דילוג לתוכן הראשי

סיפור חייו

רבי נחמן נולד בשנת 1813, שלוש שנים אחרי הסתלקות רבי נחמן מברסלב. הוא התייתם בילדותו וגדל אצל דודו בעיירה טולטשין, ועל שמה נקרא. בשנת 1822, כשרבי נתן עבר בטולטשין בדרכו לארץ ישראל, פגש אותו הנער בן התשע, ולפי המסורת החליט כבר אז לדבוק בו.

כשגדל עבר לברסלב, ושם חי שנים רבות בקרבת רבי נתן. הוא שימש אותו בצרכיו, והיה מן הקרובים אליו ביותר עד יומו האחרון.

אחרי פטירת רבי נתן בשנת 1844 עבר רבי נחמן לאומן, וחי שם עד סוף ימיו. הוא נפטר באומן בכ״ו בניסן תרמ״ד (1884), ונקבר שם.

הקשר לרבי נחמן ולרבי נתן

רבי נחמן מטולטשין לא הכיר את רבי נחמן מברסלב; הוא נולד אחרי הסתלקותו. כל מה שקיבל, קיבל מרבי נתן. משום כך הוא דוגמה מובהקת לדור השני של החסידות: מי שקיבלו את התורה מן התלמיד, ובאמצעותו התקשרו אל הרב.

רבי נתן ראה בו את ממשיכו המעשי. לפי המקורות, אחרי פטירתו היה רבי נחמן מטולטשין המנהיג המוכר של חסידי ברסלב. אין זו הנהגה של אדמו״ר במובן המקובל בחסידויות אחרות: בברסלב לא מונה אדמו״ר אחרי רבי נחמן, ותפקידו היה להחזיק את הקהילה, את בית התפילה ואת הלימוד.

תרומתו לשימור התורה

הכרך הראשון של ליקוטי הלכות, חיבורו הגדול של רבי נתן, נדפס עוד בחייו. את שאר הכרכים ערך רבי נחמן מטולטשין והוציא לאור אחרי פטירת רבו. בלעדיו, חלק גדול מן החיבור היה נשאר בכתב יד.

באומן היה השמש של הקלויז, בית התפילה של חסידי ברסלב ליד קבר רבי נחמן, והוא שעבר לפני התיבה בתפילת מוסף בכינוס של ראש השנה. מכאן נקרא בפי החסידים רבי נחמן חזן, ובניו נשאו את השם הזה אחריו. בזכותו נעשתה אומן למרכז החי של החסידות, ולא רק למקום קבורה. על הכינוס עצמו אפשר לקרוא במאמר ראש השנה באומן.

מה אפשר ללמוד מדרכו

רבי נחמן מטולטשין לא כתב ספרים, ובכל זאת שמו קשור כמעט בכל ספר של רבי נתן שבידינו. דרכו מלמדת על כוחה של שימוש תלמידי חכמים: מי שנמצא ליד המורה, רואה איך הוא חי, ומעביר הלאה לא רק את הכתוב אלא גם את האווירה, את הניגון ואת סדר היום.

מכתבים ממנו נשמרו בקובץ מכתבי רבי נתן, עלים לתרופה. בנו, רבי אברהם ב״ר נחמן חזן, כתב את הדברים ששמע ממנו ומסר אותם לדורות הבאים.

ספרים וחיבורים

  • ליקוטי הלכות (עריכה והוצאה לאור)ההדפסה של כרכי החיבור של רבי נתן שלא נדפסו בחייו.

בתוך שרשרת המסירה

להמשך באתר

מקורות לקריאה נוספת

מקורות חיצוניים לבדיקה ולהרחבה. העמוד אינו מצטט מהם, אלא מסכם בלשונו.