ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · תשעה באב ותעניות ב

מה שמתענין על עצירת גשמים:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי כתב רבנו זכרונו לברכה, (בלקוטי תנינא סימן ס) שעצירת גשמים נעשה על-ידי מלחמות ושפיכות דמים, עין שם. ומלחמות הינו מחלקת. ותקון המחלקת הוא תענית, כמבאר היטב בדברי רבנו זכרונו לברכה (בסימן נז):

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן מתענין על עצירת גשמים לתקן המחלקת, הינו מלחמות שמזה נעשה עצירת גשמים כנ"ל. וזהו גם כן בחינת הד' תעניות שמתענין על החרבן. שהוא גם כן לתקן השלום, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כשיש שלום אין צום. שעקר התענית כשאין שלום (וכמבאר שם בדברי רבנו זכרונו לברכה, עין שם). כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חנם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, ועל-כן מתענין לתקן זאת, כי על-ידי התענית נתתקן המחלקת ונעשה שלום כנ"ל. וכן על כל צרה שלא תבוא מתענין, כי כל הצרות והיסורין חס ושלום, הם בחינת מחלקת, כי כל מה שהוא נגד רצון האדם הוא בחינת מחלקת, (כמו שמבאר שם בדברי רבנו זכרונו לברכה הנ"ל). כי הצרות חס ושלום, הם על-ידי התגברות הדינים חס ושלום, שהם בחינת מחלקת, דהינו שאין נכלל שמאל בימין חס ושלום, שזה בחינת מחלקת, בחינת דינים. כי אין יסורין בלא עון והעון הוא בחינת מחלקת, כי עקר יניקת הסטרא אחרא והיצר הרע הוא ממחלוקות, (כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה. נמצא, שעל-ידי העוונות שפגם המחלקת שנתן כח חס ושלום, להסטרא אחרא החולקת על הקדשה, על-כן נתעוררו עליו דינים חס ושלום, שהם בחינת מחלקת ומשם באים הצרות חס ושלום, שהם כנגד רצונו, בחינת מחלוקות, ולתקן זאת גוזרין תענית שהיא תקון המחלקת כנ"ל, כי הכלל שכנגד כל מיני מחלקת התקון הוא תענית בבחינת מרבה צדקה מרבה שלום. ועקר התענית הוא הצדקה, כי אגרא דתעניתא צדקתא, עין שם:

העתקת הקטע עם מראה המקום