ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · פסח א
התאמת הקריאה
עין במאמר תלת נפקין מחד ובמאמר הסמוך, כי שניהם אחד, כי במאמר אחד נאמרו שניהם, עין שם:
וזה בחינת אכילת מצה בפסח, כי ידוע שיציאת מצרים הוא התגלות הדעת, ועל-כן אז זכו לשלש השפעות אלו, שהם, באר, ענן ומן, שיוצאין מן הדעת. וזה בחינת שלש מצות של פסח כנגד שלש השפעות הנ"ל שיוצאין מן הדעת, שהוא בחינת מצה, כי מצה היא בחינת דעת, בחינת משה כמו שאמר רבנו (בסימן נו), שמצה היא בחינת מחלקת לשם שמים, שהוא בחינת מ"ש"ה, בחינת מ"חלקת ש"מאי ה"לל, עין שם:
ועל-כן השלש מצות הם, כהן, לוי וישראל, שהם בחינת חסד, גבורה, תפארת, בחינת שלשה אבות, שהם בחינת באר ענן ומן, כמו שמבאר שם. וזה בחינת השתי כוסות ששותין לפני האכילה שאומרים עליהם ההגדה זה בחינת חד עאל בין תרין, הינו ההגדה, שהוא בחינת תקון הדעת, תקון הברית. ועל-כן אומרים אותה בקול רם, כי ההגדה היא בחינת ויגד לכם את בריתו, הינו בחינת מלחמת עמלק, ועל-כן כל ההגדה מדברת מזה. ועל-כן היא נאמרת על שתי כוסות הראשונים, בחינת חד עאל בין תרין, כי הכוסות הם מועילים לתקון הברית ללחם מלחמת עמלק, כי היין הוא תקון הדעת, (כמו שאמר רבנו. ועל-כן אחר כך אוכלים הסעדה שהוא בחינת ההשפעה בחינת לחם משנה הנמשך על -ידי תקון הברית. ועל-כן כופלים המצות ופורסין משניהם בחינת לחם משנה הנ"ל. וזהו בחינת השתי כוסות האחרונים שאומרים עליהם השירות ותשבחות, זה בחינת תרין דינקין לחד, כי ההגדה האחת שאומרים קדם הסעדה היא בחינת מלחמת עמלק כנ"ל, כמו שאנו אומרים שם, "ארמי אבד אבי ונצעק וכו' וירעו אותנו כו' וישמע את קלנו". שכל הענויים והמלחמות שהיו לנו במצרים הכל היו להנצל מפגם הברית, שהוא טמאת מצרים, אבל אחר הסעדה אומרים שירות ותשבחות על שנצלנו מן המלחמה וזכינו לתקון הברית, ועל-כן היא בחינת תרין ינקין לחד, ששבת, שהיא בחינת בטול הרע ושביתתו, יונק לחם משנה על-ידי תקון הברית, שעל-ידה נעשה בחינת שבת, דהינו בטול הרע. וזה בחינת הסדר שאומרים אחר הסעדה, שהוא שירות ותשבחות על שנצלנו מן המלחמה כנ"ל, שהוא בחינת שבת כנ"ל, ועל-כן אומרים רב שירות ותשבחות הנאמרות בשבת, דהינו נשמת והודו. ובחינת שבת הנ"ל מקבל לחם משנה על -ידי התגברות המלחמה ותקון הברית כנ"ל. וזהו בחינת השתי כוסות ששותין אחר הסעדה בשעת שאומרין הסדר השני בבחינת תרין ינקין לחד כנ"ל:
ועל-כן חמץ בפסח במשהו, כי כל האסורין שבתורה בששים, שעל-ידי בחינת עגולא ורבוע שהוא בחינת שבת, הם נבטלים, כמו שמבאר שם. אבל חמץ, שהוא בחינת פגם הדעת, אין לו שום בטול, כי מאחר שהדעת נפגם, על-ידי זה נתקלקל בחינת השבת, שהוא בחינת עגולא ורבוע, בחינת בטול האסור בששים, כי השבת מקבל כח מהדעת כנ"ל. גם נתקלקל בחינת המשפט, דהינו חמימות הלב ששורף ומבטל את הרע, כי עקר חמימות הלב הוא על-ידי הדעת, (כמו שכתב רבנו במקום אחר. על-כן אין להחמץ, שהוא בחינת פגם הדעת, שום בטול, רק צריך לבערו לגמרי. וכמו שכתב רבנו שצריך לזהר מאד שלא להחמיץ את המח בתאוות והרהורים, כי משם באים כל הפגמים, כי הכל תלוי בהדעת, על-כן צריך לבער לגמרי כל המחשבות רעות שהם בחינת חמץ כנ"ל ולגער בהם בבחינת גער חית קנה, כמו שמבאר (בסימן ה). ועל-כן שעור חמוץ הוא ח"י מיניטין, כי חמץ הוא סטרא דמותא, כי הוא פגם הדעת, שהוא בחינת חיים, ועל-כן לכתחלה צריך לזהר אפלו מרגע כל שהוא, כי צריך לברח מאד מחמץ, דהינו ממחשבות רעות כנ"ל, אבל השעור הוא ח"י מיניטין, כי אז נתחמץ, דהינו סטרא דמותא הפוך החיים, דהינו הדעת כנ"ל. ועל-כן השעור שוה עם שעור מליחה שהוא גם כן ח"י מיניטין, כי המליחה היא בחינת תקון הברית, בחינת ברית מלח עולם, ועל ידה נפלט בחינת דם נדות, דהינו פגם הברית. ועל-כן הוא גם כן ח"י מיניטין בחינת תקון הברית, שהוא בחינת חיים, בחינת תקון הדעת:
ועל-כן תכף אחר לילה הראשונה של פסח מתחילין לספר ספירת העמר, כי על-ידי מצה שעל ידה זכו לבחינת שבת שהוא בחינת עגולא ורבוע שעל ידה מבטלין הרע, ועל-כן אז מתחילין לספר ספירת העמר שהיא בחינת בטול הרע כידוע, שעל-ידי ספירה אנו יוצאין ממ"ט שערי טמאה למ"ט שערי קדשה, הינו על-ידי המצה, דהינו על-ידי תקון הדעת כנ"ל, על-ידי זה יש לנו כח לבטל את הרע והטמאה, שזה בחינת ספירה כנ"ל, כי עמר שעורים הוא משנה תורה שמקבלין על-ידי תקון הדעת, כי עמר שעורים הוא בחינת נגלה ונסתר, (כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר, הינו משנה תורה. ועל-כן מניפין אותו לכל הששה קצוות, לגרש ולבטל כל הרע משם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, מוליך ומביא, לעצר רוחות רעות. מעלה ומוריד, לעצור טללים רעים, כי על-ידי משנה תורה, שהיא בחינת שבת, על-ידי זה נתבטל כל הרע כנ"ל. ועל-כן נקרא יום ראשון של פסח שבת, כמו שכתוב, "ממחרת השבת". כי על-ידי המצה, שהיא תקון הדעת שנעשה אז, על -ידי זה נעשה בחינת שבת כנ"ל, ובזה תלוי הנפת העמר וספירה כנ"ל. וזה שכתוב, "וספרתם לכם ממחרת השבת" 'ממחרת השבת' דיקא כנ"ל, הינו יום ראשון של פסח, שהוא בחינת שבת, שעל ידה בא בחינת הספירה כנ"ל:
וזה בחינת בטול האסור בששים, בחינת ששים המה מלכות, כמו שמבאר שם, הינו שעל-ידי שזוכין לגרש הרע מכל הששה קצוות ולגלות מלכותו יתברך שהיא כלולה מעשר, וזה בחינת ששים בחינת ששים המה מלכות, על-ידי זה נתבטל האסור כנ"ל (כמו שנתבאר שם). וזה בחינת הנפת העמר לכל הששה קצוות כנ"ל, ואז מתחילין לספר ספירת העמר, שהוא בחינת בטול הרע, בחינת בטול האסור בששים כנ"ל, שזה נעשה על-ידי בחינת שבת כנ"ל, על-ידי תקון הדעת כנ"ל: