Likutei Etzot · קדשה ובו נכלל קדוש השם
קדשה ובו נכלל קדוש השם · ליקוטי עצות
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות א׳
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַלָּשׁוֹן וְהַדִּבּוּר, שֶׁמְּקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְשׁוֹמְרִים עַצְמָן מִכֹּל מִינֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, עַד שֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּרוֹ וּלְשׁוֹנוֹ בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית: ( סי' י"ט אות ג')
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות ב׳
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrashצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחֹטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו וְכֵן מִשְּׁאָר דִּבּוּרִים פְּגוּמִים, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת הָאָזְנַיִם וְשׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיהֶם. וְיַעֲצוֹם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדַעַת שָׁלֵם וְיַגִּיעַ לַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהוּא עָנָו שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. גַּם עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם הוּא נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, שֶׁנִּזְהָר מִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת הָאָזְנָיִם: (לק"א סי' כ"א אות ב' ג' ו')
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות ג׳
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrashעַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם זוֹכִין לְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה הֵיטֵב אֶל הַדִּבּוּר. וְעַל־כֵּן עֵצָה טוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, לְקַבֵּל עָלָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. גַּם בְּלֹא זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ (עַיֵּן תְּפִלָּה כ"ו). ~ [ד] כִּי אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִירָם עַל דָּת , הֵם מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה בְּחוּשׁ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כַּנַּ"ל: (לק"א סי' פ')
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות ה׳
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrashצָרִיךְ לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַיְנוּ שֶׁיְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין כְּאִלּוּ סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ וְכוּ'. וִיצַיֵּר הַמִּיתָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, וִיכוֹלִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַיְּרִין בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַמִּיתָה לְהַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג כָּךְ, צָרִיךְ לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׁם בְּעֵת שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא יָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ חַ"ו: (לק"א סי' קצ"ג)
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות ו׳
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashעִקַּר הַיִּחוּד שֶׁל מַעְלָה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: (לק"א סי' ר"ס)
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות ז׳
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashיֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם גָּדוֹל לְמֵרָחוֹק, אֲבָל הַרְבֵּה מְבַזִּין אֶת שְׁמָם וְדוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁפִיכוּת דָּמִים מִזֶּה, וְהֵם מְקַבְּלִים כָּל זֶה עֲלֵיהֶם בְּעַצְמָם בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם מַצִּילִים רִבְבוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִמִּיתָה וַהֲרִיגָה, חַ"ו: (שם)
ליקוטי עצות · קדשה ובו נכלל קדוש השם · אות ח׳
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל הָאָדָם, אוֹתוֹ הַדָּבָר דַּיְקָא הוּא צָרִיךְ לְשַׁבֵּר בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ. וּמִי שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד מְאֹד מֵהַמִּיתָה, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: (שיחות נ"ז)