעת שאלה אינם כתבים שלו אלא רשימות של שומעים, ויש מבין מכיריו שהעירו כי בחלק מן הרשימות נפלו טעויות.

מה אפשר ללמוד מדרכו

רבי לוי יצחק מראה את כוחה של מסורת בעל פה. הוא העביר מאומן לירושלים לא ספרים אלא זיכרון חי: איך מתפללים, איך שרים, מה סיפרו הזקנים. התורה עצמה כתובה בספרים, והוא לימד איך לחיות אותה.

מקורות על הכינוס באומן ועל מקומו בתורת רבי נחמן: ראש השנה באומן וראש השנה במקורות.

בתוך שרשרת המסירה

להמשך באתר

מה שהמקורות חלוקים בו

המקורות חלוקים בגילו בפטירתו (92 או 93) ובמקום שבו שהה בשנות המלחמה.

מקורות לקריאה נוספת

מקורות חיצוניים לבדיקה ולהרחבה. העמוד אינו מצטט מהם, אלא מסכם בלשונו.