שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ב באדר ה׳תשפ״א · 6 במרץ 2021
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ג׳ – אות ד׳
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
ג וְדַע, שֶׁבְּחִינָה זוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶחָד, זֶה הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י״ד:ט׳): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּבַיּוֹם הַהוּא, הַיְנוּ הַתַּכְלִית. וְהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי אֶחָד הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ) עַל פָּסוּק זֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ' – אַטּוּ הָאִדְּנָא לָאו אֶחָד הוּא, אֶלָּא הָאִדְּנָא מְבָרְכִין עַל הָרָעָה – דַּיַּן אֱמֶת, וְעַל הַטּוֹבָה – הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אֶחָד הוּא הַתַּכְלִית, וְהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אֲפִלּוּ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהָרָעוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית – בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל, רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי בְּוַדַּאי כָּל הַיִּסּוּרִין בָּאִים בְּכַוָּנָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו. וְאִם כֵּן הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, הַיְנוּ כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא יִהְיֶה לוֹ יִסּוּרִין כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא יִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִגֹּדֶל רֹב הַטּוֹבָה, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּתַכְלִית הַיִּסּוּרִין הַלָּלוּ. כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל. וּבָזֶה תָּבִין דָּבָר נֶעְלָם וְנִסְתָּר, מַה שֶּׁנִּטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁחוֹתְכִין אֵיזֶה אֵיבָר לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי סוֹתֵם וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו בְּחֹזֶק. כִּי זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֲזַי סוֹתֵם אֶת עֵינָיו, וּמְצַמְצֵם וּמְכַוֵּץ הָרְאוּת, כְּדֵי לְכַוֵּן הָרְאוּת אֶל הַדָּבָר הָרָחוֹק שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת. וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הָרְאוּת הוּא מְשָׁרֵת וְשָׁלִיחַ שֶׁל הַמֹּחַ, לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ. כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הִיא הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה, וְהַיְדִיעָה הִיא בַּמֹּחַ, וּכְשֶׁרוֹצֶה הַמֹּחַ לֵידַע זֶה הַדָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָרְאוּת, וְהָרְאוּת הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה הַדָּבָר וּמְבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, וְאֲזַי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁרוֹאֶה.
וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין דָּבָר לִפְנֵי אָדָם בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת רָאָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת, לֹא הָיָה פְּנַאי לְהָבִיא הַדָּבָר לְתוֹךְ הַמֹּחַ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַדָּבָר רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֵין כֹּחַ בְּהָרְאוּת לֵילֵךְ לְשָׁם וְלַהֲבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהַדְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁרוֹאֶה מִן הַצַּד מְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ. וְכֵן מֵחֲמַת הַפִּזּוּר שֶׁנִּתְפַּזֵּר הָרְאוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִקְלָשׁ, וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת, וּלְכַוְּנוֹ אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק כֹּחַ הָרְאוּת, וְלֹא יִהְיֶה קָלוּשׁ, וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת הַדָּבָר הָרָחוֹק כַּנַּ"ל. כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד – צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו, וּלְכַוֵּן הַהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית. כִּי אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה הִיא רְחוֹקָה מֵהָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין, שֶׁצָּרִיךְ לִסְתֹּם אֶת הָעֵינַיִם לְגַמְרֵי, וּלְסָגְרָם בְּחָזְקָה מְאֹד, אַף גַּם לְדָחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, כְּדֵי לְסָתְמָם לְגַמְרֵי, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי, לְהַעֲלִים עֵינָיו וּלְסָגְרָם מְאֹד, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז יִתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַיִּסּוּרִין – מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם לִסְתֹּם עֵינָיו בִּשְׁעַת יִסּוּרִין כַּנַּ"ל, כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהַיִּסּוּרִין וּלְבַטְּלָם, עַל יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סְתִימַת הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל. וְאַף שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם מַה הוּא עוֹשֶׂה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת הַכֹּל, וְעַל־כֵּן מֻטְבְּעָה לִסְתֹּם הָעֵינַיִם בִּשְׁעַת יִסּוּרִין כַּנַּ"ל:
ד וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת בִּטּוּל, שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד, אֲזַי בֶּאֱמֶת נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת תָּמִיד קָבוּעַ בִּבְחִינוֹת הַבִּטּוּל, כִּי אִם־כֵּן יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי, וְעַל כֵּן מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. עַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזֵר הַשֵּׂכֶל מֵהַבִּטּוּל אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא כְּלִי הַשֵּׂכֶל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהַמֹּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים, לְקַבֵּל זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל בְּחִינוֹת בִּטּוּל. כִּי הוּא בְּחִינוֹת אֵין סוֹף, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישׁ הַמֹּחַ הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין. כִּי עִקַּר הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַכְּאֵבִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ יוֹצְאִין צִנּוֹרוֹת לְכָל הָאֵיבָרִים כֻּלָּם, וְעַל יְדֵי זֶה מַרְגִּישׁ הַמֹּחַ הַכְּאֵב בְּאֵיזוֹ אֵיבָר שֶׁהוּא. וְדַע, שֶׁאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל אֶל הַכֵּלִים, דְּהַיְנוּ הַמֹּחִין, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין הַיִּסּוּרִין בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ מִקֹּדֶם. כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְאַבְּקִים וְנִלְחָמִים וְנִתְגַּבְּרִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק מְאֹד, וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁרוֹאִין הַבַּעֲלֵי דִּינִים, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיִּסּוּרִין וּלְבַטְּלָם, עַל יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, אֲזַי הֵם מִתְחַזְּקִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אֲזַי הַיִּסּוּרִין הֵם גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִקֹּדֶם, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ מֵהֶם וְכַנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קכ״ד
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ואי אפשר לבאר ולציר – לא בכתב ולא בפה – עצם תבערת קדשת דבוריו שיצאו מפיו הקדוש והנורא בקדשה ובטהרה, אשר כל דבור ודבור שלו אפלו בשיחת חלין, מכל שכן כשהיה מדבר בעבודת ה' או כשהיה אומר ומגלה תורה, היה כל דבור ודבור מאיר ומזהיר ומתלהב כאש לוהט רשפי רשפי שלהבת. ומי שהיה מאזין ומקשיב לדבריו באמת ובתמימות היה כל דבור ודבור שלו פורח ונכנס בקרבו כלבת אש ממש, עד שכל אחד מהשומעים היו נמשכין על־ידי דבוריו להשם יתברך בהתקשרות נפלא והתלהבות גדול להשם יתברך באמת. ועל פי רב, היה נדמה לנו באותו שעה שעמדנו לפני הדרת קדשתו הנורא, שבודאי לא יהיה לנו עוד שום בחירה.
כי בודאי בהכרח להיות כרצון השם יתברך ואי אפשר לפרד עוד מהשם יתברך, מכל שכן לשנות רצונו יתברך לעבר חס ושלום אפלו איזה דבר קל בעלמא, כי הלב היה נמשך מאד מאד להשם יתברך על־ידי דבוריו הקדושים אשר אי אפשר לשער ולערך. גם עכשו - כל מי שיעסק בספרי רבנו הקדוש והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה, ויעין ויסתכל בהם באמת ובתמימות, ודאי יתלהב לבו מאד להשם יתברך, כי כל דבריו כגחלי אש:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
ופתאום נתעורר ואמר לאנשי סטנבול תדעו שנתגלה לי שאני מוכרח מיד לנסוע לירושלים, כי אני רואה שהימים ממשמשין ובאין להסתלק מן העולם, ואתם אל תיראו את עם הפרנצויז, ואין לכם לדאוג עבור ישראל שילכו להתם, כי בודאי לא יאנה להם שום הזק בעזרת השם, וה' ישמרם ברחמיו עד בואם לשם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ט – אות ר׳
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
(טו) יוֹם א' רֹאשׁ־חֹדֶשׁ סִיוָן בְּאוּמֶין עָנָה וְאָמַר לִי בָּעֵת שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ (הַיְנוּ בִּתְחִלַּת קַיִץ זֶה כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְפֹה) סִפַּרְתָּ לִי דָּבָר, אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי נַפְתָּלִי אוֹתוֹ הַדָּבָר אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי יוּדְל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי בְּרֶמֶז. וְנִפְלֵאתִי מְאֹד מְאֹד אֲבָל הֵם סִפְּרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ גַּם כְּפִי מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נִשְׁמַע מִפִּיהֶם גַּם־כֵּן זֹאת, עָנָה וְאָמַר עַתָּה נִרְאֶה, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הַדָּבָר הִיא כְּמוֹ עִנְיַן עֲתִידוֹת כְּפִי מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו הֵשִׁיב הֵן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיוּ יְכוֹלִים לְנַקֵּר עֵינֵי הַפִילוֹסוֹפִים (וְהַדָּבָר סָתוּם וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מַה זֶּה הַדָּבָר שֶׁסִּפַּרְנוּ לוֹ עַד נִזְכֶּה לִרְאוֹת אִם יִרְצֶה ה'):
(טז) בְּעִנְיַן הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִפְעָמִים דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הָאָדָם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וְהָעוֹלָם מַטְעִין עַצְמָם בְּעִנְיָנִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. כִּי כָּל אֶחָד מַטְעֶה עַצְמוֹ וְחוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָשָׂה זֹאת, וְזֶה מַטְעֶה עַצְמוֹ בְּטָעוּת אַחֵר. כְּגוֹן בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאוּמֶין שֶׁכָּל אֶחָד נָפַל עַל שְׁטוּת וְטָעוּת אַחֵר מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה, [וּבֶאֱמֶת כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה עִנְיָנִים גְּבוֹהִים מְאֹד, כַּמּוּבָן מְעַט לְעֵיל וּבְוַדַּאי לֹא כִּוֵּן לְשׁוּם תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל רַק לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ]. עָנָה וְאָמַר טוֹב מְאֹד כְּשֶׁמּוֹסְרִין אֶת הַשּׁוֹטֶה לְתוֹךְ הָעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מְשַׁטֶּה אֶת אֶחָד וְהָאֶחָד הוּא עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא טוֹעֶה וּמְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁמָר שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ אֲזַי הוּא מַטְעֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד טוֹעֶה בּוֹ מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְעוֹת אוֹתָם כְּלָל, כִּי הֵם עַצְמָן מַטְעִין אֶת עַצְמָם כִּי כָּל אֶחָד נוֹפֵל עַל טָעוּת אַחֵר בְּעִנְיָנָיו כַּנַּ"ל. בֵּאוּר הַדָּבָר כִּי כָּל אָדָם מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי אֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה, רַק כָּל אֶחָד מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּל עִנְיָנָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה וְכַוָּנָה לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל כְּלָל, אֲזַי כָּל עִנְיָנָיו הֵם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם. וְכָל אֶחָד טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ בּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַל כַּוָּנָתוֹ הַגָּבוֹהַּ. נִמְצָא שֶׁמָּסַר הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ הָעוֹלָם כִּי לֹא רָצָה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן הָעוֹלָם טוֹעִים עַצְמָן בּוֹ וְהָבֵן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. עוֹד פַּעַם אֶחָד הִלְעִיג עַל עִנְיָן זֶה מַה שֶּׁהָעוֹלָם טוֹעִין עַצְמָם בּוֹ וְאוֹמְרִים פֵּרוּשִׁים שֶׁל שֶׁקֶר עַל הַנְהָגוֹתָיו וּדְרָכָיו וְכָל אֶחָד אוֹמֵר כְּפִי הַנִּרְאֶה לְדַעְתּוֹ, עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה הַנִּרְאֶה שֶׁעַל שִׂכְלִי קַל מְאֹד לָבוֹא [כְּלוֹמַר שֶׁלְּפִי דִּבְרֵיהֶם אִם־כֵּן כָּל אֶחָד יָכוֹל בְּקַל לֵידַע מִיָּד מַה כַּוָּנָתִי בָּזֶה? אֶתְמְהָה]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות י״א – אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
יא. מִי שֶׁאֵין מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל צַדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. גַּסּוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְדַבֵּר בִּגְנוּת בְנֵי־אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. לָשׁוֹן הָרָע אֵין אוֹמְרוֹ, עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר וְחוֹטֵא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. מֻתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעַל הַמַּחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְהַמְקַבְּלוֹ, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. תִּקּוּן לְלָשׁוֹן הָרָע – אֲמִירַת הַקְּטרֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו וּמַגְדִּיל עֲווֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם וְרָאוּי לְסָקְלוֹ בְּאָבֶן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות א׳ – אות ג׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה יא - מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗- מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיְתָה שִׁפְחָה אַחַת בְּבֵיתוֹ, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַמַּלְכָּה [וּמִסְּתָמָא מְבַשֶּׁלֶת אֵינָהּ רַשָּׁאָה לִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ אַךְ הָיְתָה אֵיזֶה שִׁפְחָה מְשָׁרֶתֶת קְטַנָּה בְּמַעֲלָה] וְהִגִּיעַ זְמַן לֵדָתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה וְגַם הַשִּׁפְחָה הַנַּ"ל הִגִּיעַ זְמַן לֵדָתָהּ בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהָלְכָה הַמְיַלֶּדֶת וְהֶחֱלִיפָה הַוְּלָדוֹת לְמַעַן תִּרְאֶה מַה יִּצְמַח מִזֶּה וְאֵיךְ יִפּל דָּבָר וְהֶחֱלִיפָה הַוְּלָדוֹת וְהִנִּיחָה בֶּן הַמֶּלֶךְ אֵצֶל הַשִּׁפְחָה וּבֶן הַשִּׁפְחָה אֵצֶל הַמַּלְכָּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ אֵלּוּ הַבָּנִים לְהִתְגַּדֵּל וּבֶן הַמֶּלֶךְ [הַיְנוּ זֶה שֶׁנִּתְגַּדֵּל אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי הָיוּ סוֹבְרִים, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ] הָיוּ מְגַדְּלִים אוֹתוֹ מִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְגָדוֹל וְהָיָה בֶּרְיֶה גְּדוֹלָה וְגַם אוֹתוֹ בֶּן הַשִּׁפְחָה [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, אַךְ נִתְגַּדֵּל אֵצֶל הַשִּׁפְחָה כַּנַּ"ל] נִתְגַּדֵּל בְּבֵיתוֹ וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ לוֹמְדִים יַחַד בְּחֶדֶר [בכיתה] אֶחָד וְזֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֲמִתִּי, שֶׁנִּקְרָא בֶּן הַשִּׁפְחָה הָיָה טִבְעוֹ נִמְשָׁךְ לְנִמּוּס הַמַּלְכוּת אַךְ שֶׁהָיָה נִתְגַּדֵּל בְּבֵית הָעֶבֶד וּלְהֵפֶךְ: בֶּן הַשִּׁפְחָה, שֶׁנִּקְרָא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָיָה טִבְעוֹ נִמְשָׁךְ לְנִמּוּס אַחֵר שֶׁלּא כְּנִמּוּס הַמֶּלֶךְ אַךְ שֶׁהָיָה נִתְגַּדֵּל בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהָיָה מֻכְרָח לְהִתְנַהֵג בְּנִמּוּס הַמַּלְכוּת שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּנִמּוּס זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ט״ז – קטע י״ט
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הוֹלֶכֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּפוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים, הוּא בְּיַד הָאָדָם לַחֲזֹר וּלְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּמוֹ כֵן בַּמַּחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא תּוֹעָה מִן הַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְתֹפְסָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי: (לק"ת סי' נ)
גֹּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה אֵין לְשַׁעֵר. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יְקָרָה מְאֹד, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה דְּבָרִים שְׁלֵמִים מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִיּוּם כָּל הַיָּמִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הָעוֹלָמוֹת וּלְעוֹלְמֵי עַד. וְחָכְמָה יְקָרָה יוֹתֵר וְעַיֵּן בִּפְנִים. וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מִמֵּילָא הַהֶפֶךְ חַ"ו, גֹּדֶל הַפְּגָם שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"ת סי' נ"ג)
כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַ"ה וְתַמְשִׁיךְ לְךָ אֱלֹקוּת, שֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ. וְזֶה פֵּרוּשׁ מַחֲשָׁבָה – חֲשֹׁב "מַה", שֶׁתַּמְשִׁיךְ "מַה" (הַיְנוּ שֵׁם הֲוָיָה בְּגִימַטְרִיָּא מַ"ה) בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלֹקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ תָּמִיד: (לק"ת סי' פ"ב)
צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵהִרְהוּר. כִּי הִרְהוּר מַזִּיק וּפוֹגֵם מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בְּדַעַת הָאָדָם כְּלָל עֹצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ: (לק"ת סי' קי"ד)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ו׳ – קטע ג׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם זַכֵּנִי לְעַיִן שֶׁל שַׁבָּת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת תָּמִיד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם שִׁפְלוּתִי בְּלִי שִׁעוּר, וְאַף עַל פִּי כֵן מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי מִיַּד בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת בְּלִי שִׁעוּר וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְהַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמֵרָמוּת רוּחָא וְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי, וְגַדְלוּת וַחֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, וְלִמְסֹר נַפְשִׁי עֲבוּרָם תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי שֶׁמִּצִּדִּי לֹא יִהְיֶה עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר כְּבַר גָּרַמְנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ כַּמָּה פְּעָמִים וְהֶאֱרַכְנוּ אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת, וְזַכֵּנוּ לְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת צַחוֹת וּנְכוֹנוֹת מָלֵא רַחֲמִים, קָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ הָפְכֵנִי מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר הַט לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְטוֹב אֲמִתִּי לְטוֹב הַנִּצְחִי הָקֵם "עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשׁוּרָי", שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָבוּעַ לָנֶצַח בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ", וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִתְמִימִים וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם בֶּאֱמֶת, וְתֵן לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מַנְהִיג אֲמִתִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רַעְיָא מְהֵימָנָא, אֲשֶׁר יִשָּׂא אוֹתָנוּ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאמֵן אֶת הַיּנֵק", עַד אֲשֶׁר יְבִיאֵנוּ לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלהִים רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, לְמַעַן תִּמְחוֹל לִי עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי וְלא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל וְיִהְיוּ כָּל עֲווֹנוֹתַי נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וּתְזַכֵּנִי לְמחִין וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לְשֵׂכֶל צַח וָזַךְ וְנָקִי מִכָּל סִיג וּפְסֹלֶת כְּכֶסֶף טָהוֹר, כְּכֶסֶף צָרוּף מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם וְאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ מחִי בְּכָל עֵת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד בְּשֵׂכֶל צַח וָזָךְ וְאֶזְכֶּה לְהָבִין תָּמִיד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמוֹד וְלא אֶצְטָרֵךְ לְעַיֵּן כְּלָל וְיִהְיֶה שִׂכְלִי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבִזְרִיזוּת גָּדוֹל בְּצַחוּת וּבִבְהִירוּת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָהִיר בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ וְלַאֲמִתָּתוֹ בְדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵיךְ לָתֵת קִצְבָה וּגְבוּל לְלִמּוּדַי שֶׁאֵדַע מָתַי לִלְמד, וּמָתַי לְבַטֵּל בְּעֵת הַהֶכְרַח, בְּאפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם מחִי וְשִׂכְלִי בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלא יַזִּיק לִי חַס וְשָׁלוֹם רִבּוּי הַלִּמּוּד וְהָעֵסֶק חוּץ מֵהַגְּבוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת כִּי לִפְעָמִים אֲנִי מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדַי יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְלִפְעָמִים נַפְשִׁי בּוֹעֵר וּמִתְלַהֵב וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאד לִלְמד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק וּבִטּוּל כְּלָל וּבֶאֱמֶת גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי רְצוֹנְךָ לָתֵת גְּבוּל לְכָל דָּבָר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וּפוֹרֵשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הָרוֹאֶה וּמַבִּיט וְצוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סִתְרֵי תַעֲלוּמוֹת לִבִּי, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאד, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה וְתַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתְּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיךְ וּמָתַי וְכַמָּה לִלְמד וּלְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּמָתַי לִפְסֹק וּלְבַטֵּל קְצָת כְּפִי הַהֶכְרַח כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּדֵי לָתֵת נַיְיחָא לְהַמּחִין, כְּדֵי שֶׁלּא לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי רִבּוּי הָעֵסֶק חוּץ מֵהַמִּדָּה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, חוּס וַחֲמל עָלַי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת יֵשׁ לָנוּ בְּעִנְיָן זֶה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשֵׁנוּ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהוֹרֵנִי דַּרְכֶּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְכַוֵּן בְּכָל עִנְיָנֵי הַנְהָגוֹתַי הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאוֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי הוֹרֵינִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מב · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
אָמַר: אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק וִיאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאָמַר שֶׁיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ, הֲלֹא אִם אֲנִי רָחוֹק בְּעֵינַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ מֵחֲמַת רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא, עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי דַּיְקָא כִּי הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִתְּפִלַּת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תְּפִלָּה וְיַלְפִינַן מִקְּטֹרֶת שֶׁהָיָה בָּהּ חֶלְבְּנָה. וְאִם כֵּן אִם אֲנִי כְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא, כָּל שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יָדִי דַּיְקָא וְכַנַּ"ל וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם שֶׁיִּשְׁמַע וִיקַבֵּל גַּם אֶת תְּפִלָּתִי כִּי אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא עַל יָדִי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּלֹא חֶלְבְּנָה נִמְצָא שֶׁגַּם חֶלְבְּנָה הוּא שְׁלֵמוּת הַקְּטֹרֶת וּכְמוֹ כֵן הוּא לְעִנְיַן תְּפִלָּה וְכַנַּ"ל שֶׁבְּלֹא תְּפִלָּתִי הַגְּרוּעָה הַמִּצְטָרֶפֶת לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה שְׁלֵמוּת לְהַתְּפִלָּה (שָׁם, סִימָן רצ"ה).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
וְהַכֹּל כְּדֵי לְבָאֵר וּלְגַלּוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּגְדֻלַּת קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי "אוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חָד". וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִים חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתָם מִגֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, בִּבְחִינַת:
"וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה'" אַךְ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת, "חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" וְכוּ', כִּי חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ אֵינָם תָּמִים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר שֶׁזֶּה עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד" וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מחלקת · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם, וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, אֲבָל מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְבַזֶּה וּמְחָרֵף אוֹתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו בַּחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹצֶה לִשְׁפֹּךְ דָּמָם מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם - זֶה הוּא מִסִּטְרָא דְּהָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וַיִּבֶז בְּעֵינָיו וְגוֹ', וְאָסוּר לְזַכּוֹתוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו, וְאַדְּרַבָּא, בָּזֶה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְהַפִּיל אוֹתוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ, בָּזֶה מְקַיְּמִין מִצְוַת אַל תְּהִי בָז וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַיֵּם זֹאת בִּשְׁלֵמוּת (הִלְכוֹת אַפּוֹתִיקִי, הֲלָכָה ה', אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמט · פסקה 2 – פסקה 7
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
וְלִכְתֹּב לוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה אֵין הַזְּמַן מַסְכִּים עַתָּה גַּם קְצָרָה הַיְרִיעָה. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה, וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם. וְאִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁאֵין לְךָ עִם מִי לְדַבֵּר, כְּבָר הוֹכַחְתִּיךָ הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁתִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, וְאָז יִהְיֶה לְךָ תָּמִיד עִם מִי לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת מִנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְכוּ'. וְגַם תְּפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה מִנֵּהּ וּבֵהּ. וְכָל אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִפִּי וּמִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ'. וְתִרְאֶה לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ מְאֹד בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁזָּכִיתָ לֵידַע מֵאוֹר הָאֱמֶת כָּזֶה, אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמַשְׁמָע דָּא מֵעִנְיַן הַשְּׁלֹשָׁה נְקֻדּוֹת שֶׁהִזְכַּרְתִּי כָּאן שֶׁנּוֹבְעִים מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד) דַּיֵּינוּ. וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה, וְעַל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה צְרִיכִין לוֹמַר זֹאת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא אַף עַל פִּי כֵן אַשְׁרֵינוּ וְכוּ'. אוּן טַאקֶי פָארְט [וּבְכָל זֹאת] אַשְׁרֵינוּ. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם, וּבָזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי עַתָּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל זֶה שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ, כִּי הַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁין בְּכָל בֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל פָּסוּק (אֵיכָה ג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", שֶׁנִּכְתַּב אַחַר "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ" וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה בַּחֹרֶף הֶעָבַר, וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה, וְלֵילֵךְ בָּזֶה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל יוֹם שֶׁנִּמְשָׁכִין חֲסָדִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים בְּכָל יוֹם אֲשֶׁר עַל יָדָם יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. כִּי גָּדוֹל ה' וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וְעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מִדַּת הַחֶסֶד שֶׁנִּקְרָא גְדֻלָּה (תִּקּוּנֵי זֹהַר סז:). נִמְצָא שֶׁאֵין חֵקֶר לְחַסְדּוֹ שֶׁהוּא גְּדֻלָּתוֹ. וְהָבֵן הֵיטֵב וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה וְלִשְׂמֹחַ תָּמִיד. וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכָה חִזּוּק בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁתַּעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל תַּעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַד הֵנָּה. רַק תִּבְטַח בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יג) "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָּטַחְתִּי" וְכוּ', וְתִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר עַתָּה.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רָב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ג' ב' דְּחוֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת תקצ"ח.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וְהָיָה בְּדַעְתִּי לִבְלִי לַהֲשִׁיבְךָ מִפְּנֵי כְּבוֹד חֹל הַמּוֹעֵד, אַךְ מִדִּבְרֵי גִּיסְךָ נֵרוֹ יָאִיר הֵבַנְתִּי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לְמִכְתָּבִי, וְגַם כִּי דְּבָרֵינוּ כֻּלָּם הֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה הַנּוֹגְעִים לְמַעֲשֶׂה וּלְהַצָּלַת הַנֶּפֶשׁ, בְּוַדַּאי מִצְוָה לִכְתֹּב גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וּכְלַל הַדָּבָר שֶׁתֵּדַע שֶׁחָלִילָה חָלִילָה לְךָ לַחֲשֹׁב בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, לֹא לְמַפְרֵעַ וְלֹא לְאַחַר כָּךְ, רַק לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתְּךָ הַדָּבָר. כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא כְּמוֹ... וְדַי לַמֵּבִין. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעִנְיָן זֶה מַזִּיק מְאֹד וְאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וַהֲלֹא אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי אַתָּה צָרִיךְ לְדַבֵּר הַרְבֵּה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. וּבְוַדַּאי בְּתוֹךְ דְּבָרֶיךָ תַּרְגִּישׁ מַכְאוֹבֵי נַפְשְׁךָ. כִּי עִנְיָן זֶה אֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵעַצְמוֹ רַק מִמַּה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ מִקֹּדֶם. אַךְ עַל כֻּלָּם יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדוּשָׁה, וּבְכֹחוֹ הַגָּדוֹל עֲדַיִן אָנוּ יְכוֹלִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ וְכוּ'. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה וּצְרִיכִין לַחֲזֹר בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סז), הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְנַעֲשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּכֶם וְכוּ' וְכוּ'. וּבְוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִזֶּה מֵאִתִּי וַעֲדַיִן אַתָּה צָרִיךְ לְרַחֲמִים רַבִּים שֶׁתִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְהַכְּלָל שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל כֵּן יְכוֹלִין לְתַקֵּן. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ שֶׁאֵין אָנוּ חוֹלְקִין עַל הַמְתַקֵּן וְכוּ'. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ מִכַּמָּה טְעָמִים, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ בְּשִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם לָנֶצַח.
הֻכְפַּל הַדָּבָר בְּאַזְהָרָה כְּפוּלָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ שׁוּם מָרָה שְׁחוֹרָה מִזֶּה, וּלְסַלֵּק הָעִנְיָן מִדַּעְתְּךָ לְגַמְרֵי, וְלִבְלִי לְהִתְפַּחֵד כְּלָל, רַק לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה. וְתַחֲזֹר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", וְתִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי. וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק, קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ בְּכָל עִנְיָנֶיךָ וְאִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע הַתּוֹרָה 'אֲזַמְּרָה' דַּיֵּינוּ. וְאַל תִּשְׁכַּח שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הָיִיתָ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַזֶּה בְּתוֹךְ עֵדָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת. וּכְבָר הִזְהִירָנוּ הוּא זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן תג) שֶׁמִּי שֶׁהוּא אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּכָל הַשָּׁנָה. וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", כִּי הַמִּקְרָא הַזֶּה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
יְהוּדָה בְּר' חִיָיא. ר' יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ, תַּנָא דִבְּרַייתָא. ר' יְהוּדָה בֶּן מְנַסְיָא. ר' יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים.
ר' יְהוּדָה אִישׁ הוּצְיָא. ר' יְהוּדָה בֶּן גַּדְיָא. ר' יְהוּדָה בֶּן נִירוֹן. ר' יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָה. ר' יוּדָן בְּרַבִּי.
ר' יְהוּדָה בַּר חֲנִינָא. ר' יוּדָן בַּר חַנִּין. יְהוּדָה גְרוֹגְרוֹת. ר' יוּדָן בַּר בְּרַתֵּיהּ דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. ר' יְהוּדָה בֶּן סַפְרָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ו · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ אֲפִלּוּ רֹב גּוּפוֹ בְּמַיִם חַמִּים, אֲפִלּוּ הוּחֲמוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ לִרְחוֹץ שֶׁלֹּא בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא אֵבֶר אֵבֶר, אָסוּר בְּרֹב גּוּפוֹ. וַאֲפִלּוּ לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ רַק לְהַזִּיעַ, גַּם כֵּן אָסוּר. אֲבָל מֻתָּר לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין שֶׁהוּחֲמוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
הַמַּיִם שֶׁהֵם מִמְּקוֹרָם נוֹבְעִים חַמִּים, כְּמוֹ חַמֵּי טְבֶרְיָה וְכַדּוֹמֶה, אִם הֵם בַּקַּרְקַע וְאֵין הַמָּקוֹם מְקוֹרֶה, מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ כָּל גּוּפוֹ. אֲבָל אִם הֵם בִּכְלִי אוֹ שֶׁהַמָּקוֹם מְקוֹרֶה אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּרְחָץ רַק לְהַזִּיעַ, אָסוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל שֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהֶם.
מֻתָּר לִטְבֹּל כָּל גּוּפוֹ בְּצוֹנֵן. אֲבָל לֹא יַעֲמֹד אַחַר כָּךְ נֶגֶד הַתַּנּוּר לְהִתְחַמֵּם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין. וַאֲפִלּוּ רָחַץ רַק יָדָיו בְּמַיִם צוֹנְנִים לֹא יְחַמְּמֵן אֵצֶל הַתַּנּוּר בְּעוֹדָן לַחוֹת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּרוֹחֵץ בְּמַיִם שֶׁהוּחֲמוּ הַיּוֹם, דְּאָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד, אֶלָּא צָרִיךְ לְנַגְּבָן תְּחִלָה יָפֶה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פּ' סָעִיף ל"ב, שֶׁיְשַׁפְשְׁפֵן קֹדֶם הַנִּגּוּב, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עֲלֵיהֶן רַק מְעַט מָיִם (שב שכו).
הָרוֹחֵץ צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִסְחוֹט שְׂעָרוֹ. וְכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָשׁוּט, כִּי אָסוּר לָשׁוּט בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב. וְכֵן אָסוּר לְהָשִׁיט אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן הַקִּסְמִין שֶׁעַל הַמָּיִם. וְאִם רוֹחֵץ בְּמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְטַלְטֵל, צָרִיךְ עוֹד לִזָּהֵר, שֶׁקֹּדֶם צֵאתוֹ יָסִיר תְּחִלָּה הַמַּיִם שֶׁעַל גּוּפוֹ וְשַׂעֲרוֹתָיו, וִינַגְּבֵם יָפֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ עָלָיו מַיִם וְיוֹצִיאֵם מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. וְגַם בַּנָּהָר עַצְמוֹ צָרִיךְ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יִשָּׂא אֶת הַמַּיִם שֶׁעָלָיו, אַרְבַּע אַמּוֹת, כִּי הַנָּהָר הוּא כַּרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁאֵין כֻּלָּם יוֹדְעִים לִזָּהֵר, עַל כֵּן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ כְּלָל בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, כִּי אִם לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן אִשָּׁה נִדָּה (כִּדְלְקַמָּן סִימָן קס"ב סָעִיף ז') וְאִישׁ לְקִרְיוֹ.
מֻתָּר לַעֲמֹד עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְלִרְחוֹץ יָדָיו בַּנָּהָר, וָאֵין זֶה אִסּוּר בְּמָה שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל יָדָיו מִן הַנָּהָר עַל שְׂפָתוֹ, לְפִי שֶׁהַנָּהָר הוּא כַּרְמְלִית וּשְׂפַת הַנָּהָר הוּא גַּם כֵּן כַּרְמְלִית, וּמֻתָּר לְהוֹצִיא מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לְנַגֵּב יָדָיו הֵיטֵב קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת
מֻתָּר לָשׁוּף יָדָיו בְּמֻרְסָן אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּדַיִם רְטֻבוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶת הַמַּיִם עַל הַמֻּרְסָן מַמָּשׁ. אֲבָל אָסוּר לָשׁוּף יָדָיו בְּמֶלַח וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית [סַבּוֹן] (זייף) מִשּׁוּם דְּנִמּוֹחַ (שכ"ו).
מַיִם שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בָּהֶם אֶלָּא לִרְפוּאָה, כְּגוֹן שֶׁהֵם רָעִים אוֹ מְאוּסִים, אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם בַּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְכַוֵּן לִרְפוּאָה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן צ"א). בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁשּׁוֹהֶה בָּהֶם. אֲבָל אִם אֵינוֹ שׁוֹהֶה בָּהֶם, מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כִּמֵקַר. וּבְחַמֵּי טְבֶרְיָא וְכַדּוֹמֶה, אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בָּהֶם אֶלָּא לִרְפוּאָה, אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם בַּשַׁבָּת לִרְפוּאָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ שׁוֹהֶה בָּהֶם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם זַכֵּנִי לְעַיִן שֶׁל שַׁבָּת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת תָּמִיד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם שִׁפְלוּתִי בְּלִי שִׁעוּר, וְאַף עַל פִּי כֵן מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי מִיַּד בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת בְּלִי שִׁעוּר וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְהַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמֵרָמוּת רוּחָא וְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי, וְגַדְלוּת וַחֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, וְלִמְסֹר נַפְשִׁי עֲבוּרָם תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי שֶׁמִּצִּדִּי לֹא יִהְיֶה עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר כְּבַר גָּרַמְנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ כַּמָּה פְּעָמִים וְהֶאֱרַכְנוּ אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת, וְזַכֵּנוּ לְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת צַחוֹת וּנְכוֹנוֹת מָלֵא רַחֲמִים, קָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ הָפְכֵנִי מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר הַט לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְטוֹב אֲמִתִּי לְטוֹב הַנִּצְחִי הָקֵם "עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשׁוּרָי", שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָבוּעַ לָנֶצַח בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ", וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִתְמִימִים וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם בֶּאֱמֶת, וְתֵן לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מַנְהִיג אֲמִתִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רַעְיָא מְהֵימָנָא, אֲשֶׁר יִשָּׂא אוֹתָנוּ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאמֵן אֶת הַיּנֵק", עַד אֲשֶׁר יְבִיאֵנוּ לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ב
"צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלהִים רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּינִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, לְמַעַן תִּמְחוֹל לִי עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי וְלא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל וְיִהְיוּ כָּל עֲווֹנוֹתַי נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וּתְזַכֵּנִי לְמחִין וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לְשֵׂכֶל צַח וָזַךְ וְנָקִי מִכָּל סִיג וּפְסֹלֶת כְּכֶסֶף טָהוֹר, כְּכֶסֶף צָרוּף מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם וְאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ מחִי בְּכָל עֵת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד בְּשֵׂכֶל צַח וָזָךְ וְאֶזְכֶּה לְהָבִין תָּמִיד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶלְמוֹד וְלא אֶצְטָרֵךְ לְעַיֵּן כְּלָל וְיִהְיֶה שִׂכְלִי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבִזְרִיזוּת גָּדוֹל בְּצַחוּת וּבִבְהִירוּת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מָהִיר בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ וְלַאֲמִתָּתוֹ בְדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵיךְ לָתֵת קִצְבָה וּגְבוּל לְלִמּוּדַי שֶׁאֵדַע מָתַי לִלְמד, וּמָתַי לְבַטֵּל בְּעֵת הַהֶכְרַח, בְּאפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם מחִי וְשִׂכְלִי בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלא יַזִּיק לִי חַס וְשָׁלוֹם רִבּוּי הַלִּמּוּד וְהָעֵסֶק חוּץ מֵהַגְּבוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהוָה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת כִּי לִפְעָמִים אֲנִי מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדַי יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְלִפְעָמִים נַפְשִׁי בּוֹעֵר וּמִתְלַהֵב וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאד לִלְמד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק וּבִטּוּל כְּלָל וּבֶאֱמֶת גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי רְצוֹנְךָ לָתֵת גְּבוּל לְכָל דָּבָר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וּפוֹרֵשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הָרוֹאֶה וּמַבִּיט וְצוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סִתְרֵי תַעֲלוּמוֹת לִבִּי, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַגְּדוֹלִים מְאד, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה וְתַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתְּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיךְ וּמָתַי וְכַמָּה לִלְמד וּלְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּמָתַי לִפְסֹק וּלְבַטֵּל קְצָת כְּפִי הַהֶכְרַח כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּדֵי לָתֵת נַיְיחָא לְהַמּחִין, כְּדֵי שֶׁלּא לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי רִבּוּי הָעֵסֶק חוּץ מֵהַמִּדָּה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, חוּס וַחֲמל עָלַי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת יֵשׁ לָנוּ בְּעִנְיָן זֶה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשֵׁנוּ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְהוֹרֵנִי דַּרְכֶּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְכַוֵּן בְּכָל עִנְיָנֵי הַנְהָגוֹתַי הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאוֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי הוֹרֵינִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 169 מתוך 353 במחזור של שנת ה׳תשפ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע: כי תשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־6 במרץ 2021, בשעה 17:40 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.