ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות א׳אָמְרוּ לֵהּ: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵי לְמָתָא. אַיְתֵי פָּארֵי, שְׁדָא לְהוּ. אָמַר לְהוֹ: אִפְשְׁלֵי לִי חַבְלֵי דְפָארֵי, וַאֲעַיְלֵהּ. אָמְרוּ לֵהּ: וּמִי אִיכָּא דְּמִפְשַׁל חַבְלֵי מִפָּארֵי. אָמַר לְהוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמַיְתִי בֵּירָא מִדַּבְרָא לְמָתָא:
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה א צְדָקָה הִיא בְּחִינוֹת הַגַּלְגַּלִּים, כְּמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם.
וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב דף ט:): הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת), כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת.
כִּי הַצְּדָקָה מַנְהֶגֶת כָּל גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, בִּבְחִינוֹת (משלי ל׳:י״ט): דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. נֶשֶׁר דָּא רַחֲמֵי (זוהר יתרו פ:), הַיְנוּ צְדָקָה (ב"ב י, זוהר נשא קמח.).
וְזֶה שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל (ברכות נח:) נְהִירִין לִי שְׁבִילִין דִּרְקִיעַ כִּשְׁבִילִין דִּנְהַרְדָּעֵי, הַיְנוּ כִּשְׁבִילִין דִּנְהוֹרֵי דֵּעָה, בְּחִינוֹת צְדָקָה רַחֲמֵי, וְעִקַּר הָרַחֲמִים עַל־יְדֵי הַדַּעַת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ב׳ב וּמַה שֶּׁחָסֵר מֵהַבְּרָכוֹת, הֲלֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁבְעָה בְּרָכוֹת, וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. וּלְפִי הַגְּמָרָא, מֵהַנּוֹתֵן וְהַמְפַיֵּס אֵין כָּאן רַק שְׁבַע־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת:
דַּע שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַגַּלְגַּלִּים, שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. וְזֶה (תענית ח:): שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים, הַיְנוּ הַצְּדָקָה אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר אֶלָּא עַל יְדֵי שַׁבָּת; עַל יְדֵי שַׁבָּת מְאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינוֹת (מלאכי ג): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה.
וְזֶה שֶׁמַּסְמִיךְ הַתַּנָּא "יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע" וּסְמִיךְ לֵהּ "פָּשַׁט הֶעָנִי", כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ, אֵינָהּ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. כִּי עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה הִיא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינוֹת (בראשית ט״ו:ו׳): וְהֶאֱמִין בַּה' וְכוּ'. וְשַׁבָּת הִיא אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְיִחוּדוֹ.
וֶאֱמוּנָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, בִּבְחִינוֹת (משלי כ״ח:כ׳): אִישׁ אֱמוּנוֹת, רַב בְּרָכוֹת, בִּבְחִינוֹת (בראשית ב׳:ג׳): וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְאֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרָכוֹת, אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, בִּשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהֶם שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַד־עָשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַד־עָשָׂר, בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אֱמוּנָה. לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, וְאֵין שְׁלֵמוּת לַגַּלְגַּלִּים, אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה:
גַּם שֶׁמַּה שֶּׁמָּצִינוּ גַּבֵּי גַּלְגַּלִּים שֶׁעִקַּר הֲלִיכָתָם מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְגַלְגַּל הַיּוֹמִי מַכְרִיחַ אוֹתָם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, זֶה הַדָּבָר מָצִינוּ גַּבֵּי צְדָקָה. מִזְרָח, זֶה בְּחִינוֹת הַנּוֹתֵן צְדָקָה. בִּבְחִינוֹת (ישעיהו מ״ג:ה׳): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בִּבְחִינוֹת (הושע י׳:י״ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה. וּמַעֲרָב, זֶה הַמְקַבֵּץ הַצְּדָקָה, הַיְנוּ הֶעָנִי, בִּבְחִינוֹת: וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.
וְזֶה: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת (מדרש רות פ"ד). כִּי עִקַּר הַתְּנוּעָה מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, הַיְנוּ עִקַּר הָעֲשִׂיָּה הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ג׳ג וְדַע, שֶׁאֵין קִיּוּם אֱמוּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי בְּחִינוֹת בְּרִית, בִּבְחִינוֹת (תהלים פט): וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל״א:ט״ז-י״ז): בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וְזֶה (ירמיהו ל״ג:כ״ה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, כִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הַיְנוּ הַגַּלְגַּלִּים, תְּלוּיִים בַּבְּרִית:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ד׳ד וְדַע, שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּדְּרָכִים, הִיא בְּסִבַּת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְּמַעְלָה. יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם, כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג.
וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (איכה א׳:ד׳): דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד. מוֹעֵד, זֶה בְּחִינוֹת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ שֶׁעַל יָדָם נֶחֱשָׁב הַזְּמַן.
וְזֶהוּ (משלי ד׳:י״ט): דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כַּאֲפֵלָה, שֶׁאֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְאִירִין לָהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְשָׁלִים. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת: אִם לֹא בְרִיתִי וְכוּ'.
וְזֶהוּ: כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירושלמי ברכות פ"ד, מ"ר קהלת), בְּחִינוֹת (במדבר כ״ב:ל׳): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, הַיְנוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ (יבמות סב:), כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינוֹת (בראשית ו׳:י״ב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית לֹא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּדֶּרֶךְ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ה׳ה וְיֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית: בְּחִינוֹת אַבְרָהָם, וּבְחִינוֹת אֱלִיעֶזֶר.
אַבְרָהָם הוּא בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין עִלָּאִין לְמַיִּין תַּתָּאִין. וְהוּא בְּחִינוֹת בֶּן חוֹרִין, בִּבְחִינוֹת (קהלת י׳:י״ז): אַשְׁרַיִךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין. וְהוּא עָבֵד תּוֹלָדִין, בִּבְחִינוֹת (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. כִּי הַחֵרוּת תְּלוּיָה בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת (זכריה ט׳:י״א): בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר.
וֶאֱלִיעֶזֶר הוּא בְּרִית תַּתָּאָה. בִּבְחִינוֹת (שמות כ״ג:כ״א): כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, שֶׁהוּא חַנוֹךְ, מט"ט. בְּחִינוֹת (בראשית י״ד:י״ד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, בְּחִינוֹת (משלי כ״ב:ו׳): חֲנוֹךְ לַנַּעַר, בְּחִינוֹת (קהלת שם): אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר. וְהוּא תַּחַת בְּרִית עִלָּאָה, בִּבְחִינוֹת (בראשית כ״ד:ב׳): שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. וְהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין דָּכְיָן לְמַיִּין מְסָאֳבִין, בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּבֵין כָּשֵׁר וּפָסוּל, וּבֵין טָמֵא וְטָהוֹר. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ, עַל פִּי דַּיְקָא, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה:
וּבְרִית עִלָּאָה הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, וּבְרִית תַּתָּאָה, הוּא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ', וְצָרִיךְ לָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ אֵלּוּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית, הַיְנוּ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן, כִּי לֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד (אבות פ"ב). צַדִּיק נִקְרָא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ. וְלַמְדָן – עַל־יְדֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר:
וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת וְכוּ' (מועד קטן יז), צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן. מַלְאָךְ זֶה בְּחִינוֹת לַמְדָן, בְּחִינוֹת מט"ט כַּנַּ"ל; צְבָאוֹת, אוֹת הוּא בַּצָּבָא דִּילֵהּ, בְּחִינוֹת: צַדִּיק אוֹת בְּרִית.
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמֻּזְכָּר צַדִּיק, גַּם בְּרִית תַּתָּאָה נִכְלָל בּוֹ, כִּי הַתַּחְתּוֹן נִכְלָל בָּעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת: יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: