ליקוטי הלכות · חושן משפט א · חלקת שתפים ב
התאמת הקריאה
כל דבר שאם יחלק שמו עליו כופין לחלק וכו'. כל חצר שאין בו ארבע אמות חוץ ארבע' אמות שלפני פתח הבית אין שמו חצר וכל בית שאין בו ארבע' אמות אין נותנין לפתחו ארבע' אמות, עין שם:
על פי המבאר במאמר על סבי דבי אתונא 'בני לן ביתא באוירא דעלמא' אמר שם, וקם ותלא בין שמיא וארעא וכו' בסימן כ"ח. כי על ידי התורות הנפולות הבאין מד' אלפין הנפולים שמקבלים מתלמידי חכמים שדין יהודאין על ידם באים כפירות וכו' והתקון לזה הכנסת אורחים צדיקים תלמידי חכמים אמתיים על ידי זה נחשב כאלו הקריב תמידין, תמ"ד הוא בחינת הד' אלפין הנ"ל שעולין תמ"ד, דהינו שמעלין האלפין הנפולין שעל ידם נבנה בחינת בית באוירא דעלמא, כי אין להם על מה שיסמכו, אבל על ידי תלמידי חכמים אמתיים בונה ביתו בין שמיא לארעא בבחינת אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא כו', עין שם. ועל ידי זה זוכין לאמונה ומתקן ומכניע הכפירות וכו', עין שם כל זה היטב:
ועל כן שעור בית לכל דבר הוא ארבע אמות, כי כל אחד צריך לבנות ביתו בקדשה שיהיה ביתו בבחינת בית הנבנה בין שמיא לארעא שלא יהיה, חס ושלום, בבחינת בית באוירא דעלמא שהוא מקום החיצונים שהם אוירא דעלמא כנ"ל. כי עקר בנין הבית הוא כדי להשמר מהם, כי הבית הוא מקום משמר מהחיצונים שמקומן באוירא דעלמא, ובבית נסתרין מהם, כי הבית הוא מקום משמר מהחיצונים ששורים בחוץ שהם בחינת אוירא דעלמא ועל כן עקר בנין הבית הוא על ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל בקדשה שהם בחינת חכמות התורה הקדושה בבחינת בחכמה יבנה בית וכו' (משלי כד), כי עקר בנין הבית בחכמה כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר (סימן רסו). וזה בחינת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, כי התחלת התורה ב'ב', כי עקר בנין הבית הוא על ידי חכמות התורה הקדושה. וזהו "בראשית", כי ראשית חכמה (תהלים קיא). וזהו בראשית - בי"ת ראשית בחינת בחכמה יבנה בית. ובית כזה הוא בחינת בית הנבנה בין שמיא לארעא כנ"ל. וזהו, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". בחינת בית הנבנה בחכמה דקאים בין שמיא לארעא וזהו אמר שם וכו', כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא. ובית הנבנה על ידי חכמת התורה על ידי ד' אלפין דקדשה הנ"ל הוא בחינת בית הנבנה בשם ה', ועל ידי זה הבית משמר מן החיצונים שהם בחינת אוירא דעלמא כנ"ל, כי הבית הנבנה בחכמה על ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל, כמבאר במאמר הנ"ל, על ידי זה מתקנין ומעלין האלפין הנפולין ועל ידי זה נכנעין הקלפות והכפירות בחינת אוירא דעלמא כנ"ל. ועל כן שעור הבית ארבע אמות, כי ארבע' אמות זה בחינת הד' אלפין הנ"ל, כמובא וצריך שיהיה בהבית ארבע' אמות כדי להמשיך בתוכו הד' אלפין הנ"ל בבחינת בחכמה יבנה בית כדי שיהיה בית קים ומשמר וכו' כנ"ל. כדי שלא יהיה, חס ושלום, בבחינת אוירא דעלמא כנ"ל, כי עקר הבית בשביל שמירה מן החיצונים שנאחזים בחוץ בבחינת אוירא דעלמא כנ"ל:
וזה בחינת מזוזה, בחינת ד' גדולה דאחד שקובעין בפתח הבית, כי פתח הבית היא בחינת אמונה שהוא בחינת פתח כידוע וזה בחינת ארבע אמות שנותנין לפני פתח הבית כשיש בהבית ארבע אמות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, כדי לפרק שם משאו. כי פתח הבית היא בחינת אמונה. וכשיש בהבית ארבע אמות שהוא בחינת ד' אלפין הנ"ל אזי על ידי זה נתתקן בחינת האמונה כנ"ל ומכניעין הכפירות הבאין מאוירא דעלמא כנ"ל. ועל כן הפתח שהוא בחינת אמונה נותנים לפני הפתח גם כן ארבע אמות כנגד ד' אלפין הנ"ל, כי עקר האמונה שהוא בחינת פתח עקר תקונה על ידי ד' אלפין הנ"ל. ועל ידי זה יש לה כח לברר ולהכניע כל הכפירות הנאחזין באוירא דעלמא. וזה מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כדי לפרק שם משאו. 'משאו' זה בחינת כפירות, כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה (שיחות הר"ן דף י"ג עמוד ב) מפסוק משאכם ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, מלמד, שהיו אפיקורסים, עין שם. כי כל המשא ומתן הכל הוא כדי לברר הניצוצות שיש שם מהחיצונים והסטרא אחרא. ועקר הסטרא אחרא הוא כפירות ועל כן עקר המשא ומתן הוא על ידי בחינת אמונה בבחינת נשאת ונתת באמונה, (כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שבת לא), כי עקר תקון וברור המשא ומתן הוא על ידי אמונה ועיקר בירור האמונה היא דיקא על ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל שעל ידי זה נתחזק האמונה ויש לה כח לברר ולהכניע הכפירות הנאחזין בכל דבר כנ"ל וזה שנותנין ארבע אמות לפני הפתח שהיא בחינת אמונה כדי לפרק שם משאו כדי להכניע הכפירות הנאחזין בהמשא ומתן שהם בחינת משאוי כנ"ל, ועל ידי הפתח שהיא בחינת אמונה מכניעין הכפירות על ידי הארבע' אמות שהם בחינת ד' אלפין הנ"ל שעל ידם זוכין לאמונה ומכניעין הכפירות כנ"ל:
וזהו גם כן בחינת ארבע אמות של החצר, כי החצר הוא שמירה להבית. והחצר בכלל הוא בחינת אמונה שהוא שמירה להבית שהוא בחינת חכמה. כי החצר לפני הבתים, כי מקדם צריכין לכנס לחצר שהוא בחינת אמונה ואחר כך אל הבית שהוא בחינת חכמה ועל כן גם שעור החצר ארבע' אמות כנגד הד' אלפין הנ"ל, כי עקר האמונה על ידי הד' אלפין הנ"ל שעקר בנין הבית על ידם ועל כן חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו, כי כל הקנינים על ידי האמונה כנ"ל שהיא מבררת הכל, שזהו עקר המשא ומתן כנ"ל ועל כן החצר שהוא בחינת אמונה קונה להאדם כל הקנינים, כי תכף כשבאין החפצים של המשא ומתן לתוך חצרו על ידי זה נתבררין על ידי בחינת אמונה, שהוא בחינת חצר כנ"ל, ועל ידי זה נקנין לו, כי עקר כל הקנינים על ידי בחינה זו על ידי בחינת אמונה שמבררת הכל, ועל ידי זה נקנין כל הקנינים מאחד לחברו כפי מה שזוכה כל אחד ואחד בכל יום ויום להעלות ולברר איזה דבר, ועל ידי זה נקנה הדבר אליו ועקר הברור על ידי אמונה שהיא בחינת חצר כנ"ל. ועקר על ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל, שעל ידי זה יש כח להאמונה לברר כנ"ל וכמבאר מזה גם במקום אחר, כי החצר לפני הבתים, כי הבית הוא הפך לגמרי מאוירא דעלמא, כי שם עקר בחינת הד' אלפין הנ"ל בבחינת בחכמה יבנה בית כנ"ל, אבל החצר הוא פתוח לאוירא דעלמא, רק שמקף מחצות, וזה בחינת האמונה שסמוכה אל החוץ כדי לברר ברורים מאוירא דעלמא בבחינת זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וכו', כמבאר ומובן בכמה מקומות. וזה בחינת פתח הבית שסמוכה לחוץ גם כן לאוירא דעלמא ושם עקר הברור. ועל כן צריכין שם שמירה מן החיצונים מבחינת אוירא דעלמא, כמובא וכנ"ל. וזה בחינת מזוזה ד' גדולה דאחד כנ"ל, כי עקר השמירה מאוירא דעלמא, שהם החיצונים והסטרא אחרא הוא רק על ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל, שהם בחינת ארבע אמות, ד' גדולה דאחד שהוא בחינת שם ה' כנ"ל בבחינת אמר שם וכו' וכנ"ל:
וזהו ענין כל החפצים שהם כל הקנינים והמשא ומתן שהאדם יוצא לחוץ ונושא ונותן ומברר ברורים, על ידי זה ומביא הכל אל החצר ומפרק משאו לפני פתח הבית, כי שם עקר הברור, שזהו עקר כל הקנינים והמשא ומתן ועל כן החצר קונה כנ"ל. וזהו בחינת ארבע אמות של החצר ושלפני פתח הבית, שהם בחינת ד' אלפין כנ"ל. וכל זה דוקא כשיש בבית ארבע אמות. כי בלא זה אינו נקרא בית, כי עקר בחינת הד' אלפין הנ"ל הם בבחינת בית כנ"ל ועקר הבית נבנה על ידם כנ"ל ואז דיקא יש כח לבחינת פתח הבית והחצר שהם בחינת אמונה לברר. ועל כן נותנים להם גם כן ארבע אמות, כי הם מקבלין מד' אלפין הנ"ל, כי עקר כח האמונה לברר על ידי בחינת הד' אלפין כנ"ל:
וזה בחינת 'כל שאלו יחלק שמו עליו' שמו דיקא, כי עקר הוא השם בבחינת אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא. כי הבית הנבנה על ידי בחינת הד' אלפין הנ"ל שהם בחינת ארבע אמות כנ"ל. זה בחינת בית הנבנה בשם ה' בחינת מזוזה כנ"ל (כי שם בחינת מלכות עקרו על ידי בחינת הד' אלפין כידוע), כי עקר השם הוא בבחינת בית, בבחינת ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם (ישעיה נו), כי אוירא דעלמא הנ"ל אין להם שם בבחינת לא שם לו וכו' (איוב יז), בבחינת ושם רשעים ירקב (משלי כא) וזה בחינת שהדרך ממעטת את השם, כי מחמת שנוסע בדרך ונע ונד באוירא דעלמא, על ידי כך נתמעט השם, כי עקר השם בבית כנ"ל. וזה שהבטיח ה' יתברך לאברהם "ואגדלה שמך". כמו שפרש רש"י שם: לפי שהדרך ממעטת את השם וכו'. כי באמת הצדיק האמת אף על פי שנוסע בדרך ונע ונד באויר העולם, עם כל זה הכל לטובת העולם כדי לברר משם ניצוצות הקדושים שנעים ונדים באוירא דעלמא. ובשביל זה עקר הלוכו ונסיעתו. ועל ידי זה שזוכה לבררם על ידי זה, אדרבא, יגדל שמו ביותר, כי נתגדל שם ה' על ידי זה על ידי שמלקט ומעלה אלו הניצוצות ועל ידי זה יגדל שמו גם כן וזהו בחינת הכנסת אורח תלמיד חכם המבאר במאמר הנ"ל, שעל ידי זה בונה ביתו בין שמיא לארעא, בבחינת אמר שם, 'וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל' ומכניע בחינת אוירא דעלמא כנ"ל. כי זה האיש קדוש העובר תמיד והוא נוסע באוירא דעלמא בשביל תקון העולם כנ"ל. שזוכה אחד להכניס האורח הקדוש הזה לתוך ביתו וזה האורח הנ"ל מכניס כל הניצוצות הקדושים וכל הנפשות שהעלה מבחוץ והוא מכניס כלם לתוך הבית, כי כלם צריכים לאסף ולכנס הביתה, כי זה עקר תקונם לכנס מבחוץ מאוירא דעלמא לתוך הבית ועל כן על ידי זה זוכה זה המכניס אורחים כאלו, להכניע הכפירות הבאין מאוירא. וזוכה שיבנה ביתו בין שמיא לארעא על ידי שם ה' בחינת ד' אלפין הנ"ל, כי שם ה' יגדל על ידי הניצוצות הנ"ל שהכניס לתוך הבית על ידי שהכניס האורח הצדיק כנ"ל, כי העקר הוא השם, כי השם הוא החיות של כל דבר בבחינת 'נפש חיה הוא שמו'. ועקר תקון הניצוצות שנפלו הוא להחזיר להם את שמם ועל ידי זה חוזרים ונכללים בשם ה'. וזהו בחינת אבדת השם שהרשע אובד ושוכח שמו לאחר מיתתו ועקר תקונו כשיחזר לשמו שהוא הנפש והחיות, שעל ידי זה ממשיך החיות משם ה'. ועל כן שעור החלקה של כל דבר הוא שאם יחלק שמו עליו, אך עקר השם הוא בבחינת בית כנ"ל. ועל כן שעור הבית והחצר ארבע' אמות. שהם בחינת ד' אלפין הנ"ל, שהם בחינת שם ה' כנ"ל, שעל ידי זה עקר בנין הבית דקדשה. בבחינת אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל, ועל כן כל הנחלה של אדם נקרא שם, כמו שכתוב, "יקום על שם אחיו". ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, לנחלה. כי כל הממון והחפצים של אדם הם בחינת שם, כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר (סימן נט) ועקר הוא הבית, כי זה עקר הנחלה ושם עקר השם בבחינת ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם כנ"ל: הלכה ג בהלכות נזקי שכנים הלכה ג':