ליקוטי הלכות · אורח חיים א · נשיאת כפים ג
התאמת הקריאה
על-פי המאמר המתחיל 'אית לן בירא בדברא' וכו' בסימן לא לקוטי חלק א עין שם היטב כל המאמר כלו:
ובקצור, כי צדקה הוא בחינת הגלגלים וכו' ואין שלמות לצדקה כי אם על-ידי אמונה שהיא מקור הברכות ועל-כן חסר מברכות הנאמרות אצל צדקה שהיו ראויים שיהיו תשע עשרה ברכות כנגד שבעה כוכבי לכת ושנים עשר גלגלים, ורבותינו זכרונם לברכה אמרו, הנותן צדקה מתברך בשש ברכות והמפיסו באחד עשר ( בבא בתרא דף ט ע"ב) נמצא שחסר מהם, זה מורה שאין שלמות להצדקה כי אם על-ידי אמונה וכו' כנ"ל ואמונה היא תלוי בברית, ושמירת הברית הוא בשתי בחינות שהם בחינת מלאך ה'-צבאות ומי שזוכה לשמירת הברית אזי חסד מתגלה, הינו אהבה והשתוקקות וכסופין להשם יתברך ועל-ידי זה נעשין נפשות ונעשין נקדות להאותיות, הינו שנצטירין האותיות לקבל טוב ולא די בהשתוקקות וכסופין לבד אלא צריך גם להוציא בשפתיו הכסופין שלו כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל וזה בחינת גלגולי הנפשות וכו', עין שם וזה בחינת זווגי הנפשות, כי אתערותא דלתתא שכוסף אל הדבר שבקדשה עביד נפש נוקבא ואזי חוזר הדבר ונכסף אליו וזה בחינת אתערותא דכורא עביד נפש דכורא וכו' ואזי כשהוא בעל נפש אזי כל אכילותיו וסעדותיו בבחינת לחם הפנים וכו' ואזי כל העובדי כוכבים וכו' כלם טורחים בשביל פרנסתו ואזי נתגלה בחינת פנים, בחינת אור החמה, בחינת ( ישעיה ל) ולא יכנף עוד מוריך, כי נתגלה פני ה' כי סר צלם וכו', עין שם, כי הם דברים עליונים מאד:
וזה בחינת ברכת כהנים, כי הכהן איש החסד כידוע. והוא בחינת חסד דמתגלה וכו' הנ"ל שהוא חסד השורה אצל הברית שלום בבחינת ( במדבר כה) הנני נתן לו את בריתי שלום והיתה לו וכו' ברית כהנת עולם, כי הכהנה שהיא בחינת חסד מתגלה על-ידי בחינת שמירת הברית כנ"ל, כי הכהנים הם בבחינת שמירת הברית, כמו שכתוב ( דברים לג), כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו ועל-כן הכהן הוא בבחינת רצון וכסופין, כי כל מעשה הקרבנות הם על-ידי הכהן ובכל הקרבנות נאמר רצון, כמו שכתוב ( ויקרא יט), לרצנכם תזבחהו וכיוצא בזה בכל מעשה הקרבנות על -ידי הכהן נאמר לרצון, כי הכהן דיקא יכול להקריב את הקרבנות לרצון, כי הכהן הוא בבחינת רצון, כי הוא בחינת חסד ואהבה שהוא בחינת השתוקקות ורצון כנ"ל, ועל-כן הרב שהוא דומה למלאך ה' צבאות, דהינו שהוא בבחינת שמירת הברית שאזי מתגלה החסד על ידו, דהינו אהבה והשתוקקות וכסופין וכו', כמבאר היטב במאמר הנ"ל, זה הרב נקרא כהן, כמפרש שם בפסוק זה ( מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה ( מועד קטן יז) על זה, אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו ובאר רבנו זכרונו לברכה במאמר הנ"ל ענין זה, כי כשהרב דומה למלאך ה' צבאות, דהינו בבחינת שמירת הברית בשתי בחינות, כמו שכתוב שם, ואזי חסד מתגלה, דהינו כסופין והשתוקקות. וצריך להוציא הכסופין מפיו, ועל-ידי זה נעשין נקדות להאותיות התורה ונצטירין אותיות התורה לטוב לעשות פעלות טובות וזהו, תורה יבקשו מפיהו, שאותיות התורה מבקשין להצטיר על-ידי זה הרב שדומה למלאך ה' צבאות, כמבאר כל זה היטב במאמר הנ"ל, עין שם היטב וזה הרב הנ"ל נקרא כהן כנ"ל, כי הכהן הוא בבחינת הרב הנ"ל, כי הכהן הוא בבחינת שמירת הברית כנ"ל ועל-כן נצטוה הכהן בקדשה יתרה בקדשת הברית יותר מישראל, כמו שכתוב, קדשים יהיו וכו' אשה זנה וחללה וכו' וגרושה לא יקחו וכו' ועל-כן הכהן הוא בבחינת חסד כמובא, כי על-ידי ברית חסד מתגלה כנ"ל ועל-כן הוא בבחינת רצון וכסופין כנ"ל ועל-כן הכהן הוא בבחינת הרב הנ"ל כנ"ל וזה שכתוב בכהנים, תמיך ואוריך לאיש חסידך וכו' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, כי הכהן שהוא איש חסידך שזוכה לזה על-ידי שמירת הברית בחינת כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו. על-כן על-ידי זה יורו משפטיך ליעקב ותורתך וכו', כי הוא בודאי ראוי להורות משפט ותורה לישראל, כי תורה יבקשו מפיהו, כי אותיות התורה מבקשין שיצטירו על-ידי בחינת כהן איש החסד שהוא בחינת הרב הנ"ל ועל-ידי שהכהן שהוא בחינת הרב הנ"ל מורה תורה לישראל על-ידי זה מציר אותיות התורה לטוב, כי הוא יכול לצירם לטוב מחמת שהוא בבחינת חסד על-ידי בחינת ברית ועל-כן בודאי הכהן הוא ראוי להורות תורה ומשפט לישראל כנ"ל:
נמצא שהכהן הוא בבחינת ברית בבחינת חסד הנ"ל ועל -כן כל הברכות על-ידי הכהן, כי על ידו נשלמין כל הברכות, כי כל הברכות חסרים ואין להם שלמות כי אם על -ידי אמונה ואמונה תלויה בשמירת הברית ועל-ידי ברית חסד מתגלה וכו' כנ"ל, דהינו רצון וכסופין להשם יתברך כנ"ל ואזי נצטירין אותיות התורה לטוב ועל-ידי זה דיקא נשלמין הברכות, כי כל הברכות באין על-ידי זה, על-ידי הכסופין דקדשה שעל-ידי זה מצירין אותיות התורה שהם פועלים ועושים כל דבר בעולם, מצירין אותם לטוב ולברכה ומשם עקר הברכה, כי כל הברכות הכל מהתורה שמשם חיות כל הדברים שבעולם, אך אותיות התורה אין להם שום פעלה רק כפי מה שמצירין אותם על-ידי הכסופין לטוב או להפך חס ושלום, כמבאר במאמר הנ"ל, עין שם אחר המימרא דסבי דבי אתונא המתחיל "זווגן והצטרפותן של האותיות" נמצא שעל-ידי כסופין דקדשה משם כל הברכות כנ"ל ועל-כן דיקא על-ידי החסד שמתגלה על-ידי שמירת הברית שהוא בחינת רצון וכסופין דקדשה על-ידי זה נשלמין כל הברכות ששלמותן על-ידי אמונה שתלויה בשמירת הברית שעל-ידי זה מתגלה חסד הנ"ל ובזה מקשר היטב במאמר הנ"ל ענין החסד שהוא הכסופין דקדשה לענין שלמות הברכות הנ"ל והבן:
וזה בחינת ברכת כהנים, כי הכהן איש החסד על-ידי שהוא בבחינת ברית הוא דיקא יכול להמשיך ברכות לישראל, כי שלמות כל הברכות הם על ידו כנ"ל וזה בחינת יברכך ה' בממון וכו', כי מבאר שם בסוף המאמר הנ"ל שמי שהוא בעל נפש, דהינו על-ידי החסד והרצון בחינת כסופין דקדשה הנ"ל על-ידי זה אכילתו ופרנסתו בבחינת לחם הפנים. ואזי כל העובדי כוכבים טורחים בשביל פרנסתו ואזי סר צלם, דהינו העובדי כוכבים שהם בחינת הצל שמכסה על אור החמה ונתגלה ומאיר אור החמה ונתקים והיו עיניך ראות את מוריך וכו', עין שם היטב וזהו, 'יברכך ה'' בממון ( במדרש רבה פרק יא) כי על-ידי הכהן שהוא בחינת חסד הנ"ל שהוא יכול להמשיך ברכות לישראל כנ"ל על ידו נמשך ממון ופרנסה גדולה בחינת לחם הפנים הנ"ל שאזי הכל טורחים בשביל פרנסתו כנ"ל וזהו, 'וישמרך' מן המזיקין ( שם), הינו בחינת סר צלם הנ"ל, כי עובדי כוכבים דעלמא שהם הצל שמכסה על אור החמה כנ"ל במאמר הנ"ל הן הן מזיקי עלמא ועל-כן עכשיו שהם מכסין על החמה נאמר, יומם השמש לא יככה וירח בלילה וכו' ה' ישמרך וכו', כי עכשיו צריכין שמירה מן החמה ולבנה שלא יגיע הזק על ידם מחמת שעובדי כוכבים דעלמא שהן מזיקי עלמא נאחזין בהם כנ"ל ועל-כן הכהן איש החסד שהוא ממשיך הפרנסה בבחינת לחם הפנים ואזי נתגלה מראה חמה, כי סר צלם וכו', כמבאר שם ונכנעים ונתבטלים עובדי כוכבים דעלמא הנאחזין בהחמה ומכסין אור החמה על -ידי צלם כנ"ל, על-כן נשמרין על-ידי זה מן המזיקין, הינו מעובדי כוכבים דעלמא שהן המזיקין כנ"ל וזהו שמברך כהן איש החסד 'יברכך ה'' בממון, 'וישמרך' מן המזיקין כנ"ל וזהו, 'יאר ה' פניו אליך', שיתגלה בחינת פנים שתהיה הפרנסה בבחינת לחם הפנים על-ידי שמתגלה פני ה' שזהו בחינת ולא יכנף עוד מוריך הנאמר שם במאמר הנ"ל, עין שם:
ועקר ברכת כהנים הוא בשעת התפלה, כי התפלה שהיא ח"י ברכאין דצלותא הוא בבחינה הנ"ל, כי התפלה היא בבחינת ברית בחינת ח"י ברכאין דצלותא שהוא בחינת צדיק חי עלמין כידוע ועל-כן עקר התפלה זוכין הצדיקים, כי עקר התפלה להמשיך רב טוב ושפע וברכה לישראל ושלמות הברכות הם על-ידי אמונה כנ"ל וזהו בחינת תפלה שהוא בחינת אמונה, כמו שכתוב, ויהי ידיו אמונה ותרגומו, פרישן בצלו, כמו שמובא זאת בדברי רבנו זכרונו לברכה כמה פעמים ואמונה תלויה בברית שזהו בחינת ח"י ברכאין דצלותא שהוא בחינת צדיק כנ"ל וזה בחינת ח"י ברכאין חוץ ברכת המינים, כי עקר בחינת אמונה הוא בחינת ברכת המינים שמתפללין שיעקר את המינים והכופרים כדי שתתגלה האמונה בעולם ועל-כן עקר התפלה תלויה בברכת המינים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות כט), בכל הברכות אם טעה השליח צבור אין מעבירין אותו חוץ מברכת המינים וזהו בחינת ח"י ברכאן חוץ ברכת המינים, הינו על-ידי ח"י ברכאין שהם בחינת שמירת הברית בחינת צדיק כנ"ל, על-ידי זה נתגלה ונתחזק האמונה, כי עקר האמונה על-ידי שמירת הברית כנ"ל, ואזי נכנעין כל המינים והכופרים שזהו בחינת ברכת המינים כנ"ל:
ועל ידי ח"י ברכאין וברכת המינים שהם בחינת ברית ושלמות אמונה התלויה בברית כנ"ל, על-ידי זה נשלמין כל הברכות כנ"ל ועל-כן ח"י ברכאין וברכת המינים הם תשע עשרה ברכות, זהו בחינת שלמות הברכות שהם כנגד שלשה עשר גלגלים ושבעה כוכבי לכת ששניהם יחד הם תשע עשרה שזהו בחינת שלמות הברכות כשהם בחינת תשע עשרה ברכות כנגד כל הגלגלים ושבעה כוכבי לכת, כמובן במאמר הנ"ל בתחלתו שכתב שם, "ומה שחסר מהברכות שאינם אלא שבע עשרה והיה ראוי שיהיה שבעה ושתים עשרה וכו', הינו תשע עשרה ברכות וכו' זה מורה שאין שלמות לצדקה כי אם על-ידי אמונה וכו'", עין שם ועל -כן על-ידי התפלה שהיא בחינת אמונה שנתגלה על-ידי בחינת ברית כנ"ל, על-כן על ידה נשלמין כל הברכות ואזי הם תשע עשרה ברכות כנ"ל ועל-כן התפלה בכלל היא תשע עשרה ברכות כנ"ל:
ואזי חסד מתגלה, הינו אהבה ורצון וכסופין דקדשה להשם יתברך וצריכין להוציא הכסופין בפה וזה עקר בחינת התפלה שהוא עבודה שבלב בחינת דבקות והשתוקקות וכסופין וצריכין להוציא התפלה בפה כדי להוציא הכסופין בפיו כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל שעל-ידי זה נסדר סדר התפלות, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה שם ואיתא שם באמצע התורה שעל-ידי השתוקקות והכסופין הנ"ל נעשה בחינת זווגין וכו', כי מה שהוא נכסף להדבר שבקדשה זה בחינת אתערותא דלתתא ועביד נפש נוקבא ואזי חוזר הדבר שבקדשה ונכסף אליו וזה בחינת אתערותא דדכורא עביד נפש דכורא, עין שם וזה בחינת ברכת כהנים בשעת התפלה ואין הכהנים רשאים לעלות לדוכן עד שיקרא אותם השליח צבור ואסמכוה אקרא, 'אמר להם', שצריכין דוקא לומר להם ולקרא אותם כהנים ואז יעלו לברך את ישראל. וכן צריכין להקרות להם ברכת כהנים מלה במלה ונסמך גם כן על מקרא הנ"ל אמר להם, כמבאר בשלחן ערוך ( ארח חיים קכח סעיף יג), הינו כי התפלה שהיא בחינת דבקות והשתוקקות וכסופין דקדשה וכו' כנ"ל הוא בבחינת אתערותא דלתתא, כי התפלה היא בחינת מלכות כידוע שהוא בחינת אתערותא דלתתא אתערותא דנוקבא כנ"ל ואתערותא דלתתא צריך להיות קדם אתערותא דלעלא, כי על-ידי אתערותא דלתתא אתער לעלא והכהן כנגד כלל ישראל הוא בבחינת דכורא, בחינת אתערותא דלעלא, כי הכהן הוא בחינת הרב והצדיק שבדור כנ"ל והצדיק וכל ישראל הם בבחינת דכר ונוקבא כידוע ועל-כן החסד של הכהן שמשם כל הברכות כנ"ל אין מתעורר להמשיך ברכה כי אם בשעת התפלה על-ידי שקוראין אותו דוקא, כי צריכין אתערותא דלתתא תחלה כנ"ל ועל-כן בשעת התפלה שהוא בחינת כסופין דקדשה וכו' כנ"ל אז על-ידי הכסופין של התפלה שהוא בחינת אתערותא דנוקבא כנ"ל על-ידי זה מעוררין הכהן איש החסד שהוא בחינת אתערותא דדכורא אתערותא דלעלא וצריכין לקרותו בפה דיקא, כמו שכתוב, אמר להם כי עקר יציאת הנפש מכח אל הפעל הוא על-ידי הפה בבחינת נפשי יצאה בדברו כנ"ל במאמר הנ"ל ואזי כשקוראין הכהן בפה בשעת התפלה אזי נתעורר גם החסד העליון בבחינת אתערותא דלעלא שהוא בחינת כהן איש החסד ואזי הכהן עולה ומברך את ישראל, כי על-ידי זה נשלמין כל הברכות כנ"ל וזהו גם כן מה שמקרין את הכהן מלה במלה כל ברכת כהנים, כי הכהן הוא בחינת אתערותא דלעלא שמתעורר דיקא על-ידי אתערותא דלתתא כנ"ל. ועל-כן צריך המתפלל להקרות תחלה את הכהן כל ברכת כהנים מלה במלה ואזי מתעורר הכהן בחינת חסד העליון בחינת אתערותא דלעלא ומברך את ישראל כנ"ל:
וזה בחינת מה שנוהגין לברך בברכת כהנים את היוצא לדרך, כי על-ידי ברכת כהנים נתתקן הדרך מכל היסורין וצער שיש לאדם בדרכים, כי כל היסורים שיש לאדם בדרך הוא בסבת גלגלי הרקיע והכל תלוי בברית, כמבאר היטב כל זה במאמר הנ"ל ועל-כן על-ידי ברכת כהנים שהוא בחינת חסד שמתגלה על-ידי בחינת ברית כנ"ל שעל-ידי זה נשלמין כל הברכות שהם כנגד הגלגלים על-ידי אמונה שקיומה על-ידי ברית כנ"ל, על -כן על-ידי זה נצל מכל צער ויסורין בדרך, כי הדרכים נתתקנים על-ידי בחינת ברית שהוא בחינת ברכת כהנים כנ"ל: