פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ו · 19 בדצמבר 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל׳ · אות ז׳
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
ז וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, הוּא עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה; כִּי עַל־יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כִּי אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא (זוהר לך לך דף צד.). כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. וְזֶה (תהלים קמא): יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי; הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם, אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם, כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד כַּנַּ"ל. כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי, צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת. כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ, כִּי אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג): כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים; הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ טוֹבוֹתֵינוּ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב, הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת (שם): וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם; כִּי תְּפִלָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם. כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים, הַכֹּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא, וְהַכֹּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, בִּבְחִינַת (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. תְּהִלָּתוֹ – לְשׁוֹן (איוב ד): וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה, הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים, שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'. וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת: אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן, כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן. אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. עַל כָּל פָּנִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם, וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תָּהֳלָּה כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל. וְכָל הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁאֵלָיו בָּאִין כָּל הַתְּפִלּוֹת לְהַעֲלוֹתָן, בִּבְחִינַת (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'; כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין (כשארז"ל סנהדרין צג:), בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'; הַיְנוּ בִּתְפִלּוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת (משלי לא): יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל; כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִלּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ס״ז – אות ס״ח
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
[המשוגע צריך לציית לבעלי שכל] מי שאינו שומע ומציית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע, כי עיקר שגעון של כל המשוגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מציית ושומע לדברי הבעלי שכל, כי המשוגע אם היה שומע וציית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל, בודאי לא היה משוגע כלל, כי אף על פי שלפי רוח שטות ושיגעון שלו נדמה לו בבירור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושיגעון, אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן, אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה, בודאי היה מתבטל כל השיגעון שלו. נמצא שעיקר השיגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמוע ולציית לדברי חכמים. והבן הדבר היטב:
[ענין השיחה בינו לבין קונו] הזהיר מאד כמה פעמים על ענין השיחה בינו לבין קונו, שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו, ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה, וירחם על עצמו ויפרוש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרובים להתקרב לעבודתו יתברך, וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה, וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו, וכבר מבואר זאת בספרים הנדפסים (לקוטי תנינא, סימן כה). אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה, כי מי שירגיל עצמו לנהוג הנהגה זו בכל יום, על כל פנים שעה אחת, בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ב
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זיכרונם לברכה שאמר רב יוסף "אל תתני ענוה דאיכא אנא". והוא זכרונו לברכה, היה בבחינה זו והתפאר עצמו בעצם מעלתו במידת ענוה בתכלית הביטול לגמרי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות צ״ו
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
(טז) סִפֵּר בִּימֵי אֱלוּל שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִכְנֹס בְּבַיִת לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר, וְעָבַר לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד וְשָׁמַע שֶׁשָּׁם מְזַמְּרִין וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף וּמְרַקְּדִין מְאֹד וּשְׂמֵחִין בִּקְפִיצוֹת וְרִקּוּדִין גְּדוֹלִים כְּדֶרֶךְ הַשְּׂמֵחִים וְהַשּׂוֹחֲקִים מְאֹד. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי הֲלֹא לְכָאן בְּוַדַּאי טוֹב לִכְנֹס לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר (וְהַשְּׁאָר אֵינִי זוֹכֵר) וְעָנָה אֶחָד שֶׁגַּם מְרֻמָּז בְּסִפְרוֹ שֶׁמִּצְוַת שׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן י' הַמְדַבֵּר מֵהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם מַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר מח.) בִּתְרוּעָה דְּאִיהוּ רוּחָא אִתְעֲבֵר אֵל אַחֵר כְּפִירוֹת וְכוּ' שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין. שֶׁהִיא בְּחִינַת וְהַהִיא רוּחָא נָשֵׁב בְּשִׁת פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין וּבְשִׁת פִּרְקִין דְּרַגְלִין עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה. נִמְצָא מְבֹאָר שָׁם שֶׁתְּרוּעָה שֶׁהוּא קוֹל שׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין. וְנִעְנַע לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ראֹשׁוֹ. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח ה' בְּלִבִּי שֶׁמְּרֻמָּז בַּפָּסוּק שֶׁשּׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת רִנָּה וְשִׂמְחָה כִּי (תְּהִלִּים קכ"ו): "אָז יִמָּלֵא שְׂ'חוֹק פִּ'ינוּ וּ'לְשׁוֹנֵנוּ רִ'נָּה רָאשֵׁי־תֵבוֹת שׁוֹפָ"ר. וְעַל־כֵּן אַחַר פָּסוּק (שָׁם פ"ט): "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה" וְכוּ' כְּתִיב: "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם" וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קעה) שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה כִּי בְּכִיָּה הִיא רָאשֵׁי־תֵבוֹת "בְּשִׁמְךָ "יְגִילוּן "כָּל "הַיּוֹם, עַיֵּן שָׁם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות כ״ד – אות ל״ג
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
כד. מִי שֶׁנּוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ, יֵדַע שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. מִי שֶׁדִּינִין שׁוֹרִין עָלָיו, יִסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם עַל הַשָּׁמַיִם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כו. מִי שֶׁמּוֹרֶה דֶּרֶךְ הַטּוֹב לָרְשָׁעִים, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצְדִּיק אוֹתוֹ בַּדִּין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כז. עַל־יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, שֶׁאֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּדִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כח. מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַסְתִּיר פָּנָיו מִמְּךָ, הוּא מֵחֲמַת כְּפִירוּת שֶׁיֵּשׁ בְּךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כט. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן נִמְתָּק הַדִּין וְנִמְשָׁךְ הַחֶסֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ל. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה תּוּכַל לְדַבֵּר וּלְהַנְהִיג אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִרְצוֹנְךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לא. עַל־יְדֵי צְדָקָה מְהַפֵּךְ הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין לְמִדַּת חֶסֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לב. מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, בְּיָדוּעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סִלֵּק חַסְדּוֹ מִמֶּנּוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לג. כְּשֶׁהַחֶסֶד [כְּשֶׁדִּינִים שׁוֹרִין וְהַחֶסֶד] יָקָר וְאֵינוֹ בַּנִּמְצָא, תֵּדַע שֶׁבְּכִיָּה מוֹעִיל לָזֶה.·. (שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁעַת כְּתִיבָתִי זאת לְפָנָיו, שֶׁרֶמֶז דָּבָר זֶה הוּא בַּפָּסוּק "מַה יָקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים", פֵּרוּשׁ – מַה יָּקָר חַסְדְּךָ – הַיְנוּ כְּשֶׁהַחֶסֶד יָקָר וְאֵינוֹ בַּנִּמְצָא, דְּהַיְנוּ שֶׁדִּינִין שׁוֹרִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַפְּעֻלָּה לָזֶה – וּבְנֵי אָדָם בְּ'צֵל כְּ'נָפֶיךָ יֶ'חְסָיוּן – רָאשֵׁי־תֵבוֹת בֶּכִי, כִּי בְּכִיָּה מוֹעִיל לָזֶה כַּנַּ"ל).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ח׳ · אות ה׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
וְנִפְטַר אוֹתוֹ הַבֵּן וּבָא בַּחֲלוֹם לְהָרַב הַנַּ"ל אָבִיו וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְכַעַס גָּדוֹל וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה בְּכַעַס כָּל כָּךְ ? וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל [שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ עִם בְּנוֹ אֵלָיו כַּנַּ"ל] וְהוּא יַגִּיד לְךָ עַל מָה אֲנִי בְּכַעַס וְהֵקִיץ וְאָמַר שֶׁמִּקְרֶה הוּא אַחַר כָּךְ חָלַם לוֹ עוֹד כַּנַּ"ל וְאָמַר שֶׁהוּא גַּם כֵּן חֲלוֹם שָׁוְא וְכֵן עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהֵבִין: הֲלּא דָּבָר הוּא וְנָסַע לְשָׁם וּפָגַע בְּהַדֶּרֶךְ אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁפָּגַע מִקּדֶם, בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִם בְּנוֹ, וְהִכִּיר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה הוּא שֶׁרְאִיתִיךָ בְּאוֹתוֹ הַאכסניה ? וְהֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי רָאִיתָ אוֹתִי וּפָתַח פִּיו וְאָמַר לוֹ: אִם תִּרְצֶה, אֶהְיֶה בּוֹלֵעַ אוֹתְךָ אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְדַבֵּר ? הֵשִׁיב לוֹ: זָכוּר אַתָּה, כְּשֶׁנָּסַעְתָּ עִם בִּנְךָ וּבִתְחִלָּה נָפַל סוּס עַל הַגֶּשֶׁר וְחָזַרְתָּ אַחַר כָּךְ נִשְׁבְּרוּ הָשְׁנֵי הַיָּדוֹת אַחַר כָּךְ פָּגַעְתָּ בִּי, וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהוּא קַל וּמֵאַחַר שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אֶת בִּנְךָ, עַכְשָׁו אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ כִּי הוּא הָיָה בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן וְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל וְאִם הָיוּ מִתְוַעֲדִים יַחַד, הָיָה בָּא מָשִׁיחַ וְכֵיוָן שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נֶעֱלַם, וְלא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר וְנָסַע הָרַב אֶל הַצַּדִּיק וְצָעַק: חֲבָל! חֲבָל! חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין! הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשִׁיב נִדָּחֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · התבודדות · אות ט״ז
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ (כַּמְבֹאָר לְעֵיל). וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִין מְאֹד מְאֹד, וְהַדּוֹרוֹת חֲלוּשִׁים מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל עַתָּה מֵהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִקְבֹּעַ שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ דַּיְקָא. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן לְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל הֶעָבָר, הֵן לְהִתְחַנֵּן עַל הֶעָתִיד שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד, גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יֹאמַר רַק "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ הַהֲכָנָה בְּעַצְמָהּ מַה שֶּׁמֵּכִין עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי כֵן הַהֲכָנָה וְהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, בְּוַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים וִיקָרִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְיִזְכֶּה לָבוֹא לְכָל טוּב אֱמֶת וְנִצְחִי עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת, הַכּוֹלֶלֶת כָּל הָעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה. כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ: (לק"ת סי' כ"ה, צ"ו, ק')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ד · קטע ח׳ – קטע ט׳
כ־4 דק׳ · כ־450 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיָּאִירוּ בָּנוּ כָל הַשְּׁלֹשָׁה נְקֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, וְהֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד יָאִיר בַּחֲבֵרוֹ הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְהֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ מֵהַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁתָּאִיר מִפִּיו לְלִבּוֹ עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, בִּתְפִילָּה וְשִׂיחָה וּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְעַל יְדֵי כָל זֶה נִזְכֶּה שֶׁיָּאִיר הֶאָרַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם בְּלִבֵּנוּ וְנִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בֶאֱמֶת בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְעוֹלְמֵי עַד לְאוֹר שְׁלשָׁה נְקֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר שָׁם אוֹר הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד הַקָּדוֹשׁ שׁוֹרָה עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה כָּל הַחֶרְפּוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב הַנִּקְרָאִין עָרְלַת לֵב שְׁבִירַת לֵב שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּטָּהֵר לִבִּי בֶּאֱמֶת מִכָּל הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וּמִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁבַּלֵּב וּמִכָּל רעַ הַלֵּב וְתַעַזְרֵנִי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת וְכָל הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וְכָל מִינֵי פְּסֹלֶת וַעֲכִירוּת שֶׁבַּלֵּב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְלֵב טָהוֹר לְלֵב קָדוֹשׁ, לְלֵב טוֹב, לְיַשְׁרוּת לֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְיִהְיֶה לִבִּי יָשָׁר עִם יְהוָה תָּמִיד עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּלְהִכָּלֵל בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה תְּכַסֶּה עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חֲטָאֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְתֶאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתֵנוּ וּמֵעַתָּה תִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ שֶׁלֹּא נֶחֱטָא עוֹד לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת פִּי בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְתַעֲזר לִי לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּפִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה פִּי מָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה וְיִמָּלֵא פִי תְהִלָּתֶךָ וְיִהְיוּ כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁלִּי שֶׁהֵם אִמְרֵי פִי בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ תָּמִיד שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי אִמְרֵי פִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ תָמִיד, וּתְבַטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ וְנִגְזַר אמֶר וְיָקוּם וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אָנכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְנוּ עַד הֵנָּה וּזְכוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן וּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת אֵין מִסְפָּר וְכָפוּ אֶת יִצְרָם לְמַעַן שְׁמֶךָ יָגֵנּוּ עָלֵינוּ וּבִזְכוּתָם וְכחָם תַּעֲזוֹר לִי מֵעַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן לָכף אֶת יִצְרִי וְתַאֲוָתִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּשֵׁל בְּשׁוּם מִכְשׁוֹל וְהִרְהוּר רָע כְּלָל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבְרִית הַמָּעוֹר וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאֶזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְאַהֲבָה חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות ד – אות ה
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין (רֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּף ט"ז).
הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כָּל הַמְאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִין אֶת כֹּחוֹ וְאַל יִהְיוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים (סַנְהֶדְּרִין מ"ד).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יט · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
נִמְצָא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים שֶׁנִּתְבָּרֵר הַלֶּחֶם עַד הֵנָּה מֵהַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחַז בּוֹ אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל נֶגֶד הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ. וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיַן כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמוֹ וְהַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִמּוֹץ וְתֶבֶן, וְאַף שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין עֲדַיִן הַבֵּרוּר מִבְּחִינַת סֻבִּין וּמוֹרְסָן וְעוֹד שְׁאָר תִּקּוּנִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם וּמַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת.
אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר זָכָה לְכָל זֶה, עֲדַיִן צָרִיךְ לִזְכּוֹת לִגְמֹר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת גְּמַר הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת אֲכִילָה עַצְמָהּ כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק וְלִסְבֹּל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין אָז כְּשֶׁסָּמוּךְ לְתַכְלִית הַבֵּרוּר, אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְנִיעוֹת וּמָסַכִּים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרְרִין הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ שֶׁצְּרִיכִין לִדְחוֹתָם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא שֶׁהוּא שְׁעַת גְּמַר הַבֵּרוּר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַגֵּאוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת הוּא בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל אָדָם, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁרֻבָּם אוֹבְדִים עוֹלָמָם עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, וְהָעִקָּר - עַל־יְדֵי הַגַּסּוּת וְהַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהִתְנַהֵג לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעִקַּר פְּגַם הַגֵּאוּת הוּא נוֹגֵעַ בְּהַבְּגָדִים בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים בְּשָׁרְשָׁם הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קלז · פסקה 6 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' אִסְרוּ־חַג שָׁבוּעוֹת תקצ"ד לפ"ק.
בְּנִי חֲבִיבִי שִׂמְחַת לְבָבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּזֹאת הַשָּׁעָה קֹדֶם הַשֵּׁנָה הַמֻּכְרַחַת לִי עַתָּה מְאֹד, וְגַם כַּמָּה אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עוֹמְדִים עָלַי לְקַבֵּל רְשׁוּת לָשׁוּב לְבֵיתָם לְשָׁלוֹם, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין טִרְדָּתִי עַתָּה. עִם כָּל זֶה אַהֲבָתְךָ הַחֲזָקָה אִלְּצַנִי לַהֲשִׁיבְךָ מְעַט, וְאוֹדוֹת הַקַּאפְטִין הֱטִיבוֹתָ בְּנִי חֲבִיבִי כִּי הָיָה עִם לְבָבְךָ; יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתְךָ חָזָק לְתָמְכֵנִי יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ. אַךְ עִם כָּל זֶה אֵינִי יָכוֹל עַתָּה לְקַבֵּל טוֹבָתְךָ, גַּם אֵין בְּיָדִי הַקֶּערְבִּיל עַל הַסְּטְרַאקֶע וּשְׁאָר הִצְטָרְכוּת עַל הַקַּאפְטִין. גַּם בְּזֹאת הַשָּׁעָה הִבְטִיחוּנִי אַנְשֵׁי טֶעפְּלִיק לַעֲשׂוֹת לִי אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ, וְצִּוִּיתִים שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי קַאפְטִין טוֹב, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עוֹד אֵיזֶה זְמַן הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין, כִּי אֵין לִי כֹּחַ לִדְחֹק הַשָּׁעָה. וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיַלְבִּישֵׁנִי בִּגְדֵי כָּבוֹד "בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי", וּמַה מְּאֹד שִׂמַּחְתָּ אֶת לְבָבִי בְּאִמְרוֹתֶיךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, שָׁמַעְתִּי שָׁמַעְתִּי. מִי יִתֵּן שֶׁתִּזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת דְּבָרֵינוּ הַנּוֹבְעִים מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁתְּמַלֵּא רְצוֹן אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל לְקַיֵּם דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת, לְבַלּוֹת יָמֶיךָ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַתְּפִלָּה וְעַל הַתְּשׁוּבָה וְעַל הַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וַחֲזָקִים וַחֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם, וּלְהוֹצִיאָם מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, לְדַבֵּר הַכִּסּוּפִים בַּפֶּה וְלִצְעֹק וְלַעֲרֹג כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם, עַד יְרַחֵם ה' מִשָּׁמַיִם. עַד שֶׁתִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל יְדֵי הַלֵּב נִשְׁבָּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּכָל עֵת, כִּי "חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזֵּנוּ". יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' נָשֹׂא תקצ"ד לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
מֵרָחוֹק אֶקְרָא לִשְׁלוֹם אֲהוּבִי מְחֻתָּנִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג הַנָּגִיד הַמְפֻרְסָם שַׁלְשֶׁלֶת הַיּוֹחֲסִין מוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים הַכֹּהֵן. יְהִי ה' עִמּוֹ וְיַעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה בְּתוֹרָה וּגְדֻלָּה עַד כִּי יָבוֹא שִׁילֹה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
הֵאִירוּ מוּל עֵבֶר פָּנַי אִמְרוֹתָיו הַנְּעִימִים, וְשָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרוֹתָיו כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. וּבִקַּשְׁתִּי מֵאֵת מַעֲלָתוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא לְשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ נָאֲוָה קֹדֶשׁ אַל יִתְרַשֵּׁל לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ לִכְתֹּב לִי מִיָּד מִשְּׁלוֹמוֹ הַטּוֹב. וּבִפְרָט אוֹדוֹת הַהַדְפָּסָה שֶׁיִּרְאֶה לְדַבֵּר עִם הַמַּדְפִּיסִים דְּשָׁם, אִם אוּכַל לְהַדְפִּיס שָׁם הַסְּפָרִים שֶׁלָּנוּ, וְכַמָּה הוּא רוֹצֶה בַּעֲדָם, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן יִתְרַצֶּה לְהַדְפִּיס, וְאִם יִהְיוּ מְצוּיִים שָׁם בִּסְבִיבוֹתֵיהֶם קוֹפְצִים עֲלֵיהֶם. הַכֹּל יִשְׁאַל כְּחָכְמָתוֹ, וְיוֹדִיעֵנִי מִיָּד לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה טוּלְטְשִׁין לִבְנִי רַבִּי יִצְחָק שְׁטֶערִינְהַארְץ כַּיָּדוּעַ לְמַעֲלָתוֹ. יָתֵר מִזֶּה אֵין הַזְּמַן מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ, וּשְׁלוֹמוֹ יִגְדַּל נָא וְיַצְלִיחוֹ ה' בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה, עוֹד יָנוּב בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, וְהָיָה כְּגַן רָטֹב.
דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' נָשֹׂא ב' תקצ"ד לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי.
בְּשָׁעָה זֹאת קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, אֲבָל הָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֶתְמוֹל לֹא הִגִּיעַ לְיָדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי לִשְׁאֹל עָלָיו, וְלֹא טוֹב עָשִׂיתָ מַה שֶּׁלֹּא הִזְכַּרְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ עַל יְדֵי מִי שָׁלַחְתָּ אֶתְמוֹל, וְצַר לִי עַל זֶה, בִּפְרָט הָאִגֶּרֶת מִפֶּטֶערְבּוּרְג, וְתוֹדִיעֵנִי מִיָּד עִם מִי שָׁלַחְתָּ, וּמֵהַסְּתָם יַגִּיעַ לְיָדִי, וְכָעֵת אֵין לִי מַה לִּכְתֹּב, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיִיתָ פֹּה, וְגַם כָּתַבְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת פֹּה בְּיוֹם א' הֶעָבַר, וְכַאֲשֶׁר אֲקַבֵּל הָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתָּ אֶתְמוֹל אֶרְאֶה לַהֲשִׁיבְךָ עוֹד אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.
וְעַתָּה חֲזַק וֶאֱמַץ, וְתָגִיל וְתָשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר זָכִינוּ לִשְׁאֹב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִפְסְקוּ מֵימָיו הַקְּדוֹשִׁים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בַּחוּשׁ שֶׁגַּם עַתָּה נוֹבְעִים דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים בְּעֵינֵיכֶם בְּכָל פַּעַם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה לְכֻלָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל עֵת.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
גַּם תְּקַבֵּל אִגֶּרֶת לְרַבִּי חַיִּים הַכֹּהֵן מִלֶּעמְבֶּרְג, וְתִשְׁתַּדֵּל לְשָׁלְחוֹ מִיָּד לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה קַאמִינְקֶע. וְאִם יִתְמַהֲמַהּ עַד שֶׁתָּבִין שֶׁכְּבָר נָסַע מִשָּׁם לֹא תִּשְׁלְחוֹ כְּלָל, אַךְ רָאוּי לְךָ לְזָרֵז בָּזֶה הַרְבֵּה לִשְׁלֹחַ אֵלָיו הָאִגֶּרֶת מִיָּד. כִּי מֵאֵלֶיךָ תָּבִין כַּמָּה צְרִיכִין לִטְרֹחַ עַל עֵסֶק כָּזֶה, אוּלַי תִּצְמַח מִזֶּה יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה. כִּי כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עִמָּנוּ בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת, כִּי כָּל מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִגְמֹר עֲסָקָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַהַדְפָּסָה, הַכֹּל הָיָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה, הוּא הִתְחִיל הוּא יִגְמֹר. ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אוֹר לְיוֹם א' שְׁלַח תקצ"ד לפ"ק.
שָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אוֹר לְיוֹם ה', וְתַעֲלֹזְנָה כִלְיוֹתַי בִּישׁוּעָתְךָ אֲשֶׁר תְּהִלָּה לָאֵל קָנִיתָ בְּחַסְדּוֹ בַּיִת נָאֶה לְמַזָּל־טוֹב. אִם אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי כָּבֵד עָלֶיךָ הַדָּבָר קְצָת, עִם כָּל זֶה עָשִׂיתָ יָפֶה שֶׁלֹּא עָזַבְתָּ בַּיִת כָּזֶה, כְּפִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מֵרָחוֹק, כִּי לֹא בְּכָל יוֹמָא מִתְרַחֵשׁ דִּירָה נָאָה וּרְחָבָה כָּזֹאת בְּמִקָּח כָּזֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לְךָ שֶׁתּוּכַל לְסַלֵּק בְּרֶוַח, וּבְרַחֲמָיו יַשְׁפִּיעַ לְךָ בְּכִפְלַיִם שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה לְתוֹךְ בֵּיתְךָ. וְתִרְאֶה לִגְמֹר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ קֹדֶם שֶׁתִּכְנֹס לְשָׁם כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְגַם תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית לְהַכְנִיס לְשָׁם תְּחִלָּה חֶרֶב אוֹ סַכִּין וְכוּ'. וְתִזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 10 – פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
אַבַּיֵּי קְשִׁישָׁא. אַבַּיֵי בַּר אָבִין. אַבַּיֵי בַּר אַבָּא. אַבַּיֵי בְּרֵיה דְּר' אַבוּהָ. אַבַּיֵי בַּר ר' בִּנְיָמִין. ר' אַבַּיֵי. אַבַּיֵי הַכֹּהֵן בֶּן כֵיילִיל הוּא נַחְמֵנִי, הוּא אַבַּיֵי סְתָם, חֲבֵרוֹ שֶׁל רָבָא.
אֲבִימִי בַּר אַבָהוּ. אֲבִימִי מְהַגְרוּנְיָא. אַבִימִי מִבֵּי חוּזָאִי. אֲבִימִי אַחוּהּ דְבַּר אֵיפָא. ר' אַבִימִי בַּר חַמָא. אֲבִימִי נְיוּתָּאִי.
אֲבִימִי בַּר פַּפִּי. אֲבִימִי בַּר נַאְזֵי. ר' אֲבִימִי בַּר טוּבִי. אֲבִימִי דְמִן חַבְרַיָּה מְבַקֵּר בִּישָׁא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ה · סעיף י׳ – סעיף ט״ז
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ בְּיַחַד, מִצְוָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ שְׁלִישִׁי שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן, וַאֲפִלּוּ אִם בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְאַחַר שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּבָר גְּמָרוּ מִלֶּאֱכוֹל. אֶלָּא שֶׁאִם הָיוּ מְבִיאִין לָהֶם עוֹד אֵיזֶה דָּבָר לְקִנּוּחַ סְעוּדָּה הָיוּ אוֹכְלִין, מִצְוָה עֲלֵיהֶם לְצָרֵף אֶת הַשְּׁלִישִׁי לְזִמּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לֶאֱכוֹל כַּזַּיִת שֶׁיִּתְחַיֵּב בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה וְיִצְטָרֵף עִמָּהֶם. יֵשׁ אוֹמְרִים, דִּבָעֵינָן דַּוְקָא פַּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּסָגֵּי גַּם בִּשְׁאָר מִינֵי דָּגָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלוּ פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת סָגֵי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עוֹד, דַּאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹכֵל, רַק שׁוֹתֶה רְבִיעִית מֵאֵיזֶה מַשְׁקֶה, חוּץ מִן הַמַּיִם, מִצְטָרֵף, וְכֵן נוֹהֲגִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא שָׁתָה, יָכוֹל לוֹמַר, שֶׁאָכַלְנוּ, כִּי שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה. וּלְאַחַר שֶׁסִּיְמוּ הַזָּן אֶת הַכֹּל, אָז יְבָרֵךְ הוּא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל מַה שֶּׁאָכַל אוֹ שָׁתָה. וְאִם בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָטְלוּ יְדֵיהֶם בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים, שׁוּב אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִמָּהֶם.
שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ בְּיַחַד, כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן, אֵינָם רַשָּׁאִים לֵחָלֵק. וְכֵן אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה, אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁכֻּלָּם נִתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן. אֲבָל אִם הֵם שִׁשָּׁה אוֹ יוֹתֵר עַד עֲשָׂרָה, יְכוֹלִין לֵחָלֵק, שֶׁיִּשָּׁאֵר זִמוּן לְכָל חֲבוּרָה (קצ"ג).
אִם הֵם עֲשָׂרָה, נִתְחַיְבוּ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם דְּהַיְנוּ שֶׁהַמְבָרֵךְ אוֹמֵר, נְבָרֵךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וְכוּ' וְלֹא יֹאמַר נְבָרֵךְ לֶאֱלֹהֵינוּ, וְהַמְסֻבִּים אוֹמְרִים בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַיְבוּ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם, אֲסוּרִים לֵחָלֵק, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם עֶשְׂרִים אוֹ יוֹתֵר, אָז מֻתָּרִין לֵחָלֵק, שֶׁיִּשָּׁאֵר לְכָל חֲבוּרָה זִמּוּן בְּשֵׁם.
אִם טָעָה הַמְזַמֵּן בַּעֲשָׂרָה וְגַם הָעוֹנִים וְלֹא הִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן, אֵינָם יְכוֹלִים לַחְזֹר וּלְזַמֵּן בְּשֵׁם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצְאוּ יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן, אֶלָּא שֶׁבִּטְּלוּ מִצְוַת הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, וּמְעֻוָּת שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקוֹן הוּא. אֲבָל אִם הָעוֹנִים עֲדַיִן לֹא עָנוּ אַחֲרָיו, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַיְמָה מִצְוַת זִמּוּן, יַחֲזוֹר הַמְבָרֵךְ וִיזַמֵּן בַּשֵׁם (קצ"ב).
אִם שִׁבְעָה אָכְלוּ פַּת, וּשְׁלשָׁה אָכְלוּ פֵּרוֹת אוֹ שָׁתוּ מַשְׁקִין, בְּעִנְיָן שֶׁחַיָּבִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה, יְכוֹלִין לְזַמֵּן בַּשֵׁם. (בְּכָאן כֻּלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ דְּסָגֵּי בְּפֵרוֹת וּבְמַשְׁקֶה) וּמִצְוָה לְהַדֵּר אַחַר עֲשָׂרָה לְבָרֵךְ בְּשֵׁם. אֲבָל אִם רַק שִׁשָּׁה אָכְלוּ פַּת אֵינָם יְכוֹלִים לְזַמֵּן בַּשֵׁם, דְּרֻבָּא דְּמִנְכָּר בְּעֵינָן (קצ"ג קצ"ז).
כָּל שֶׁאָכְלוּ בְּיַחַד, אֲפִלּוּ לֹא אָכְלוּ כָּל הַסְּעוּדָּה בְיַחַד, אֲלָּא שֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, אֲפִלּוּ כָּל אֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּר שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּקְבְּעוּ יַחַד, בֵּין בִּשְׁלשָׁה בֵּין בַּעֲשָׂרָה אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק. וַאֲפִלּוּ אֶחָד רוֹצֶה לִגְמֹר סְעוּדָּתוֹ קֹדֶם שֶׁיִּגְמְרוּ הָאֲחֵרִים, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק. אֲבָל אִם לֹא קָבְעוּ עַצְמָם בִּתְחִלַּת הַסְּעוּדָּה, אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר שֶׁשְּׁנַיִם כְּבָר אָכְלוּ, אֲפִלּוּ לֹא אָכְלוּ עֲדַיִן רַק כַּזַּיִת וּבָא הַשְּׁלִישִׁי וְקָבַע עִמָּהֶם, אִם גָּמַר סְעוּדָּתוֹ עִמָּהֶם, חַיָּבִים בְּזִמּוּן. אֲבָל אִם רָצָה לִגְמֹר סְעודָּתוֹ קֹדֶם לָהֶן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל עִמָּהֶם וְגַם לֹא גָּמַר עִמָּהֶם, רַשַּׁאי לֵחָלֵק וּלְבָרֵךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה הוּא לְהַמְתִּין שֶׁיְבָרְכוּ בְּזִמּוּן. אִם הוּא אֹנֶס אוֹ מִתְיָרֵא מֵהֶפְסֵד, אֲפִלּוּ קָבַע עַצְמוֹ עִמָּהֶם בִּתְחִלָּה, מֻתָּר לִגְמֹר סְעוּדָּתוֹ קֹדֶם לָהֶם, וּלְבָרֵךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם אֵין הַדָּבָר נָחוּץ, צָרִיךְ לְהַחְמִיר (קצ"ג ר').
שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ בְּיַחַד וְשָׁכַח אֶחָד מֵהֶם וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יְכוֹלִין לְזַמֵּן לְאַחַר שֶׁגָּמַר זֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְיַעֲנֶה גַּם הוּא, בָּרוךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶׁלּוֹ וְכוּ'. אֲבָל אִם זֶה נִצְטָרֵף לְזִמּוּן עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִצְטָרֵף לְזִמּון עִם אֵלּוּ. וְאִם שְׁנַיִם בֵּרְכוּ, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן, בָּטֵּל זִמּוּן (קצ"ד).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ד
וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיָּאִירוּ בָּנוּ כָל הַשְּׁלֹשָׁה נְקֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, וְהֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד יָאִיר בַּחֲבֵרוֹ הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְהֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ מֵהַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁתָּאִיר מִפִּיו לְלִבּוֹ עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, בִּתְפִילָּה וְשִׂיחָה וּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְעַל יְדֵי כָל זֶה נִזְכֶּה שֶׁיָּאִיר הֶאָרַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם בְּלִבֵּנוּ וְנִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בֶאֱמֶת בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְעוֹלְמֵי עַד לְאוֹר שְׁלשָׁה נְקֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר שָׁם אוֹר הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד הַקָּדוֹשׁ שׁוֹרָה עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה כָּל הַחֶרְפּוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב הַנִּקְרָאִין עָרְלַת לֵב שְׁבִירַת לֵב שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּטָּהֵר לִבִּי בֶּאֱמֶת מִכָּל הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וּמִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁבַּלֵּב וּמִכָּל רעַ הַלֵּב וְתַעַזְרֵנִי לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת וְכָל הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וְכָל מִינֵי פְּסֹלֶת וַעֲכִירוּת שֶׁבַּלֵּב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְלֵב טָהוֹר לְלֵב קָדוֹשׁ, לְלֵב טוֹב, לְיַשְׁרוּת לֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְיִהְיֶה לִבִּי יָשָׁר עִם יְהוָה תָּמִיד עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּלְהִכָּלֵל בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּבְאַהֲבָתְךָ הַגְּדוֹלָה תְּכַסֶּה עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חֲטָאֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְתֶאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתֵנוּ וּמֵעַתָּה תִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ שֶׁלֹּא נֶחֱטָא עוֹד לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת פִּי בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְתַעֲזר לִי לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּפִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה פִּי מָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה וְיִמָּלֵא פִי תְהִלָּתֶךָ וְיִהְיוּ כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁלִּי שֶׁהֵם אִמְרֵי פִי בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ תָּמִיד שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי אִמְרֵי פִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ תָמִיד, וּתְבַטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנֵנוּ וְנִגְזַר אמֶר וְיָקוּם וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אָנכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְנוּ עַד הֵנָּה וּזְכוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן וּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת אֵין מִסְפָּר וְכָפוּ אֶת יִצְרָם לְמַעַן שְׁמֶךָ יָגֵנּוּ עָלֵינוּ וּבִזְכוּתָם וְכחָם תַּעֲזוֹר לִי מֵעַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן לָכף אֶת יִצְרִי וְתַאֲוָתִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּשֵׁל בְּשׁוּם מִכְשׁוֹל וְהִרְהוּר רָע כְּלָל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבְרִית הַמָּעוֹר וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאֶזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְאַהֲבָה חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 88 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ל׳ בכסלו): מקץ
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־19 בדצמבר 2025, בשעה 16:38 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · חנכה
עַל־יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶן הַטּוֹב, שֶׁהִיא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָל וּבִפְרָט. עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד': (לק"א סי' נ"ד אות ו' בסוף)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.