ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · חכירות וקבלנות א
התאמת הקריאה
החוכר שנותן מכל השדה דבר קצוב כך וכך כורין לשנה, המקבל למחצה לשליש ולרביע:
יש לרמז בזה על פי מה שכתב רבנו במאמר ויאמר בעז אל רות וכו' סימן סה שיש שדה ושם גדלים אילנות ועשבים הינו נשמות. והם צריכים לבעל השדה שעוסק בתקונם בכל תקוני השדה עין שם היטב. והעקר שמביא אותם אל התכלית שהוא כלו טוב שעל ידי זה יכולים להתפלל עין שם היטב:
וזה הצדיק הדור העוסק בתקוני השדה הנ"ל הוא בחינת מקבל ואריס שיורד לתוך שדה של חברו כי ה' יתברך כביכול נקרא חברו של הצדיק האמת כמו שכתוב אכלו רעים למען אחי ורעי וכו' כי הצדיק האמת שעוסק בתקוני השדה שזהו תקון כל העולמות הוא נעשה שתף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית ועל כן נקרא בחינת מקבל שדה מחברו, שדה הנ"ל ועוסק בכל תקונים של השדה הנ"ל בחרישה וקצירה זריעה ונטיעה ולנכש העשבים כי כל אלו הבחינות נמצאים בבחינת השדה של הנשמות הנ"ל, ולפעמים מקבלו בפשיטות שנותן דרך כלל כך וכך כורין לשנה. ולפעמים למחצה לשליש ולרביע, זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע בחינת עשרה מיני נגינה כי זה הצדיק בעל השדה הנ"ל עושה נגונים. וזה כלל ועקר תקוני השדה בחינת שלמות התפלה כי הוא צריך לתקנם ולהעלותם ולבררם ממקום שהם להביאם אל התכלית הטוב. וזה בחינת נגונים כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה (סימן רפב) על פסוק ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, שהצדיק דן את הכל לכף זכות ומוצא זכות אפלו ברשע גמור ועל ידי זה מעלהו לכף זכות באמת ומתקנו ומחזירו בתשובה ועל ידי זה נעשין נגונים בבחינת אזמרה לאלקי בעודי וזה בחינת שליח צבור שהוא מלקט ומברר הטוב מכל המתפללים וכו' עין שם היטב. נמצא שהתקון שמתקן את הנשמות ומבררם ומעלם ומקבץ הנקדות טובות שיש בהם זה בחינת נגונים כנ"ל וכמבאר שם היטב וזה בחינת תקוני השדה הנ"ל כי תקון השדה הוא תקון הנשמות לקבץ הטוב שלהם ולהעלותם אל הקדשה שזה בחינת נגונים כנ"ל. וזה שכתב רבנו זכרונו לברכה שם שתקון השדה היא שלמות התפלה. כי אלו הנגונים הם בחינת השליח צבור שהוא עושה הנגונים הנ"ל כנ"ל והשליח צבור הוא שלמות התפלה כי עקר התפלה על ידי השליח צבור וזה בחינת המנין שצריך להיות בעשרה ואז השליח צבור יורד לפני התבה ואזי הוא שלמות התפלה. זה בחינת עשרה מיני נגינה שנעשין על ידי מנין של עשרה המתפללין ואז הם ראויים לשליח צבור שהוא מקבץ הטוב ועושה הנגונים כנ"ל. וזה בחינת המקבל למחצה לשליש ולרביע והחוכר מקבל בפשיטות בכך וכך כורין זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע בחינת נגונים הנ"ל שעושה היורד לתוך השדה לתקנה שזה עקר תקון השדה כנ"ל כי הוא נותן פרות השדה לבעל השדה יתברך שמו למחצה לשליש וכו' כדרך המקבל דהינו שמעלה הטוב שבהם למעלה אליו יתברך כפי מה שיכול לברר לפי בחינת השדה לפעמים מחצה או שליש וכו' ומזה נעשין נגונים ושירות. בבחינת שיר פשוט כפול וכו' וזה הכל כמנהג המדינה. כפי מנהג והנהגה שנוהגין במדינה כי כפי הנהגתם בקדשה כן הוא מברר ומעלה הטוב שבהם אם רב או מעט כי לפי הנהגתם וקדשתם כן הוא מעלה הטוב שבהם:
וזה בחינת המקבל את השדה לשנים מעטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה כי מובן מדברי רבנו זכרונו לברכה שם שיש מקבלי השדה הנ"ל שאינם יכולים לקבל אותה רק לשנים מעטות כי מכרחים להסתלק מחמת זה. אבל יש שיכולים לקבל אותה לשנים מרבות מחמת שהם גדולים ומפלגים במעלה עליונה ונוראה מאד מאד. וזה שאין כחו גדול כל כך ואין יכול לקבל השדה ולעסק בתקונים כי אם שנים מעטות כנ"ל עליו הזהירו שלא יזרע פשתן. דהינו שלא יעסק בתקונים הרחוקים מאד ממנו יתברך והם מכנים בבחינת פשתן שהוא בחינת גרוע כמו שכתוב (בראשית ד) ויבא קין מפרי האדמה ואיתא שהביא מן הגרוע דהינו פשתן. גם איתא בדברי רבנו זכרונו לברכה (סימן לח) שפגם קין הוא בחינת קץ כל בשר שהוא בחינת שמחפש אחר חובות בני אדם ומחזר אחר הגריעות שבהן. וזה בחינת שהביא מן הגרוע שמביא למעלה הגריעות והחובות של בני אדם. נמצא שפשתן שהוא קרבן קין הוא בחינת חובות וגריעות בני אדם כי פשתן הוא בחינת גבורות שמשם אחיזת הסטרא אחרא כמו שכתוב איש אחד (גבריאל) לבוש בדים הוא פשתן. ואותן הרחוקים והגרועים ביותר שהם בחינת פשתן אסור לעסק בתקונם מי שאין כחו חזק וגדול ביותר ואין יכול לקבל השדה כי אם לשנים מעטות כי יוכלו להזיק לו מאד כמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה. וזה אין לו בקורת שקמה הוא גם כן דגמתם דהינו שכבר הזקינו ברשעתם ונתעבו ונתגשמו כקורת שקמה כי היצר הרע נקרא בשם קורה כמו שאמרו, טל קורה מבין עיניך והוא בחינת קורת שקמה שהוא אילן זקן בחינת מלך זקן וכו' כי שקמים הם חלוף ארזים כמו שכתוב שקמים גדעו וארזים נחליף. וכמו שכתוב בשלמה ויתן את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים. נמצא ששקמים הם גרועים והם חלוף ארזים ועל כן התנא מכנה את הרחוקים ביותר בבחינת קורת שקמה. כי הצדיק נקרא ארז כמו שכתוב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה והרחוקים שהם הפך הצדיק הם בחינת שקמים שהם הפך ארזים כנ"ל. אבל מי שמקבל השדה לשנים מרבות יכול לזרעה אפלו פשתן וגם יש לו בקורת שקמה דהינו כשכחו אביר וחזק מאד מאד עד שיכול לקבל את השדה לשנים מרבות דהינו שיעסק בתקוני השדה ואף על פי כן יאריך ימים ושנים על ממלכתו, זה יכול לעסק אפלו בפשתן ואפלו בהזקנים ברשעתם כקורת שקמה שאפלו אותן הרחוקים ביותר ונזקנו ברשעתם, יכול לקרבם ולתקנם מחמת שכחו גדול וחזק מאד מאד כנ"ל:
ושעור שנים מעטות הוא עד שבע שנים, על פי מה דאיתא במאמר פתח רבי שמעון ואמר עת לעשות לה' וכו' (סימן ס) שיש בני אדם שנופלים לבחינת שנה ואובדים פניהם דהינו שנסתלק המחין שלהם ויש שבעים פנים שהם בחינת שבעים שנים ויש שנפלו מפנים אחד או שנים או יותר. ומחזירין להם פנים שלהם על ידי ספורי מעשיות של שבעים שנים שהם בחינת בקרב שנים. אבל יש שנפלו מכל השבעים פנים שבעים שנים ואי אפשר להחזיר להם פניהם כי אם על ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות עין שם היטב. יש לרמז שזה בחינת שני מיני מקבלים הנ"ל שיש מקבל השדה לשנים מעטות דהינו עד שבע שנים דהינו שהוא עוסק בתקוני השדה הנ"ל רק בבחינת שנים מעטות שהוא בחינת בקרב שנים ועל כן השעור שבע שנים, הוא בחינת כללות השבעים שנה שנכללין בזיי"ן, והא בהא תליא שמחמת זה שאין עוסק כי אם בבחינת שנים מעטות דהינו בחינת בקרב שנים כנ"ל על כן באמת אינו מקבל את השדה כי אם לשנים מעטות כי מכרח להסתלק ואינו יכול להאריך ימים מרבים מאחר שלא הגיע לבחינת שנים מרבות שהם בחינת שנים קדמוניות כי שם אריכות הימים כי הם בחינת עתיק אריכות ימים כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל:
ועל כן זה שאין יכול לעסק כי אם בבחינת שנים מעטות כנ"ל אסור לקרב הרחוקים ביותר כנ"ל דהינו שהם רחוקים מכל השבעים פנים והם בחינת פשתן כי פשתן מקלקל השדה עד שבע שנים רמז על כל השבעים פנים שבעים שנים שכלולים בזין כנ"ל, והם מקלקלים עד שבע שנים דהינו שהם מקלקלים ונופלים מכל השבעים פנים כנ"ל ואינם יכולים להתתקן כי אם לאחר שבע שנים דהינו למעלה מזין הינו למעלה משבעים שנים שבעים פנים הינו בחינת שנים קדמוניות שהם למעלה משבעים שנים כנ"ל והם בחינת שנים מרבות כנ"ל. ועל כן מי שמקבל השדה לשנים מרבות דהינו שיכול לעסק בתקוני השדה בבחינת שנים מרבות שהם בחינת שנים קדמוניות הוא יכול לזרע ולתקן אפלו בחינת פשתן כנ"ל. ודיקא בשנים הראשונות קדם שמגיע לשבע שנים אחרונים כמובא הדין בשלחן ערוך הינו שאינו יכול לעסק בתקונם כי אם בבחינת שנים הראשונות שהם בחינת שנים קדמוניות כנ"ל. ומחמת שהוא עוסק בבחינת שנים קדמוניות על כן גם באמת מקבל השדה לשנים מרבות ממש כי זוכה לאריכות ימים כי שם אריכות הימים בחינת עתיק כנ"ל:
וקין שהביא פשתן נאמר בו ויפלו פניו לשון רבים שנפלו כל פניו כנ"ל:
ועל כן נקרא יורד כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה היורד לתוך שדה חברו. הינו בחינת שליח צבור שנקרא גם כן יורד כמו שאמרו היורד לפני התבה. והטעם כי הוא בחינת יורד ממש שצריך לירד לעמקי עמקים להעלות הטוב מכל הרחוקים כנ"ל שזה בחינת השליח צבור כנ"ל. וזה בחינת מקבל השדה שהוא בחינת שליח צבור שעושה נגונים כנ"ל. וזה שנקרא אריס ומקבל. כי זה הצדיק המפלג ביותר שיכול לעסק בתקוני השדה הנ"ל הוא בחינת משה כי העלה נפשות ישראל ממדרגה פחותה מאד מטמאת מצרים למדרגה נוראה מאד לקבלת התורה כי משה היה ענו מכל האדם והיה מוצא זכות בכל אחד מישראל והיה יכל להלביש התורה בספורי מעשיות של שנים קדמוניות הינו רב ספר בראשית שהם ספורי מעשיות של שנים קדמוניות. כי הדורות הראשונים היו ימיהם ארכים ביותר. ואיתא שזה מחמת שהיו ימיהם מבחינת שנים קדמוניות. ומשה רבנו עליו השלום ספר מעשיות שלהם בספר בראשית. שזה בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות. ועל כן זכה משה שלמדו ה' יתברך להיות שליח צבור, כמו שכתוב ויעבר ה' על פניו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור ולמדו סדר תפלה. ועל כן היה יכל להמשיך בחינת פנים לישראל. כמו שמצינו כשרצה ה' יתברך לסלק בחינת הפנים על ידי פגם ישראל עמד משה בתפלה ופעל בקשתו. והמשיך הפנים כמו שכתוב פני ילכו וכו'. ועל כן זכה לקרון אור הפנים ודבר ה' אל משה פנים אל פנים על ידי שהיה ממשיך ומלביש את ישראל באור הפנים ועל ידי זה זכה לקבל התורה. כמו שאיתא בדברי רבנו זכרונו לברכה (סימן יג) שעל ידי שמעלין נפשות ישראל על ידי זה זוכין לקבל את התורה בבחינת ולקח נפשות חכם בחינת עיר גבורים עלה חכם ויורד עז מבטחה עין שם. גם איתא שעל ידי תפלה שכולל נפשו עם נפשות רבים ומתפלל על ידי זה ממשיך תורה ושני הבחינות הם אחד, כי על ידי שמעלה נפשות ישראל דהינו שמעלה הטוב שבהם על ידי זה הוא שלמות התפלה בבחינת תפלות רבים שזה בחינת השליח צבור כנ"ל ועל ידי זה מקבל התורה כנ"ל ועל כן נקרא מקבל בחינת משה קבל תורה מסיני. וזה שנקרא אריס שזה בחינת משה שהתורה מארסה לו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מארסה. ועל כן נקרא אריס כנ"ל:
על פי מה שמובא לעיל דברי רבנו זכרונו לברכה. שבחינת שליח צבור הוא שמעלה הטוב מכל אחד ואחד ועושה מזה נגונים ועומד ומתפלל עם כל הטוב עין שם בדברי רבנו זכרונו לברכה, על פי זה מבאר היטב סדר התפלה שבתחלה אומרים סדר הקרבנות וקטרת שזה לברר ולהעלות הטוב מעמקי הקלפות כמבאר ועל ידי זה שמעלין ומבררין הנקדות טובות מן הרע על ידי זה נעשין נגונים וזמירות כנ"ל. וזה שאומרין תכף אחר כך פסוקי דזמרה שהם בחינת הזמירות ונגונים שנעשין על ידי ברור הנקדות טובות שהיו מפזרים בתוך הרע כנ"ל שזה בחינת אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל בחינת פסוקי דזמרה כנ"ל. ועל כן אומרים בסופם שירת הים שהוא שבח נורא מאד ונאמר בדרך שירה כי זה אנו צריכין עתה לומר שירה הינו זמירות ושירות בחינת נגונים שנעשין מקבוץ וברור הטוב כנ"ל. ועל כן בישתבח שהוא גמר וסיום השירות והזמירות אז צריך השליח צבור לירד לפני התבה כמו שכתוב בשלחן ערוך ארח חיים שעקר שהשליח צבור יורד לפני התבה הוא מן ישתבח כי אזי הוא הזמן של השליח צבור הינו בגמר הזמירות ושירות אז יורד לפני התבה וכלל כל הזמירות והנגונים בישתבח שהוא סיום וחתימת כל הזמירות וכולל כלם בשלש עשרה מיני זמרה כי עקר בחינת השליח צבור בבחינת הנגונים כנ"ל ועל כן המנהג שהשליח צבור מתחיל לנגן בישתבח. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששירת הים נאמרה בסדר שליח צבור ועונים כמו שאמרו משה אמר אשירה והם עונים וכו' כי עקר בחינת השליח צבור בבחינת שירה ונגון כנ"ל, ואז סמוך לשירת הים השליח צבור יורד לפני התבה ואומר ישתבח כנ"ל. ואחר כך אומרים קריאת שמע שהוא בחינת כלו אחד כלו טוב שלזה זוכין על ידי הנגונים והזמירות דהינו על ידי שמקבצין ומעלין הטוב מהרע ומקבצין אותו ועושין מזה נגונים כנ"ל ואזי הוא בחינת כלו טוב כי הרע נתבטל על ידי שבררו משם הניצוצות והנקדות טובות ונעשה כלו טוב, על כן אזי אומרים קריאת שמע בחינת ה' אחד בחינת כלו טוב כלו אחד כנ"ל, אחר כך עומדין בתפלה כי עתה אנו יכולין להתפלל בשלמות בתכלית כי עקר שלמות התפלה על ידי בחינת כלו אחד כלו טוב כנ"ל כמבאר היטב כל זה במאמר ויאמר בעז הנ"ל. אחר כך השליח צבור חוזר התפלה שזה בחינת שלמות התפלה בבחינת כלו אחד וטוב דהינו כשעומד בסוף התפלה עדין הוא בתחלת התבה של תחלת התפלה שזה בחינת חזרת השליח צבור שאחר שהצבור גומרים ועומדים בסוף התפלה עדין הוא עומד בתחלת התפלה וחוזר אותה כי כלו אחד כי השליח צבור הוא בחינת תכלית שלמות התפלה בבחינת כלו אחד כלו טוב כנ"ל, ומבאר זה קצת לעיל בהלכות שליח צבור בשלחן ערוך ארח חיים עין שם:
וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל האומר שירת הים בכונה מוחלין לו כל עונותיו וגם אמרו בשירת דבורה שעל ידי השירה נמחלו עונותיהם כי השירה הוא בחינת ברור וקבוץ הטוב בבחינת שירות ונגונים ואזי נתבטל הרע שזה בחינת מחילת עונות:
אמן כן יהי רצון:
וזה שהיו הלויים מנצחים בשיר על הדוכן בשעת הקרבנות כי הא בהא תליא דהינו הנגון נעשה על ידי ברור הטוב מן הרע שהוא בחינת קרבנות כנ"ל, וזה בחינת סמיכת פסוקי דזמרה לקרבנות כנ"ל:
וזה בחינת רנה זו תפלה כי שלמות התפלה בבחינת רנה ונגונים שזה בחינת השליח צבור כנ"ל:
וזה בחינת שהיו מנגנין בשעת מלחמה ועל ידי זה היו מנצחים כמו שכתוב ובעת החלו ברנה ויתן ה' וכו' כי הרנה והנגון הוא בחינת ברור הטוב מן הרע ועל ידי זה הרע נופל ועל כן נופלים השונאים על ידי זה כי הם נאחזין בהרע וכשמבררים הטוב משם בבחינת נגון כנ"ל אזי נופלים וזה בחינת מה שכתב רבנו זכרונו לברכה (סימן כז) שעל ידי שמנגנין נגון של האמה על ידי זה הקדוש ברוך הוא רואה בצרותינו ומושיע לנו כי הנגון הוא בחינת ברור הטוב שעל ידי זה נופל הרע ועל ידי זה בא לנו ישועה כנ"ל: