שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ט בחשוון ה׳תשפ״ה · 30 בנובמבר 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ׳ · אות י׳
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי וְכוּ'; כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה אֵין לְהִתְגָּרוֹת בִּרְשָׁעִים, כִּי צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ (ב"מ דף עא.). וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה – בְּחִינַת מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם (תהלים פד), לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם. וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה – מֵימֶיךָ זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (עמוס ה׳:כ״ד): וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט; הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָכֹף אֶת הָרְשָׁעִים בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם. וְנָתַתִּי מִכְרָם – תַּרְגּוּמוֹ: אֶת דְּמֵיהוֹן, הַיְנוּ הַשֹּׁחַד שֶׁמְּקַבְּלִין, וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מָמוֹן, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מִן הָעִקּוּל בִּרְצוֹנָם. רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה – אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכֹחֲךָ, כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת הָרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּרַגְלַי, הַיְנוּ הֲמוֹן־עָם, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִן, כְּמוֹ (שמות י״א:ח׳): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ. וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר – וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם הַתּוֹרָה וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹמְעִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה יְתֵרָה לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (משלי י״ד:כ״ח): בְּרָב־עָם הַדְרַת מֶלֶךְ; וּלְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן רִבּוּי הֶאָרַת הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הֶאָרַת הַתּוֹרָה, כֵּן נִתְרַבּוּ כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, וּלְפִי כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, כֵּן יָכוֹל לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבָּה: וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא תְּלִיתָאָה: תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסַרוּ לְדִקְנָא, הַיְנוּ לַזָּקֵן הַיּוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה לִדְרשׁ, נִמְסַר לוֹ תִּשְׁעָה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל: א. קַח אֶת הַמַּטֶּה כַּנַּ"ל. ב. וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה כַּנַּ"ל – לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ"ל. ג. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע – בְּתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל. ד. לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיְּקַשֵּׁר עִמָּהֶם כַּנַּ"ל. ה. לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. ו. לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה כַּנַּ"ל. ז. בְּרִיאַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ"ל. ח. לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אֶת הַשּׂוֹנְאִים כַּנַּ"ל. ט. לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְאֵלּוּ תִּקּוּנִין דְּאִתְמְסַר לַזָּקֵן הַדּוֹרֵשׁ: כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא – רֶמֶז עַל נִשְׁמַת בְּחִינַת מִרְיָם שֶׁנִּסְתַּלֵּק כַּנַּ"ל. אִשְׁתְּכַח – פֵּרוּשׁ, אִשְׁתְּכַח עַכְשָׁו עַל־יְדֵי זָקֵן הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ עַל־יְדֵי נְשָׁמָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק. וְעַכְשָׁו מְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין: תִּקּוּנָא קַדְמָאָה: נִימִין עַל נִימִין, מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא. נִימִין – בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, בְּחִינַת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז), בְּחִינַת מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח מִצִּיּוֹן כַּנַּ"ל. מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין – הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁמְעוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל, עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא – פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה; וְזֶהוּ (כתובות קיב): דְּקַדְמִי פֻּמַּיְכוּ לְאֻדְנַיְכוּ. תִּקּוּנָא תִּנְיָנָא: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא – הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ"ל, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה; וְזֶהוּ: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא.
תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה: אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נֻקְבִּין אָרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (ישעיהו מ״ח:ט׳): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. אָרְחָא מַלְיָא – כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהילים ל״ד:י׳), וְזֶה מַלְיָא. וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (משלי ל״א:ל׳) יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל, בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (ישעיהו י״א:ג׳) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'. דְּלָא אִתְחַזְיָא – כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:ו׳): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ. תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה: עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפִּין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה: אִתְחַזְיָן תְּרֵין תַּפּוּחִין סוּמְקִין כְּוַרְדָּא. תַּפּוּחִין – זֶה בְּחִינַת מִפְתְּחֵי הַלֵּב שֶׁנִּפְתָּחִים, שֶׁנִּכְמָר רַחֲמֵי לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִשְׁפָּע דִּבּוּרִים חַמִּים, דִּבּוּרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת סוּמְקָא כְּוַרְדָּא כַּנַּ"ל. תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה: בְּחַד חוּטָא תָּלְיָין אֻכָּמִין תְּקִּיפִין עַד חַדְווֹי – זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:י״א): תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, שֶׁהֵם תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת (עירובין כא:), הַנִּמְשָׁכִים עַד חֶדְווֹי, עַד מֵעוֹי, בִּבְחִינַת (תהילים מ׳:ט׳): וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי. וְתָלְיָן בְּחַד חוּטָא – בִּבְחִינַת (שם נ): וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקִים כְּחוּט (יבמות קכא); וּכְשֶׁפּוֹגְמִים כְּחוּט־ הַשַּׂעֲרָה, אֲזַי אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הֲלָכוֹת הַנַּ"ל. תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה: שִׂפְוָן סוּמְקָא כְּוַרְדָּא אִתְפַּנוּן – הַיְנוּ בְּרִיאַת מַלְאָכִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שם לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. סֻמְקָא כְּוַרְדָּא – בִּבְחִינַת (שם קד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. תִּקּוּנָא תְּמִינָאִי: זְעִירִין נָחֲתִין בִּגְרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא – הַיְנוּ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם, לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים הַפּוֹנִים עֹרֶף. זְעֵירִין – זֶה בְּחִינַת כֹּחַ אֱדוֹם, בְּחִינַת (עובדיה א׳:ב׳): קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם. נָחֲתִין בְּגָרוֹנָא – בְּחִינַת חֶרֶב הַנַּ"ל, בְּחִינַת (תהילים קמ״ט:ו׳): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת. תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה: רַבְרְבִין וּזְעִירִין נָחֲתִין בְּשִׁקּוּלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁבָטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת (שם קד). בְּאִלֵּין אִשְׁתְּכַח גִּבָּר תַּקִּיף – הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי נִקְרָא גִּבָּר תַּקִּיף, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ (מלכים־א כ); אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ, אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה: הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל פָּסוּק (תהלים פט) אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֵּאוּר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. גַּם קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, סִפֵּר אֵיזֶה זְמַן מִקֹּדֶם מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה שֶׁרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה, בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, וְאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה ט' תִּקּוּנִין הַנַּ"ל הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות מ״ח – אות מ״ט
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
כי לפעמים נדמה להאדם שרחוק שהוא יזכה לחיי עולם הבא לפי גודל התרחקותו מהשם יתברך, אף על פי כן יהיה מרוצה לעשות מה שיוכל בעבודת ה' בלא עולם הבא. ואפילו אם נראה לו שיהיה לו גיהנם גם כן חס ושלום יהיה איך שיהיה הוא מחויב לעשות את שלו תמיד בעבודת ה' כל מה שיוכל לעשות ולחטוף איזה מצוה או תורה ותפלה וכיוצא. וה' הטוב בעיניו יעשה. וכעין מה שמספרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה, שפעם אחת נפל בדעתו מאד מאד עד שנדמה לו שבודאי לא יהיה לו עולם הבא חס ושלום ולא היה לו במה להחיות את עצמו כלל, ואמר: ״אני אוהב את השם יתברך בלא עולם הבא״.
וכל אדם, אפילו איש פשוט, אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשיכול לעמוד בכל כנזכר לעיל. ואפילו ביום אחד צריך לחזק את עצמו כמה פעמים ולהתחיל בכל פעם מחדש כנ"ל עד אשר יזכה ברבות הימים לילך בדרכי ה' כסדר, אמן:
בענין קידוש השם שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות דף לג:): ״אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה״ וכו', אמר שאינו חיוב, כי אף על פי כן יכול להיות שיימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם, וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו - כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קידוש השם, אשרי להם:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
ולא היה משגיח כלל בתחילה לשבר תאוות אכילה, רק אדרבא, בתחילה היה אוכל הרבה מאד מאד, הרבה יותר משאר בני אדם, ואמר, שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאוות אכילה, ואחר כך שבר גם זאת התאווה של אכילה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ס״ה – אות ס״ו
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 12% מהספר עד סוף היום
(ו) שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַמַּעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁנָּפַל פַּעַם אַחַת לְעַצְבוּת גָּדוֹל, שֶׁהֶחֱיָה אֶת עַצְמוֹ עִם מַה שֶּׁזָּכַר עַצְמוֹ גֹּדֶל הַחֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, שֶׁנִּדְפַּס כְּבָר בְּסִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן שָׁם, שֶׁנִּכְתְּבָה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא שָׁמַע מַעֲשֶׂה זֹאת מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת. וְאָמַר שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה צַדִּיק אֶחָד גָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהָיָה מִמָּארֵי דְּחֻשְׁבְּנָא, שֶׁהָיָה מְחַשֵּׁב עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם אִם עָשָׂה עֲבוֹדַת ה' בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי דַּרְכּוֹ תָּמִיד, וְחִשֵּׁב הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמָצָא שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. כְּגוֹן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ אָנָה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָלַךְ כָּל־כָּךְ בַּבַּיִת כָּרָאוּי לוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נָפַל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁהֶחֱיָה עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וְגַם בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הָיָה קְצָת שִׁנּוּי וְאֵינִי זוֹכֵר יוֹתֵר, וּמִזֶּה הָעִנְיָן תָּבִין מַעֲלַת הַפְלָגַת אוֹתוֹ הַצַּדִּיק כַּמָּה הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה בַּמֶּה שֶׁהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּעֵט לְפִי דַּעְתּוֹ בַּעֲבוֹדָה זֹאת, הִצְטַעֵר כָּל־כָּךְ עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ לוּלֵא שֶׁהִזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְצַעֲרָם עַל מִעוּטָם בַּעֲבוֹדָתָם עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן מַגִּיעַ, אַשְׁרֵי לָהֶם:
(ז) שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסוֹף סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל דַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין בְּאֶחָד דָּר מֶלֶךְ וּבְאֶחָד דָּר עֶבֶד וְכוּ' כְּשֶׁעוֹבְדִין הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת אָרוּר חַס וְשָׁלוֹם וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', וְדַע שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה שֶׁעַל יָדָהּ יוֹצְאִים מִבְּחִינַת עֶבֶד וְהִיא מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים: שִׂיחוֹת הַשַּׁיָּכִים לְשִׂיחוֹת הָרַ"ן
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · בגדים · חלק שני · אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
ז לְ'כוּ לַ'חֲמוּ בְ'לַחְמִי וּ'שְׁתוּ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת לוּלָב; "בְּיֵין" עִם הָאוֹתִיּוֹת – גִּימַטְרִיָּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל אֶ'תְרוֹג הֲ'דַס עֲ'רָבָה; "מָסַכְתִּי" זוּ בְּחִינַת סֻכּוֹת עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים וְעַל־יְדֵי סֻכָּה – אָדָם זוֹכֶה לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְגַם לְחִיּוּת הַנְּשָׁמָה; עַל־יְדֵי סֻכָּה זוֹכֶה לְמַלְבּוּשִׁים, בְּחִינַת "בְּשֹוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ" עַל־יְדֵי עַרְבֵי נַחַל זוֹכֶה לִשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי הֲדַס זוֹכֶה לְחִיּוּת הַנְּשָׁמָה וְעַל־יְדֵי לוּלָב וְאֶתְרוֹג זוֹכֶה לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּרִי, שֶׁהֵם מִינֵי מַאֲכָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ד׳ · אות ח׳ – אות ט׳
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
וְנָפַל עַל חָכְמָה לִכְבּש אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּלא מִלְחָמָה כִּי יֵשׁ שִׁבְעָה חֶלְקֵי עוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם נִתְחַלֵּק לְשִׁבְעָה חֲלָקִים וְיֵשׁ שֶׁבַע כּוֹכְבֵי לֶכֶת, שֶׁכָּל כּוֹכָב מֵאִיר בְּחֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם וְיֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת שֶׁכָּל אַחַת מִשֶׁבַע כּוֹכְבֵי לֶכֶת מֵאִיר בְּמִין מַתֶּכֶת אֶחָד וְהָלַךְ וְקִבֵּץ כָּל הַשִּׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת וְצִוָּה לְהָבִיא כָּל הַפַּאטְרֶעטִין [דמות דיוקן] שֶׁל כָּל הַמְּלָכִים שֶׁהֵם שֶׁל זָהָב שֶׁתּוֹלִין בַּפַּלְטְרִין [ארמון] שֶׁלָּהֶם וְעָשָׂה מִזֶּה אָדָם ראשׁוֹ שֶׁל זָהָב וְגוּפוֹ שֶׁל כֶּסֶף, וְכֵן שְׁאָר הָאֵיבָרִים מִמִּינֵי מַתָּכוֹת הָאֲחֵרִים וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הָאָדָם כָּל הַשֶּׁבַע מִינֵי מַתָּכוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל הַר גָּבוֹהַּ וְהָיוּ כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת מְאִירִין בְּאוֹתוֹ הָאָדָם וּכְשֶׁהָיָה אָדָם צָרִיךְ לְאֵיזֶה עֵצָה אוֹ אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן אִם לַעֲשׂוֹתוֹ אִם לָאו הָיָה עוֹמֵד נֶגֶד אוֹתוֹ הָאֵיבָר שֶׁל הַמִּין מַתֶּכֶת הַשַּׁיָּךְ לְחֵלֶק הָעוֹלָם שֶׁהוּא מִשָּׁם וְהָיָה חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ אִם לַעֲשׂוֹת אִם לָאו וּכְשֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הָיָה מֵאִיר וּמַזְרִיחַ אוֹתוֹ הָאֵיבָר וְאִם לָאו הָיָה נֶחְשָׁךְ הָאֵבָר [כָּל זֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל] וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה כּוֹבֵשׁ כָּל הָעוֹלָם וְאָסַף מָמוֹן רַב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · אות א׳ – אות ב׳
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב. כִּי גַּם עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת, אֲבָל הוּא בְּלֹא לֵב. אַךְ עִקַּר הַדַּעַת כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב. וְשָׁם בַּלֵּב מְקוֹם הַיִּרְאָה. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַדַּעַת שֶׁיֵּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ וְלֹא בְּמֹחוֹ לְבַד, שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיקַשֵּׁר אֶת הַדַּעַת לְתוֹךְ הַלֵּב, עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְעֹבְדוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָאוֹר הַגָּנוּז: (לק"א סי' ט"ו אות א' ב' ג')
כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַגָּלוּת וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ', הַכֹּל הוּא רַק לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת. וְעִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ הָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה לִשְׁמֹר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְלַחֲשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל כַּנַּ"ל: (לק"א סי' כ"א אות י"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ג · קטע י׳ – קטע י״ג
כ־6 דק׳ · כ־650 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה שׁוֹמֵעַ אֲנָחָה שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שְׁמַע קוֹלֵנוּ בְּרַחֲמִים, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, אֲשֶׁר אָנוּ מִתְאַנְּחִים וְצוֹעֲקִים אֵלֶיךָ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִתַּאֲוַת מָמוֹן "יְהוָה שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי", שֶׁתַּעֲלֶה וְתָקִים אוֹתִי לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ לַעֲמד עַל מַעֲמַד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן לְהַאֲמִין בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן לְגַמְרֵי וְלֹא אַטְרִיד אֶת דַּעְתִּי כְּלָל בְּפַרְנָסָתִי וְלֹא אֶסְמךְ עַל שׁוּם סִבָּה וְעַל שׁוּם עֵסֶק כְּלָל רַק אָשִׂים בִּטְחוֹנִי עָלֶיךָ, וְאֶסְמךְ וְאֶתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְאַתָּה תְרַחֵם עָלַי, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה מִמְּקוֹר וְשׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהּ בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה וְעַצְבוּת כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְשֶׁפַע עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי תָמִיד וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהְיֶה בַּעַל חוֹב כְּלָל לְעוֹלָם, וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לִלְווֹת מֵאֲחֵרִים כְּלָל וְלֹא אֶרְדּף אַחַר מוֹתָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לִלְוֹת מֵאֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל לְהַנְהִיג מַשָּׂא וּמַתָּן גָּדוֹל רַק תְּרַחֵם עָלַי וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם הַלְוָאָה מֵאֲחֵרִים כְּלָל וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדַי וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת מְמַעֵט בְּעֵסֶק, רַק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מְזוּזָה בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִם כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְתַעַזְרֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ עַל יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי תַּאֲוַת וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם חֶמְדָּה וְתַאֲוָה לְשׁוּם מָמוֹן וּלְשׁוּם חֵפֶץ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שׁוּם חֶמְדָּה חַס וְשָׁלוֹם לְמָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרֵנוּ וְלֹא נַחְמוֹד וְלֹא נִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֵנוּ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכל אֲשֶׁר לְרֵעֵנוּ וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחֲמָדוֹת שֶׁהָיָה בְלִבֵּנוּ עַד עַתָּה לְמָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרֵנוּ וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן בֶּאֱמֶת כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ עַל יְדֵי הֶעָוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל לֹא תַחְמד וּמֵעַתָּה נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחֲמָדוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל מָמוֹן וַחֲפָצִים וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד בְּלִבֵּנוּ כְּלָל וְנִזְכֶּה לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּקַדֵּשׁ אוֹתָנוּ בִּקְדֻשַּׁת מִצְוַת מְזוּזָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה, וְעַל יְדֵי זֶה תִּשְׁמר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁנִּזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְלִשְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עַל יְדֵי הַמְּזוּזָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר זִכִּיתָ אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ וְאֶת נַפְשֵׁנוּ וְאֶת מָמוֹנֵנוּ דִּקְדֻשָּׁה וְאֶת כָּל חֲפָצֵינוּ אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁפִּיעַ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל עֵת וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אוֹתָם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּק שֶׁבָּעוֹלָם, וְתַצִּילֵנוּ מִגְּנֵבוֹת וַאֲבֵדוֹת וּמִכָּל מִינֵי הֶפְסֵד שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ, וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי שׂוֹנְאִים וּמַחֲלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֶת כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְתַצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם חוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לְהַפִּיל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא יוֹדֵעַ כָּל סִתְרֵי יְצוּרִים אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אוֹתָם וְאֶת מַחְשְׁבוֹתָם וְהֵם חֲפֵצִים לְגָרֵשׁ וּלְהַפִּיל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ וּלְפִי גדֶל חֲלִישׁוּתֵנוּ עַל יְדֵי עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין לָנוּ שׁוּם כּחַ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כִּי רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ, רַבִּים מְאד גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה גְּדוֹלִים בְּעשֶׁר גְּדוֹלִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, וְאֵיךְ יוּכְלוּ חֲלוּשֵׁי כּחַ כָּמוֹנוּ לַעֲמד בִּפְנֵיהֶם וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר לְהִנָּצֵל מֵהֶם, כִּי כְּבָר הִפִּילוּ אוֹתָנוּ הַרְבֵּה עַל יְדֵי מַחֲלֻקְתָּם, כַּאֲשֶׁר לְפָנֶיךָ נִגְלֶה הַכּל וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי כְּדַאי וְרָאוּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, כִּי פָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה מְאד וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נִתְעוֹרְרִים עָלַי לְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל לְפָנֶיךָ נִגְלָה תַעֲלוּמַת לִבִּי, כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי חָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאִם אָמְנָם פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדֶךָ, אַתָּה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ אֲבָל מַה חָטָאתִי נֶגְדָּם, וּמָה פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדָם לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי, וּמַדּוּעַ הֵם חוֹלְקִים עַל חֲלוּשֵׁי כּחַ נִכְאֵי לֵבָב כָּמוֹנוּ "כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ, וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 56
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְשָׁם וְנִכְנַס לְשָׁם. וּכְשֶׁנִּכְנַס לְשָׁם לֹא נִרְאוּ לַחוּץ כְּלָל, כִּי הָהָר הַנַּ"ל הָיָה חָלוּל בְּתוֹכוֹ וְעָמֹק קְצָת בְּתוֹכוֹ. וְנִכְנס לְשָׁם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַנַּ"ל. וְיָשַׁב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם עַל הָאָרֶץ.
וְלָקַח מִבֵּית יָד שֶׁלּוֹ סֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן". וְהִתְחִיל לוֹמַר וּבָכָה מְאֹד מְאֹד. וְהָיָה אוֹמֵר לְהַלָּן מִדַּף לְדַף וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי הֶפְסֵק. וְהָאִישׁ עָמַד אֶצְלוֹ וְהֶחֱזִיק הַצּוּבֶּיךְ שֶׁלּוֹ. וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וְרָאָה בְּכִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה מְאֹד.
וְשָׁהָה זְמַן הַרְבֵּה בָּזֶה וְכַאֲשֶׁר פָּסַק מִלִּבְכּוֹת צִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְתַּכֵּל בַּחוּץ הֵיכָן הַיּוֹם עוֹמֵד. וְיָצָא וְרָאָה שֶׁכְּבָר פָּנָה הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לִשְׁקֹעַ. וְכָל כָּךְ הִתְמַהְמַהּ בִּבְכִיָּתוֹ קָרוֹב לְיוֹם שָׁלֵם בַּקַּיִץ בְּלִי הֶפְסֵק וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ח · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הוּא אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וּכְמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה בָּעוֹלָם לְפִי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ', כְּמוֹ כֵן אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל הַיְרִידוֹת חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ יְרִידָה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ יְרִידָה גָּרוּעַ מִזּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לִפֹּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם.
וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁלֹּא עָמְדוּ לְעוֹלָם עַל מַדְרֵגָה אַחַת וְעָלוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת אֲפִלּוּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִסְתַּפְּקוּ אֶת עַצְמָן בָּזֶה וְאוֹמְרִים, הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיְּכוֹלִים בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג עוֹד. עַל כֵּן הֵם מַתְחִילִים בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ עַד שֶׁבֶּאֱמֶת בָּאִים בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָ יְתֵרָה מְאֹד וְכֵן לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בנים · אות א – אות ב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
כָּל הַבָּנִים, שֶׁזּוֹכִין לְהוֹלִיד בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל כֵּן מַגִּיעַ הַיְרֻשָּׁה לַבָּנִים, כִּי כָּל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל־יְדֵי שֶׁבָּנָיו שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, מְקַבְּלִין נַחֲלָתוֹ וִיגִיעוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ תִּקּוּן לְנֶפֶשׁ הַנִּפְטָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת נַחֲלוֹת, הֲלָכָה ג', אוֹת ב):
עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדַת הַבָּנִים הוּא, כִּי כְּשֶׁמּוֹלִיד נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ אַחַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרֵם לְהַעֲלוֹת שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לְהוֹלִיד בֵּן כָּשֵׁר, בֵּן, שֶׁיְּקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ב · מכתב פה · פסקה 1 – פסקה 3
כ־8 דק׳ · כ־780 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
יוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת דְּבָרִים תקצ"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה זֹאת, וְאוֹדוֹת הַזֵּייגֶירִיל [שָׁעוֹן] תֵּדַע שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מְהֵרָה קְצָת בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנֶה מִנּוּטִין [דַקּוֹת] בִּמְעֵת לְעֵת שֶׁהָיָה רָץ יוֹתֵר מִמִּדַּת יוֹם, עַל כֵּן תִּרְאֶה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאוּמָן שֶׁיֵּלֵךְ כָּרָאוּי בְּלִי מְרוּצָה וְלֹא לְאַט יוֹתֵר מֵהָרָאוּי רַק כ"ד [עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] שָׁעוֹת בִּמְעֵת לְעֵת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹר מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה לִבְלִי לְאַבֵּד שׁוּם שָׁעָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת כְּנִיסַת שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.
מְרַחֵם צִיּוֹן יְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִפְעֹל עַל יְדֵי הַקִּינוֹת בַּקָּשַׁת הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְכוּ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית אֲמִירַת הַקִּינוֹת שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּמְגִלַּת אֵיכָה שֶׁאָמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּסַיֵּם בַּסּוֹף הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ'. וְהָעִקָּר שֶׁנְּקַיֵּם "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'" עַד שֶׁנְּעוֹרֵר רַחֲמָיו בְּכָל יוֹם, וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ וִינַחֲמֵנוּ וִישַׂמְּחֵנוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וּזְכוּת שַׁבַּת קֹדֶשׁ יָגֵן עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ לְכָל זֶה מְהֵרָה, כִּי לֹא דָבָר רֵיק הוּא מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בָּעִתִּים הַלָּלוּ
בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד; וּצְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּבְיוֹתֵר בִּקְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא מֵגֵן עַל הַכֹּל.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ד' עֵקֶב תקצ"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵעִסְקְךָ, וּבְיוֹתֵר אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה מִמַּה שֶּׁלֹּא קִבַּלְתִּי עֲדַיִן שׁוּם מִכְתָּב מֵאִתְּךָ אִם כְּבָר נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר, עַל כֵּן תִּכְתֹּב לִי תֵּכֶף עַל יְדֵי מוֹסֵר כְּתָב זֶה אֵיךְ הַדָּבָר עוֹמֵד כָּעֵת.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לְךָ שֶׁתִּהְיֶה בֶּן חוֹרִין בֶּאֱמֶת וְלֹא תִּהְיֶה מְשֻׁעְבָּד לְשׁוּם דָּבָר וְאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; לְמַעַן הַשֵּׁם לְמַעַן הַשֵּׁם הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לְבַל תִּשְׁכַּח אֶת עַצְמְךָ וַחֲטֹף וֶאֱכֹל חֲטֹף וֶאֱכֹל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם כָּל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְכַאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ בְּעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָסוּר לוֹמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה; זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בְּשַׁבַּת הֶעָבַר וּמַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בְּשָׁבוּעוֹת וּמַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ מִכְּבָר, וְאַל תַּנִּיחַ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ שֶׁיִּמְשְׁלוּ עָלֶיךָ חָלִילָה. לְחֹם עִמָּהֶם וּבְרַח מֵהֶם בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה וּבְכָל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁשָּׁמַעְתָּ וְהֵבַנְתָּ, וְהָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה כַּמָּה שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם וּבְעֵת הַטִּרְדָּא עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה שָׁעוֹת קְטַנּוֹת. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין אֵיךְ לִגְנֹב וְלִגְזֹל יָמִים וְשָׁעוֹת מִתּוֹךְ הַבִּלְבּוּל וְהַטִּרְדָּא שֶׁל הֶבֶל לַחֲטֹף בָּהֶם חַיֵּי עוֹלָם חַיֵּי נֶצַח. חַיֵּי אֱמֶת. חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה, וְלִשְׁמֹעַ טוֹב מֵאִתְּךָ מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' רְאֵה תקצ"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי. מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּעֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת, וּקָרָאתִי מִיָּד כֻּלּוֹ מֵאַהֲבָתְךָ, וְנֶהֱנֵיתִי מֵאֲרִיכוּת דְּבָרִים שֶׁלְּךָ מֵחֲמַת שֶׁבֵּאַרְתָּ לִי מֵאֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֶיךָ. וְהָעִקָּר מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לֵב קְצָת שֶׁכָּל זֶה רְמָזִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְקָרֶבְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא; וְכָךְ יָפֶה לְךָ וְלָנוּ לָשׂוּם לֵב בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ וְלִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הֵיטֵב כִּי הַכֹּל בִּשְׁבִיל תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵין בְּיָדְךָ לְהָבִין בִּפְרָטִיּוּת הָרְמָזִים, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁכָּל זֶה רְמָזִים; וּמַה שֶּׁמְּשִׂימִים לֵב לָזֶה לְהַשְׁגִּיחַ עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִינִים בִּפְרָטִיּוּת הֵיטֵב, אַף עַל פִּי כֵן זֶה לְבַד טוֹב מְאֹד מַה שֶּׁמַּאֲמִינִים בָּזֶה כַּנַּ"ל; וּלְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁתַּתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ בְּכָל עֵת שֶׁתּוּכַל לַחֲטֹף, וְעַתָּה אַתָּה צָרִיךְ לְהַתְמִיד וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל הַזְּמַן יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בִּטּוּלִים הַרְבֵּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ עֹל תּוֹרָה הֵיטֵב, וְתִפְרֹק מֵעָלֶיךָ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ, וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' רְאֵה תקצ"ב.
רַב שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ אוֹר לְיוֹם זֶה, וְנֶהֱנֵיתִי מְאֹד מְאֹד, מִמַּה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁדְּבָרַי הָאֲמִתִּיִּים עוֹשִׂים רֹשֶׁם אֶצְלְךָ תּוֹדָה לָאֵל, וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹסֵק לַחֲזֹר הַזִּכָּרוֹן הָאֲמִתִּי. כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, וְכָךְ יָפֶה לְךָ לַחֲזֹר הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּכָל יוֹם אֲלָפִים פְּעָמִים. כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאֵין שׁוּם קְבִיעוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, וּבְהֶכְרֵחַ לָזוּז מִכָּאן בְּהַעֲבָרַת רֶגַע קַלָּה, כִּי כָּל הַזְּמַן אֵינוֹ נֶחֱשָׁב אֲפִלּוּ לְרֶגַע קַלָּה לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ הֵיטֵב אֶל פְּרִיחַת הַזְּמַן יוֹתֵר מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִבְלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת עַצְמוֹ. וְעַל זֶה הִזְהִירָנוּ בַּתּוֹרָה (דְבָרִים ד) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים וְכוּ'. וְהִנֵּה הַיּוֹם הָיָה ה' בְּעֶזְרִי שֶׁכָּתַבְתִּי אֵיזֶה חִדּוּשִׁים בְּעִנְיָן זֶה. וּבְכָל עֵת שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב דְּבָרִים כָּאֵלֶּה בָּא עַל דַּעְתִּי מִי יִתֵּן שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם. כִּי נִדְמֶה לִי בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים מֻכְרָחִים לְךָ מְאֹד כַּאֲשֶׁר כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ מִזֶּה בְּנִי חֲבִיבִי וִידִידִי. וְגַם הַיּוֹם חָשַׁבְתִּי כָּךְ, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי לְהִתְחַזֵּק לִכְתֹּב לְךָ מִיָּד אֵיזֶה דְּבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין לִי עוֹבֵר וָשָׁב עִם מִי לְשָׁלְחָם. וְהַכְּלָל שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן מְאֹד מְאֹד, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם בְּעָלְמָא דְאָתֵי בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְכוּ', אַךְ רַבּוּ הַמּוֹנְעִים הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרַע עַיִן שֶׁמְּטִילִין שִׁכְחָה, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים כָּל כָּךְ בְּכַמָּה אֳפָנִים עַד שֶׁמֻּכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַד חָטְמִי וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אֵיךְ זוֹכִים לָזֶה, רַק אָנוּ סוֹמְכִים עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא לוֹחֵם בַּעֲדֵנוּ מִלְחֲמוֹת ה', וְהוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינָה הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַכְנִיס הַזִּכָּרוֹן בָּנוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 39 – פסקה 40
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
כָּל אֵלֶה רָאשֵׁי הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוָיָה.
בְּנֵי מְשֶׁלֶמְיָהוּ זְכַרְיָהוּ. יְדִיעֲאֵל. זְבַדְיָהוּ. יַתְנִיאֵל. עֵילָם. יְהוֹחָנָן. אֶלְיְהוֹעֵנַי. שְׁמַעְיָה. יְהוֹזָבָד. יוֹאָח. וְשָׂכָר. וּנְתַנְאֵל. עַמִּיאֵל. יִשָּׂשׂכָר. פְּעֻלְּתַי. עָתְנִי. וּרְפָאֵל. וְעוֹבֵד.
אֶלְזָבָד. אֱלִיהוּ. וּסְמַכְיָהוּ. חֹסָה. שִׁמְרִי. חִלְקִיָּהוּ. טְבַלְיָהוּ. זְכַרְיָהוּ. שֻׁפִּים. אֲחִיָּה. יְשַׁעְיָהוּ. יֹרָם. זִכְרִי. שְׁלֹמִית. כְּנַנְיָהוּ. חֲשַׁבְיָהוּ. יְרִיָּה הָרֹאשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן כ״ט · סעיף י״ח – סעיף כ״א
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁחָטָא חֲבֵרוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא רָצָה לְהוֹכִיחוֹ, וְלֹא לְדַבֵּר לוֹ כְּלוּם וּמָחַל לוֹ בְּלִבּוֹ, וְלֹא שְׂטָמוֹ וְלֹא הוֹכִיחוֹ, הֲרֵי זֶה מִדַּת חֲסִידוּת. לֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַמַּשְׂטֵמָה.
חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶלָּא רַכּוֹת, וְיִנְהַג בָּהֶן מִנְהָג כָּבוֹד. וְלֹא יַכְאִיבֵם אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשָׁן שְׁפֵלָה מְאֹד, וְרוּחָן נְמוּכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּעֲלֵי מָמוֹן. אֲפִלּוּ אַלְמָנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וִיתוֹמָיו מֻזְהָרִים אָנוּ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תעַנּוּן. בְּרִית כָּרַת לָהֶם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵן צוֹעֲקִין, מֵחֲמַת הֶחָמָס שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם הֵם נַעֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. בְּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁעִנָּה אוֹתָן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ. אֲבָל עִנָּה אוֹתָם הָרַב, כְּדֵי לְלַמְּדָם תּוֹרָה אוֹ אֻמָּנוּת, אוֹ לְהוֹלִיכָן בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם יַשְׁגִּיחַ לְנַהֲלֵם בְּנַחַת וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה' יָרִיב רִיבָם אֶחָד יָתוֹם מֵאָב וְאֶחָד יָתוֹם מֵאֵם, וְעַד אֵימָתַי נִקְרָאִים יְתוֹמִים לְעִנְיָן זֶה. עַד שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶם בְּעַצְמָם, כִּשְׁאָר כָּל הַגְּדוֹלִים.
צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, שֶׁיְכוֹלִין לַחְשֹׁד אוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה דְּבַר עֲבֵרָה, (אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה) כִּדְמָצִינוּ שֶׁהַכֹּהֵן הַתּוֹרֵם אֶת הַלִּשְׁכָּה לֹא הָיָה נִכְנַס בְּבֶגֶד הֶעָשׂוּי. בְּעִנְיָן שֶׁיְכוֹלִין לְהַטְמִין בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר, וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִשְֹרָאֵל. וְאוֹמֵר וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מַתָּנָה, רַק לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיִּתֵּן לוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְשׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ג
שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה שׁוֹמֵעַ אֲנָחָה שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שְׁמַע קוֹלֵנוּ בְּרַחֲמִים, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, אֲשֶׁר אָנוּ מִתְאַנְּחִים וְצוֹעֲקִים אֵלֶיךָ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִתַּאֲוַת מָמוֹן "יְהוָה שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי", שֶׁתַּעֲלֶה וְתָקִים אוֹתִי לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ לַעֲמד עַל מַעֲמַד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן לְהַאֲמִין בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן לְגַמְרֵי וְלֹא אַטְרִיד אֶת דַּעְתִּי כְּלָל בְּפַרְנָסָתִי וְלֹא אֶסְמךְ עַל שׁוּם סִבָּה וְעַל שׁוּם עֵסֶק כְּלָל רַק אָשִׂים בִּטְחוֹנִי עָלֶיךָ, וְאֶסְמךְ וְאֶתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְאַתָּה תְרַחֵם עָלַי, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה מִמְּקוֹר וְשׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהּ בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה וְעַצְבוּת כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְשֶׁפַע עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי תָמִיד וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהְיֶה בַּעַל חוֹב כְּלָל לְעוֹלָם, וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לִלְווֹת מֵאֲחֵרִים כְּלָל וְלֹא אֶרְדּף אַחַר מוֹתָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לִלְוֹת מֵאֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל לְהַנְהִיג מַשָּׂא וּמַתָּן גָּדוֹל רַק תְּרַחֵם עָלַי וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם הַלְוָאָה מֵאֲחֵרִים כְּלָל וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדַי וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת מְמַעֵט בְּעֵסֶק, רַק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת יְהוָה בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מְזוּזָה בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִם כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְתַעַזְרֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ עַל יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְשַׁבֵּר לְגַמְרֵי תַּאֲוַת וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם חֶמְדָּה וְתַאֲוָה לְשׁוּם מָמוֹן וּלְשׁוּם חֵפֶץ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שׁוּם חֶמְדָּה חַס וְשָׁלוֹם לְמָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרֵנוּ וְלֹא נַחְמוֹד וְלֹא נִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֵנוּ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְכל אֲשֶׁר לְרֵעֵנוּ וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחֲמָדוֹת שֶׁהָיָה בְלִבֵּנוּ עַד עַתָּה לְמָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרֵנוּ וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן בֶּאֱמֶת כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ עַל יְדֵי הֶעָוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל לֹא תַחְמד וּמֵעַתָּה נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחֲמָדוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל מָמוֹן וַחֲפָצִים וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד בְּלִבֵּנוּ כְּלָל וְנִזְכֶּה לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּקַדֵּשׁ אוֹתָנוּ בִּקְדֻשַּׁת מִצְוַת מְזוּזָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה, וְעַל יְדֵי זֶה תִּשְׁמר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁנִּזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְלִשְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עַל יְדֵי הַמְּזוּזָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר זִכִּיתָ אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וּתְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְתִשְׁמר אוֹתָנוּ וְאֶת נַפְשֵׁנוּ וְאֶת מָמוֹנֵנוּ דִּקְדֻשָּׁה וְאֶת כָּל חֲפָצֵינוּ אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁפִּיעַ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל עֵת וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אוֹתָם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּק שֶׁבָּעוֹלָם, וְתַצִּילֵנוּ מִגְּנֵבוֹת וַאֲבֵדוֹת וּמִכָּל מִינֵי הֶפְסֵד שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ, וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי שׂוֹנְאִים וּמַחֲלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֶת כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְתַצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם חוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לְהַפִּיל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא יוֹדֵעַ כָּל סִתְרֵי יְצוּרִים אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אוֹתָם וְאֶת מַחְשְׁבוֹתָם וְהֵם חֲפֵצִים לְגָרֵשׁ וּלְהַפִּיל אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ וּלְפִי גדֶל חֲלִישׁוּתֵנוּ עַל יְדֵי עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין לָנוּ שׁוּם כּחַ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כִּי רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ, רַבִּים מְאד גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה גְּדוֹלִים בְּעשֶׁר גְּדוֹלִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, וְאֵיךְ יוּכְלוּ חֲלוּשֵׁי כּחַ כָּמוֹנוּ לַעֲמד בִּפְנֵיהֶם וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר לְהִנָּצֵל מֵהֶם, כִּי כְּבָר הִפִּילוּ אוֹתָנוּ הַרְבֵּה עַל יְדֵי מַחֲלֻקְתָּם, כַּאֲשֶׁר לְפָנֶיךָ נִגְלֶה הַכּל וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי בֶּאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי שֶׁאֵינִי כְּדַאי וְרָאוּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, כִּי פָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה מְאד וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נִתְעוֹרְרִים עָלַי לְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל לְפָנֶיךָ נִגְלָה תַעֲלוּמַת לִבִּי, כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי חָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאִם אָמְנָם פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדֶךָ, אַתָּה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ אֲבָל מַה חָטָאתִי נֶגְדָּם, וּמָה פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדָם לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי, וּמַדּוּעַ הֵם חוֹלְקִים עַל חֲלוּשֵׁי כּחַ נִכְאֵי לֵבָב כָּמוֹנוּ "כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ, וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 59 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע: תולדות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־30 בנובמבר 2024, בשעה 16:35 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.