ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · ראש חדש ד

על-פי המאמר לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחפתו וכו' (סימן מט). עין שם כל המאמר:

העתקת הקטע עם מראה המקום

והכלל כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף וצמצם האור לצדדין כדי שיהיה מקום להבריאה ובריאת העולמות הן הן מדותיו יתברך שעל-ידי זה נתגלה מלכותו והלב הוא צור העולמים וכו'. כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי שהוא מתלהב ומשתוקק ונכסף לה' יתברך אי אפשר להתגלות מהמדות, כי אור להביותו הוא בחינת אין סוף, כי אין סוף ואין תכלית לתשוקתו. וצריך לצמצם ההתלהבות כדי שיהיה בחינת חלל הפנוי שהוא בחינת ולבי חלל בקרבי. כדי שיוכלו להתגלות מדותיו ומעשיו הטובים ועל-ידי זה יתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה. ואיתא יצירה לטב ויצירה לביש והן תרין יצרין שהם המחשבות שבלב, כי עקר הבריאה על-ידי חכמה שבלב וכו' וכשמכניס חס ושלום, טפשות בלב הוא קלקול הבריאה, בחינת ערלת לב, שתרגומו טפשת לב וכו', וכשמקדש מחשבתו זה בחינת יצירה לטב, בחינת תקון הבריאה, שהיא בתוך בחינת החלל שבלב, שהיא על-ידי חכמה שבלב וכו', עין שם כל זה והבן מאד. וזה בחינת ה"א, כי ה' דלת הוה. וזה בחינת ניסן, בחינת אביב אלף עם בית יוד עם בית ביתא עלאה וביתא תתאה, בחינת מי זאת עולה מי עם זאת עולה שיש לשני בתים עליה וכו', עין שם כל זה היטב היטב:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת סוד קדוש החדש שהוא סוד גדול, בחינת סוד העבור שאפלו משה רבנו נתקשה בסוד זה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק, "החדש הזה לכם", שנתקשה משה בסוד קדוש החדש באיזה שעור תהיה ראויה לקדש עד שגלה לו הקדוש ברוך הוא, כזה ראה וקדש!:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי קדוש החדש, הוא למלאות פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מעוט ויהיה אור הלבנה כאור החמה וכו', בחינת שני המאורות הגדולים, כי מעוט הירח זה בחינה הנ"ל, בחינת צמצום הנ"ל שצריך לצמצם ההתלהבות שהוא בבחינת אין סוף וכו' כנ"ל, כדי שיוכל להתגלות מהמדות, כדי שיתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה, כי בלא הצמצום היה הכל אין סוף ולא היה אפשר לגלות המדות שעל ידם התגלות המלכות. נמצא, שבחינת התגלות המלכות, שהוא בחינת לבנה כידוע, אי אפשר כי אם על-ידי צמצום האור. וזה בחינת קטרוג הירח, אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. כי בודאי אי אפשר שישתמשו שני מלכים בכתר אחד, דהינו שיהיה בחינת התגלות המלכות גם כן בבחינת אין סוף כי אם כן יהיה הכל אין סוף. ולא יהיה בחינת התגלות מלכותו כלל, על-כן אמר לה, לכי ומעטי את עצמך. כי עקר התגלות היא רק על-ידי בחינת המעוט והצמצום כנ"ל, אבל צריכין למלאות פגימות הלבנה ולא יהיה בה שום מעוט, כי על -ידי המעוט והצמצום, משם נשתלשל אחיזת הסטרא אחרא מלכות הרשעה, שאחיזתם מבחינת צמצום ודין כידוע, על-כן אנו צריכין שאחר הצמצום שנתצמצם האור ונעשה בחינת חלל הפנוי וכו' כנ"ל, צריכין לראות ולמלאות החלל להמשיך לשם אלקותו יתברך שיהיה כל החלל ממלא מאלקותו יתברך שמו. בבחינת מלא כל הארץ כבודו, כי הארץ זה בחינת תכלית העשיה, תכלית הצמצום. וצריכין שיהיה הצמצום מלא מאלקותו יתברך שזהו בחינת יצירה לטב על-ידי חכמה שבלב שנתגלה בתוך החלל שבלב, שהוא בחינת חלל הפנוי כנ"ל, שעל-ידי זה נתגלה מלכותו יתברך. ואזי כשנתגלה אלקותו יתברך בתוך החלל כנ"ל ונתמלא כל הבריאה שבתוך החלל מהתגלות כבוד אלקותו יתברך בבחינת מלא כל הארץ כבודו, בחינת הלא את השמים והארץ אני מלא, זה עקר שלמות המלכות ואז הוא בחינת אור הלבנה כאור החמה כמו שיהיה לעתיד בעת שיתגלה מלכותו יתברך, בחינת והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת סוד קדוש החדש שאנו צריכין בכל חדש לקדש החדש, להמשיך הבחינה שתהיה לעתיד, שהוא מלוי פגימת הלבנה ממעוטה. וזה הדבר הוא באמת סוד גדול שאי אפשר להשיגו. ואפלו משה רבנו נתקשה בזה כנ"ל, כי תכף כשממלאין פגימת הלבנה, דהינו שנתגלה מלכותו יתברך על כל באי עולם וימלא כבוד ה' את כל הארץ, אזי אי אפשר לקבל אור ההתלהבות הזה כי אם כן הכל אין סוף ואי אפשר להתגלות מהמדות בחינת אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד כנ"ל, ועל-כן בהכרח שיהיה הצמצום ומעוט כנ"ל. ותכף כשיש צמצום יוכל חס ושלום להשתלשל אחיזה להסטרא אחרא מצמצום האור, שהיא בחינת הסתלקות האור שמשם אחיזתם. ועל-כן אי אפשר להשיג סוד הזה עכשו, שהוא סוד קדוש החדש, דהינו למלאות פגימת הלבנה, דהינו שהתגלות מלכותו יתברך יהיה מלא כל הארץ וכו' כנ"ל, שזה בחינת אור הלבנה כאור החמה, שאור הלבנה, שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך, מאיר עד אין סוף כאור החמה, שהוא בחינת אור האין סוף, בחינת 'ואין נסתר מחמתו,. ואף-על-פי-כן יוכלו לקבל התגלות מלכותו, דהינו שאף -על-פי-כן יהיה בחינת צמצום, כי בלא הצמצום אי אפשר לקבל על מלכותו כנ"ל. וזה הסוד אי אפשר להשיג וגם משה רבנו נתקשה בו עד שהראהו הקדוש ברוך הוא, כזה ראה וקדש, שלמדו ה' יתברך באיזה שעור תראה שתהיה ראויה לקדש, דהינו באיזה מעוט וצמצום אנו יכולין למלאותה מפגימתה, לגלות מלכותו יתברך על כל העולם. ואף-על-פי-כן לא יחזר הכל אין סוף רק שיהיה לנו כח לקבל מלכותו תמיד בבחינת רצוא ושוב, בבחינת מטי ולא מטי וכו'. וזה הסוד אי אפשר להשיג עכשו עד לעתיד שיהיה אור הלבנה כאור החמה ותתגלה מלכותו יתברך על כל באי עולם, אבל עכשו הדבר הזה בסוד, שהוא בחינת סוד העבור, סוד קדוש החדש שנמסר רק לגדולי הדור בקבלה איש מפי איש עד משה רבנו, עליו השלום:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת 'סוד העבור' סוד דיקא, בחינת סודות התורה, כי עכשו צריכין להחזיק הדבר הזה בסוד. כי אם יתגלה הסוד הזה, דהינו סוד קדוש החדש, סוד מלוי הלבנה מפגימתה שאז עולה הלבנה, בחינת מלכות, עד אין סוף. אם כן יתבטל העולם לגמרי, כי עכשו עדין אי אפשר לקבל ולהשיג אור השכל הזה ועל-כן ההכרח שיהיה בסוד. והסוד, זה בעצמו בחינת הצמצום, שעל-ידי שהדבר בסוד, על-ידי זה הוא בחינת צמצום האור, שעל-ידי זה דיקא יכולין לגלות מלכותו יתברך, שהוא בחינת קדוש החדש כנ"ל. וזה בחינת צניעות שהיא מדה טובה מאד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אין לך יפה מן הצניעות. בחינת והצנע לכת עם אלקיך, כי צריכין עכשו בהכרח להתנהג בעבודת ה' בהצנע ובסוד כדי שלא יהיה, חס ושלום, בחינת רבוי האור ויחזר הכל אין סוף ולא תוכל להתגלות בחינת המלכות כלל. וזה בחינת תפלה בלחש, כי על-ידי התפלה, על-ידי זה עקר עליותה ואז עולה המלכות עד אין סוף, על-כן צריכין לעשות תקון זה בלחש ובסוד. בבחינת סוד קדוש החדש 'סוד' דיקא. כדי שלא יחזר הכל אין סוף, כי עכשו עדין לא נתגלה זה השכל של קדוש החדש שתוכל להתגלות המלכות עד אין סוף ואף-על-פי-כן נוכל לקבל מלכותו עלינו, כי זה השכל לא יתגלה עד לעתיד שיהיה אור הלבנה כאור החמה, שאז יתקים, "והיה ה' למלך על כל הארץ וכו'". אבל עכשו אפלו בעת שרוצין להמשיך איזה הארה מבחינה זו, שהוא בחינת עליות המלכות, בחינת קדוש החדש בחינת מי זאת עולה מי עם זאת עולה וכו', שהוא בחינה הנ"ל, צריכין לעשות זאת בסוד בבחינת סוד העבור, בחינת תפלה בלחש כנ"ל. וזה מרמז בדברי רבנו זכרונו לברכה במאמר הנ"ל במה שכתב שם על מאמר רבותינו זכרונם לברכה, אתתך גוצא גחין ולחוש לה וכו', דהינו שצריכין להעלות המלכות מבחינת אתתך גוצא, מבחינת המאור הקטן וכו'. וזה ולחיש לה בחינת תפלה בלחש, עין שם. תפלה בלחש דיקא, כי כשצריכין להעלות המלכות מבחינת המאור הקטן שיהיה בבחינת שני המאורות הגדולים, שזהו בחינת מי עם זאת עולה וכו' כנ"ל, שזה נעשה על-ידי התפלה, כמבאר שם במאמר הנ"ל. על-כן צריכין לעשות זאת בלחש בבחינת סוד, שזהו בחינת סוד קדוש החדש וכו' כנ"ל. וזה בחינת צניעות של הזווג שצריך להיות בצניעות גדול, כי זווג דקדשה היא בבחינה הנ"ל להעלות אשה יראת ה' מבחינת המאור הקטן לבחינת שני המאורות הגדולים וכו', וצריך שיהיה בצניעות גדול בבחינת סוד וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן סוד העבור לא נמסר רק לישראל, כמו שכתוב, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו'". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, זה סוד העבור, כי אומין דעלמא שיניקתם ממלכות הרשעה, עקר יניקתם הוא רק מבחינת צמצום האור כנ"ל, כי הם בבחינת יצירה לביש, בחינת טפשת לב, בחינת ערלת לב. ועל-כן אי אפשר לגלות להם סוד הזה של קדוש החדש, כי הם אינם יכולים לקבל אור הזה, כי אנחנו בני ישראל זכינו לקבל את התורה והמצות, שהם בחינת כלים ומדות, לקבל על ידם השגת אלקותו יתברך בבחינת מטי ולא מטי באפן שנקבל מלכותו יתברך עלינו תמיד. ואף-על-פי-כן יהיה לנו קיום ולא נתבטל לגמרי עד שיגיע העת להשיב הפקדון אליו יתברך, אבל האמות לא זכו לתורה ואין להם כלים לקבל האור, על-כן נתצמצם אור אלקותו יתברך מהם לגמרי ואי אפשר לגלות להם, כי תכף כשמתחילין לגלות להם אור אלקותו יתברך הוא אצלם בחינת רבוי אור, שעל-ידי זה נתבטל האור לגמרי כידוע. ועל-כן הם רחוקים מה' יתברך, כי אינם זוכים לזה השכל וההשגה הנ"ל, שהוא בחינת סוד העבור כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

אבל אנחנו זוכים לקבל סוד קדוש החדש על-ידי צדיקי הדור, שהם בחינת משה אשר להם לבד נמסר הסוד הזה והם מורים אותנו את הדרך נלך בה וכו' באפן שנוכל לקבל עלינו על מלכותו ואף-על-פי-כן יהיה קיום העולם. ועל-כן מצות קדוש החדש היא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, כי זה הוא בחינת כלל כל התורה כלה שיהיה לנו כח לגלות מלכותו על כל העולם. ואף-על-פי-כן יהיה קיום העולם כמו שיהיה לעתיד וכו' כנ"ל. ועל-כן עקר יציאת מצרים תלוי בזה, כמבאר שם בפרשת החדש שתכף כשרצה ה' יתברך להוציאם ממצרים אזי גלה למשה רבנו סוד קדוש החדש ושם נאמר ענין יציאת מצרים. כי עקר כל הגליות שהם כלולים בגלות מצרים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, הוא רק על-ידי בחינה הנ"ל על-ידי שלא נתגלה עדין מלכותו יתברך ואמין דעלמא, שהם בחינת מלכות הרשעה שלטין על ישראל, שאחיזתם מבחינת הצמצום והמעוט כנ"ל. שזה בחינת גלות מצרים לשון מצר וצמצום. ועל-כן עקר הגאלה הוא על-ידי בחינת סוד קדוש החדש, דהינו על-ידי שזוכין על-ידי צדיק הדור בחינת משה, להשיג סוד הנ"ל איך לגלות אור אלקותו יתברך בהדרגה ובמדה, שעל-ידי זה נתגלה מלכותו יתברך על כל באי עולם וכו' כנ"ל. כי אחיזת האמות שאחיזתם מהסטרא אחרא הוא רק מבחינת רבוי האור ומעוט האור, כי רבוי האור הוא המעוט, כי אי אפשר לקבל רבוי האור ועל-ידי זה נתמעט ונסתלק לגמרי, אבל אנחנו זוכים לקבל האור בהדרגה ובמדה על-ידי התורה הקדושה, שעל-ידי זה זוכין לגלות אלקותו על כל העולם ואף-על-פי-כן יהיה קיום העולם, שזהו בחינת סוד קדוש החדש. ואזי כשנתגלה האור בהדרגה ובמדה בסוד קדוש החדש אזי אין להאמות שום יניקה כלל ואזי הוא מפלתם, כי יניקתם הוא רק על-ידי שנתצמצם האור ביותר בבחינת מצרים. ואין זוכים לגלות אור אלקותו יתברך בתוך הצמצום, אז יש להם יניקה. ובאמת בודאי אי אפשר לגלות להם אלקותו יתברך, כי אזי יתבטלו לגמרי, כי אין להם כלים לקבל. אבל כשאנו זוכים לגלות מלכותו יתברך על-ידי התורה והמצות, שזהו בחינת קדוש החדש, על-ידי זה נתבטל כל יניקתם. ואזי יוצאין מגלות מצרים שכולל כל הגליות, כי ממשיכין אור של לעתיד שיתגלה מלכותו על כל העולם ואף-על-פי-כן יהיה קיום העולם, שזהו בחינת קדוש החדש וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת ניסן שהוא ראש חדשים, כי ניסן הוא אביב אל"ף עם שתי' יו"ד עם ב' שיש לשני בתים עליה, בחינת מי עם זאת עולה וכו', בחינת שני מלכים משתמשים בכתר אחד, בחינת שני המארת הגדולים, שזהו בחינת ראש חדש וכו' כנ"ל, כי יש שנים עשר ראשי חדשים כנגד שנים עשר שבטים. וכל שבט ושבט יש לו נשיא. וכל נשיא ונשיא בחינת צדיק הדור הוא בחינת משה, שהוא לבד זוכה לבחינת סוד קדוש החדש כנ"ל, כי הצדיק לבד, שהוא מנהיג הדור, בחינת משה, בחינת הנשיא, הוא יכול להמשיך הארה זו באנשיו להודיעם הדרך אשר ילכו בה לקבל על מלכותו בהדרגה ובמדה וכו' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת, באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחקק במשענותם, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה שכל נשיא ונשיא היה ממשיך במקלו מימי הבאר לשבטו, כי באר מים חיים זה בחינת התגלות אור אין סוף שהוא מקור חיים, כמו שכתוב, "העוזבי מקור מים חיים וכו'". ואי אפשר להמשיך מימי הבאר, שהם התגלות אלקותו יתברך כי אם על-ידי צדיקי הדור, שהם בחינת שנים עשר נשיאים שכל אחד ממשיך האור הזה לשבטו בהדרגה ובמדה בבחינת במחקק במשענותם, דהינו על-ידי המטה, שהוא בחינת מחוקק, בחינת חקיקה ורשימה, בחינת צמצום שהנשיאים יודעים איך לצמצם האור כראוי להמשיך בחינת מימי הבאר לשבטו, שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך בהדרגה ובמדה וכו' כנ"ל. ועל-כן הם שנים עשר נשיאים כנגד שנים עשר חדשים, כי זה בעצמו הוא בחינת סוד קדוש החדש וכו' כנ"ל. ועל-כן בניסן, שהוא ראש חדשים, אז מאירין כל השנים עשר נשיאים בשנים עשר ימים הראשונים, כי בכל יום ויום הקריב נשיא אחד בחנכת המשכן, כי ניסן הוא ראש חדשים ובו כלולים כל השנים עשר חדשים, שהם בחינת שנים עשר נשיאים שכל אחד ואחד מאיר לישראל בחינת סוד קדוש החדש, שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך שיתמלא פגימת הלבנה וכו' ואף-על-פי-כן יהיה קיום העולם כמו שיהיה לעתיד וכו' כנ"ל. וזה בחינת חנכת המשכן שאז הקריבו הנשיאים, כי במשכן היו כלים לקבל על ידם השגת אלקותו יתברך בבחינה הנ"ל, בבחינת וכבוד ה' מלא את המשכן, בחינת מלא כל הארץ כבודו וכו', הינו כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום