שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ה׳ בכסלו ה׳תשפ״א · 21 בנובמבר 2020
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ט״ו – אות י״ח
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא, עַל הַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה אֶצְלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, וְיִכָּווּ מֵהֶם, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָיוּ הַשָּׂגוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן אֵצֶל עַכּוּ"ם, יִהְיֶה זֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל סְתַם יַהֲדוּת פָּשׁוּט שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ מֵעֲבוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִקְּדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה מַה שֶּׁיֵּדְעוּ וְיַרְגִּישׁוּ קְצָת קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּזֶה הָעוֹלָם בַּעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם הַשָּׂגָה, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ עַכּוּ"ם עַל זֶה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קֹדֶשׁ, אֵין עֵרֶךְ לְהַשָּׂגָתֵנוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַצַּדִּיק.
וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא, כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה מִמַּקִּיפִים פְּנִימִיִּים, וְאָז נִצּוֹל מִכָּל צָרוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד מְצַפֶּה וְאוֹרֵב לַחֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב י״ד:כ׳): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁנִּין הַפָּנִים עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין אֲחֵרִים, נִפְטָר מִמֶּנּוּ. וְכֵן בְּעִקַּר הָאָדָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׂכֶל, יֵשׁ בְּחִינוֹת לְבוּשִׁין, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין, כִּי מַלְבּוּשׁ בְּגִימַטְרִיָּא "חַשְׁמַל", וּמֵהַחַשְׁמַ"ל בּוֹרְחִים כָּל הַמַּשְׁחִיתִים. וְזֶה (משלי ל״א:כ״ה): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – עַל־יְדֵי הַלְּבוּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַשְׁמַ"ל, שֶׁהוּא לְבוּשׁ עֹז וְהָדָר, לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה, עַל־יְדֵי־זֶה: וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַזְּמַן לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל. וְזֶה: לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אֱלוּל.
וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן וְכוּ', כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ"ל וְכוּ' (עַיֵּן לְעֵיל). וְעַל כֵּן חַיָּב הָאָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, קְרִיעָה, כִּי קר"ע בְּגִימַטְרִיָּא ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהֵם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל ב' פְּעָמִים אֵל בְּמִלּוּאוֹ, כִּי אֵל הוּא אוֹר הַפָּנִים:
הִקְשׁוּ, כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַשֵּׂכֶל פְּנִימִי הָאֱנוֹשִׁי, וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה, שֶׁמַּקִּיף לְהַתּוֹרָה וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה. וּבְהַמַּקִּיפִים, יֵשׁ שֶׁהֵם מַקִּיפִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הָעֵינַיִם, רַק שֶׁהֵם מַקִּיפִין וְאֵינָם נִכְנָסִים לְהַשֵּׂכֶל, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם, שֶׁלֹּא בָּאוּ עֲדַיִן אֲפִילוּ לְמַקִּיפִים, וְהוּא בְּחִינַת עִבּוּר. וּמַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְתוֹךְ הַתּוֹרָה בִּפְנִים, וְהַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹאוּ וְיִתְגַּלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים, וְאַחַר־כָּךְ יִכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לִפְנִים, וְכֵן הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מִצַּד חֶסְרוֹנוֹ הָאֱנוֹשִׁי, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים, וְהַמַּקִּיפִים יִהְיוּ נַעֲשִׂים פְּנִימִי. [הַקֻּשְׁיָא זֹאת הִקְשׁוּ בְּמָקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, וְהוּא זַ"ל אָמַר עַל זֶה תֵּרוּץ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְעַתָּה מְבֹאָר לְהַמְעַיֵּן הַתֵּרוּץ עַל הַשְּׁאֵלָה וְהַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַשְּׁאֵלָה הוּא אֵיךְ לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמּוֹלִידִין אוֹתָן, אֵיךְ זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּכְבָר מְבֹאָר בַּאֵר הֵיטֵב בַּמֶּה יִזְכֶּה לָזֶה, הַיְנוּ: עַל־יְדֵי צְעָקָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְכוּ', וְכֵן לְקַדֵּשׁ פִּיו וְחָטְמוֹ וְאָזְנָיו כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּבֵאוּר הָעִנְיָן וּרְאָיוֹתָיו, וְהֵיכָן מְרֻמָּז סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַלָּלוּ וְכוּ' – הַכֹּל מְבֹאָר לְעֵיל בַּאֵר הֵיטֵב. אַשְׁרֵי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
כמו כן עכשיו אף על פי שיושב במקום שיש דוקטורים ורפואות, אף על פי כן מאחר שהם בעצמם מבולבלים בחכמה זו ושאר החששות הרבה מאד שיש בענין רפואות, אם כן קרוב הדבר שעל ידי הרפואות והדוקטור לא די שלא יועיל אדרבא יקלקל בודאי, ואם כן למה יעשה עסק בדרך הטבע מה שרחוק משכר וקרוב להפסד. והבן הדבר היטב, כי הוא זכרונו לברכה סיפר הרבה עם דוקטורים גדולים והיה יודע הדבר על בוריו והזהיר מאד להתרחק מהם מאד, ואי אפשר לבאר כל מה שסיפר בענין זה. ואמר שכבר היה בעולם מלך אחד שהרג כל הדוקטורים שבמדינתו מאחר שהם מזיקים מאד את בני אדם.
ואמר בדרך צחות שעל מלאך המות קשה הוא מאד להמית בעצמו, כי כל העולם תלוי בו וקשה וכבד עליו לעשות הכל בעצמו, על כן העמיד שלוחים במקומו בכל מקום והם דוקטורים שהם שלוחיו להמית אנשים, כי הם ממיתים בני אדם הרבה מאד מאד. אשרי מי שמתרחק מהם ומחזיק עצמו בשם יתברך לסמוך עליו לבד. וכבר מבואר קצת מענין הרחקת רפואות באיזה מקומות בספרים הנדפסים כבר, רק שם מרומז הדבר קצת ברמז בעלמא. אבל הרבה לדבר עמנו מאד בענין זה להתרחק מהם מאד, יהיה איך שיהיה חס ושלום ישא עיניו לשמים וישען בה' לבד.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
גם אמר שהזיווג של הצדיק האמת, קשה עליו עניין זה. ולא די שאין לו שום תאווה כלל, כי אם אדרבא יש לו ייסורין מזה ממש כמו ייסורי התינוק בשעת מילה. כי ממש ייסורין אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ע״ה – אות ע״ו
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 13% מהספר עד סוף היום
(טז) שַׁיָּךְ לְהָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת ד' דַּעַת סִימָן א' הַמַּתְחִיל דַּע כִּי לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל נִבְרָא יֵשׁ קוֹמָה מְיֻחֶדֶת לְמָשָׁל מִין הָאַרְיֵה וְכוּ' וְהַהֶבְדֵּלִים כֻּלָּם הֵם רְמוּזִים בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת בְּצֵרוּפֵיהֶם וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ'. נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה עִנְיַן הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ קֹדֶם שַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס"ה מֵעִנְיַן הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁכָּל הַתְּמוּנוֹת וְהַצּוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם נִכְלָלִים בְּתֵבַת אָדָם הַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה אָדָם, כִּי בְּזֶה הַתֵּבָה אָדָם שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַעֲשֶׂה אָדָם, בְּתֵבָה זוֹ נִכְלָלִים כָּל מִינֵי הַתְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. וְכֵן בְּתֵבַת בְּהֵמָה וְחַיָּה הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, בְּזֶה הַתֵּבָה גַּם־כֵּן נִכְלָל כָּל הַתְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְכֵן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיְּכוֹלִין לִחְיוֹת בָּהֶם לְבַד בְּלִי שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ הַרְבֵּה וְלֹא זָכִינוּ לְכָתְבָהּ:
(יז) שַׁיָּךְ לָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת דַּעַת סִימָן א' בְּסוֹפוֹ, וְגַם יוֹדֵעַ הִתְאַחֲדוּתָם הַיְנוּ רֵאשִׁיתָם וְתַכְלִיתָם כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל. אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה קְצָת כַּוָּנַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ל"ט, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ הַתְחָלָה וְתַכְלִית וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לֵידַע וּלְהַשִּׂיג עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁבְּהַהַתְחָלָה וְהַתַּכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל, כִּי זֹאת הַתּוֹרָה לְכוּ חֲזוּ הַנַּ"ל לֹא זָכִיתִי לַהֲבִינָהּ הֵיטֵב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְגַם כְּשֶׁרָאָה הַתּוֹרָה בִּכְתָב אָמַר שֶׁבְּזֹאת הַתּוֹרָה לֹא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי, וְגַם אֲפִלּוּ לֹא כָּךְ הָיְתָה כַּוָּנָתִי, וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל וְזֶה לֹא בֵּאַרְתִּי שָׁם בִּכְתָב, עַל־כֵּן אָמַר שֶׁלֹּא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ וַה' יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · גאוה · אות י׳ – אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
י. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְנוֹפֵל, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּדְלָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עָנִי שֶׁהָרָשָׁע רוֹדֵף אוֹתוֹ תֵּדַע שֶׁהֶעָנִי הוּא בַּעַל־גַּאֲוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. עַל־יְדֵי גַּאֲוָה נִסְגָּר הַלֵּב וְעֵינֵי הָאָדָם מִלְּהַבִּיט בִּפְלָאוֹת [בִּפְעוּלַת] הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. אֵין לְהִתְגָּאוֹת בְּהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי הַכּל עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וְהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּעֵט אֵצֶל סוֹפֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. סְגֻלָּה לְגַאֲוָה – שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. מַבְהִילִין אֶת הָאָדָם בַּחֲלוֹמוֹת, כְּדֵי לְהָסִיר מִמֶּנּוּ גַּאֲוָה שְׁקוּעָה, שֶׁהִוא מְכֻסָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ד׳ · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
עוֹד מָצָאתִי קְצָת רְמָזִים מֵהַמַּעֲשֶׂה זוֹ בַּקַּפִּיטְל הַנַּ"ל "נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ" מוֹסֵרוֹת הֵם שֶׁל עוֹר, בְּחִינַת תְּפִילִין "עֲבוֹתֵימוֹ" עֲבוֹת הֵם חֲבָלִים, בְּחִינַת צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּסוּק זֶה בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה עַל צִיצִית וּתְפִלִּין "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק", כִּי הַשּׁוֹר וָשֶׂה שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׂחֲקוּ מִמֶּנּוּ "אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְּאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ" הַכַּעַס וְהַבֶּהָלָה וְהַפַּחַד הַנַּ"ל "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי" אֶפְשָׁר הָרֶמֶז בָּזֶה, כִּי הַדְּמוּת אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל עַל הַר גָּבוֹהַּ אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי הוּא כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ עַל צִיּוֹן הַר הַקּדֶשׁ, כִּי שָׁם כְּלוּלִים כָּל חֶלְקֵי עוֹלָם וְכוּ' וְזֶהוּ "הַר" כַּנַּ"ל "נָסַכְתִּי" לְשׁוֹן "נֶסֶךְ וַיִּצק" "שְׁאַל מִמֶּנִּי" כָּל הָעֵצוֹת כַּנַּ"ל "גּוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ" לֶאֱחֹז יַחַד כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ כָּל שִׁבְעָה חֶלְקֵי עוֹלָם וְכָל הַמְּלָכִים וְהַגּוֹיִם לְנַחֲלָה תַּחְתָּיו "עִבְדוּ" זֶה צִיצִית "בְּיִרְאָה" זֶה תְּפִלִּין וְגִילוּ בִּרְעָדָה רְעָדָה הַנַּ"ל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · אות ט״ז – אות י״ח
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיוֹת תַּאֲוַת הַבַּהֲמִיּוּת, רַק שֶׁיֵּלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל. הַשֵּׂכֶל מְרַחֵק כָּל הַתַּאֲווֹת לְגַמְרֵי. וְכָל הַתַּאֲווֹת הֵם הֶפֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהֵם רַק בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבְּהֵמוֹת, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ וְהִיא מִתְאַוֵּית גַּם כֵּן לְתַּאֲווֹת אֵלּוּ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב זֶהוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת הַלֵּב, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ. וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן, וְיֵלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל: (לק"א סי' כ"ה אות א')
וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר שִׁבֵּר הַמְדַמֶּה וּבָזֶה הֵקִים אֶת תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ, עִם כָּל זֶה הַשֵּׂכֶל עֲדַיִן בְּכֹחַ. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, הַיְנוּ לַחֲקֹר וְלַחֲשֹׁב בּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה'. וְאָז כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֲזַי הוּא מוֹצִיא הַשֵּׂכֶל מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג, זֶהוּ הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר מִיתָה. וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁקָּנָה וְהִשִּׂיג בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה: (שם)
כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב, וַאֲזַי אֵין הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, וַאֲזַי אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל. כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר: (לק"א סי' כ"ט אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ו · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְאֶזְכֶּה שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה מִפִּי בְלֹא כַּוָּנָה וְאֶשְׁמַע בְּאָזְנַי וּבְלִבִּי הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי, שֶׁאֶשְׁמַע מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר, וַאֲכַוֵּן הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן תָּמִיד בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְפִילָּה וְתִתֶּן לִי כּחַ וּגְבוּרָה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְפִילָּה לְהַכְנִיעָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם וּלְבַטְּלָם שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ לִתְפִלָּתִי כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה וָדַעַת וְעֵצָה וּגְבוּרָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּכָל מָקוֹם בַּתְפִילָּה שֶׁבָּאִים שָׁם עָלַי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת לְבַלְבֵּל חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֶתְגַּבֵּר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת דַּיְקָא בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר אָז בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וְאֶמְסֹר נַפְשִׁי אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבְּרָם וּלְנַצְּחָם, וּלְטַהֵר אֶת הַתְפִילָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים וְאֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְתִתֶּן בִּי כחַ לְבָרְרָם וּלְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם לִמְקוֹר חָצְבָּם לַהֲשִׁיבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי זַכָּה וּנְקִיָּה בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בְּאפֶן שֶׁתּוּכַל תְפִלָּתִי לַעֲלוֹת לְנַחַת וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשֶׁךָ וְתִתְפָּאֵר וְתִתְעַנֵּג בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְיִהְיוּ לְךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלָּתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵנוּ תָמִיד וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתָשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבתֵינוּ, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַשָּׁלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת וְנִצָּחוֹן וְקִנְטוּר בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כֻּלָּם וְכָל אֶחָד יֵדַע בְּאַהֲבַת חֲבֵרוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ דוֹרֵשׁ טוֹבָתוֹ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ וְחָפֵץ בְּהַצְלָחָתוֹ הַנִּצְחִיִּית, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְוָעֵד וּלְהִתְקַבֵּץ יַחַד כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרָיו וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה וְיַסְבִּירוּ זֶה לָזֶה הָאֱמֶת עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה וּלְהַזְכִּיר זֶה אֶת זֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן צֵל עוֹבֵר לֹא כְצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל וְלֹא כְצִלּוֹ שֶׁל כּתֶל אֶלָּא כְצִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ וִידַבֵּר וְיָשִׂיחַ כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ מַהוּ הַתַּכְלִית מִכָּל תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְעַל מָה אֲתִינָן לְהַאי עָלְמָא שְׁפָלָה וְיַרְבּוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְחִבָּה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵעֻמְקָא דְלִבָּא, בְּלִי שׁוּם נִצָּחוֹן וְקִנְטוּר כְּלָל עַד שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לָשׁוּב אֶל יְהוָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע וְלֹא יַטּוּ אַחֲרֵי הַבֶּצַע כָּל יְמֵיהֶם, וְלֹא יִרְדְּפוּ אַחַר הַמּוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהֶבֶל וִיגָרְשׁוּ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבָּם וְיִתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ גַם כָּל אֻמִּין דְּעָלְמָא, וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָז אֶהְפּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה וּ) לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, גְּמל עַל עַבְדְּךָ וְאֶחְיֶה וְזַכֵּנִי בַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וּבְרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתִתֶּן לִי חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְעֵצָה וּגְבוּרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּלְהִנָּצֵל מֵהֶם לְגַמְרֵי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל, לְגָרְשָׁם וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי וְאֶזְכֶּה בְרַחֲמֶיךָ לְגָרֵשׁ כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם אֲחִיזָה לְהָרוּחַ שְׁטוּת אֶצְלִי רַק אֲשַׁבְּרוֹ וַאֲגָרְשׁוֹ וַאֲבַטְּלוֹ מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 61
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
וְכֵן אַחַר שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֶת הַמַּאֲמָר תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד וְכוּ' בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן ר"ו שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ עַד מָתַי פְּתָיִים תֶּאֶהֲבוּ פֶתִי.
וְהַתּוֹרָה הִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחֲזְרוּ אֵלָיו, וְעַל כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אָז אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת קוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה כַּאֲשֶׁר שֶׁה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶךְ אָז תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף, אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ אָז כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הָרוֹעֶה וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות י · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם מְיָאֲשִׁין אֶת עַצְמָן כְּאִלּוּ נַפְשָׁם אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכָל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי הַיֵּצֶר.
כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. אַךְ הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם וְהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאֹד עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ג' אוֹת ו'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בטחון · אות א
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי כֵּלִים, וְעַל כֵּן מֻכְרָחִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין הָעֵסֶק עִקָּר כְּלָל, רַק עִקַּר הַפַּרְנָסָה - מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְעַל כֵּן אָסוּר לְהָאָדָם לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לִרְדֹּף אַחַר הַפַּרְנָסָה בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַפַּרְנָסָה תְּלוּיָה בָּזֶה לְבַד, כִּי אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט פַּרְנָסָתוֹ, כִּי כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, כִּי אֵין צֹרֶךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן וְעֵסֶק רַק לָצֵאת יְדֵי מִצְוַת עֲשִׂיַּת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה כַּנַּ"ל, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה - יוֹצֵא בָּזֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב צג · פסקה 6 – פסקה 8
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
לְהַאֲרִיךְ כִּי דַּעְתִּי אֵינָהּ צְלוּלָה כְּלָל מֵחֲמַת סְפֵקוֹת הַנְּסִיעָה שֶׁנִּתְהַוָּה עַתָּה בְּשָׁעָה זֹאת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתּוֹ וִילַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת כִּי אֵלָיו לְבַד תִּקְוָתִי. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד בְּאַהֲבָה, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם ד' אֶרְאֶה לִכְתֹּב לְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּפִי אֲשֶׁר יִשְׁלַח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדַעְתִּי אָז לְטוֹבָה בֶּאֱמֶת, הַזָּאקִין [הַגַּרְבַּיִם] לֹא נִגְמְרוּ עֲדַיִן, וּבִתִּי תִּחְיֶה עוֹסֶקֶת עַתָּה לְגָמְרָם וּבְקָרוֹב יַגִּיעוּ לוֹ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' וַיֵּרָא תקצ"ג בְּרֶסְלֶב.
חַיִּים וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ כְּבוֹד אֲהוּבִי יְדִידִי וַחֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַגְּבִיר הַמְפֻרְסָם וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה הַצַּדֶּקֶת הַיְקָרָה מָרַת הָאדְיל תִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם הַיְקָרִים לְכָל אֶחָד בְּיִחוּד שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
אַיֶיער בְּרִיף הָאבּ אִיךְ אֶתְמוֹל עֶרהַאלְטִין מִיַּד רַבִּי שִׂמְחָה חֲתַן־הָרַב, גַּם אִגֶּרֶת מֵרַבִּי מֵאִיר לֵיבּ וּפְרִישַׂת שָׁלוֹם מֵרַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וֵוייסְט אַז אִיךְ הָאבּ זֵייעֶר גִּיוָואלְט פָארִין, נָאר מַיְינֶע מְנִיעוֹת קָאן אִיךְ נִיט שְׁרַייבֶּען, עֶס אִיז הַיינְט בַּיי מִיר אוֹיךְ זֵייעֶר שְׁוֶוער דָאס פָארִין, אַזוֹי וִוי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִיז יוֹדֵעַ מַיין הַארְץ [הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁרָצִיתִי מְאֹד לִנְסוֹעַ, רַק הַמְּנִיעוֹת שֶׁלִּי אֵינִי יָכוֹל לִכְתֹּב, וְגַם הַיּוֹם הַנְּסִיעָה קָשָׁה עָלַי מְאֹד כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ אֶת לְבָבִי].
נָאר וִוי אִיךְ זֵעה אַז אִיר שְׁרַייט אַזוֹי, טְרַאכְט אִיךְ אֶפְשָׁר הֵייסְט אַזוֹי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִיךְ זָאל פָארְט פָארִין; עַל כֵּן אִיז הַיינְט בְּדַעְתִּי צוּ פָארִין אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כְּדֵי אִיךְ זָאל אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אָן קוּמֶען [וּכְמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה צַעֲקַתְכֶם חוֹשְׁבַנִי אוּלַי זֶהוּ רְצוֹן ה' שֶׁכֵּן אֶסַע, עַל כֵּן בְּדַעְתִּי הַיּוֹם לִנְסוֹעַ אִם יִרְצֶה ה' אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כְדֵי שֶׁאַגִּיעַ אִם יִרְצֶה ה'] עַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו לִקְרֶעמִינְטְשׁוּג בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם.
נָאר רְצוֹנִי אִיז אַז דִּי חֲתֻנָּה זָאל דַּיְקָא זַיין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נִיט שְׁפֶּעטֶער, כְּדֵי אִיךְ זָאל קֶענֶען אוּם קֶערִין לְבֵיתִי עַל חֲנֻכָּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם; וָוארִין אִיר וֵוייסְט וִויפִיל קוּקִין אַרוֹיס אִיךְ זָאל זַיין בְּבֵיתִי עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם [רַק רְצוֹנִי שֶׁהַחֲתֻנָּה תִּהְיֶה בְדִיוּק בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ כִּסְלֵו אִם יִרְצֶה ה' לֹא יְאוּחָר כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַחֲזוֹר לְבֵיתִי לְחֲנֻכָּה אִם יִרְצֶה ה'], וַה' יִגְמֹר בַּעֲדִי הַכֹּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.
עִם הָרַב דְּפֹה הָאבּ אִיךְ נָאךְ נִיט גֶּעשְׁמוּסְט מִכֹּחַ דֶעם, נָאר כְּפִי הַנִּשְׁמַע מֵרַבִּי שִׂמְחָה קֶען עֶר נִיט פָארִין מֵחֲמַת זַיין מַשָּׂא וּמַתָּן, וַוייטֶער קַיין צַייט נִיט מַאֲרִיךְ צוּ זַיין, וָוארִין דִּי פָּאטְשְׂט גֵייט בַּאלְד אַוֶועק. זַייט גִּיזוּנְט אוּן פְרֵיילִיךְ [עִם הָרַב דְּפֹּה עֲדַיִן לֹא דִּבַּרְתִּי מֵהָעִנְיָן, רַק כְּפִי הַנִּשְׁמָע מֵר' שִׂמְחָה לֹא יוּכַל לִנְסֹעַ בִּגְלַל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלוֹ, יוֹתֵר אֵין זְמַן לְהַאֲרִיךְ כִּי הַדֹּאַר תֵּכֶף הוֹלֵךְ תִּהְיוּ בְּרִיאִים וּשְׂמֵחִים], כְּנַפְשְׁכֶם וָנֶפֶשׁ אוֹהֲבֵיכֶם בֶּאֱמֶת, וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם, בִּפְרָט אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִזְכָּרִים לְטוֹבָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלוֹתֵינוּ תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִידִידִי כְּנַפְשִׁי, מַחְמַד עֵינֵינוּ, הַוָּתִיק הַנֶּחְמָד הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, נָאר אִיךְ פַארְשְׁטֵייא נִיט וָואס דִּיא מֵיינְסְט, וָואס דִּיא הָאסְט נִיט גִּישְׁרִיבִּין קַיין שׁוּם גְּרִיס לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה וְלַחֲמוֹתְךָ וּלְחָמִיךָ שֶׁיִּחְיוּ, סֶע נִיט קֵיין יֹשֶׁר וְכוּ' [רַק לֹא הֵבַנְתִּי מַה כַּוָּנָתְךָ שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ שׁוּם דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה וּלְחֲמוֹתְךָ וּלְחָמֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ, זֶה לֹא יֹשֶׁר וְכוּ']. וּמֻבְטְחַנִי שֶׁבְּוַדַּאי תְּצַיֵּת לִדְבָרַי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַקְּפִידוֹת הֲבֵל הֲבָלִים, וְהָעִקָּר שֶׁתֵּלֵךְ בְּדַרְכֵי זְקֵנְךָ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁתַּתְמִיד בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַל תַּשְׁגִּיחַ עַל אֵלּוּ הַהֲבָלִים כְּלָל, כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הֶבֶל. וְעוֹד מְעַט יִהְיֶה לְךָ עִנְיְנֵי קְפִידוֹת כָּאֵלּוּ מִבָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁיִּרְבּוּ לְךָ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתִּי לְאִמְּךָ תִּחְיֶה זֶה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, אַךְ עֲצָתִי שֶׁלֹּא תַּקְפִּיד עַל עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ מִבָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה עַל עַצְמְךָ לְבַד. אֵין לְךָ פְּנַאי לַחֲשֹׁב זֹאת כְּלָל, רַק לַחֲשֹׁב בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשֶׂיךָ לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֶיךָ וְכוּ', יָתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 42 – פסקה 43
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
אִישׁ שֶׂכֶל. וְשֵרֵבְיָה וּבָנָיו. חֲשַׁבְיָה. יְשַׁעְיָה. מְרֵמוֹת בֶּן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן. אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס. יוֹזָבָד בֶּן יֵשׁוּעַ. וְנוֹעַדְיָה בֶן בִּנּוּי הַלְוִיִם.
שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל. יוֹנָתָן בֶּן עֲשָׂהאֵל. וְיַחְזְיָה בֶן תִּקְוָה. מְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵוִי. קַדְמִיאֵל וּבָנָיו.
בּוֹנֵי חוֹמַת יְרוּשָׁלָיִם. - אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. זַכּוּר בֶּן אִמְרִי. מְרֵמוֹת בֶּן אוּרִיָּה בֶּן הַקּוֹץ. מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן מְשֵׁיזַבְאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ב · סעיף י״ד – סעיף י״ח
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
כְּבָר אָמַרְנוּ (בסָעִיף ז') כִּי בְּנֵי אָדָם אֵינָם שָׁוִים בְּמִזְגָּם. וְיֵשׁ לְכָל אִישׁ לִבְחוֹר עַל פִּי רוֹפְאִים בַּמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים לְפִי מִזְגּוֹ וּמְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, הִנֵּה הָרוֹפְאִים הַקַדְמוֹנִים חִלְּקוּ אֶת הַמַּאֲכָלִים בְּמַדְרֵגוֹת שׁוֹנוֹת. יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁהֵם רָעִים בְּיוֹתֵר עַד מְאֹד, וְרָאוּי לְאָדָם שֶׁלֹא לְאָכְלָן לְעוֹלָם, כְּגוֹן הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים הַמְלוּחִים הַיְשָׁנִים, וְהַגְּבִינָה הַמְלוּחָה הַיְשָׁנָה, וְהַכְּמֵהִין וּפִטְרִיוֹת, וְהַבָּשָׂר הַמָּלוּחַ הַיָשָׁן, וְיַיִן מִגִּתּוֹ, וְהַתַּבְשִׁיל שֶׁשָּׁהָה עַד שֶׁנָדַף רֵיחוֹ. וְכֵן כָּל מַאֲכָל שֶׁרֵיחוֹ רַע אוֹ מַר בְּיוֹתֵר, הֲרֵי הוּא לַגוּף כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת. וְיֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁהֵם רָעִים, אֲבָל אֵינָם כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים לָרוֹעַ, לְפִיכָךְ רָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מֵהֶם אֶלָּא מְעַט אַחַר יָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְזוֹנוֹ מֵהֶם אוֹ לְאָכְלָם עִם מְזוֹנוֹ תָּמִיד, כְּגוֹן דָּגִים גְּדוֹלִים וּגְבִינָה, וְחָלָב שֶׁשָׁהָה אַחַר שֶׁנֶּחֱלַב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וּבְשַׁר שְׁוָרִים גְּדוֹלִים וּתְיָשִׁים גְּדוֹלִים, וְלֶחֶם שְׂעוֹרִים וְלֶחֶם מַצוֹת, וְהַכְּרוּב וְהֶחָצִיר וְהַבְּצָלִים וְהַשׁוּמִים וְהַחַרְדָּל וְהַצְנוֹן, כָּל אֵלּוּ מַאֲכָלִים רָעִים הֵם. וְאֵין רָאוּי לָאָדָם לֶאֱכוֹל מֵאֵלּוּ אֶלָּא מְעַט עַד מְאֹד וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה, לֹא יֹאכַל מֵהֶם כְּלָל.
וְיֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁהֵם רָעִים וְאֵינָם כְּמוֹ אֵלּוּ. וְהֵם, כְּמוֹ עוֹף הַמַּיִם (אַוָז וּבַרְוָז), וּבְנֵי יוֹנָה הַקְּטַּנִים, וּתְמָרִים, וְלֶחֶם שֶׁנִּלּושׁ בַּשֶׁמֶן, וְהַסֹּלֶת שֶׁנִּפּוּ אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ עַד שֶׁלֹא נִשְׁאָר בָּהּ רֵיחַ מֻרְסָן, אֵין רָאוּי לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָלוֹת אֵלֶּה.
לְעוֹלָם יִמָנַע הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת, וְלֹא יַרְבֶּה לֶאֱכוֹל מֵהֶם, אֲפִלוּ יְבֵשִׁים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן רְטֻבִּים. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִתְבַּשְׁלוּ בָּאִילָן כָּל צָרְכָּן, הֲרֵי הֵן כַּחֲרָבוֹת לַגוּף. וכֵן הַחֲרוּבִים, רָעִים לְעוֹלָם. וְכָל הַפֵּרוֹת הַחֲמוּצִים, רָעִים וְאֵין אוֹכְלִין מֵהֶן אֶלָּא מְעַט בִּימוֹת הַחַמָה וּבִמְקוֹמוֹת הַחַמִּים. וְהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהָרִמוֹנִים (עַיֵן ברמב"ם פֶּרֶק ד', וּכְפִי הַנִרְאֶה דְּטָעוּת סוֹפֵר יֵשׁ כָּאן וְצָרִיךְ לוֹמַר שְׁקֵדִים בִּמְקוֹם רִמוֹנִים) לְעוֹלָם טוֹבִים, בֵּין רְטֻבִּים בֵּין יְבֵשִׁים, וְאוֹכֵל אָדָם מֵהֶם כָּל צָרְכּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַתְמִיד בַּאֲכִילָתָם, אַף עַל פִּי שְׁהֵם טוֹבִים מִכָּל פְּרִי הָאִילָנוֹת.
בְּעִנְיָן הַשְּׁתִיָּה, הַמַּיִם הֵם הַמַּשְׁקִים הַטִּבְעִים לָאָדָם וּבְרִיאִים לַגּוּף. אִם הֵם זַכִּים וּצְלוּלִים, מוּעִילִים שֶׁשּׁוֹמְרִים הָרְטִיבוּת שֶׁבַּגּוּף וּמְמַהֲרִים לְהוֹצִיא אֶת הַפְּסֹלֶת. כְּשֶׁיִשְׁתֶּה מַיִם, יִבְחַר אֶת הַקָּרִים, שֶׁהֵם מְרַוִּים הַצִּמָּעוֹן וּמֵטִּיבִים אֶת הָעִכּוּל יוֹתֵר מֵ אֵלּוּ שֶׁאֵינָּם קָרִים. אַךְ לֹא יִהְיוּ קָרִים מְאֹד, שֶׁהֵם מְכַבִּים אֶת הַחֹם הַטִּבְעִי. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָאָדָם הוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מַיִם קָרִים, כִּי אָז חֵלֶב הַלֵּב נִתְחַמֵּם וְהוּא מְ הֻתָּךְ מֵחֲמַת הָעֲיֵפוּת וְהַיְִגיעָה וְהַמַיִם הַקָּרִים יַזִּיקוּ לוֹ עַד שֶׁיוּכַל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַף כִּי הַמַּיִם טוֹבִים לִבְרִיאוּת הַגּוּף, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁתֶּה מֵהֶם הַרְבֵּה. אֵין לִשְׁתּוֹת מַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, לְפִי שֶׁיִתְקָרֵר הָאִצְטוֹמְכָא וְלֹא יְעַכֵּל אֶת הַמָּזוֹן כָּרָאוּי. וְגַם בְּתוךְ אֲכִילָתוֹ לֹא יִשְׁתֶּה רַק מְעַט מַיִם מָזוּג בְּיַיִן. וְרַק כְּשֶׁהַמַּאֲכָל מַתְחִיל לְהִתְעַכֵּל, אָז יִשְׁתֶּה שִׁעוּר בֵּינוֹנִי. וְכֵן אֵין לִשְׁתּוֹת מַיִם בְּצֵאתוֹ מִן הַמֶרְחָץ, שֶׁלֹא יִתְקָרֵר הַכָּבֵד, וּמִכָּל שֶכֵּן שֶׁלֹא יִשְׁתֶּה בַּמֶּרְחָץ. וְכֵן לֹא יִשְׁתֶּה אוֹתָם תֵּכֶף אַחַר הַמִּשְׁגָּל, לְפִי שֶׁאָז הַחֹם הַטִּבְעִי הוּא חָלוּשׁ וְיִהְיֶה גוֹרֵם שֶׁיִתְקָרְרוּ הָאֵבָרִים.
הַיַיִן מַחֲזִיק הַחֹם הַטִּבְעִי, וּמֵטִיב אֶת הָעִכּוּל, וּמוֹצִיא אֶת הַמּוֹתָרוֹת, וְעוֹזֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף כְּשֶׁיִּשְׁתֶּה מֵהֶם שִׁעוּר בֵּנוּנִי. מִי שֶׁמֹּחוֹ חָלוּשׁ יִזָּהֵר מִן הַיַיִן, שֶׁמּוֹסִיף עַל חֲלִישׁוּתוֹ וּמְמַלֵּא אֶת הָרֹאשׁ עֲשָׁנִים. הַיַיִן יָפֶה לַזְּקֵנִים וּמַּזִיק לַנְּעָרִים, לְפִי שֶׁמְּעוֹרֵר הַחֹם הַטִבְעִי, וְהוּא כְּמוֹסִיף אֵשׁ עַל אֵשׁ. וְיֵשׁ לִזָּהֵר מִן הַיַיִן עַד עֶשְִׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אֵין רָאוּי לִשְׁתּוֹת יַיִן קֹדֶם אֲכִילָה אֶלָּא מְעַט, כְּדֵי לִפְתֹּחַ בְּנֵי הַמֵּעַיִם, וְלֹא בְּעֵת רְעָבוֹן, וְלֹא אַחַר מֶרְחָץ וְזֵעָה, וְלֹא אַ חַר עָמָל וִיגִיעָה. וּבְתוךְ הָאֲכִילָה לֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא מְעָט.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ו
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְאֶזְכֶּה שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה מִפִּי בְלֹא כַּוָּנָה וְאֶשְׁמַע בְּאָזְנַי וּבְלִבִּי הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא מִפִּי, שֶׁאֶשְׁמַע מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר, וַאֲכַוֵּן הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן תָּמִיד בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְפִילָּה וְתִתֶּן לִי כּחַ וּגְבוּרָה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְפִילָּה לְהַכְנִיעָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם וּלְבַטְּלָם שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ לִתְפִלָּתִי כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה וָדַעַת וְעֵצָה וּגְבוּרָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּכָל מָקוֹם בַּתְפִילָּה שֶׁבָּאִים שָׁם עָלַי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת לְבַלְבֵּל חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֶתְגַּבֵּר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת דַּיְקָא בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר אָז בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וְאֶמְסֹר נַפְשִׁי אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבְּרָם וּלְנַצְּחָם, וּלְטַהֵר אֶת הַתְפִילָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים וְאֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְתִתֶּן בִּי כחַ לְבָרְרָם וּלְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם לִמְקוֹר חָצְבָּם לַהֲשִׁיבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי זַכָּה וּנְקִיָּה בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בְּאפֶן שֶׁתּוּכַל תְפִלָּתִי לַעֲלוֹת לְנַחַת וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשֶׁךָ וְתִתְפָּאֵר וְתִתְעַנֵּג בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְיִהְיוּ לְךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלָּתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵנוּ תָמִיד וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתָשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבתֵינוּ, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַשָּׁלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת וְנִצָּחוֹן וְקִנְטוּר בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כֻּלָּם וְכָל אֶחָד יֵדַע בְּאַהֲבַת חֲבֵרוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ דוֹרֵשׁ טוֹבָתוֹ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ וְחָפֵץ בְּהַצְלָחָתוֹ הַנִּצְחִיִּית, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְוָעֵד וּלְהִתְקַבֵּץ יַחַד כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרָיו וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה וְיַסְבִּירוּ זֶה לָזֶה הָאֱמֶת עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה וּלְהַזְכִּיר זֶה אֶת זֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן צֵל עוֹבֵר לֹא כְצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל וְלֹא כְצִלּוֹ שֶׁל כּתֶל אֶלָּא כְצִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ וִידַבֵּר וְיָשִׂיחַ כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ מַהוּ הַתַּכְלִית מִכָּל תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְעַל מָה אֲתִינָן לְהַאי עָלְמָא שְׁפָלָה וְיַרְבּוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְחִבָּה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵעֻמְקָא דְלִבָּא, בְּלִי שׁוּם נִצָּחוֹן וְקִנְטוּר כְּלָל עַד שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לָשׁוּב אֶל יְהוָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע וְלֹא יַטּוּ אַחֲרֵי הַבֶּצַע כָּל יְמֵיהֶם, וְלֹא יִרְדְּפוּ אַחַר הַמּוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהֶבֶל וִיגָרְשׁוּ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבָּם וְיִתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ גַם כָּל אֻמִּין דְּעָלְמָא, וְיַכִּירוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אָז אֶהְפּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה וּ) לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, גְּמל עַל עַבְדְּךָ וְאֶחְיֶה וְזַכֵּנִי בַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וּבְרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתִתֶּן לִי חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְעֵצָה וּגְבוּרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּלְהִנָּצֵל מֵהֶם לְגַמְרֵי בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל, לְגָרְשָׁם וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי וְאֶזְכֶּה בְרַחֲמֶיךָ לְגָרֵשׁ כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם אֲחִיזָה לְהָרוּחַ שְׁטוּת אֶצְלִי רַק אֲשַׁבְּרוֹ וַאֲגָרְשׁוֹ וַאֲבַטְּלוֹ מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 64 מתוך 353 במחזור של שנת ה׳תשפ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע: תולדות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־21 בנובמבר 2020, בשעה 16:37 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.