פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ג · 10 בדצמבר 2022
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ד · אות א׳ – אות ח׳
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
אָמְרוּ לֵהּ: אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא, זַקְפָא לְאֶצְבָּעָתֵהּ, אָמַר לְהוֹ: הָכָא. אָמְרוּ לֵהּ: מִי יֵימַר. אָמַר: אַיְתוּ אַשְׁלוּ וּמוֹשְׁחוּ: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה א דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין, וְהוּא אוֹר אֵין־סוֹף, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדָּף אַבַּתְרֵהּ, וְעַל יְדֵי הָרְדִיפָה, אָז הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה:
ב וְדַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי, אֶלָּא עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה נִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה, וּמַעֲלָה הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּקְּלִיפּוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת. כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וְהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, בִּבְחִינַת (משלי י״ד:כ״ג): בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, וְהֵם תָּקְפָּא דְּדִינָא, בִּבְחִינַת (בראשית ו׳:ו׳): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ד׳:ח׳): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְגָלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב שֶׁהוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עִקַּר גָּלוּתָהּ – כְּשֶׁעַצְבוּת, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, גּוֹבְרִים עָלֶיהָ, בִּבְחִינַת: וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וְזֶה הוּא כְּשֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, כְּתִיב (ישעיהו נ״ה:י״ב): כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה, שֶׁעַל־יְדֵי הַקְּטֹרֶת מַעֲלִין מֵהַקְּלִפּוֹת חִיּוּתָם, כְּתִיב בָּהֶם (משלי כ״ז:ט׳): קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. נִמְצָא כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, אֲזַי מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַמִּצְוָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַלֵּב, מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה הָעוֹלָה מִן הַקְּלִפּוֹת:
ג וּכְשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה, יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּצְוָה לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שמות י׳:ט׳): בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת מַלְבִּישׁ נֶצַח הוֹד יְסוֹד, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ל״ז:ל״א): תּוֹרַת אֱלֹקָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשׁוּרָיו, שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְעוֹרֵר. וְזֶה בְּחִינַת (שם סח): הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ – כְּשֶׁמַּעֲלִין מַלְכוּת לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, הִיא מַלְבֶּשֶׁת אֶת הֲלִיכוֹת אֵלִי, אֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד, לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הַדְּבָרִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
ד וְעַל־יְדֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הֲלִיכָה, נִמְשָׁךְ בְּרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְבִּישִׁין אֶת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ל׳:ל׳): וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי. נִמְצָא שֶׁעוֹלִין הָרַגְלִין בִּבְחִינַת יָדַיִם, בִּבְחִינַת (שופטים ד׳:כ״ד): וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה. וְעִקַּר הַבְּרָכוֹת מִיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (ויקרא ט׳:כ״ב): וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:כ״ד): מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל:
ה וְעִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפָּעִין מֵהַיָּדַיִם, הֵם שֵׂכֶל. וּכְשֶׁבָּאִים לְמַטָּה, נַעֲשִׂים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:ט״ז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בְּכֵן מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ, צָרִיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ, שֶׁיַּמְשִׁיךְ בִּרְכַּת שֵׂכֶל, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ח:י״ד): שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, וּבִבְחִינַת (שמות טו): מִקְדָּשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְזֶה בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת חָכְמָה בִּינָה דַּעַת:
ו וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ״ח:כ׳): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, וּבְחִינַת (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, וּבְחִינַת (שמואל־א כד): וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַיָּדַיִם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמואל־א ב): וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פט): אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים; קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין. וְזֶה בְּחִינַת: מַלְכוּת דִּיצִירָה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה:
ז וּבִפְנִימִיּוּת בִּרְכָאָן, שֶׁהוּא דַּקּוּת הַבִּרְכָאָן, נִתְבָּרֵךְ מֵהֶם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַשֵּׂכֶל, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת (בראשית כ״ו:ג׳): וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָּ, כֶּתֶר הוּא לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ו:ב׳): כַּתַּר לִי זְעֵיר, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם אֵיזֶהוּ שֵׂכֶל, אוֹמֵר: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב, וְגַם שָׁם צָרִיךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת אָמוֹן מֻפְלָא. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּפְּנִימִיּוּת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וּמִפְּנִימִיּוּת מַלְכוּת דִּיצִירָה, נַעֲשֶׂה כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה. וְכֵן עוֹלִין הָעוֹלָמוֹת עַד לְמַעְלָה, עַד אֲצִילוּת לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְזֶה (יחזקאל ג׳:י״ב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. בָּרוּךְ, זֶה בְּחִינַת יָדַיִם; כְּבוֹד ה', זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה; מִמְּקוֹמוֹ, זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר:
ח וּכְשֶׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן אֶת הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, שֶׁהוּא הַכֶּתֶר, כָּרָאוּי, וְהַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר אֵין־סוֹף, וְהַכֶּתֶר מְעַכֵּב אֶת הַשֵּׂכֶל כְּדֵי לְיַשֵּׁב אֶת הַשֵּׂכֶל, וְעַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, אֲזַי מַכֶּה הַמֹּחִין בְּהַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, וְנַעֲשִׂין הֵיכָלִין לְאוֹר אֵין־סוֹף. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לָא יְדִיעַ וְלָא אִתְיְדָע, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת נֹחַ (דף סה.): וּמִגּוֹ הַאי פְּרִיסָא בִּרְדִיפָה דְּהַאי מַחֲשָׁבָה, מְטֵי וְלָא מְטֵי. וּפְרִיסָא, זֶה הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא פָּרוּס בֵּין הַנֶּאֱצָלִים לְבֵין הַמַּאֲצִיל. וְאִתְעֲבִידוּ תְּשַׁע הֵיכָלִין, דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין, וְלָא רוּחִין, וְלָא נִשְׁמָתִין, וְלֵית מָאן דְּקָיְמָא בְּהוּ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין, וְלָא מִתְיַדְּעִין. וְדַע, שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַיְדִיעָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה – דְּלֹא יֵדַע. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״א): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ; כִּי אוֹרוֹת אֵלּוּ, הֵם הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׂכֶל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יְדִיעָן: וְתִשְׁעָה הֵיכָלִין אֵלּוּ, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַבְּטִישָׁה, שֶׁמְּבַטְּשִׁין הַמֹּחִין בַּכֶּתֶר בִּשְׁעַת רְדִיפָה. וְהַמֹּחִין הֵם תְּלָת, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מִתְּלָת, כִּי נִכְלָלִין בִּשְׁעַת רְדִיפָה. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים שָׁלֹשׁ, הֵם תִּשְׁעָה, וְזֶהוּ תִּשְׁעָה הֵיכָלִין:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ״ז – אות נ״ח
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
[היה מתפלל שימות על קידוש השם] מקודם סיפר שבימי בחרותו היה לו פחד גדול מאד מאד מן המיתה, והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה, ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קידוש השם. והלך בזה זמן רב. ואינו זוכר כמה; אבל זה הוא יודע - שהיה זמן גדול, אפשר שנה שהלך בזה וביקש תמיד על זה. ולא היתה שיחה ותפילה שלא ביקש על זה שיסתלק על קידוש השם, ומגודל פחדו ויראתו אז מהמיתה, כנ"ל, היה זה בעצמו אצלו מסירות נפש על קידוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה. כי היה פחדו גדול מאד אז מזה.
ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משוקע בו - אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם יתברך, כי זה עיקר עבודתו. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות דף סא:): "ובכל מאדך" (דברים ו', ה') - יש לך אדם שחביב עליו וכו', והבן:
[כשרוצה לומר תורה] כשחושבין תורה, צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה - לחשוב ולחזור במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאד, ולהיות נוקש ודופק על הפתח עד שיפתחו לו. יש דבר שפורח במחשבה - כמו זריקה - ואחר כך פורח מהמחשבה, וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל, כנזכר לעיל, לרדוף ולרוץ אחריה להשיגה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאווה זו של אכילה לגמרי. וגדל קדושתו בפרישות תאוות אכילה היה מפורסם לעין כל. כי לא היה אוכל כלל, וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ה
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
(ה) תקס"ט א' דַּחֲנֻכָּה אַחַר הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה בַּלַּיְלָה אוֹרֵחַ נִכְנַס לְבַעַל הַבַּיִת. וְשָׁאַל לְבַעַל־הַבַּיִת מֵאַיִן פַּרְנָסָתְךָ. וְהֵשִׁיב לוֹ אֵין לִי פַּרְנָסָה קְבוּעָה בְּבֵיתִי רַק מִחְיָתִי מִן הָעוֹלָם. וְשָׁאַל לוֹ מָה אַתָּה לוֹמֵד וְהֵשִׁיב לוֹ. וְהָיוּ מְשִׂיחִים יַחַד. עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ שִׂיחַת דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְהִתְחִיל הַבַּעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אֵיךְ מַשִּׂיגִים וּמַגִּיעִים לְאֵיזֶה דְּבַר מַעֲלָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אָמַר לוֹ הָאוֹרֵחַ אֲנִי אֶלְמַד עִמְּךָ וְתָמַהּ הַבַּעַל הַבַּיִת וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב אוּלַי אֵינוֹ בֶּן אָדָם כְּלָל. אַךְ חָזַר וְרָאָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. אַךְ תֵּכֶף נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ לְהַאֲמִין בּוֹ. וְהִתְחִיל תֵּכֶף לְקָרְאוֹ רַבִּי, וְאָמַר לוֹ קֹדֶם כָּל אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד מִכֶּם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בִּכְבוֹדְכֶם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֶפְגֹּם מַמָּשׁ בִּכְבוֹדְכֶם חַס וְשָׁלוֹם רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּן אָדָם קָשֶׁה לוֹ לְהִזָּהֵר לְגַמְרֵי כָּרָאוּי, עַל־כֵּן אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּלַמְּדוּנִי אֵיךְ לִנְהֹג בִּכְבוֹדְכֶם. וְהֵשִׁיב לוֹ כָּעֵת אֵין לִי פְּנַאי, בְּעֵת אַחֵר אָבוֹא אֶצְלְךָ וַאֲלַמֶּדְךָ זֹאת, וְכָעֵת אֲנִי צָרִיךְ לֵילֵךְ מִכָּאן. וְאָמַר לוֹ גַּם עַל זֶה אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד מִכֶּם כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְלַוּוֹת אֶתְכֶם, וְאָמַר לוֹ עַד אַחַר הַפֶּתַח וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב אֵיךְ אֵצֵא עִמּוֹ כִּי כָּעֵת אֲנִי עִמּוֹ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְאִם אֵצֵא עִמּוֹ לְבַדּוֹ מִי יוֹדֵעַ מִי הוּא וְשָׁאַל לוֹ וְאָמַר לוֹ יֵשׁ לִי פַּחַד לָצֵאת עִמָּכֶם הֵשִׁיב לוֹ אִם אֲנִי יָכוֹל כָּזֹאת לִלְמֹד עִמְּךָ. גַּם עַתָּה אִם אֶרְצֶה לַעֲשׂוֹת לְךָ אֵיזֶה דָּבָר מִי יִמְחֶה בְּיָדִי. וְיָצָא עִמּוֹ מִן הַפֶּתַח. וַאֲזַי תֵּכֶף חָטַף אוֹתוֹ וְהִתְחִיל לִפְרֹחַ עִמּוֹ, וְהָיָה קַר לוֹ וְלָקַח מַלְבּוּשׁ וְנָתַן לוֹ, וְאָמַר לוֹ קַח זֶה הַמַּלְבּוּשׁ וְיִיטַב לְךָ וְיִהְיֶה לְךָ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכָל טוּב וְתֵשֵׁב בְּבֵיתְךָ וּפָרַח עִמּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ. וְלֹא הָיָה מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ, אַךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ כְּבַתְּחִלָּה, חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ, חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ, וְכֵן הָיָה מִתְנַהֵג זְמַן רַב. אַחַר־כָּךְ הוֹרִיד אוֹתוֹ בֵּין שְׁנֵי הָרִים בְּגַיְא וּמָצָא שָׁם סֵפֶר וְהָיוּ בּוֹ צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת אז"ח הוּא ד' וְכוּ'' וְהָיָה מְצֻיָּר בְּהַסֵּפֶר כֵּלִים וּבְתוֹךְ הַכֵּלִים הָיוּ אוֹתִיּוֹת. גַּם הָיָה בְּתוֹךְ הַכֵּלִים אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכֵּלִים שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת עַל יָדָם אֵלּוּ הַכֵּלִים וְהָיָה לוֹ חֵשֶׁק מְאֹד לִלְמֹד אֶת הַסֵּפֶר.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · דעת · חלק שני · אות ב׳
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
ב. דַּע, לְפִי גּדֶל יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְטִבְעֵי הָעוֹלָם כֵּן נִמְסַר וְנִשְׁתַּעְבֵּד הָעוֹלָם תַּחְתָּיו. וּלְפִיכָךְ הָיוּ נִכְנָעִים הָאֲרָיוֹת תַּחַת דָּנִיֵּאל, כִּי דָּנִיֵּאל הָיָה חָכָם גָּדוֹל, וְכָל רָז לא אָנִיס לֵהּ, וְהָיָה יוֹדֵעַ טֶבַע הָאַרְיֵה, וְהַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בִּידִיעַת הַתּוֹרָה, וְהִיא תַּחַת יַד הַיְדִיעָה. (אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מִפִּי מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה הָאוֹת ב' שַׁיָּךְ לָאוֹת א' הַקָּדוּם לוֹ, לְמַה שֶּׁמְּבאָר שָׁם: "וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה – יוּכַל לְהָבִין רְמִיזוֹת כָּל הַהֶבְדֵּלִים וְכוּ', שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת כָּל טִבְעֵי הָעוֹלָם", וְעַל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ סִימָן ב': "דַע, לְפִי גּדֶל יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְטִבְעֵי הָעוֹלָם", הַיְנוּ כְּפִי שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה; כִּי כְּפִי גּדֶל הֲבָנָתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּבְצֵרוּפֵיהֶם וְכוּ' כְּמוֹ כֵן גְּדוֹלָה יְדִיעָתוֹ בְּטִבְעֵי הָעוֹלָם וְהָבֵן. וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת "יוֹרֶה־דֵעָה" הִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ה' אוֹת כ"ג וְאוֹת כ"ד מִשָּׁם עַד גְּמַר הַהֲלָכָה, עַיֵּן שָׁם בֵּאוּר נִפְלָא בָּזֶה, וְיֻנְעַם לְךָ לָעַד. וְהָאֱמֶת, שְׁמִי שֶׁמַּבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה, בְּעַיִן אֲמִתִּי, בְּלֵב יָשָׁר, אֵין קָשֶׁה לוֹ כְּלָל; אַדְרַבָּא, רוֹאֶה מִזֶּה נִפְלְאוֹת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים. וּלְהַמִּתְנַגְּדִים הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק, הַמַּבִּיטִים מֵעִקָּרָא בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּרעַ עַיִן לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ עֲלִילָה, לא יַסְפִּיק שׁוּם בֵּאוּר. כִּי אַחַר כָּל הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה יְחַפֵּשֹ וִיבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה, לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְתַלְמִידָיו, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַצִּיג מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מְעַט בָּזֶה, וְקֻשְׁטָא קָאֵי, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, וְיַצִּילֵנוּ מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת; כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כֵּן אַל יַעַזְבֵנוּ לָנֶצַח, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְעַיֵּן גַם־כֵּן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן יט בְּהַתּוֹרָה "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק" וְתָבִין קְצָת וְעַיֵּן שָׁם גַם־כֵּן סִימָן יז).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות א׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה ז - מזבוב ועכביש
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗- עָנָה וְאָמַר אֲסַפֵּר לָכֶם כָּל הַנְּסִיעָה שֶׁלִּי שֶׁהָיָה לִי מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת כְּבֵדוֹת וְכָבַשׁ אוֹתָם, וְלָקַח שְׁבוּיִים הַרְבֵּה [בְּתוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר זאת הַמַּעֲשֶׂה עָנָה וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן תּאמְרוּ שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם הַכּל וְתוּכְלוּ לְהָבִין] וְהָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה סְעֻדָּה גְדוֹלָה, בְּכָל שָׁנָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ הַמִּלְחָמָה וְהָיוּ שָׁם עַל הַסְעֻדָּה גְדוֹלָה כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה וְכָל הַשָּׂרִים כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים וְהָיוּ עוֹשִין שָׁם עִנְיְנֵי צְחוֹק, [שֶׁקּוֹרִין קומדיות, הצגות] וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים וְצוֹחֲקִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, מֵהַיִּשְׁמָעֵאל וּמִכָּל הָאֻמּוֹת וְהָיוּ עוֹשִׂים וּמְעַקְּמִים בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק כְּדֶרֶךְ הַנִּמּוּס וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל אֻמָּה וּמִן הַסְּתָם מִיִּשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הָיוּ עוֹשִׂין הַשְּׂחוֹק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · אות נ״ב – אות ג׳
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבֵּל גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא (עַיֵּן [גַּאֲוָה וַ]עֲנָוָה בְּאוֹת ל'): (לק"ת סי' ע"ב)
עִקַּר הַחָכְמָה – שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה. וְהִיא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְעַיֵּן תְּמִימוּת: (לק"ת סי' פ"ג ושיחות הר"ן ט"ו)
צָרִיךְ לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁיִּזְכֶּה לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחָרֵט, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִרְאוֹת לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְהַנְהָגוֹתָיו, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ: (שיחות הר"ן מ"ז)
עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה לַתַּלְמִיד חָכָם מְתַקְּנִים זֹאת וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת: (לק"א סי' ד' אות ח')
עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִים בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים, מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָא [עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה אוֹת י' וְי"א]: (לק"א סי' י"א אות א')
עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר, שֶׁמַּרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְנִזְהָר מִדִּבּוּרִים פְּגוּמִים שֶׁהֵם לָשׁוֹן הָרָע וּשְׁקָרִים וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְכֵן לְהֶפֶךְ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: (לק"א סי' י"ט אות ג')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע ז׳ – קטע י׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, מִגָּלוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וְהַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כֻּלָּם הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּגָלוּת גָּדוֹל וָמַר מְאד מְאד וְתַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם, מִבֵּין הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הַמּוֹשֶׁלֶת בְּכָל כְּלָלִיּוּת הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, יָרְדָה מִכִּסְאָהּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְנָתְנָה בְיָדָהּ מֶמְשָׁלָה לְהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וְעַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּמִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה הָלַכְנוּ וּמִכְּלִי אֶל כְּלִי הוּרַקְנוּ, עַד אֲשֶׁר תַּשׁ כּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת הַפְּרָטִי עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִן הָעַכּוּ"ם שֶׁאָנוּ בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל" וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתְךָ וְזַעֲקָתְךָ, שֶׁאַתָּה בְעַצְמְךָ כִּבְיָכוֹל צוֹעֵק וְשׁוֹאֵג זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יְהוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת וְזַעֲקַת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִיא זוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר עַל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ אֲשֶׁר הָעַכּוּ"ם מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וְלֹא דַי שֶׁהֵם מוֹשְׁלִים עָלֵינוּ בְגוּף וּמָמוֹן אַף גַּם הֵם רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם לְהִתְגַּבֵּר בְּחָכְמָתָם הַחִיצוֹנִית הַמֻּטְעֵית וְהַסְּכָלָה, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת כָּל חָכְמָתָם הוּא כְסִילוּת וְאִוֶּלֶת גָּמוּר וּכְבָר נִתְפְּסוּ הַרְבֵּה מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִשְׁתָּם וּבִמְצוּדָתָם הָרָעָה, וְעוֹד הֵם צוֹדִים לָקַחַת וְלִטְרף חַס וְשָׁלוֹם עוֹד נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּרֶשֶׁת חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁל פִּילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וּכְפִירוֹת אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטָה מְאד בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וְהוֹצֵא אֶת בִּלְעָם מִפִּיהֶם הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת אַחֵינוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵרֶשֶׁת וּמְצוֹדָה רָעָה הַפְּרוּסָה עַכְשָׁו עַל כָּל הַחַיִּים אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָזאת מִימֵי קֶדֶם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַמְלִיךְ אוֹתְךָ עָלֵינוּ וְעַל נַפְשֵׁינוּ וְעַל כָּל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִידֵנוּ בְּכָל עֵת וָעֵת יְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי לִבְּךָ עָלֶיךָ וְעַל בָּנֶיךָ, כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל אֶת קוֹל צַעֲקַת וְזַעֲקַת קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִי יוּכַל לֶאֱטם אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ מִקּוֹל צַעֲקָתָם וְשַׁוְעָתָם הַמָּרָה וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לִצְעק תָּמִיד אֵלֶיךָ עַד שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ נְשַׁוַּע וְתֹאמַר הִנֵּנִי "הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם וְאַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם, תְּהִלָּה בָּאָרֶץ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר", חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עַל מַלְכוּתְךָ הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, וּפְדֵה וְהוֹצֵא וְהַעֲלֵה אֶת שְׁכִינַת עֻזְּךָ וּמַלְכוּתְךָ מִבֵּין הַגּוֹיִם וְתַעֲלֶה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הַזָּרוֹת שֶׁל חָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וּפִילוֹסוֹפְיָא וְאַפִּיקוֹרְסִית מִן הָעוֹלָם וְתִמְסֹךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים וּתְעַרְבֵּב אֶת דַּעְתָּם וְתִסְתּם אֶת פִּיהֶם וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל דַּעְתָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה מִן הָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הַחֶסֶד בֶּאֱמֶת בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָחַז בְּמִדַּת הַחֶסֶד בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם כָּל בְּנֵי אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִשְׁלַח לָנוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מוֹכִיחֵי אֱמֶת שֶׁיַּעַסְקוּ תָמִיד לְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ בְּתוֹכָחָה מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת וְתִתֶּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנַּטֶּה אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם הַטּוֹבָה אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶה לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לְקַבֵּל דִּבְרֵי תוֹכַחְתָּם בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְנִהְיֶה בִכְלָל אוֹהֲבֵי תּוֹכָחוֹת וְנִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְיִתְגַּלֶּה חֶסֶד גָּדוֹל עַל יְדֵי תּוֹכַחְתָּם הַטּוֹבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְמִדַּת הַחֶסֶד בִּשְׁלֵמוּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְנִהְיֶה נִכְלָלִים תָּמִיד בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה מִדָּתוֹ חֶסֶד וְעַל יְדֵי הַחֶסֶד הַזֶּה נִזְכֶּה בְרַחֲמֶיךָ לַחְתּךְ וּלְהַבְדִּיל וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִן הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְנִזְכֶּה לַהֲרג וּלְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וְלַעֲקוֹר וּלְבַטֵּל קְלִפַּת מַלְכוּת עֲמָלֵק הָרִשְׁעָה שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ לִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם לֹא תִּשְׁכָּח" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ" וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכָל הָאֶפִּיקוֹרְסִית וְהַכְּפִירוּת מִן הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־10 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
אִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה ה': תָּנוּ רַבָּנָן, מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יד · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
עַל כֵּן עִקַּר הָעֵצָה לִשְׁכֹּחַ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל אֲלָפִים וְּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, רַק עַתָּה יַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אִם לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם מֵעֹמֶק הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אִם לְהַתְחִיל לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, אִם לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי כוּ', וְכֵן בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִשָּׁאֵר קַיָּם בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה תָּמִיד.
כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ מִי שֶׁחָטָא כָּל יָמָיו וְשָׁב בָּאַחֲרוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ הַכֹּל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַנְּפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִזֶּה שֶׁרָאוּ שֶׁכְּבָר נִסּוּ אֶת עַצְמָם וְהִתְחִילוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְנָפְלוּ הוּא רַק מַעֲשֶׂה בַּעַל־דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַסִּיתָם עַל־יְדֵי־זֶה וּלְעַרְבֵּב דַּעְתָּם לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמָם חַס וְשָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בגדים · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי הַמִּנְעָלִים שֶׁלָּהֶם הוּא מִבְּחִינַת פְּגַם כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם מֵחֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ', וּמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְהִזְדַּכְּכוּת כָּתְנוֹת עוֹר, בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קטו · פסקה 4 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' נֹחַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תקצ"ד.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו'. וְהִנֵּה בְּרֹב מִכְתָּבֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹל צַעֲקָתְךָ עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, אַךְ בְּרֻבָּם אַתָּה בְּעַצְמְךָ מֵשִׁיב תְּשׁוּבָתְךָ בְּצִדְּךָ תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית, בִּפְרָט מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ הַסָּמוּךְ שֶׁאֵין לְךָ מָקוֹם לָנוּס כִּי אִם לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה. אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְכוּ' הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי בְּוַדַּאי תּוֹרָה וּתְפִלָּה הוּא עִקַּר הַבֵּית מָנוֹס, מִכָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קִדּוּשִׁין ל) בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קי"ט) לוּלֵא תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְתֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁמֵּעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּמְעַט לֹא הָיָה עֵת שֶׁלֹּא עָבַר עָלַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וּבְכָל פַּעַם נִדְמֶה לִי שֶׁכִּמְעַט אֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לִי בְּכָל יוֹם בִּדְרָכָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁהִקְדִּים לְחַיּוֹתֵנוּ בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם וְכוּ' עַל יְדֵי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וְכוּ' וְכוּ'.
זְכֹר כִּי אֵין שׁוּם זְמַן בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּפוֹרֵחַ כְּצֵל עוֹבֵר וְכוּ', וּבַצֵּל עוֹבֵר הַזֶּה יְכוֹלִין לְבַלּוֹת קְצָת בְּתוֹרָה קְצָת בִּתְפִלָּה קְצָת בְּשִׂיחָה וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה וַאֲנָחָה וְלִתְלוֹת עֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּקְצָת בְּשִׂיחָה עִם בְּנֵי אָדָם בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא וּבְמִלֵּי דְּעָלְמָא, וּקְצָת בְּעִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָה, וּקְצָת בְּהַהֶכְרֵחִיּוּת לְקִיּוּם הַגּוּף שֶׁהֵם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה וְכוּ', וּבְתוֹךְ כָּךְ חוֹלֵף וְעוֹבֵר הַיּוֹם, וְכֵן כַּמָּה יָמִים. וּבְתוֹךְ כָּךְ חוֹמֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמוֹשִׁיעַ וְעוֹזֵר מַה שֶּׁצְּרִיכִין כִּי לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְכוּ'. וְהָעִקָּר לִבְלִי לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנְךָ לֹא מִן הֶעָבַר וְלֹא מִן הֶעָתִיד, וְהַשָּׁעָה וְהַיּוֹם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד תּוּכַל לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג וְלִבְרֹחַ מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לִבְרֹחַ עַל יְדֵי כָּל הַנַּ"ל, וְעַל כֻּלָּם הוּא יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם כָּל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים 'וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת' וְכוּ', בִּפְרָט שֶׁאָנוּ סְמוּכִין וְנִשְׁעָנִים עַל כֹּחַ וּזְכוּת בַּעַל כֹּחַ כָּזֶה, אֲשֶׁר הוּא זַ"ל בְּעַצְמוֹ הִזְהִירָנוּ לִבְטֹחַ עַל כֹּחוֹ הַגָּדוֹל מְאֹד הָעוֹלֶה עַל הַכֹּל. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לִי עַתָּה אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים בְּבֵיתִי, כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר לְךָ מוֹסֵר כְּתָב זֶה.
וּבִישׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים שָׂמַחְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אֶתְמוֹל, וְלִבִּי נָשָׂא אֶת רַגְלַי בְּהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב וְכוּ', וְרָקַדְתִּי הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁבְּשִׂמְחַת תּוֹרָה לֹא זָכִיתִי לָזֶה, וְהַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים, מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְכוּ'. יֶתֶר מִזֶּה יְסַפֵּר לְךָ מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר, חֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֶעָבַר, וּבַמֶּה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים וּמְחַכִּים לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַסָּמוּךְ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְחֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּךָ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כַּמָּה שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם וּבִתְפִלָּה וְשִׂיחָה וְכוּ', וַה' אֱלֹקִים יַעְזֹר וְיוֹשִׁיעַ לְךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִוָּשַׁע חִישׁ קַל מְהֵרָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' לֶךְ לְךָ תקצ"ד.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר, שָׁלוֹם לְךָ, מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם א', וְהַיּוֹם קִבַּלְתִּי שֵׁנִית מִכְתָּבְךָ, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הָיָה לִי נַחַת קְצָת בְּיוֹם א' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי בִּישׁוּעָתְךָ קְצָת, וְגַם אָז בְּיוֹם א' יָדַעְתִּי כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין עֲדַיִן יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים, וְהַיּוֹם רָאִיתִי זֹאת בְּמִכְתָּבְךָ. אַךְ כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה. בָּזֶה שֶׁצְּרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְהוֹדוֹת עַל הֶעָבַר וּלְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא, וּכְבָר חִשַּׁבְתִּי דְּרָכַי וְדַרְכֵי הָעוֹלָם וְרָאִיתִי הֵיטֵב שֶׁאִם יִרְצֶה הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחֶסְרוֹנוֹת יִהְיֶה חָסֵר לוֹ לְעוֹלָם הַרְבֵּה, כִּי אֲפִלּוּ הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים עֲדַיִן חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם לְהֶכְרֵחִיּוּת. אֲבָל לְהֵפֶךְ כְּשֶׁזּוֹכְרִין שֶׁהַכֹּל חֶסֶד חִנָּם, כִּי עָרֹם יָצָא הָאָדָם מִבֶּטֶן אִמּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הוּא חֶסֶד גָּדוֹל, אֲזַי יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, אֲפִלּוּ בִּכְתֹנֶת קָרוּעַ וּמִנְעָלִים הַמְטֻלָּאִים חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ יָשָׁן אֲפִלּוּ שֶׁל פִּשְׁתָּן עָב וְכוּ'.
וַאֲפִלּוּ בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', אַף עַל פִּי שֶׁבָּזֶה צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְכֵן בְּכָל הַיִּסּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּכָל פַּעַם צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּכָל זֶה הַרְבֵּה. וְהַכְּלָל שֶׁבְּוַדַּאי לְפִי תֹּקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַתָּה רַחֲמָנָא לִצְלַן עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וּכְפִי רִבּוּי הַקִּלְקוּלִים שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, בְּוַדַּאי צַר וָמַר מְאֹד מְאֹד שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת. אַךְ עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחַיּוּת הוּא בְּנֵס נִפְלָא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי עֹצֶם חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. וְכָל זֶה כָּלוּל בְּדִבְרֵי קָדְשׁוֹ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קצ"ה), בַּמֶּה שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי", שֶׁיֵּשׁ הַרְחָבָה גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָה וְכוּ', מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹצִיא מִכַּמָּה צָרוֹת בְּחַסְדּוֹ. וּכְבָר נֶחֱקַר אֶצְלִי שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת עַל יְדֵי "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" וְכוּ' בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', וּבְעִנְיַן עִסְקֵי הָעוֹלָם וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְהַיִּסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַל יְדֵי "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי" הַנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 50
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
וְעֵילָם. וָעָזֶר. וְיִזְרַחְיָה הַפָּקִיד. שֶׁלֶמְיָה הַכֹּהֵן. וְצָדוֹק הַסּוֹפֵר. וּפְדָיָה. חָנָן בֶּן זַכּוּר, בֶּן מַתַּנְיָה. יִתְרוֹ יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב.
גְדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. אֱלִימֶלֶךְ. וְנֳעָמִי. רוּת. צִפּוֹרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה. דְבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה. מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי, וּבָנָיו.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ח · סעיף י״ג – סעיף ג׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֵין יִשְֹרָאֵל רוֹאֵהוּ, אָסוּר אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּהּ גְּבִינָה. וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ הַיִשְֹרָאֵל לִהְיוֹת בִּתְחִלַּת הַחֲלִיבָה, וְיִרְאֶה שֶׁהַכְּלִי הוּא נָקִי. וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא יַחְלוֹב לְתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לַחֲלֹוֹב לְתוֹכוֹ. וּשְׁפָחוֹת שֶׁחוֹלְבוֹת הַבְּהֵמוֹת בְּבֵית יִשְֹרָאֵל אוֹ בַּדִּיר שֶׁלָּהֶם, כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בֵּית עוֹבֵד כּוֹכָבִים מַפְסִיק וְאֵין לָחוּשׁ לִבְהֵמָה טְמֵאָה, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה לְהַנִּיחָן לַחֲלוֹב. אֲבָל אִם בֵּית עוֹבֵד כּוֹכָבִים מַפְסִיק, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא שָׁם יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ קָטָן אוֹ קְטַנָּה בְּנֵי ט' שָׁנָה סָגֵי.
גְּבִינוֹת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֲסוּרוֹת. וְאִם הַיִשְֹרָאֵל רוֹאֶה הַחֲלִיבָה וַעֲשִׂיַת הַגְּבִינוֹת, אִם הַגְּבִינוֹת בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן הֵן שֶׁל יִשְֹרָאֵל מֻתָּרוֹת. אֲבָל אִם הַגְּבִינוֹת בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן הֵן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֲסוּרוֹת.
הַחֶמְאָה תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹכְלִין חֶמְאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ. אוֹכֵל שָׁם עִמָּהֶם. וְהַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ, אָסוּר לְאָכְלָהּ שָׁם. (כָּעֵת נִשְׁמָע שֶׁמְזַיְפִין אֶת הַחֶמְאָה בְֹּשֹמַן חֲזִיר, עַל כֵּן שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחָק).
הָרוֹצֶה לֶאֱכֹל קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם דְּבָרִים שֶׁיֹּאכַל מִמִּינִים אֵלּוּ גַּם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה, בֵּין שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם תּוֹךְ הַסְּעוּדָה, כְּגוֹן פֵּרוֹת, בֵּין שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין צְּרִיכִין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם תּוֹךְ הַסְּעוּדָּה, כְּגוֹן מִינֵי לִפְתָּן וּמִינֵי קִטְנִיּוֹת וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה, וְכֵן אִם רוֹצֶה לִשְׁתֹּת אֵיזֶה מַשְׁקֶה (חוּץ מִן הַיַּיִן), קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם, וְגַם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה יִשְׁתֶּה, יֵשׁ בָּזֶה מַחְלֹקֶת הַפּוֹסְקִים, אִם הַדְּבָרִים שֶׁאָכַל אוֹ שָׁתָה קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם, נִפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּפְטָרִים אֵלּוּ שֶׁאָכַל בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה, אוֹ שֶׁאֵלּוּ שֶׁאֲכָלָן קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם אֵינָן נִפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְלָכֵן יֵשׁ לִמְנֹעַ מִזֶּה וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה מֵהֶם רַק קֹדֶם הַסְּעוּדָּה וִיבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה מֵהֶם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה. וְאִם לֹא בֵּרֵךְ תְּחִלָּה בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, יְבָרֵךְ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה אוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאִם אָכַל אוֹ שָׁתָה מִמִּינִים אֵלּוּ. גַּם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה. יְהַדֵּר אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לֶאֱכוֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת אֵיזֶה דָּבָר וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, לִפְטֹר גַּם מַה שֶּׁאָכַל אוֹ שָׁתָה קוֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם.
אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יַיִן קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם. אֲפִלּוּ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה, מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן בָּא לִפְתֹּחַ בְּנֵי הַמֵעַיִם, וּלְהַמְשִׁיךְ תַּאֲוַת הָאֲכִילָה, אִם כֵּן הֵם בִּכְלַל הַסְּעוּדָּה וְנִפְטָר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ אִם שׁוֹתֶה יַיִן גַּם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה, מִכָּל מָקוֹם, אֵין הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן נִפְטָר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְלָכֵן יֵשׁ לִמְנוֹעַ מִלִּשְׁתּוֹת קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן יִשְׁתֶּה כּוֹס יַיִן גַּם לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁיְבָרֵךְ אַחֲרָיו עַל הַגֶּפֶן, וְיִפְטוֹר גַּם מַה שֶּׁשָּׁתָה קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם. וְאִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יֵין שָׂרָף קֹדֶם הַסְּעוּדָּה בֵּין שֶׁיִּשְׁתֶּה גַּם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה בֵּין לֹא יִשְׁתֶּה, יִזָהֵר לֹּא לִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַסְּעוּדָה רַק פָּחוֹת מִכַּזַּיִת. אֲבָל אִם שָׁתָה כַּזַּיִת אוֹ יוֹתֵר, נָפַל לִידֵי סְפֵק בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה.
אִם רוֹצֶה לֶאֱכוֹל קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם מִינֵי מְזוֹנוֹת, כְּגוֹן עוגַת דְּבַשׁ, עוּגַת בּיצִים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם הִיא עַל הַמִּחְיָה, בֵּין שֶׁיֹּאכַל מֵהֶם גַּם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה בֵּין שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵהֶם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה, מִכָּל מָקוֹם הֵן נִפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (כִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן פּוֹטֶרֶת בִּרְכַּת עַל הַמִּחְיָה), וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַרְבֵּה בֵּין אֲכִילָה זוֹ לִנְטִילַת יָדָיִם. אֲבָל אִם צָרִיךְ לְהַפְסִיק הַרְבֵּה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ תְּחִלָּה בִּרְכַּת עַל הַמִּחְיָה עַל מַה שֶּׁאָכַל, וַאֲפִלּוּ יֹאכַל מִמִּינִים אֵלּו גַּם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה (עַיֵּן חַיֵּי אָדָם כלל מ"א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳
וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, מִגָּלוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וְהַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כֻּלָּם הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּגָלוּת גָּדוֹל וָמַר מְאד מְאד וְתַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם, מִבֵּין הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הַמּוֹשֶׁלֶת בְּכָל כְּלָלִיּוּת הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, יָרְדָה מִכִּסְאָהּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְנָתְנָה בְיָדָהּ מֶמְשָׁלָה לְהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וְעַל יְדֵי זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּמִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה הָלַכְנוּ וּמִכְּלִי אֶל כְּלִי הוּרַקְנוּ, עַד אֲשֶׁר תַּשׁ כּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת הַפְּרָטִי עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִן הָעַכּוּ"ם שֶׁאָנוּ בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל" וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתְךָ וְזַעֲקָתְךָ, שֶׁאַתָּה בְעַצְמְךָ כִּבְיָכוֹל צוֹעֵק וְשׁוֹאֵג זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יְהוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת וְזַעֲקַת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִיא זוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר עַל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ אֲשֶׁר הָעַכּוּ"ם מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וְלֹא דַי שֶׁהֵם מוֹשְׁלִים עָלֵינוּ בְגוּף וּמָמוֹן אַף גַּם הֵם רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם לְהִתְגַּבֵּר בְּחָכְמָתָם הַחִיצוֹנִית הַמֻּטְעֵית וְהַסְּכָלָה, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת כָּל חָכְמָתָם הוּא כְסִילוּת וְאִוֶּלֶת גָּמוּר וּכְבָר נִתְפְּסוּ הַרְבֵּה מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִשְׁתָּם וּבִמְצוּדָתָם הָרָעָה, וְעוֹד הֵם צוֹדִים לָקַחַת וְלִטְרף חַס וְשָׁלוֹם עוֹד נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּרֶשֶׁת חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁל פִּילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וּכְפִירוֹת אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטָה מְאד בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וְהוֹצֵא אֶת בִּלְעָם מִפִּיהֶם הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת אַחֵינוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵרֶשֶׁת וּמְצוֹדָה רָעָה הַפְּרוּסָה עַכְשָׁו עַל כָּל הַחַיִּים אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָזאת מִימֵי קֶדֶם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַמְלִיךְ אוֹתְךָ עָלֵינוּ וְעַל נַפְשֵׁינוּ וְעַל כָּל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִידֵנוּ בְּכָל עֵת וָעֵת יְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי לִבְּךָ עָלֶיךָ וְעַל בָּנֶיךָ, כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל אֶת קוֹל צַעֲקַת וְזַעֲקַת קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִי יוּכַל לֶאֱטם אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ מִקּוֹל צַעֲקָתָם וְשַׁוְעָתָם הַמָּרָה וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לִצְעק תָּמִיד אֵלֶיךָ עַד שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ נְשַׁוַּע וְתֹאמַר הִנֵּנִי "הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם וְאַל תִּתְּנוּ דֳּמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם, תְּהִלָּה בָּאָרֶץ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר", חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עַל מַלְכוּתְךָ הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, וּפְדֵה וְהוֹצֵא וְהַעֲלֵה אֶת שְׁכִינַת עֻזְּךָ וּמַלְכוּתְךָ מִבֵּין הַגּוֹיִם וְתַעֲלֶה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הַזָּרוֹת שֶׁל חָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וּפִילוֹסוֹפְיָא וְאַפִּיקוֹרְסִית מִן הָעוֹלָם וְתִמְסֹךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים וּתְעַרְבֵּב אֶת דַּעְתָּם וְתִסְתּם אֶת פִּיהֶם וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל דַּעְתָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה מִן הָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הַחֶסֶד בֶּאֱמֶת בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָחַז בְּמִדַּת הַחֶסֶד בִּשְׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם כָּל בְּנֵי אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִשְׁלַח לָנוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מוֹכִיחֵי אֱמֶת שֶׁיַּעַסְקוּ תָמִיד לְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ בְּתוֹכָחָה מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת וְתִתֶּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנַּטֶּה אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם הַטּוֹבָה אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶה לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לְקַבֵּל דִּבְרֵי תוֹכַחְתָּם בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְנִהְיֶה בִכְלָל אוֹהֲבֵי תּוֹכָחוֹת וְנִזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְיִתְגַּלֶּה חֶסֶד גָּדוֹל עַל יְדֵי תּוֹכַחְתָּם הַטּוֹבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְמִדַּת הַחֶסֶד בִּשְׁלֵמוּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְנִהְיֶה נִכְלָלִים תָּמִיד בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה מִדָּתוֹ חֶסֶד וְעַל יְדֵי הַחֶסֶד הַזֶּה נִזְכֶּה בְרַחֲמֶיךָ לַחְתּךְ וּלְהַבְדִּיל וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִן הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְנִזְכֶּה לַהֲרג וּלְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וְלַעֲקוֹר וּלְבַטֵּל קְלִפַּת מַלְכוּת עֲמָלֵק הָרִשְׁעָה שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ לִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם לֹא תִּשְׁכָּח" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ" וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכָל הָאֶפִּיקוֹרְסִית וְהַכְּפִירוּת מִן הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ד · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 76 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־5 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע: וישלח
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 בדצמבר 2022, בשעה 16:35 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.