Sefer HaMiddot · זכירה

א. מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, נַעֲשֲֶׂה שַׁכְחָן.

ב. עַל־יְדֵי דְּאָגָה בָּא שִׁכְחָה.

ג. עַל־יְדֵי לִמּוּד בְּפֶה מָלֵא בָּא זְכִירָה.

ד. עַל־יְדֵי צַעַר בָּא שִׁכְחָה.

ה. כְּשֶׁתְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ צוּרַת אָבִיךָ וְאִמְּךָ, תָּבוֹא לִזְכִירָה.

ו. עַל־יְדֵי מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת הָאָדָם נִתָּר מִמִּדַּת שִׁכְחָה וְנִקְשָׁר בְּמִדַּת זְכִירָה.

ז. עַל־יְדֵי נִאוּף מְאַבֵּד הַזִּכָּרוֹן.

ח. עַל־יְדֵי כְּזָבִים בָּא שִׁכְחָה.

ט. מִי שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן, יַחֲזִיר אֶת בְנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה.

י. מִי שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא תִּקֵּן חַטְּאוֹת נְעוּרִים.

יא. מִי שֶׁהוּא שַׁכְחָן, יִתֵּן צְדָקָה.

יב. מִי שֶׁאֵין לוֹ זִכָּרוֹן, יְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה.

יג. עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת תִּזְכֶּה לְזִכָּרוֹן.

יד. עַל־יְדֵי עַצְבוּת בָּא שִׁכְחָה.

טו. הַמַּצִּיעַ תַּלְמוּדוֹ בְּצִנְעָה, אֵינוֹ מְשַׁכֵּחַ.