Skip to main content

Chayei Moharan· Rabbi Nathan of Nemirov

Chayei Moharan 117

חיי מוהר״ן · אות קי״ז

1 passages · Chapter 115 of 613 · Edition: Chayei Moharan — OYW (mobile.tora.ws) · Extent not verified

Text size

Original Hebrew text

Chayei Moharan 117

Ask about this passageStudy in the Beit Midrash

(יד) בִּשְׁנַת תקס"ה עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ וָואלְטְשִׁיסְק. וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁקּוֹרִין פָארְשְׁפִּיל שֶׁהָיָה בְּפָרָשַׁת נֹחַ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן הָיָה מְרַקֵּד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וְרִקּוּדִין כָּאֵלּוּ לֹא נִרְאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם פַּעַם כְּמוֹתָם, כִּי אָז הָיָה מְרַקֵּד כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם. וּמַה שֶּׁהָיָה אָז בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. וְהִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ חָגוּר בְּפַאטְשֵׁיילֶע [כְּעֵין מִטְפַּחַת] לְבַד, וְאַחַר־כָּךְ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית יָשַׁב אָז עִמָּנוּ וְאָמַר לִזְכֹּר הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת זֶה. וְסִפֵּר אָז שֶׁבְּאוֹתוֹ הָרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נָתְנוּ לוֹ עֶקְסְפֶּענְס [הוֹצָאוֹת] אֶלֶף אֲדֻמִּים אַחַר כָּל הַהִצְטָרְכוּת וְהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה וְהוּא אוֹהֵב תּוֹרָה מְאֹד, וְהָיָה מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד וְהָלַךְ לְשָׁם וְעָמַד שָׁם שׁוֹמֵר עַל הַפֶּתַח וְלֹא הִנִּיחוֹ לִכְנֹס. וְנָתַן לוֹ הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּהוּ. וְהָיָה לוֹ שָׁם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל עַל הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלֹּא לִתְּנֵם. וְגַם יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם. וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁמַע מַה שֶּׁשָּׁמַע, וּמַה שֶּׁשָּׁמַע בְּאוֹתוֹ הָעֵת הַיְנוּ מַאֲמַר חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן כ"ב הוּא מֵאוֹתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁל הַמָּקוֹם הַנַּ"ל, רַק הוּא מְעַט וּמִקְצָת וְכוּ'. וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה וַ'יֹּאמֶר יְ'יָ סָ'לַחְתִּי כִּ'דְבָרֶיךָ רָאשֵׁי־תֵבוֹת כּוֹסִ"י, שֶׁנִּדְפַּס מִזֶּה רַק רָאשֵׁי פְרָקִים בְּסִימָן קע"ז בְּלִקּוּטֵי א'. וַאֲנִי פָּסַקְתִּי אָז לוֹמַר קַדִּישׁ עַל אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה. וְאָז אָמַר בְּהַתּוֹרָה יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא כַּנִּדְפָּס בְּהָרָאשֵׁי פְרָקִים. וְגֹדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה אָז אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה זֹאת. בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שָׁתָה מְעַט יַיִן מֵחֲמַת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין כַּנָּהוּג, וְהָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְרָקַד הַרְבֵּה כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאָז סָמַךְ עַצְמוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרָקַד, וְהָיוּ מְזַמְּרִים אָז נִגּוּן נָאֶה וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל יִרְאָה, וְהוּא רָקַד עַל־יְדֵי זֶה הַנִּגּוּן. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ עַל־פִּי רֹב לְרַקֵּד עַל־יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת וְיִרְאָה. וְהַנִּגּוּן יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ, וְאָמַר אָז שֶׁהַנִּגּוּן הַזֶּה הוּא נִגּוּן קְרִיאָה וּכְרוּז, שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם עַל־יְדֵי נִגּוּן זֶה שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם עַל הַחֲתֻנָּה. הַיְנוּ שֶׁקּוֹרִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמֵּתִים הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהֵם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב , וּזְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זַ"ל, וְאִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ עַל הַחֲתֻנָּה כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ג ריט:) שֶׁבִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם. וְאָז הִתְפַּלֵּל מִנְחָה עִמָּנוּ יַחַד בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַלְנוּ שָׁם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית הַיְנוּ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה חָגוּר וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ יָשַׁב עִמָּנוּ בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כַּנַּ"ל, וְהִתְחִיל לְזַמֵּר בְּנֵי הֵיכָלָא וְכוּ' וְהָיָה הַשָּׁלֹשׁ־סְעֻדּוֹת בְּדֶרֶךְ שִׂמְחָה. וְאָמַר אָז מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁתּוֹת יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת "אַז אַגוּטֶר יְהוּד טִיט אַטְרִינְק וַויין קֶען עֶר מוֹחֵל עֲווֹנוֹת זַיין" וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי וְכוּ' רָאשֵׁי־תֵבוֹת כּוֹסִי. וְאַחַר־כָּךְ בָּעֶרֶב הִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עֲדַיִן בִּזְכוּת אָבוֹת, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה אַדְּרַבָּא טוֹבָה לָהֶם:

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: not identified, via Sefaria · Rights in the transcription: Unknown · Permission for this site: Not arranged; the transcription source has not been identified. Details

Continue studying

This chapter is one of the sources for the topic שמחה.

This section refers explicitly to Likutei Moharan I, 22, Likutei Moharan I, 177.

  • Likutei Moharan II, 24:1

    "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו": פתיחת תורה כ״ד.

  • Likutei Moharan II, 23:1

    המשל על המרקדים שחוטפים את העצוב: להכניס את המרה השחורה עצמה לתוך השמחה עד שתתהפך.

  • Likutei Moharan II, 10:2

    במרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח; על ידי השמחה הדעת משתחררת ומתיישבת.

  • Likutei Moharan I, 30:5

    "ועקר השמחה הוא מן המצוות": השמחה של כל המצוות מתקבצת אל שלוש הרגלים.