ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · תשעה באב ותעניות ג
התאמת הקריאה
ענין ארבעה צומות שמתענין על חרבן בית המקדש:
על-פי המאמר "בראשית לעיני כל ישראל" בלקוטי תנינא סימן סז:
והכלל, כי הצדיק האמת הוא החן והפאר והיפי של כל העולם בחינת יוסף, בחינת ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה וכו'. ועל ידו יכולין להסתכל בעצמו בכל המדות שבאין מארבעה יסודות איך הוא אוחז בהם, כי כל הארבעה יסודות נמשכין מהצדיק שהוא בחינת יסוד הפשוט, בחינת צדיק יסוד עולם וכו', בחינת ונהר יצא מעדן להשקות וכו'. והיו לארבעה ראשים וכו', כי שמו משתף בשמנו וכו' ושם ה' הוא בחינת ארבע אותיות. ומשם נשתלשלין הארבעה יסודות ובתחלה הם בחינת ארבעה מחין, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין וכו'. וזה בחינת שבת וכו', ועל-כן שבת, שהוא תלת גונין דעינא ובת עין, מאיר להבית המקדש וכו'. וכל זה הוא בחינת מאורי האור. וכשנחרב הבית המקדש זה בחינת הסתלקות מאורי אור ואז מתגברין חס ושלום, מאורי אש בחינת ממרום שלח אש וכו'. וזה בחינת ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה וכו', כי על-ידי חרבן בית המקדש, בחינת הסתלקות מאורי אור, נתגברו בחינת מאורי אש ועל-ידי זה נפגמין כל הארבעה יסודות, כי תקון כל הארבעה יסודות, שהם כלל המדות, הם על-ידי בחינת מאורי אור שנמשכין מהצדיק, מבחינת שבת, שהם היו מאירין בבית המקדש וכו'. (עין שם כל זה היטב):
ועל-כן קשה סלוקן של צדיקים יותר מחרבן בית המקדש, כי עקר בחינת מאורי אור נמשכין מהצדיק, שהוא בחינת שבת שמאיר להבית המקדש, ועל-כן כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו, כי כשיש בו דעה, שהם המחין, שזהו בחינת הצדיק שבדור שזוכה לדעת ומחין שהם בחינת מאורי אור וכו', בודאי נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו, כי עקר בנין וקיום הבית המקדש הוא על-ידי הדעת ומחין, שהם בחינת מאורי אור שמאירין להבית המקדש כנ"ל:
וזה בחינת הארבע תעניתים שצריכין להתענות על חרבן בית המקדש, שהוא בחינת הסתלקות מאורי אור וכו' כנ"ל, כי עקר האכילה בקדשה הוא על-ידי בחינת המאורי אור שנמשכין מהצדיק האמת שעל ידו נתתקנין ונתבררין כל הארבעה יסודות כנ"ל, כי כל מיני מאכל הם כלולים מארבעה יסודות כידוע, ועל-כן הם חיות הגוף שכלול גם כן מארבעה יסודות, ועל-כן כשמאירין מאורי אור על-ידי הצדיק, שהוא בחינת בנין בית המקדש, שעל-ידי זה נתתקנין כל הארבעה יסודות כנ"ל, על-כן אז האכילה בקדשה, בבחינת צדיק אכל לשבע נפשו. כי כשהארבעה יסודות נתתקנין ונתבררין על-ידי הצדיק כנ"ל, אז הם נכללין בקדשה בשרשם בתוך יסוד הפשוט. ואז כל הארבעה יסודות נכללין בבחינת מאורי אור, שהוא בחינת מחין, בחינת אור הצדיק כנ"ל. ואז האכילה בקדשה בשביל הנפש, כי הנפש היא בחינת מחין, בחינת מאורי אור, בחינת ונשמת שדי תבינם. והגוף הוא בבחינת מאורי אש, כי אש הוא הראשון מהארבעה יסודות. וכל תאוות הגוף כלם באים מאש וחמימות הגוף שמשם כל התאוות. נמצא, שעקר תקון האכילה בקדשה הוא על-ידי הצדיק האמת שעל ידו נתתקנין כל הארבעה יסודות ונכללין בשרשם בבחינת מאורי אור, בחינת מחין ואז האכילה בשביל הנשמה שהיא גם כן בחינת מחין, בחינת מאורי אור, וזה בחינת צדיק אכל לשבע נפשו וכו' כנ"ל, ועל-כן כל ההשפעות וכל השביעה נמשך מהצדיק הדור בחינת יוסף, שהוא בחינת נהר יצא מעדן להשקות וכו', כי כל הדברים כלם נמשכין מארבעה יסודות שכלם נמשכין מהצדיק וכו' כנ"ל, שהוא בחינת ונהר יצא מעדן להשקות את הגן כנ"ל, כי הצדיק משקה ומרוה את הארץ, שעל-ידי זה נמשכין כל ההשפעות, כי כל הגשם והמטר יורדין על-ידי הצדיק, כמו שכתוב, כי לא המטיר ה' על הארץ ואדם אין וכו'. שהוא הצדיק שעל ידו נמשך כל המטר להשקות אל כל פני האדמה, כי הוא בחינת נהר יצא מעדן להשקות וכו' ומשם יפרד וכו', ועל-כן נמשכין כל ההשפעות על-ידי הצדיק בבחינת ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו, בחינת וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבר כי יוסף הוא השליט הוא המשביר וכו'. כי יוסף, שהוא השליט, שהוא הצדיק הדור שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות, שהוא הראש בית וכו', (כמבאר במאמר הנ"ל), שהוא נהר יצא מעדן להשקות את וכו', הוא המשביר, כי ממנו נמשכין כל השביעות וכל ההשפעות שכלם כלולים בארבעה יסודות שנמשכין מהצדיק כנ"ל:
ועל-כן מצוה גדולה לאכל בשבת, כמו שכתוב, אכלוהו היום כי שבת היום לה'. כי בשבת מאירין בחינת מאורי אור כנ"ל, ואז דיקא האכילה בקדשה כנ"ל, ועל-כן מצוה לאכל בשבת. וזהו שנתנה התורה טעם לאכילת שבת מחמת ששבת הוא בבחינת מאורי אור. וזה שכתוב, אכלוהו היום. כי שבת היום לה' ראו כי ה' נתן לכם את השבת וכו'. 'ראו' דיקא זה בחינת מאורי אור, שהם בחינת ראו, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, (כמבאר במאמר הנ"ל על פסוק זה, עין שם), ועל-כן מחמת ששבת הוא בבחינת ראו, בחינת מאורי אור וכו'. על-כן אכלוהו היום, כי מחמת זה מצוה לאכל בשבת, כי אז האכילה בקדשה כשמאירין המאורי אור שהם בחינת שבת, בחינת צדיק האמת, בחינת בית המקדש כנ"ל:
ועל-כן כשנחרב הבית המקדש ונסתלקו מאורי אור גזרו להתענות ארבעה צומות, כי עכשיו כשנסתלקו מאורי אור על-ידי חרבן בית המקדש קשה לאכל בקדשה, כי אז מתגברין הארבעה יסודות בגשמיות שהם בבחינת מאורי אש וכו' כנ"ל, מאחר שנסתלקו מאורי אור וכו' כנ"ל, ועל-כן צריכין להתענות ארבעה צומות כדי להכניע הארבעה יסודות ואז יכולין לזכות על-ידי התענית שיחזרו ויאירו בחינת המאורי אור שהם המחין, כי על-ידי התענית נזון המח תחלה ומתגבר המח על הגוף ואז מתגברין בחינת מאורי אור על בחינת מאורי אש, כי כשמאירין המאורי אור אז אין צריכין לצום, כי האכילה בעצמה נכללת בבחינת מאורי אור כנ"ל, ואזי, אדרבא, על-ידי האכילה נתחזקין יותר בחינת מאורי האור בבחינת צדיק אכל לשבע נפשו, כי על-ידי האכילה בקדשה מתבררין בחינת מאורי אור, כמו שכתוב אצל יהונתן, הנה ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה. וכיוצא בזה, אבל עכשיו שנחרב הבית המקדש ונסתלקו מאורי אור צריכין התענות ארבעה צומות ואז מכניעין הארבעה יסודות על-ידי התענית, (כמובא במקום אחר) ואז יכולין לחזר ולזכות לבחינת מאורי אור שהם בחינת מחין כנ"ל:
כי כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. ועל-כן על-ידי תענית שמתענין ומתאבלין על חרבן בית המקדש, על-ידי זה זוכין לבחינת בנין בית המקדש, דהינו שחוזרין וזוכין לבחינת מאורי אור שהם בחינת בית המקדש, בבחינת ולשום לאבלי ציון פאר תחת אפר וכו', (כמבאר במאמר הנ"ל), בבחינת מאור עינים ישמח לב. על-ידי מאור עינים שהוא בחינת מאורי אור, על-ידי זה ישמח לב, כי על-ידי זה זוכין לשמחה בחינת שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה שהם זוכים לבחינת מאורי אור, שהם בחינת שמחה כנ"ל. ועל-כן על כל צרה שלא תבוא גוזרין תענית, כי כל הצרות חס ושלום, באין מבחינת מאורי אש שמהם כל הצרות רחמנא לצלן כידוע. ועל-כן מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין קללתו מרבה מחברו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . כי מיום שחרב בית המקדש ונסתלקו מאורי אור ונתגברו מאורי אש, רחמנא לצלן, שמהם כל הצרות רחמנא לצלן, ועל-כן מתענין, שעל-ידי זה מכניעין בחינת מאורי אש כנ"ל ונתגברין מאורי אור שהם בחינת המחין כנ"ל. ועל-כן עקר תענית גזרו על עצירת גשמים חס ושלום, כי עקר הגשמים נמשכין מהצדיק שהוא נהר יצא מעדן וכו' כנ"ל, שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל. ועל-כן כשנעצרין הגשמים חס ושלום, צריכין להתענות הרבה כדי להחזיר בחינת מאורי אור שהם הארת הצדיק שמשם כל הברכות וההשפעות, שהם בחינת גשמים, בחינת ונהר יצא להשקות וכו' כנ"ל: