ליקוטי הלכות · יורה דעה א · סימני בהמה וחיה טהורה ב
התאמת הקריאה
סימני בהמה וחיה טהורה - מעלה גרה ומפריס פרסה
על-פי המאמר 'ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם' בלקוטי תנינא, סימן ז), עין שם היטב ענין בן ותלמיד, ענין הצדיק שהוא בחינת כל, שזוכה להמקיפים שהם בחינת מה, בחינת מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. שהוא מאיר ומחיה דרי מעלה ודרי מטה שמים וארץ, כי לדרי מעלה הוא מאיר ומגלה בחינת איה מקום כבודו, בחינת מה חמית וכו'. ולדרי מטה בחינת שוכני עפר הוא מראה להם כי מלא כל הארץ כבודו. ומחזק ומעורר ומקיץ את כל שוכני עפר, הינו אותן שנפלו למדרגות תחתונות מאד. לבל יתיאשו עצמן כי ה' עמם, כי מלא כל הארץ כבודו בבחינת הקיצו ורננו שכני עפר וכו', עין שם. ועל-ידי כלליות בן ותלמיד, על-ידי-זה זוכין בעת האכילה להארת הרצון, כי המלכות מקבלת האכילה והפרנסה מבחינת הידים שיש בים החכמה הנעשה מבחינת הארת בן ותלמיד וכו' עין שם היטב):
והנה אנחנו בני ישראל אנו צריכין שיהיה אכילתנו קדש כדי שיאיר בעת האכילה הארת הרצון כנ"ל. ועל-כן אסור לנו לאכל מינים טמאים, רק מינים טהורים שיש בהם סימני טהרה, שהסימנים מרמזים שאלו המינים יש בהם הארת הצדיק הנ"ל שמאיר בכל העולמות; בדרי מעלה ודרי מטה, כי הצדיק הנ"ל הוא מתקן ומחיה את כל העולמות בבחינת עולם התקון, כי הצדיק יסוד עולם הוא הוא בחינת התקון, כי התקון הוא על-ידי מלך השמיני, שהוא "הדר" בראשית לו, לט), שהוא בחינת יסוד, בחינת הצדיק, כי הצדיק הנ"ל זוכה לבחינת מה כנ"ל ומשם נמשך תקון העולמות. כי עולם התקון הוא על-ידי אור 'מה' החדש, כמו שאיתא ב"עץ חיים" בהיכל ב, שער התקון פרק ב). ועל-כן הוא מתקן ומחיה דרי מעלה ודרי מטה, כי כלם צריכין תקון, כי פגם קלקול העולמות על-ידי שבירת כלים היה מחמת רבוי אור, מחמת שלא יכלו לסבל רבוי האור, על-ידי-זה נשברו ועלה האור למעלה והכלים נשברו וירדו בבריאה וכו'. ואחר כך נתקנו. רק כמה ניצוצות נשארו עדין למטה שבזה עוסקין הצדיקים וכל ישראל לבררם ולהעלותם בכל דור ודור כידוע. ואלו הניצוצות נפלו ונתפשטו בכל העולמות אפלו בעשיה. ועל-כן הצדיק, שהוא התקון, הוא מתקן ומחיה דרי מעלה ודרי מטה, הינו דרי מעלה ששם היה הקלקול והשבירה מחמת רבוי אור, הוא מחיה ומתקן אותם על-ידי בחינת איה, בחינת מה חמית, הינו שמראה להם שהם רחוקים ממנו יתברך. ועל-ידי-זה הם יכולים לסבל האור ואינם מתבטלים, כי הוא מראה להם שהם רחוקים ממנו יתברך בבחינת מה חמית, בחינת איה מקום כבודו. ודרי מטה ששם הם ניצוצות הנפולין שנפלו לגמרי ממקום קדשתן מעת השבירה ונפלו לכל המדרגות התחתונות עד שנתפשטו אפלו בבהמות וחיות ועופות. ומחמת גדל ירידתן שכחו מעלתן ונדמה להם שהם רחוקים מאד מאד ממנו יתברך עד שאינם יכולים עוד להרים עצמן לעלות למעלה. על-כן הצדיק מחיה אותם על-ידי בחינת מלא כל הארץ כבודו. בבחינת תחית המתים שהוא בחינת עולם התקון, בחינת יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר, הינו שמעורר אותם ומחיה אותם הניצוצות שירדו למטה מאד לבל יתיאשו עצמן, כי מלא כל הארץ כבודו. וזה בחינת מינים טהורים ומינים טמאים, כי אנו אין יכולין לאכל כי אם אותן המינים שכבר התחיל להאיר בהם בחינת עולם התקון, הינו הארת הצדיק כנ"ל. אלו דוקא אנו יכולין לאכל, כי יש לנו כח לבררם על-ידי אכילתנו, אבל המינים שאין בהם הארת התקון אין בנו כח לברר ואסור לנו לאכל:
וזה בחינת סימני בהמה וחיה, שהם, מעלה גרה ומפריס פרסה, זה רמז על הארת הצדיק הנ"ל, שעל ידו התקון, כי הניצוצות שנפלו וירדו ונשתלשלו ונתלבשו בבהמות וחיות הם בחינת שוכני עפר, כי ירדו במדרגה התחתונה מאד. והצדיק מחיה אותם בבחינת הקיצו ורננו שכני עפר. וזה בחינת מעלה גרה. גרה זה בחינת הניצוצות והנפשות שנפלו וירדו מאד בבחינת וכמים המגרים ארצה. אשר לא יאספו, כי ירדו מאד כמים המגרים ארצה, ועל-ידי הארת הצדיק הנ"ל שהוא מעורר ומחיה אותם בבחינת הקיצו ורננו שכני עפר, על-ידי-זה הם בבחינת מעלה גרה, הינו שנמשך עליהם הארת הצדיק, שעל-ידי-זה מעלה את הנפשות והניצוצות שנפלו וירדו כמים המגרים ארצה, כי הוא יתברך חושב לבל ידח ממנו נדח, כי מלא כל הארץ כבודו וכו' כנ"ל. וזה בחינת מפריס פרסה, כי הניצוצות שנפלו למקומות הנמוכים כאלה בבהמות וחיות הם כצפרים האחוזות בפח. כי הם סגורים במאסר, אבל על-ידי הארת הצדיק הנ"ל שהוא מעורר ומחיה אותם בבחינת מלא כל הארץ כבודו, על-ידי-זה הוא מראה להם שגם שם במקום שהם יש פתח לצאת. וזה בחינת מפריס פרסה זה רמז שגם ברגלי הבהמות שהוא מדרגה התחתונה מאד, גם שם נמצא פתח לצאת הפך פרסותיו קלוטות שהוא בחינת שהם קלוטים וסגורים שם ואינם יכולים לצאת, אבל מפריס פרסה זה בחינת שיש פתח גם שם במדרגה התחתונה מאד לצאת משם, כי מלא כל הארץ כבודו ואין שום יאוש בעולם כלל, כי לית אתר פנוי מניה וכו' כנ"ל:
הלכה ג על-פי התורה 'תקעו' ב' לקוטי תנינא סימן ה נאבדה בעוונותינו הרבים: