ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ט׳ באייר ה׳תשפ״ה · 7 במאי 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ג · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם (משלי ד׳:י״ח): כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַצְמָהּ מְאִירָה בִּמְקוֹמָהּ בְּשָׁוֶה בִּתְחִלַּת הַיּוֹם וּבְאֶמְצַע הַיּוֹם, רַק הַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפֶסֶקֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ. עַל כֵּן אֵין הָאוֹר מִתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, רַק מִקְצָת מִקְצָת, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל הָאָרֶץ. כֵּן הַצַּדִּיק, הוּא בְּעַצְמוֹ מֵאִיר תָּמִיד, רַק הַמְּנִיעָה מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים. וְהַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפְסֶקֶת, הַיְנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בְּנֵי אָדָם מְשֻׁקָּעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק: וְהוּא עִנְיָן שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עירובין כא) עַל פָּסוּק: מְגִלָּה עָפָה – כַּד עַיְפֵת לָהּ וְכוּ', כַּד קַלְפֵת לָהּ וְכוּ', נִמְצָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּזֶרֶת אַחַת מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם מִתּוֹרָה. נִמְצָא שֶׁהַתּוֹרָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה מְאֹד, רַק שֶׁהַזֶּרֶת הַקָּטָן, שֶׁהוּא הָעוֹלָם, עוֹמֵד בִּפְנֵי מְאוֹר הָעֵינַיִם, וּמוֹנֵעַ מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, אַף שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק זֶרֶת קָטָן, נֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב י״א:ט׳). וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: אֵיךְ יוּכַל דָּבָר קָטָן כָּזֶה לְהַפְסִיק וְלַחֲצֹץ בִּפְנֵי דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁגָּדוֹל כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹתוֹ, כִּי כָל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ קָטָן מְאֹד כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, שֶׁגְּדוֹלָה כְּנֶגְדּוֹ אֲלָפִים פְּעָמִים. אַךְ הוּא כַּמָּשָׁל הַמּוּבָא, כְּמוֹ מַטְבֵּעַ קְטַנָּה, אִם תַּחֲזִיק אוֹתָהּ נֶגֶד עֵינֶיךָ, יִמְנַע מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָהָר גָּדוֹל אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ הַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמַּטְבֵּעַ עוֹמֶדֶת נֶגֶד עֵינָיו, עַל־כֵּן חוֹצֶצֶת בִּפְנֵי רְאִיַּת הָעֵינַיִם, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַדָּבָר הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ וּבָא אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה, נִשְׁאָר שָׁקוּעַ שָׁם בְּהַבְלֵי עוֹלָם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין טוֹב מִזֶּה. וְהָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּטָן וְהַמֻּעָט, מוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִלִּרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל וּמֻפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא גָּדוֹל כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ"ל. וְהוּא מַמָּשׁ מְשַׁל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהָאָרֶץ מַפְסֶקֶת מִלִּרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אַף שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גָּדוֹל כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ הָאָרֶץ, וְהוּא כַּמָּשָׁל הַנַּ"ל כַּמּוּבָא: וְזֶהוּ: וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ – כְּאוֹר נֹגַהּ מַמָּשׁ. כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּאִירָה תָּמִיד, רַק שֶׁהַמְּנִיעָה – מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפְסֶקֶת כַּנַּ"ל, אַף שֶׁהָאָרֶץ קְטַנָּה נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְכַמָּשָׁל הַנַּ"ל. כֵּן הַצַּדִּיקִים מְאִירִים תָּמִיד, רַק שֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה, מַפְסִיק מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם. וְאַף שֶׁאוֹרָם גָּדוֹל מְאֹד, וְהָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא קָטָן וּפָחוּת מְאֹד נֶגֶד אוֹרָם הַגָּדוֹל, עִם כָּל זֶה הוּא מַפְסִיק וּמוֹנֵעַ מִלִּרְאוֹת אוֹרָם, כִּמְּשַׁל הַמַּטְבֵּעַ הַנַּ"ל.
וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד בִּפְנֵי עֵינָיו וְחוֹצֵץ בְּפָנָיו, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים. אֲבָל אִם יְסַלֵּק הַמַּפְסִיק הַקָּטָן מִנֶּגֶד עֵינָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּטֶּה עֵינָיו מִן הָעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם, רַק יָרִים ראֹשׁוֹ וְיַגְבִּיהַּ עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִן הָעוֹלָם הַמַּפְסִיק וְחוֹצֵץ, אֲזַי יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל וְהַמֻּפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים. כִּי בֶּאֱמֶת אוֹרָם גָּדוֹל אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו כַּנַּ"ל, רַק שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד לִפְנֵי עֵינָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ כְּלָל לְהַטּוֹת עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, כִּמְשַׁל הַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה הַנַּ"ל מַמָּשׁ, הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם וּמַפְסֶקֶת מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל וְכוּ' כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּקַל יוּכַל לְסַלֵּק הַמַּטְבֵּעַ מִנֶּגֶד עֵינָיו, וְתֵכֶף יִרְאֶה הָהָר הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ לְעִנְיַן הָעוֹלָם וְהַתּוֹרָה, שֶׁבְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא, יָכוֹל לְהַעֲבִיר הָעוֹלָם מִנֶּגֶד עֵינָיו, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּאִירִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד. וְהָבֵן מְאֹד. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, שֶׁאָמַר: אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי הָעוֹלָם מָלֵא מְאוֹרוֹת וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְהַיָּד הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם, וּמְעַכֶּבֶת מִלִּרְאוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים:
עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל־שֶׁכֵּן לְרַבִּים. כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יֹאמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשֵׂכֶל הַמְקַבֵּל. כִּי הוּא בְּחִינַת נִאוּף, שֶׁמַּשְׁלִיךְ טִפֵּי הַשֵּׂכֶל בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְנִקְרָא לְבַטָּלָה, כִּי אֵינוֹ מוֹלִיד אֶצְלוֹ כְּלוּם. וְלִפְעָמִים נִקְרָא נִאוּף מַמָּשׁ, שֶׁמּוֹלִיד וּמוֹצִיא פָּסוּל וּפָגוּם, הַיְנוּ שֶׁהַמְּקַבֵּל עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה, יוּכַל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר בְּתַאֲוַת נִאוּף. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, שֶׁדִּבּוּרָיו יִתְחַלְּקוּ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד כִּי אִם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, לֹא יוֹתֵר. וְאַף שֶׁאוֹמֵר בִּפְנֵי רַבִּים לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה, עִם כָּל זֶה לֹא יִכְנֹס בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי אִם הַנּוֹגֵעַ לוֹ, וְצָרִיךְ לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו דף סח): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – וַהֲלֹא כֻּלָּא עָלְמָא שָׁמְעוּ, אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ: זַכָּאָה מָאן דְּמָלֵל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע (זוהר תצוה דף קפו:). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוכה נב): כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ – הַיְנוּ שֶׁהוּא גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אוֹמֵר תּוֹרָה, אֲזַי יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל – כִּי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, וְצָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר וּלְפַלֵּס דִּבּוּרָיו כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ה
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
שַׁיָּךְ לְסִימָן י”ז בְּ”לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא”, הַמַּתְחִיל: “צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת” וְכוּ’. כָּל זֶה אָמַר בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. וּבִתְחִלָּה שָׁאַל אוֹתִי: “הַאַתָּה שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת?” הֵשַׁבְתִּי: “אֲנִי לִפְעָמִים נִתְעוֹרֵר עָלַי אֵיזֶה יִרְאָה בְּשַׁבָּת” (שֶׁקּוֹרִין ״פְרוּם״). וְאָמַרְתִּי לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “אִיךְ בִּין אַמָאל פְרוּם”. וְהֵשִׁיב: “לֹא כָּךְ הוּא, הָעִקָּר הוּא שִׂמְחָה”. וְאָז הוֹכִיחַ אוֹתִי הַרְבֵּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה דַּיְקָא בְּשַׁבָּת. וְאָז אָמַר כָּל הָעִנְיָן הַנִּדְפַּס (בְּ”לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא” סִימָן י”ז הנ”ל) מֵעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂמְחָה בְּשַׁבָּת. וְנִכְלָל שָׁם שֶׁגַּם הַיִּרְאָה עִקַּר עֲלִיָּתָהּ - עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת דַּיְקָא, הַיְנוּ: שֶׁעִקַּר הוּא רַק הַשִּׂמְחָה בְּשַׁבָּת. וְאָז דַּיְקָא עוֹלָה הַיִּרְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁקּוֹרִין ״פְרוּם״.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ושם נשתהה קצת וחזרו משם למערה אחרת. והיו על מערה של ינוקא אחד. ובאותה המערה היו הכל יראים לכנס כי אמרו שנחש כרוך שם באותה המערה. גם אילן גדול היה על המערה זו. ורבנו זכרונו לברכה, היה הראשון שנכנס לשם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ולא היה שם נחש כלל. ומאז והלאה התחילו כולם לילך באותה המערה. ואחר כך הלכו על שאר מערות עד שחזרו לטבריה. ואז ציוה רבנו להאיש שהיה עמו שיסע לחיפה לשכר ספינה לחוץ לארץ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ד – אות רפ״ז
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
(מד) פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְהָבִין קְצָת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן זָכָה לְהַשִּׂיג פִּלְאֵי פְּלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁלֹּא הִשִּׂיג שׁוּם נִבְרָא וְכוּ' וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מָה אֲנִי, הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רַק חֲתִיכַת אָדָם, מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין וְלִלְמֹד אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל מְאֹד מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל־יְדֵי גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יָכוֹל לְהָבִין קְצָת כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ:
(מה) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי וְאָמַר כְּמִתְגַּעְגֵּעַ, אֵיךְ לוֹקְחִין חֶבְרַיָּא כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְכַיּוֹצֵא, וַאֲנִי הָיִיתִי גַּם־כֵּן תּוֹחֵב רֹאשִׁי בֵּינֵיהֶם וְכוּ'. עָנָה וְאָמַר: אֵיפָה שֶׁהָיָה נִמְצָא חֶבְרַיָּא הָיִיתִי אֲנִי הַרַבִּי שֶׁלָּהֶם מִן הַסְתַּם וִויא סִיגִיוָואלְט גִּיוֶועהְן אַחֶבְרַיָּא וָואלְט אִיךְ גִּיוֶועְהין זֵייעֶהר רֶבֶּי!:
(מו) אָמַר כְּבָר תָּמַהְתִּי עַל הָעוֹלָם שֶׁהֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אֵיזֶה טוֹב אֲמִתִּי רָאוּי שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ "וִוי סֶע גִיפִינְט זִיךְ עֶפִּיס רֶעכְטְס אִיז מְחֻיָּב צוּ מִיר מְקוּרֶב צוּ וֶוערְן":
(מז) שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּחֹרֶף תקס"ג בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה. כִּי יֵשׁ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אַסְמַכְתָּא שֶׁהִיא רַק בְּדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִסְמָךְ עַל הַמִּקְרָא, מֵחֲמַת שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאֹד. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁאַסְּמַכְתָּא פֵּרוּשׁוֹ סְמִיכָה שֶׁהָעִנְיָן נִסְמַךְ עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וּכְשֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר בְּוַדַּאי הַסּוֹמֵךְ גָּבוֹהַ מִן הַנִּסְמַךְ וְהוּא כַּנַּ"ל וְהָבֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות מ״ג – אות נ״ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
[מג. עַל־יְדֵי מִעוּט [אֱמוּנָה] בָּאִין הִרְהוּרֵי נִאוּף].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מד. בַּעֲווֹן כִּשּׁוּף וְנִאוּף הַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מה. בְּנֵי נוֹאֲפִים יִהְיוּ נִצְרָכִים לְכִשּׁוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מו. בָּנִים הַנּוֹלָדִים עַל־יְדֵי עֵסֶק הַכִּשּׁוּף יִהְיוּ נוֹאֲפִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מז. הַנּוֹאֲפִים – לָרב הֵם מִתְנַגְּדִים לַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מח. הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, כְּאִלּוּ הֵבִיא בָּנָיו קָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה גַּם נִדּוֹן בִּסְקִילָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מט. עַל־יְדֵי נִאוּף מְאַבֵּד אֶת הַזִּכָּרוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נ. עַל־יְדֵי נִאוּף הַבּוּשָׁה נִסְתַּלֵּק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נא. עַל־יְדֵי אֲכִילָה גַסָּה בָּא לְנִאוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נב. כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אַחַר־כָּךְ הוּא מְצַעֵר מֵחֲמַת הַנִּיצוֹץ שֶׁבּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁפָּגַם בַּבְּרִית אֵין מְצַעֵר אַחַר־כָּךְ, כִּי כְּבָר הָלַךְ מִמֶּנּוּ הַנִּיצוֹץ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ג
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וְהֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, עַל הֶהָרִים, וְהָיוּ מִתְנַהֲגִים בַּמִּנְהָג הַנַּ"ל וְהָיוּ לָהֶם אֱלהוּת רַבִּים דְּהַיְנוּ לְפִי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה הָעִקָּר אֶצְלָם הַמָּמוֹן עַד שֶׁעַל יְדֵי מָמוֹן הַרְבֵּה הָיוּ נַעֲשִׂים אֱלוֹקַ עַל כֵּן הָיָה לָהֶם חֲשָׁשׁ מֵרְצִיחָה וּגְזֵלָה כִּי כָל אֶחָד יִהְיֶה רוֹצֵחַ וְגַזְלָן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֱלוֹקַ עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁיִּגְזל אַךְ אָמְרוּ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא אֱלוֹקַ [דְּהַיְנוּ הֶעָשִׁיר בַּעַל הַמָּמוֹן הוּא אֱלוֹקַ], הוּא יִשְׁמר מִגְּזֵלוֹת וּרְצִיחוֹת וְתִקְּנוּ עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ מַקְרִיבִים וּמִתְפַּלְּלִים אֶל הָאֱלקוּת הַנַּ"ל גַּם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּנֵי אָדָם וְהָיוּ מַקְרִיבִין אֶת עַצְמָן אֶל הָאֱלקוּת הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלְגֵּל וְיִהְיֶה עָשִׁיר כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וְהָיָה לָהֶם עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּקְטרֶת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בָּהֶם אֶת הָאֱלקוּת הַנַּ"ל [דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי הַמָּמוֹן הַרְבֵּה כַּנַּ"ל] וּבְוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה הַמְּדִינָה מְלֵאָה מֵרְצִיחָה וּגְזֵלָה כִּי מִי שֶׁלּא הָיָה מַאֲמִין בָּעֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל הָיָה רוֹצֵחַ וְגַזְלָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן כִּי עִקָּר הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַמָּמוֹן יְכוֹלִים לִקְנוֹת כָּל דָּבָר אֲכִילָה וּמַלְבּוּשִׁים, וְעִקַּר חִיּוּת הָאָדָם עַל יְדֵי הַמָּמוֹן [כֵּן הָיְתָה סְבָרָתָם לְפִי דַּעְתָּם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְהַנְּבוֹכָה] עַל כֵּן הָיָה הַמָּמוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם וְהָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים, שֶׁלּא יִהְיֶה נֶחְסָר אֶצְלָם מָמוֹן כְּלָל כִּי הַמָּמוֹן הוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה וְהָאֱלקוּת שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל אַדְּרַבָּא, צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהוֹסִיף וּלְהַכְנִיס מָמוֹן מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וְהָיוּ יוֹצְאִים מֵהֶם סוֹחֲרִים לִסְחוֹר בִּמְדִינוֹת אֲחֵרִים כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מָמוֹן, לְהַכְנִיס מָמוֹן יוֹתֵר לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּצְדָקָה, בְּוַדַּאי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל לְפִי דַעְתָּם כִּי הוּא מַחְסִיר שֶׁפַע מָמוֹנוֹ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלקִים אֲשֶׁר זֶה הוּא הָעִקָּר, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וְהוּא פּוֹגֵם וּמַחְסִיר מָמוֹנוֹ עַל כֵּן בְּוַדַּאי הָיָה אָסוּר אֶצְלָם לִתֵּן צְדָקָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עינים · אות ו׳ – אות ח׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי רַע עַיִן לֹא יִזְכֶּה לְהַנִּיחַ בֵּן זָכָר: (שם אות ו')
גַּם צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה יוּכַל לִטְעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק וְנִדְמֶה לוֹ לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, כְּגוֹן לִפְעָמִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ נָטָה מִן הָאֱמֶת אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְיוּכַל לְהִתְעוֹרֵר מַחְלֹקֶת עַל־יְדֵי זֶה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁחוֹלֵק עַל חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל בָּא מִטָּעוּת שֶׁל כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הִטְעָה אוֹתוֹ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל חֲבֵרוֹ דִּבְרֵי שְׁקָרִים וּבְדּוּיִים. וְכֵן יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁעֵינֵי הַשֵּׂכֶל נוֹטִים מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי טָעוּת שֶׁל כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה יָכוֹל לְהַטְעוֹת אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, אֲפִילוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן. עַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה שְׁמִירָה יְתֵרָה, לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִטָּעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִלָשׁוֹן הָרָע, מִלְּאֹמְרוֹ וּמִלְּקַבְּלוֹ. כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִתְגַּבֵּר הַמְדַמֶּה וְנִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל: (שם אות ה')
עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁהָאָדָם מְלַמֵּד עַל הָרָשָׁע, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. גַּם מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים זוֹכִין בַּדִּין, וּמָרוֹם וּמְסֻלָּק מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ מֵהֶם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבַת הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע: (לק"א סי' נ"ה אות ג')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ב׳ – קטע ג׳
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
מָלֵא רַחֲמִים חֲמל עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ הָאֲמִתִּיּוֹת כִּי כְּבָר אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ כַּמָּה פְעָמִים שֶׁכָּל הָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, אִם אָמְנָם כֻּלָּם נְכוֹחִים וִישָׁרִים, כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, אַךְ מֵעצֶם גַּשְׁמִיּוּתֵנוּ וְקַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ קָשֶׁה עָלֵינוּ לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ בִּפְרָט שֶׁרב הַדְּבָרִים כָּל אֶחָד נִתְלֶה בַּחֲבֵרוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה כִּי אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַמְתִּי הַרְבֵּה בִּבְרִית קדֶשׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי לָשׁוּב עַל פְּגַם הַבְּרִית וְלִזְכּוֹת לְתַקֵּן הַבְּרִית מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית עַל יְדֵי שִׂמְחָה, כַּמְבאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְעַתָּה "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי", מֵאַיִן תָּבא תְּשׁוּעָתִי, מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה לְחוֹלֶה מְדֻכָּא כָּמוֹנִי שׁוֹטַטְתִּי בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה לֹא מָצָאתִי, שַׁבְתִּי אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנִים לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרָתִי וְאֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט שֶׁתְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי וְתוֹרֵנִי בְּכָל עֵת דַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֵדַע וְאָבִין וְאַשְׂכִּיל אֵיךְ לָדוּן וְלִשְׁפּט אֶת עַצְמִי בְּעַצְמִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשִׂיתִי וְלִמְצא דֶרֶךְ וְעֵצָה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב מֵעַתָּה מִכָּל דְּרָכַי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲסֹק תָּמִיד בְּמִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה לִשְׁפּט אֶת עַצְמִי כָּרָאוּי, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁאֶשְׁפּט אֶת עַצְמִי בְּעַצְמִי, לְסַלֵּק וּלְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנִּי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם מְעַרְעֵר וּמְקַטְרֵג לְעוֹרֵר שׁוּם דִּין וּמִשְׁפָּט עָלַי כְּלָל תתרפח רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אֵין בִּי כחַ לָזֶה לְסַלֵּק כָּל הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים מֵעָלַי עַל יְדֵי מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, כִּי אֵינִי עוֹסֵק בָּזֶה כָּרָאוּי אַךְ עַל זֶה בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים שֶׁדְּבָרַי אֵלֶּה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר לְפָנֶיךָ יִהְיֶה בִּמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁפּט אֶת עַצְמִי וּתְעוֹרֵר כּחַ הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעָסְקוּ בָּזֶה כָּל יְמֵיהֶם, וְדָנוּ וְשָׁפְטוּ אֶת עַצְמָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לָהֶם כַּמָּה פְעָמִים, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם וְסָבְלוּ יִסּוּרִים וְצָרוֹת וְעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים עֲבוּר כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְהַרְבֵּה מֵהֶם מֵתוּ וְנֶהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מְאד, בִּזְכוּתָם וְכחָם תְּגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל בְּנֵי בֵּיתִי וּמִכָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּתְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְלֹא תִּתֵּן כּחַ לְשׁוּם שְׁלוּחֵי הַדִּין הַנִּקְרָאִים רָצִים בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁיֵּלְכוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דִּין בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, לֹא לִכְלָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְכָל יָחִיד וְיָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁכְּבָר נִמְסְרוּ לָרָצִים וְלִשְׁלוּחֵי הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יָצְאוּ הָרָצִים "מְבהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דִין וּמִשְׁפָּט בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, חֲמל עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשָּׁפְטוּ וְדָנוּ אֶת עַצְמָן כָּרָאוּי, וּבִזְכוּת כָל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְתַחֲזר וְתִטּוֹל וְתִקַּח מִכָּל שְׁלוּחֵי הַדִּין אֶת כּחַ הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין שֶׁמָּסַרְתָּ לָהֶם וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ, וְיָשׁוּב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ כִּי אַתָּה אוֹחֵז בְּיָד מִדַּת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה זוֹרֵק חֵץ אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ בְּרַחֲמֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי צָרוֹת וְדִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בִּמְדִינוֹת וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה אֶצְלָם וְנֶחְתְּמָה בְחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁבְּנֵי יִשְרָאֵל יִהְיוּ מְצֻיָּנִים וּמְזֻיָּנִים בִכְלֵי זַיִן לְמַעַן יִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וְיִלְמְדוּ מַעֲשֵיהֶם, תַכְסִיסֵי מִלְחָמָה בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי חָיִל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי ! אוֹי לַעֵינַיִם שֶׁכָכָה רוֹאוֹת, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ מָארֵיהּ דְעָלְמָא כּלָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה אֵיזֶה מִיִּשְרָאֵל רָאוּי לָזֶה לָשֵאת כְּלֵי זַיִן לִלְחוֹם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁבְּגדֶל הֵכְרֵחִי מֻכְרָח לְבַטֵּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אוֹי אוֹי אוֹי ! מִי יוּכַל לְשַׁעֵר מְרִירַת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁמְּבַטֶלֶת מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אֱמוּנַת יִשְרָאֵל), אוֹי לָנוּ שֶׁרָאִינוּ זאת אוֹי וַאֲבוֹי עֵינֵינוּ דָאֲבָה מִנִּי ענִי הַצָּרָה הַזּאת מָרָא דְּעַלְמָא כּלָּא, מִי יָכל לִסְבּל צָרָה כָּזאת אוֹי אוֹי אוֹי מִי יָכל לְשַׁעֵר מְרִירוּת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת אוֹי מִי יַעֲמד בָּזֶה אִי שָׁמַיִם הָקִיצוּ לְצַעֲרֵנוּ אִי שָׁמַיִם הַפְגִיעוּ בַּעֲדֵנוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סג – אות סד
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל אוֹ מִתְבּוֹדֵד כָּרָאוּי וּבְאֶמְצַע הוּא נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה. וְאָז צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁבֵּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁנָּפַל מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ וִירַחֵם עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּתְאַנֵּחַ וְעַל־יְדֵי הָאֲנָחָה יַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתוֹ (שָׁם, סִימָן ק"ח).
הַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָס לָזֶה וּמַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּמֵכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּבּוּרִים בְּפִיו שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וְצָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים וְתַחֲנוּנִים חֲדָשִׁים וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי טָהֳרַת הַלֵּב שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל בִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה - "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים אָז וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי", שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן קנ"ו).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סד – אות סה
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּרַד הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁיָּרַד חַס וְשָׁלוֹם, אִם הוּא חָזָק בִּרְצוֹנוֹ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי הַיְרִידָה דַּיְקָא לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה' עַיֵּן פְּנִים (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים הֲלָכָה ד' אוֹת כ"ב):
אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ, לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִרְפּוֹת וּלְרַשֵּׁל אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעֹל עַל־יְדֵי־זֶה הַרְבֵּה טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְנִצְחִיּוֹת כַּאֲשֶׁר כְּבָר פָּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְחִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יט
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
אַל תָּדִין וְכוּ' עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְקוֹם עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִמְשַׁךְ וְכָל מַה שֶּׁעָבְרוּ עָלָיו בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נִמְשָׁכִין עָלָיו הַיְצָרִין רָעִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ', עַל כֵּן אָסוּר לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי צְרִיכִין לְקַיֵּם גַּם בְּעַצְמוֹ:
אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר שְׁפִיכַת־דָּמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי הָאָדָם מֻזְהָר עַל אִסּוּר שְׁפִיכַת־דָּמִים גַּם בְּנֶפֶשׁ עַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שיט · פסקה 4 – פסקה 7
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַכֶּה לִרְאוֹת בְּךָ כָּל טוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה.
דַּיין גְּרִיס הָאבּ אִיךְ מְקַבֵּל גִּיוֶוען. אוּן הָאבּ גְּרוֹס נַחַת גִּיהַאט וָואס דִּיא הָאסְט אַלֵיין גִּישְׁרִיבִּין. בִּפְרָט דִּיא בִּיסְט נִיט גִּיזוּנְד גִּיוֶוען, גִּילוֹבְּט הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וָואס הָאט דִּיר גִּיהָאלְפִין. הַיינְט בַּדַארְפְסְטוּ אָן הֵייבִּין תְּפִלִּין צוּא לֵייגְן, בִּיסְטוּ גָּאר נַייא גִּיבּוֹרֶין. לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דֶּער מַאן דִּיךְ רֶעכְט וָואס דָּא הֵייבְּט זִיךְ אָן. וַוארְף אַוֶועק אַלֶע נַארִישְׁקַייט וָואס בִּיז אַהעֶר אִיז גִּיוֶוען, אוּן מַאךְ דִּיר אַנַייא הַארְץ צוּ גִּיטִין. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן וֶועל אִיךְ דִּיר מֶער שְׁרַייבִּין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בָּתִּים וֶועל אִיךְ הֵייסִין לִבְנִי רַבִּי אִיצִיק שֶׁיִּחְיֶה דִּיר שִׁיקֶען. זַייא גִּיזוּנְט אוּן פְרֵיילִיךְ, אוּן זָאג תְּהִלִּים אַלֶלע טָאג, אוּן בַּאגֶער צוּא לֶערְנֶין, וֶועט אַלְץ רֶעכְט זַיין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
[אֲהוּבִי בְנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, קִבַּלְתִּי אֶת פְּרִישַׁת שְׁלוֹמְךָ, הָיְתָה לִי נַחַת רַבָּה מִזֶּה שֶׁאַתָּה עַצְמְךָ כָּתַבְתָּ, בִּפְרַט שֶׁלֹּא הָיִיתָ בָּרִיא, וּתְהִלָּה לָאֵל שֶׁעֲזָרְךָ. הַיּוֹם עָלֶיךָ לְהַתְחִיל לְהָנִיחַ תְּפִלִּין - אַתָּה נוֹלַדְתָּ מֵחָדָשׁ. לְמַעַן ה' הִתְבּוֹנֵן מַה מַּתְחִיל. הַשְׁלֵךְ אֶת כֹּל הַהֲבָלִים שֶׁהָיוּ עַד עַתָּה, וּבְרָא לְךָ לֵב חָדָשׁ לְטוֹבָה. אִם יִרְצֶה ה' מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ. בָּתִּים (שֶׁל תְּפִלִּין) אֲצַוֶּה לִבְנִי ר' אִיצִיק שֶׁיִּחְיֶה לִשְׁלֹחַ לְךָ. תִּהְיֶה בָּרִיא וְשָׂמֵחַ וְהִשְׁתּוֹקֵק לִלְמֹד - וְהַכֹּל יִהְיֶה כָרָאוּי בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ].
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְיַחֵד הַדִּבּוּר לָכֶם כָּרָאוּי. מִן הַסְּתָם תִּרְאוּ אוֹ תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְרַבִּי אִיצִיק בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה. וְהַפָּאסְט נְחוּצָה מְאֹד.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' שׁוֹפְטִים ת"ר אוּמַאן.
בַּעַל הָרַחֲמִים יֵיטִיב הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאתִי לְפֹה בְּיוֹם ג' כְּמוֹ חֲצוֹת הַיּוֹם, וּמָצָאתִי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת. וְעַתָּה עֵינַי תְּלוּיוֹת לַמָּרוֹם הוּא הִתְחִיל הוּא יִגְמֹר הָעֵסֶק שֶׁמָּסַר בְּיָדֵינוּ לַעֲסֹק בּוֹ שֶׁהוּא טוֹבַת הַכְּלָל לָנֶצַח, ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה מְהֵרָה. וְיָמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא וּצְרִיכִין לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ וְלַחֲקֹר דֶּרֶךְ לַתְּשׁוּבָה כָּל אֶחָד מִמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְאֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה, וְגַם לָזֶה צְרִיכִין סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין טוֹבִים בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וּבְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל בְּרָצוֹן, וּלְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הַטּוֹב שֶׁבּוֹ חָזָק מְאֹד מְאֹד, אַף עַל פִּי שֶׁפָּגַמְתִּי בּוֹ כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי, אַף עַל פִּי כֵן מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּ אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי לַחֲטֹף בְּזֶה הַצֵּל עוֹבֵר. וּבִפְרָט שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, הַכֹּל גָּנוּז וְצָפוּן חָתוּם וּמְשֻׁמָּר אֵצֶל הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, וּבְכֹחוֹ הַגָּדוֹל עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׂמֹחַ בְּכָל זֶה בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וּבְאֵלּוּ הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים אֱלוּל וְתִשְׁרֵי בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים צֵרוּפִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה עַל אֱלוּל וְתִשְׁרֵי. וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַזְכִּיר קְצָתָם: עֹז וְהָדָר לְ'בוּשָׁה וַ'תִּשְׂחַק לְ'יוֹם אַ'חֲרוֹן צֵרוּף אֱלוּל בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת; וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב וְכוּ'; וְ'אִם לֹ'א תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָ'לֶכֶת אַ'חֲרֶיךָ וְכוּ'. וְלָזֶה שַׁיָּךְ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁיְּסוֹדָה הוּא אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.
אַשְׁרֵי הַמִּתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וּבִפְרָט בֶּאֱלוּל בְּעַצְמוֹ לֵילֵךְ בָּזֶה, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַבְּקִיאוּת מֵהַבָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ' וְכוּ', תִּשְׁרֵי: רָאשֵׁי תבוֹת אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְּךָ יָ'ם שִׁ'בַּרְתָּ רָ'אשֵׁי תַ'נִּינִים עַל הַמָּיִם וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת' נֶפֶשׁ' הַגֵּר' כִּי' גֵרִים סוֹפֵי תֵּבוֹת תִּשְׁרֵי; תָּ'בוֹאִי' תָּ'שׁ'וּרִ'י' מֵרֹ'אשׁ' אֲמָנָה; תִּשְׁרֵי שְׁנֵי פְּעָמִים חוֹתָם. מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה, בִּפְרָט מִי שֶׁזָּכָה לִטְעֹם אֲפִלּוּ כִּנְקֻדָּה מִן הַיָּם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמְרוּ עַל כָּל הַנַּ"ל. גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ אֲשֶׁר הִפְלִיא עֵצָה לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר כָּזֶה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַבְּחִירָה, אֲבָל מַה נָּשִׁיב לַה' וְכוּ' אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵינוּ לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֲמִתַּת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהַסְתִּירוֹ חַס וְשָׁלוֹם מִדַּעְתֵּנוּ בְּשׁוּם אֹפֶן. אַף אִם מַעֲשֵׂינוּ הֵם חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהֵם, הָאֱמֶת הוּא אֱמֶת, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב בְּדִמְעָה מֵעֹצֶם תְּשׁוּקַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ'.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבִפְרָט לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר בְּנִי וְתַלְמִידִי חֲבִיבִי לְבַל יַעֲלֶה עָלֶיךָ רַעְיוֹן חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאֱמֶת, רַק בּוֹא תָּבוֹא בְּרִנָּה עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְפֹה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְכֵן כָּל יָמֶיךָ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָנֶצַח, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּחֲזִיק לִי טוֹבָה לָנֶצַח נְצָחִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות כ'
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
רַב כַהֲנָא רַבֵּיהּ דְרַב. רַב כַּהֲנָא בְּרַב נָתָן. רַב כַּהֲנָא בַּר יִרְמְיָה. רַב כַּהֲנָא אֲחוּהּ דְרַב יְהוּדָה בַּר כַּפָּרָא. ר' כְּרוּסְפְּדָאִי (ב' היו).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ו · סעיף א׳ – סעיף ו׳
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ בְּלֵיל שְׁלשָׁה עָשָׂר, דְּהַיְנוּ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. וְאַחַר הַבְּדִיקָה מְבַטְּלוֹ, וְאוֹמֵר, כָּל חֲמִירָא וְכוּ', כְּמוֹ בְּפַעַם אַחֶרֶת, וּבַיוֹם הַשִׁשִּׁי שׂוֹרְפוֹ גַּם כֵּן בַּזְּמַן שֶׁהוּא שְׂרָפוֹ בְּכָל עֶרֶב פֶּסַח. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כָּל חֲמִירָא, אֶלָּא בַּשַׁבָּת לְאַחַר הָאֲכִילָה מְבַטְּלוֹ וְאוֹמֵר, כָּל חֲמִירָא וְכוּ'.
הַבְּכוֹרִים מִתְעַנִּין בַּיוֹם הַחֲמִישִּׁי. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְהִתְעַנּוֹת עַד לְאַחַר בְּדִיקַת חָמֵץ, יָכוֹל לִטְעֹם אֵיזֶה דָּבָר מוּעָט קֹדֶם הַבְּדִיקָה אוֹ יַעֲשֶׂה שְּׁלִיחַ לִבְדֹּק (תע).
אֵין מְבַשְּׁלִין לַשַׁבָּת זוֹ תַּבְשִׁילֵי קֶמַח וּגְרִיסִין, שֶׁיְכוֹלִין לְהִדָּבֵק בַּקְּדֵרוֹת, וְאָסוּר לַהֲדִיחָן. עַל כֵּן יְבַשֵּׁל רַק מַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם מִתְדַּבְּקִים. וְאַחַר הָאֲכִילָה מְנַעֵר הֵיטֵב אֶת הַמַּפָּה וּמַצְנִיעַ אוֹתָהּ עִם כָּל כְּלֵי הֶחָמֵץ בְּחֶדֶר, שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָלֶכֶת שָׁמָּה בְּפֶסַח. וְאִם נִשְׁאַר לוֹ מְעַט פַּת, יִתְנֶנּוּ לְאֵינוֹ יְהוּדִי, רַק יִזָּהֵר מֵאִסּוּר הוֹצָאָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ב סָעִיף ט'). וּמְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי אוֹ בְּדָבָר הַמֻּתָּר.
בַּבֹּקֶר מִתְפַּלְּלִין בַּהַשְׁכָּמָה, שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַזְּמַן שֶׁמֻּתָּרִין בַּאֲכִילַת חָמֵץ. וְנָכוֹן לְחַלֵּק סְעוּדָּתוֹ לִשְׁתַּיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁיְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּמַפְסִיק מְעַט בַּהֲלִיכָה וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ בְּטִיּוּל, וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל יָדָיו וְאוֹכֵל קְצָת וּמְבָרֵךְ שֵׁנִית בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית (תמ"ד).
נוֹהֲגִין לְהַפְטִיר בְּמַלְאָכִי וְעָרְבָה וְגוֹ' לְפִי שֶׁכָּתוּב שָׁם, הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ' וְהוּא מֵעִנְיָנָא. כִּי (לְפִי יֵשׁ אוֹמְרִים) הָיָה זְמַן הַבִּעוּר בְּעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית שֶׁבַּשְׁמִיטָה, וּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל הַשָׁנָה הַשְׁבִיעִית שֶׁבַּשְׁמִיטָה, שֶׁכָּל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִתְּבוּאָתוֹ וְהָיוּ מֻנָּחִים בְּבֵיתוֹ, מְחֻיָּב אָז לִתְּנָם לַלֵּוִי (ת"ל).
בְּעֶרֶב שַׁבָּת [זֹה] יִזָּהֵר כָּל אָדָם בִּמְאֹד מְאֹד לִשְׁאֹל, אִם הִפְרִישׁוּ חַלָּה מִן הַחַלּוֹת שֶׁאָפוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת. כִּי אִם לֹא הִפְרִישׁוּ חַלָּה וְנִזְכְּרוּ בַּשַׁבָּת, יֵשׁ בָּזֶה מְבוּכָה גְּדוֹלָה מַה לַעֲשׂוֹת, כִּי אָסוּר לְהַפְרִישׁ חַלָּה בַּשַׁבָּת, וְגַם אָסוּר לְהַשְׁהוֹת אֶת הַחַלּוֹת. וְדַעַת הַ"מָּגֵן אַבְרָהָם", שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן כָּל הַחַלּוֹת לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה קֹדֶם שָׁעָה שֶׁנֶּאֱסָרוֹת בַּהֲנָאָה. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְכָתְבוּ תַּקָּנוֹת אֲחֵרוֹת וְכֻלָּן דְּחוּקוֹת. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בַּדָּבָר (סִימָן תמ"ד תק"ו ופת"ש ביו"ד סִימָן שכ"ג).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב
מָלֵא רַחֲמִים חֲמל עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ הָאֲמִתִּיּוֹת כִּי כְּבָר אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ כַּמָּה פְעָמִים שֶׁכָּל הָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, אִם אָמְנָם כֻּלָּם נְכוֹחִים וִישָׁרִים, כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, אַךְ מֵעצֶם גַּשְׁמִיּוּתֵנוּ וְקַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ קָשֶׁה עָלֵינוּ לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ בִּפְרָט שֶׁרב הַדְּבָרִים כָּל אֶחָד נִתְלֶה בַּחֲבֵרוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה כִּי אֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַמְתִּי הַרְבֵּה בִּבְרִית קדֶשׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי לָשׁוּב עַל פְּגַם הַבְּרִית וְלִזְכּוֹת לְתַקֵּן הַבְּרִית מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִשִּׂמְחָה כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית עַל יְדֵי שִׂמְחָה, כַּמְבאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְעַתָּה "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי", מֵאַיִן תָּבא תְּשׁוּעָתִי, מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה לְחוֹלֶה מְדֻכָּא כָּמוֹנִי שׁוֹטַטְתִּי בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה לֹא מָצָאתִי, שַׁבְתִּי אֵלֶיךָ בְּבשֶׁת פָּנִים לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרָתִי וְאֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט שֶׁתְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי וְתוֹרֵנִי בְּכָל עֵת דַּרְכֵי הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֵדַע וְאָבִין וְאַשְׂכִּיל אֵיךְ לָדוּן וְלִשְׁפּט אֶת עַצְמִי בְּעַצְמִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשִׂיתִי וְלִמְצא דֶרֶךְ וְעֵצָה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב מֵעַתָּה מִכָּל דְּרָכַי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲסֹק תָּמִיד בְּמִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה לִשְׁפּט אֶת עַצְמִי כָּרָאוּי, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁאֶשְׁפּט אֶת עַצְמִי בְּעַצְמִי, לְסַלֵּק וּלְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנִּי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם מְעַרְעֵר וּמְקַטְרֵג לְעוֹרֵר שׁוּם דִּין וּמִשְׁפָּט עָלַי כְּלָל תתרפח רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אֵין בִּי כחַ לָזֶה לְסַלֵּק כָּל הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים מֵעָלַי עַל יְדֵי מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, כִּי אֵינִי עוֹסֵק בָּזֶה כָּרָאוּי אַךְ עַל זֶה בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים שֶׁדְּבָרַי אֵלֶּה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר לְפָנֶיךָ יִהְיֶה בִּמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁפּט אֶת עַצְמִי וּתְעוֹרֵר כּחַ הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁעָסְקוּ בָּזֶה כָּל יְמֵיהֶם, וְדָנוּ וְשָׁפְטוּ אֶת עַצְמָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לָהֶם כַּמָּה פְעָמִים, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם וְסָבְלוּ יִסּוּרִים וְצָרוֹת וְעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים עֲבוּר כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְהַרְבֵּה מֵהֶם מֵתוּ וְנֶהֶרְגוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מְאד, בִּזְכוּתָם וְכחָם תְּגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל בְּנֵי בֵּיתִי וּמִכָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּתְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְלֹא תִּתֵּן כּחַ לְשׁוּם שְׁלוּחֵי הַדִּין הַנִּקְרָאִים רָצִים בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁיֵּלְכוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דִּין בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, לֹא לִכְלָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְכָל יָחִיד וְיָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁכְּבָר נִמְסְרוּ לָרָצִים וְלִשְׁלוּחֵי הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יָצְאוּ הָרָצִים "מְבהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דִין וּמִשְׁפָּט בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, חֲמל עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשָּׁפְטוּ וְדָנוּ אֶת עַצְמָן כָּרָאוּי, וּבִזְכוּת כָל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְתַחֲזר וְתִטּוֹל וְתִקַּח מִכָּל שְׁלוּחֵי הַדִּין אֶת כּחַ הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין שֶׁמָּסַרְתָּ לָהֶם וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ, וְיָשׁוּב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ כִּי אַתָּה אוֹחֵז בְּיָד מִדַּת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה זוֹרֵק חֵץ אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ בְּרַחֲמֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי צָרוֹת וְדִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בִּמְדִינוֹת וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה אֶצְלָם וְנֶחְתְּמָה בְחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁבְּנֵי יִשְרָאֵל יִהְיוּ מְצֻיָּנִים וּמְזֻיָּנִים בִכְלֵי זַיִן לְמַעַן יִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וְיִלְמְדוּ מַעֲשֵיהֶם, תַכְסִיסֵי מִלְחָמָה בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי חָיִל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי ! אוֹי לַעֵינַיִם שֶׁכָכָה רוֹאוֹת, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ מָארֵיהּ דְעָלְמָא כּלָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה אֵיזֶה מִיִּשְרָאֵל רָאוּי לָזֶה לָשֵאת כְּלֵי זַיִן לִלְחוֹם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁבְּגדֶל הֵכְרֵחִי מֻכְרָח לְבַטֵּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אוֹי אוֹי אוֹי ! מִי יוּכַל לְשַׁעֵר מְרִירַת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁמְּבַטֶלֶת מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אֱמוּנַת יִשְרָאֵל), אוֹי לָנוּ שֶׁרָאִינוּ זאת אוֹי וַאֲבוֹי עֵינֵינוּ דָאֲבָה מִנִּי ענִי הַצָּרָה הַזּאת מָרָא דְּעַלְמָא כּלָּא, מִי יָכל לִסְבּל צָרָה כָּזאת אוֹי אוֹי אוֹי מִי יָכל לְשַׁעֵר מְרִירוּת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת אוֹי מִי יַעֲמד בָּזֶה אִי שָׁמַיִם הָקִיצוּ לְצַעֲרֵנוּ אִי שָׁמַיִם הַפְגִיעוּ בַּעֲדֵנוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 217 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ב באייר): אחרי מות־קדושים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־7 במאי 2025, בשעה 19:22 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.