Likutei Moharan II, 16

הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ – שֶׁזֶּה צָרִיךְ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרֹשׁ וְלִקְצֹר וְכוּ', וְזֶה צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִמְצֹא צֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְלָמָּה לֹא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן. וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ (דניאל ד׳:י״ז): אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקֵף וְכוּ' וּמָזוֹן לְכֹלָּא בָּהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא. וְעִקָּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, בִּבְחִינַת (משלי ט״ו:ל״ג): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה, שֶׁעִקָּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה דַּיְקָא, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמַּלְכוּת בְּכָל פַּעַם, שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים, וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קֹדֶם הָרְחִיצָה, וְאַחַר־כָּךְ מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָּבוֹד, וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי, כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּךְ מֵאַחֲרֶיךָ. כִּי עִקָּר הַמַּלְכוּת – עַל־יְדֵי עֲנָוָה כַּנַּ"ל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל.

וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים, כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ"ם, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר, דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מ״ט:כ׳-כ״א): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְכוּ', דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו: נַפְתָּלִי וְכוּ' הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת, כַּיָּדוּעַ, שֶׁקְּטֹרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים. וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זֹאת הָעֲטָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ג׳:י״א): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שָׁפֶר עִם הַמֶּלֶךְ, זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת (משלי כ״ב:י״א): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ; שֶׁחֵן הַשְּׂפָתִים, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שָׁפֶר, מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶךְ בִּבְחִינַת רֵעוּת – וְזֶהוּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. וְזֶהוּ: וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בִּבְחִינַת (משלי כ״ז:ט׳): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב; כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שָׁפֶר כַּנַּ"ל, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי (בראשית ג) כִּי חַוָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים (תהלים קג), הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ"ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ"ל. (וְהָעִקָּר חָסֵר).

וְהַכְּלָל – שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל״ג:י״ז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶךָ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת קַטְנּוּת. וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַטְנוּת, כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי סִבּוּבִים, נִמְצָא שֶׁבָּאָה בָּעִתִּים מְיֻחָדִים, כִּי לְכָל סִבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו. וְעַל־כֵּן לֹא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ"ל, כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף, רַק בְּעֵת מְיֻחָד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶךְ בָּעֲטָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (תהילים קמ״ה:ט״ו-ט״ז): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ'. עֵינֵי כֹל וְכוּ' – זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל, הַיְנוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ"ל. וְהַתֵּרוּץ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן (וְלֹא סִיֵּם):