בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ג׳ באב ה׳תשפ״ו · 17 ביולי 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות י׳ – אות י״א
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
י וּכְשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי נִפְלָאוֹת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקָּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת (תהילים קי״א:ו׳): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'. כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גוֹיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִסְטִים־אַתֶּם וְכוּ', עַל־כֵּן פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁעִקָּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְלֶעָתִיד יְחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְאָז יְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁשָּׁם הוּא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בִּבְחִינַת (דברים י״א:י״ב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה; וְלֶעָתִיד, שֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, אָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ, בְּחִינַת (תהילים צ״ח:א׳): שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הַיְנוּ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא נִגּוּן שֶׁל הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, כִּי אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת. כִּי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁל בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶה בְּחִינַת (שם יט): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁל תְּכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַהַנְהָגָה שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי אָז יִהְיֶה הַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד. וְשִׁיר הֶחָדָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, הוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע"ב, בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַזֶּה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ, בִּבְחִינַת: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד וְכוּ', כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לַבְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה הַנַּ"ל נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה.
וְעַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְעַר הַשִּׁיר שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד (בראשּׁיּת מט). מְנוּחָה זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָה (ירמיהו מ״ה:ג׳): וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי – זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פ' בא הובא בפירש"יּ שם). וְאֶת הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל – זֶה בְּחִינַת נִגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל, בְּחִינַת: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לָשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף; וְעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָרֵיחַ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (איכה ד׳:כ׳): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'. וְזֶהוּ: וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד – זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד׳:י״ד): בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל וְכוּ' וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד. וְזֶה בְּחִינַת לְמַס – בְּחִינַת מִסְמוּס, שֶׁמְּמַסְמְסִין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ נוֹדֵף. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הָרֵיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
יא וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיָּנַק מִדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פא): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה (ביצה טז), הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין כָּל הַמָּזוֹן וְהַחִיּוּת מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע מִן הַדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהילים ע״ד:י״ג), יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת הוּא צֵרוּף תִּשְׁרֵי. וְאָז, כְּשֶׁמַּחֲזִיר קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁבָּלַע, אָז הַדַּעַת וְהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה; רֹאשׁ דַּיְקָא, בְּחִינַת תִּקּוּן הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַה שֶׁבָּלַע, אָז מוֹצִיאִין גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת (שמות כ״ג:ט׳): וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם וְכוּ' – סוֹפֵי־תֵבוֹת תִּשְׁרֵי. וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְנִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ב:כ״ג): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (במדבר כ״ג:כ״א): ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: וּשְׁכִינַת מַלְכֵיהוֹן בְּהוֹן: הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת נְבוּאָה. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת (שמות כ״ג:כ״ד): שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם, (כמובא בתי' י"ח ובתי' כ"א), הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי. כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם (ר"ה י:), וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ'. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינוֹת תִּשְׁרֵי, בִּבְחִינַת (שיר השירים ד׳:ח׳): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ט – אות ר״מ
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
אָמַר: שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; כִּי הָאָדָם, כְּשֶׁעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ מַלְבּוּשׁ, אֲזַי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהוּא חָדָשׁ – חָשׁוּב אֶצְלוֹ בְּיוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין אֶצְלוֹ הַמַּלְבּוּשׁ –נִתְקַלְקֵל בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְנִתְמַעֵט חֲשִׁיבוּתוֹ בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁמַּזְקִין. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבִתְחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מְקֻלְקָל, וְאַחַר כָּךְ בְּכָל פַּעַם נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם וְנֶחֱשָׁב הָעוֹלָם אֶצְלוֹ יוֹתֵר, כִּי אַחַר כָּךְ בָּא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַחַר כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע”ה וְכוּ’, וְכֵן בְּכָל פַּעַם בָּאִים צַדִּיקִים וּמְתַקְּנִים בְּכָל פַּעַם אֶת הָעוֹלָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְנֶחֱשָׁב בְּכָל פַּעַם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הָעוֹלָם בְּיוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ בַּסּוֹף יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְאָז יִהְיֶה גְּמַר תִּקּוּן הָעוֹלָם:
שָׁמַעְתִּי מֵר”א מִטֶּעפְּלִיק שֶׁאָמַר לוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁרְצוֹן רַבֵּנוּ ז”ל לֹא הָיָה שֶׁיִּהְיֶה מְלַמֵּד כַּנַּ”ל, וְהוּא הוֹכִיחַ לוֹ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת מְלַמֵּד וְסִפֵּר לוֹ בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל שֶׁמְּסַפְּרִים בִּשְׁמוֹ שֶׁטּוֹב לִהְיוֹת מְלַמֵּד. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל אָמַר כָּךְ; וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר כָּךְ, כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כְּפִי אוֹתָן הַדּוֹרוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר עַתָּה שֶׁטּוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד (וְסִפֵּר לִי הַנַּ”ל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן מִזֶּה, אַךְ זֶהוּ הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו). וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: כַּמָּה יֵשׁ לְךָ שְׂכַר לִמּוּד לִזְמַן? הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ. וְחִשֵּׁב עִמּוֹ כַּמָּה עוֹלֶה עַל יוֹם, בְּוַדַּאי עוֹלֶה סַךְ מֻעָט מְאֹד. וְאָמַר לוֹ:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ועכשיו בודאי שוב איני רשאי אפילו לקח מעותיהם, רק כדי שלא יתרעמו העבדים שלי, תנו לי מאתים טאלער וקחו אותם מעל הספינה. וכך היה, שנתנו לו מיד כמו שאמר, והצילו אותם מיד הגזלנים, ממות לחיים, משעבוד לגאלה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תס״ט – אות תע״א
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
(כו) בְּעִנְיַן מַה שֶּׁהָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵאַלְמָן אֶחָד קֹדֶם פֶּסַח אָמַר שֶׁגַּם פַּרְעֹה הָיָה אַלְמָן כִּי נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בְּלֹא הַחַיִל, כִּי אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר (תְּהִלִּים קו), וְהֵבַנּוּ מִדְּבָרָיו שֶׁגִּלָּה לָנוּ רֶמֶז כִּי אֶ'חָד מֵ'הֶם ל'ֹא נ'וֹתָר רָאשֵׁי־תֵבוֹת אַלְמָ"ן. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים:
(כז) אָמַר, עַכְשָׁו הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן וְהַנְהָגוֹת הָעוֹלָם, הַיְנוּ הַתַּאֲוָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת, וְיַנְהִיג הָעוֹלָם בְּכָבוֹד, זֹאת הַתַּאֲוָה הִיא גְּדוֹלָה עַכְשָׁו מִתַּאֲוַת נִאוּף. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁגַּם הַקַּלֵי־עוֹלָם, כְּגוֹן הָעוֹסְקִין בְּפִידְרָאד [סוֹכְנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְסַפֵּק לוֹ סְחוֹרוֹת] שֶׁקּוֹרִין פִידְרַאצְיקֶעס וְכַיּוֹצֵא, עוֹשִׂים לְעַצְמָם גַּם־כֵּן תַּכְלִית מִן הַמָּמוֹן, וְכָל הַמָּמוֹן שֶׁמַּרְוִיחִין שׁוֹלְחִים לְבֵיתָם לִנְשׁוֹתֵיהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּכְלִית, וְאֵינָם מְפַזְּרִים הַמָּמוֹן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹתֵיהֶם (כְּמוֹ שֶׁנָּהֲגוּ מִקֹּדֶם) כִּי עַכְשָׁו זֹאת הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן וְהַנְהָגַת הָעוֹלָם גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִתַּאֲוָה הַנַּ"ל:
(כח) גַּם אַהֲבָתָם אֵינָהּ כְּלוּם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם אֵינָהּ כְּלוּם. כִּי אֵינָהּ אַהֲבָה אֲמִתִּית, רַק כָּל אֶחָד מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל חֲנֻפָּה, וְכָל אֶחָד מִתְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ. אֲבָל הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים, בִּפְרָט הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיק וַאֲנָשָׁיו, זֹאת הָאַהֲבָה אֵין לְשַׁעֵר וְהִיא אַהֲבָה אֲמִתִּית, אַהֲבָה עַצְמִית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. כִּי הַצַּדִּיק אוֹהֵב אֶת אֲנָשָׁיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְרַבָּה מְאֹד, וְחָפֵץ בְּטוֹבָתָם מְאֹד בֶּאֱמֶת. אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּיטַב לָהֶם מְאֹד אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין זֶה צֹרֶךְ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כִּי הָעִקָּר הוּא טוֹבַת הָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוֹצֶה בְּטוֹבָתָם מְאֹד גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל טוּב, חֲצֵרוֹת מְצֻיָּרוֹת וְגִנּוֹת וְכַיּוֹצֵא, לְהַכְעִיס לְהָרְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל זֶה. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה וְכַיּוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם, בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְנַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאֹד מִזֶּה. וְכֵן גֹּדֶל הָאַהֲבָה שֶׁל אַנְשֵׁי הַצַּדִּיק לְהַצַּדִּיק הוּא גַּם־כֵּן גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הֵם גַּם־כֵּן אוֹהֲבִים אוֹתוֹ מְאֹד אַהֲבָה אֲמִתִּיִּית. וְהִנֵּה אֶצְלָם, הַיְנוּ אֵצֶל הַקַּלֵּי עוֹלָם וְהָרְשָׁעִים וְכֵן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, זֶה הוּא הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְרֵעוּת כִּי זֶה עִקָּר אֶצְלָם בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם זוֹכִים לָזֶה, כִּי אֵין לָהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית כְּלָל. אֲבָל לְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי יֵשׁ לָהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קללה · חלק שני · אות ב׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ב. עַל יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלַם הַתּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה וכוּ', עַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל יְדֵי זֶה לא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. אֵין כּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. כְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. אוֹתִיּוֹת א'ת'ה' מַכְנִיעִים אֶת הַקְּלִיפּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. שְׁמִירָה לְיוֹלֶדֶת, שֶׁתִּכְתּב עַל קְלָף פָּסוּק: "ה' רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אֶחָד הָיָה יָרִיד גָּדוֹל בְּאֵיזֶה עִיר גְּדוֹלָה וְהָלְכוּ לְשָׁם הַקבצנים וְאֵלּוּ הַבָּנִים הָלְכוּ גַּם כֵּן לְשָׁם וּבָא עַל דַּעַת הַקבצנים שֶׁיְּשַׁדְּכוּ אֶת אֵלּוּ שְׁנֵי הַבָּנִים, שֶׁיִּשְׂאוּ זֶה אֶת זוֹ וְתֵכֶף שֶׁדִּבְּרוּ זאת קְצָת קבצנים הוּטַב הַדָּבָר מְאד בְּעֵינֵי כֻּלָּם וְגָמְרוּ הַשִּׁדּוּךְ אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂין לָהֶם חֲתֻנָּה ? ! וְנִתְיַעֲצוּ בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי יִהְיֶה סְעוּדָה שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ וְיֵּלְכוּ לְשָׁם כָּל הַקבצנים וּמִמַּה שֶּׁיְּבַקְשׁוּ לְעַצְמָן שָׁם, בָּשָׂר וְלֶחֶם, מִזֶּה יַעֲשׂוּ חֲתֻנָּה וְכֵן הָיָה וְהָלְכוּ לְשָׁם עַל הַסְעוּדָה שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ כָּל הַקבצנים וּבִקְשׁוּ לָהֶם לֶחֶם וּבָשָׂר וְגַם קִבְּצוּ מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר מִן הַסְּעוּדָה בָּשָׂר וְלֶחֶם [חלות גדולות מיוחדות לשמחות] וְהָלְכוּ וְחָפְרוּ בּוֹר גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה מַחֲזִיק מֵאָה אֲנָשִׁים וְכִסּוּ אוֹתוֹ עִם קָנִים וְעָפָר וְזֶבֶל וְנִכְנְסוּ לְשָׁם כֻּלָּם וְעָשׂוּ שָׁם חֲתֻנָּה לְאֵלּוּ הַבָּנִים הַנַּ"ל וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם לַחֻפָּה וְהָיוּ שְׂמֵחִים שָׁם מְאד מְאד וְגַם הֶחָתָן וְהַכַּלָּה הָיוּ שְׂמֵחִים מְאד וְהִתְחִילוּ לִזְכּר הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּהְיוֹתָם בַּיַּעַר וְהָיוּ בּוֹכִים וְהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאד. אֵיךְ לוֹקְחִין לְכָאן אֶת הַקבצן הָרִאשׁוֹן הָעִוֵּר, שֶׁהֵבִיא לָנוּ לֶחֶם בַּיַּעַר ?.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ע״ו – קטע ע״ט
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁלּוֹמְדִין בְּמִלֵּי דְּפֻּרְעָנוּתָא, כְּגוֹן הִלְכוֹת אֲבֵלוּת וְכַיּוֹצֵא, צְרִיכִין לַעֲבֹר בִּמְהִירוּת מְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ: (שיחות הר"ן סי' ח')
הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־יְדֵי הַתְמָדַת הַלִּמּוּד שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים בָּעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם כַּוָּנוֹת. וּבִפְרָט עַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים עַד שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹרוֹת הוֹרָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ שֶׁעָשׂוּ מוֹפְתִים גְּדוֹלִים, רַק עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה בֶּאֱמֶת: (לק"ת סי' מ"א)
הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם אֲפִלּוּ מֵעֲבֵרוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּלְכָּד בְּמַה שֶׁנִּלְכָּד רַחֲמָנָא לִצְלָן, אִם יַעֲשֶׂה לוֹ חֹק קָבוּעַ וְחִיּוּב חָזָק לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּךְ וְכָךְ, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, יִזְכֶּה לָצֵאת מִמַּעֲשָׁיו הָרָעִים עַל־יְדֵי גֹדֶל כֹּחַ וְעֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (שיחות הר"ן סי' י"ט)
אֲפִלּוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד וְשׁוֹכֵחַ גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, כִּי לֶעָתִיד מַזְכִּירִין אֶת הָאָדָם כָּל מַה שֶּׁלָּמַד אַף אִם שָׁכַח. אֲבָל בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מִי שֶׁזּוֹכֶה לִזְכֹּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (שם סי' כ"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
"תְפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת תָּמִיד זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת רב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה עַל עִנְיָן זֶה כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְרַחֵם עָלַי וְתִפְתַּח אֶת פִּי בְּכָל עֵת, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וּקְדוֹשִׁים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי בְּכָל עֵת בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, בְּדִבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס וְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי כִּי יָדַעְתָּ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד מְאד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאד מְאד, וְגדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדַעְתָּ וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִילָּה לְפָנֶיךָ, אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִילָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעק וְלִזְעק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאד לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה מָה אֲדַבֵּר, "אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה" עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים אֲמִתִּיִּים מִמְּקוֹר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמַי שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וְעִקַּר הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל בִּשְׁלֵמוּת מֵהָאוֹנָאָה הַגְּדוֹלָה וּמָרָה הַזֹּאת הוּא רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים.
כִּי אִם הָאָדָם חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ שֶׁתָּמִיד יִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אָז בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל הַיֵּצֶר הָרָע לְאוֹנוֹתוֹ וּלְהַטְעוֹתוֹ עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן. וְזֶה בְּחִינַת אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת.
כִּי קַרְקָעוֹת הֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קג · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן יִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ רַק אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאָז יָאִיר לוֹ הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפֶּתַח, אֵיךְ לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִשְׁבֹּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם נְטוּרֵי תַּרְעָא הָעוֹמְדִין אֵצֶל הַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וְהֵם מַחְשִׁיכִין עֵינֵי הָאָדָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַפֶּתַח וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם פֶּתַח לְפָנָיו לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו.
וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה הוּא רַק אֱמֶת כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, יִרְאֶה שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, וְהַכֹּל הוּא רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה וּלְהִכָּנֵס שָׁם לָבֶטַח. וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ לְהָאָדָם לִפְנֵי הַפֶּתַח לְפָרֵק שָׁם מַשָּׂאוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת חֲלֻקַּת שֻׁתָּפוּת הֲלָכָה ד' אוֹת ג' ד' ה' ו').
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות י
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים הָאָדָם בְּקַטְנוּת כָּזֶה, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָרִים קוֹלוֹ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִתְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וִיקַיֵּם: וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי.. וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הַשֵּׁם - מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, בְּחִינַת:
צָעַק לִבָּם אֶל הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּשְׁבִיל קְטַנִּים שֶׁבַּקְּטַנִּים וְגַם בִּשְׁבִיל גְּדוֹלִים שֶׁבַּגְּדוֹלִים, כִּי הַקְּטַנִּים מְאֹד, כָּל תְּפִלָּתָם הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ כַּנַּ"ל, וְכָל תִּקּוּנָם - עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּתְפַּלְּלִים גַּם כֵּן בְּלַחַשׁ, כִּי עוֹלִים בִּתְפִלָּתָם עַד בְּחִינַת עַתִּיקָא, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת לַחַשׁ, בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמו · פסקה 19 – פסקה 3
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
בְּיוֹם ה' הֶעָבָר שָׁלַחְתִּי מִפֹּה אִגֶּרֶת עַל יְדֵי הַפָּאסְט לְטוּלְטְשִׁין לְיַד בְּנִי ר' אִיצִיק שֶׁיִּחְיֶה, וְשָׁם פָּרַסְתִּי בִּשְׁלוֹמְכֶם גַּם כֵּן, וְהוֹדַעְתִּיו שָׁם צָרוֹתֵינוּ שֶׁאֵרַע לָנוּ בְּאֵלוּ הַיָּמִים, שֶׁבְּיוֹם ה' פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ נָפַל הַגַּג הָעֶלְיוֹן מֵהַקְּלָאז שֶׁלָּנוּ וְנֶהֱרַס לְגַמְרֵי. וְהָיָה רַעַשׁ וּפַחַד גָּדוֹל לְר' נַפְתָּלִי וּבֵיתוֹ כַּאֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְשַׁעֵר. וְהַחוֹלְקִים הַשּׂוֹנְאִים הָיָה לָהֶם נְקָמָה וְהָיִינוּ לְלַעַג וָקֶלֶס בְּעֵינֵיהֶם כְּדַרְכָּם. וְאָנֹכִי בָּאתִי לְפֹה בְּיוֹם ג' שֶׁהוּא עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת וּמָצָאתִי פִּתְאֹם הַחֻרְבָּן הַזֶּה וְתוּכְלוּ לְשַׁעֵר צַעֲרִי. אַךְ בִּטְחוֹנִי בַּה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו, גַּם עַתָּה אַל יַעַזְבֵנוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. כָּעֵת נַעֲשָׂה עוֹד רַעַשׁ גָּדוֹל פֹּה שֶׁיָּצְאָה הַגְּזֵרָה לְגָרֵשׁ מִפֹּה כָּל שֶׁאֵינָם נִכְתָּבִים פֹּה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁיְּדִידֵנוּ ר' נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר הוּא אֶחָד מֵהֶם וּבְוַדַּאי יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה. כָּעֵת אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מֻכְרָח לְקַבֵּל בִּילֶעט [רִשָׁיוֹן]. עַל כֵּן הוּא שׁוֹלֵחַ מָעוֹת לְיַד בִּתּוֹ תִּחְיֶה. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִכְתֹּב לְךָ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל עֲבוּרוֹ לִטְרֹחַ בְּכָל כֹּחֲךָ לְטוֹבָתוֹ, הֵן לִרְאוֹת לְקַבֵּל מִיָּד מֵאַנְשֵׁי נֶעמֶרִיב זַאסְלִיוִיצֶענְיָא. כִּי כֻּלָּם הִבְטִיחוּ לוֹ שֶׁלֹּא לִקַּח מִמֶּנּוּ שׁוּם נְתִינָה. כִּי בְּנוֹ ר' אֶפְרַיִם מְשַׁלֵּם בַּעֲדוֹ כָּרָאוּי יוֹתֵר מִכֹּחוֹ הַרְבֵּה. וְאַחַר כָּךְ לְקַבֵּל בִּילֶעט מִיָּד בְּלִי הוֹצָאָה מְרֻבָּה. וַאֲנִי בָּטוּחַ בְּךָ שֶׁבְּוַדַּאי תִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְמַעֲנוֹ וּלְמַעֲנִי לְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה, כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵעַצְמְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ עַתָּה לֵישֵׁב בְּלִי בִּילֶעט אֲפִלּוּ זְמַן מֻעָט. אַךְ לְזָרוֹזֵי יְתֵירָא קָאָתֵינָא לְזָרֶזְךָ שֶׁתַּכְנִיס עַצְמְךָ בָּזֶה שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ הַבִּילֶעט בִּזְרִיזוּת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְהַקְדִּים וְלַה' הַיְשׁוּעָה: גַּם תֵּדַע שֶׁאֲנִי מֵכִין לְעַצְמִי לִנְסֹעַ בַּבֹּקֶר אִם יִרְצֶה ה' לִטְשֶׁעהרִין. וּבְתוֹךְ כָּךְ סִבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶתְמוֹל בָּאוּ לְפֹה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִשָּׁם וְהֵבִיאוּ לְךָ אִגֶּרֶת מֵחֲתָנְךָ וּבִתְּךָ שֶׁתִּחְיֶה הָרָצוּף פֹּה, וְאִם יִרְצֶה ה' שָׁם בִּטְשֶׁעהרִין מֵהַסְּתָם אֶדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם בִּשְׁבִילְךָ. וּמֵחֲמַת טִרְדָּתְךָ לֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְתִּין קֹדֶם נְסִיעָתִי עָלֶיךָ. גַּם תִּרְאֶה לְדַבֵּר עִם יְדִידֵנוּ ר' לֵיבּ כֹּהֵן שֶׁהוּא הָרַב וְכוּ' מִבְּרַסְלֶב שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי בְּהָעִנְיָן שֶׁהִבְטִיחַ לִי בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל בְּהֶתֵּר שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּבֵיתִי. וַעֲצָתוֹ הָיָה שֶׁבַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּהֶם שֶׁאָז הוּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ כַּמָּה בָּתֵּי תְּפִלּוֹת יֵשׁ בִּקְהִלָּתֵנוּ, שֶׁיִּכְתֹּב גַּם בֵּיתִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם בֵּית תְּפִלָּה מְיֻחָד מִכַּמָּה שָׁנִים. וְגַם עַתָּה מִתְפַּלְּלִין בְּבַיִת מְיֻחָד לִתְפִלָּה, כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּבֵיתִי כַּמָּה שָׁנִים. אַךְ שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל לְפִי שָׁעָה וְכוּ', וְעַתָּה חָזַר לִמְקוֹמוֹ, אַךְ הוּא יִכְתֹּב סְתָם שֶׁיֵּשׁ עוֹד בֵּית הַמִּדְרָשׁ שְׁלִישִׁי.
וְר' לֵיבּ בְּעַצְמוֹ אָמַר לִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן. אַךְ קֹדֶם נְסִיעָתִי רָצִיתִי לַחֲזֹר לְדַבֵּר עִמּוֹ בָּזֶה, לְהַזְכִּירוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח זֹאת, אַךְ לֹא אִסְתַּיַּיע מִלְּתָא לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ קֹדֶם נְסִיעָתִי. כָּעֵת תִּרְאֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ בָּזֶה וְלִפְרֹס בִּשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה בִּשְׁבִילִי וּלְהַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו לְהִתְיַעֵץ לְטוֹבָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה רְשׁוּת עַל זֶה. וּמֻבְטְחַנִי שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲשׂוּ עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְאִם יִצְטָרְכוּ עַל זֶה אֵיזֶה הוֹצָאוֹת בְּוַדַּאי אַחֲזִיר לָהֶם. אַךְ לְפִי דִּבְרֵי ר' לֵיבּ עִמִּי אֵין צְרִיכִין עַתָּה שׁוּם הוֹצָאוֹת לָזֶה עַתָּה. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. וְעִמָּם הַתְּבוּנָה לְהִתְנַהֵג בָּזֶה עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וּבְסוֹד, כַּאֲשֶׁר יָבִינוּ מֵעַצְמָם. וְה' הַטּוֹב יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה. וְיָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ. וְה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לְךָ וִיפַרְנֶסְךָ בְּכָבוֹד וְתִפְטֹר מְהֵרָה הָעַבְדוּת וְהַסַּכָּנָה וְכוּ'. שֶׁל הִתְמַנּוּת דְרָאטְמַן. כִּי הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְפַרְנֶסְךָ בְּלֹא זֶה כַּאֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם מִתְפַּרְנְסִים מִמַּה שֶּׁמַּזְמִין לָהֶם ה' יִתְבָּרַךְ בְּלִי פְּחָדִים כָּאֵלֶּה, וּשְׁאָר חֲשָׁשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁנּוֹגְעִים בְּהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. כִּי אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט אֵין שַׁיָּךְ לוֹ פַּרְנָסָה כָּזֹאת חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן לַכֹּל. וְהַרְבֵּה רֶוַח וְהַצְלָחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁתֵּצֵא מִזֶּה וּפַרְנָסָתְךָ לֹא יְקֻפַּח כְּלָל. כִּי כָּל פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם קְצוּבָה לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ'. וּבִפְרָט שֶׁבְּסָמוּךְ קֹדֶם נְסִיעָתִי. שָׁמַעְתִּי שֶׁגַּם זוּגָתְךָ תִּחְיֶה אֵינָהּ מַסְכֶּמֶת כְּלָל שֶׁתִּהְיֶה רָאטְמַאן וְצוֹעֶקֶת וּמִצְטַעֶרֶת עַל זֶה מְאֹד. וְהָיָה לִי נַחַת מִזֶּה שֶׁהִיא אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וּמְבִינָה שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְךָ כְּלָל. וְלַה' הַיְשׁוּעָה. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְזָרֶזְךָ וּמְיַעֶצְךָ לְטוֹבָתְךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרַסְלֶב
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ג' ב' שְׁבָט בֹּא תד"ר קְרוּמִינְטְשַׁאק.
שָׁלוֹם לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר.
הִנְנִי עַתָּה בְּבֵיתְךָ, כִּי בָּאתִי לִקְהִלַּת קְרָאקָא בְּיוֹם ה' וָאֵרָא הֶעָבַר וְלֹא מָצָאתִי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, כִּי הִקְדַּמְתָּ לָנוּד מִפֹּה שֵׁנִית לְנִיקָלַיֶיאב, וְצַעֲרִי תָּבִין מֵאֵלֶיךָ. גַּם נִצְטַעַרְתִּי הַרְבֵּה עַל צַעַרְךָ הַגָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מִזֶּה, אַךְ לַה' הַתִּקְוָה, שֶׁיְּתַקֵּן הַכֹּל, וְיִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בִּכְלַל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּנָסְעִי עִמּוֹ יַחַד מִבְּרֶסְלֶב לְאוּמַאן לְהִסְתַּלֵּק שָׁם בְּרוּם רוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים וְכוּ'. מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אָז בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מִזֶּה, מִכָּל־שֶׁכֵּן מַה שֶּׁלְּמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבְּדַעְתִּי וְלִבִּי, וְאָז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: גָּאט אִיז גְּרוֹיס, מֶע וֵוייסְט גָּאר נִיט סֶע טוּהִין זִיךְ אָף דֶּער וֶועלְט אַזוֹנֶי זַאכִין מֶע וֵויסְט גָּאר נִיט וְכוּ' [ה' גָּדוֹל לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם נַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ דְבָרִים בָּעוֹלָם וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל]. וְאִם אָמְנָם כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְגַם קְצָתוֹ נִדְפַּס מִזֶּה בַּסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, עִם כָּל זֶה עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעִי לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ בְּכָל יוֹם, שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל וְכוּ' וְעַל־יְדֵי זֶה דַיְקָא תִּתְחַזֵּק בִּצְעָקָה וּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם אָז בְּשִׂיחָתוֹ זֹאת: עַד שֶׁיָּבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה, וְלָשׁוּב אֶל הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת לִבְטֹחַ בַּה' וּבִישׁוּעָתוֹ וְלִבְלִי לִהְיוֹת נֶחְפָּז וּמְבֹהָל מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, וְאֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפִּיק.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
רַאֲבַ"ד הָרִאשׁוֹן, הוּא ר' אַבְרָהָם בַּר דַּאוֻד הַנַ"ל. ר' חַיִים כֹּהֵן תַּלְמִיד רַבֵּינוּ תָּם. ר' נְתַנְאֵל הַקָּדוֹשׁ.
רַבֵּינוּ יִצְחָק בְּר' שְׁמוּאֵל בְּר' שִׂמְחָה דְּוִויטְרָא, בַּעַל הַתּוֹסָפוֹת הַנִּקְרָא רִ"י הַזָּקֵן. בְּנוֹ רַבֵּינוּ אֶלְחָנָן. ר' שִׁמְשׁוֹן מִשַׁאנְץ בְּר' אַבְרָהָם.
רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל. רַבֵּינוּ יַעֲקֹב מֵאוֹרְלֵיַינְשׂ. ר' יִצְחָק אַלְפָסִי הוּא הָרִי"ף. רַבֵּינוּ מֹשֶׁה בֶּן מַיימוֹן הוּא הָרַמְבַּ"ם.
ר' אַבְרָהָם בַּר דָּוִד, הוּא הָרַאֲבַ"ד בַּעַל הַ"הַשָּׂגוֹת". רַבֵּינוּ מֹשֶׁה בַּר נַחְמָן, הוּא הַרַמְבַּ"ן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ד · סעיף א׳ – סעיף ט׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ מִיִשְֹרָאֵל, שֶיִפְדֶּה מִכֹּהֵן אֶת בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים. וּבְמַטְבְּעוֹת שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ שֶׁיִהְיוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְהֵא בְּכֻלָּם חֲמִשָּׁה לוּיט וּשְׁלִישׁ כֶּסֶף צָרוּף (בראַנדזילבער) (עַיֵן חֲתַ"ם סוֹפֵר סִימָן רפט). וְיָכוֹל לִתֵּן לַכֹּהֵן, אֲפִלּוּ שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁיִהְיוּ שָׁוִים כָּךְ, אֲבָל לֹא קַרְקָעוֹת אוֹ שְׁטָרוֹת. וְלָכֵן אֵין פּוֹדִין [שְׁטָרוֹת כֶּסֶף]. וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְמִצְוָה זֹאת.
אָמַר לְכֹהֵן אֶחָד שֶׁיִפְדֶּה מִמֶּנוּ אֶת בְּנוֹ, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ. וְאִם חָזַר וּפָדָה אוֹתוֹ מִכֹּהֵן אַחֵר, הֲרֵי זֶה פָּדוּי.
אֵין פּוֹדִין אֶת הַבְּכוֹר, עַד שֶׁיַעַבְרו עָלָיו שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבְיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יִפְדֵּהוּ מִיָּד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת אֶת הַמִּצְוָה. וְאֵין פּוֹדִין בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד פּוֹדִין. נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַפִּדְיוֹן בַּיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְלֹא פָדָה, אוֹ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּתַעֲנִית, יֵשׁ לִפְדּוֹתוֹ תֵּכֶף בַּלַיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְלֹא יַמְתִּינוּ עַד לְמָחָר לְהַשְׁהוֹת הַמִּצְוָה יוֹתֵר.
הָאָב, מַיְיתֵי לֵהּ לַבְּכוֹר קַמֵי כֹּהֵן, וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמּוֹ הַיִשְֹרָאֵלית. וּמַיְיתֵי כֶסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף חֲמִשָּׁה סְלָעִים וּמַנִּיחַ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן, זֶה בְּנִי בְכוֹרִי וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן שׁוֹאֵל אוֹתוֹ, בְּמַאי בָּעִית טְפֵי לִתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ וְכוּ'. וְהוּא מֵשִׁיב לוֹ וְאוֹמֵר, חָפֵץ אֲנִי לִפְדּוֹת אֶת בְּנִי וְכוּ'. וּבְעוֹד שֶׁהָאָב מַחֲזִיק אֶת הַמַּטְבְּעוֹת בְּיָדוֹ, קֹדֶם שֶׁיִּתְּנֵם לַכֹּהֵן, מְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן, וְגַם שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְנוֹתֵן מִיָד אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף וּמוֹלִיכוֹ בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן, וְאוֹמֵר, זֶה תַּחַת זֶה וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן וּמְבָרְכוֹ וְאוֹמֵר, יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים וְגוֹ', יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְגוֹ', כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְגוֹ', ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וְגוֹ'. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ הַכֹּהֵן עַל כּוֹס יָיִן. וְאִם אֵין יַיִן, מְבָרֵךְ עַל שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁרְגִילִין לִשְׁתּוֹת שָׁם, אֲבָל אָז צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַפִּדְיוֹן קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה, כִּי בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵין מְבָרְכִין עַל שְׁאָר מַשְׁקִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיֵשׁ יַיִן, שֶׁאָז עוֹשִׂין הַפִּדְיוֹן אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא.
אִם אֵין הָאָב בִּמְקוֹם הַיֶלֶד, יָכוֹל גַּם כֵּן לִפְדּוֹתוֹ מִכֹּהֵן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן, יֶשׁ לִי בֵּן בְּכוֹר לִפְדּוֹתוֹ. וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ, בְּמַאי בָּעִית טְפֵי וְכוּ'.
בְּעִנְיַן מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין, שֶׁהַכֹּהֵן מַחֲזִיר אַחַר כָּךְ אֶת דְּמֵי הַפִּדְיוֹן כֻּלּוֹ אוֹ מִקְצָתוֹ לָאָב, כָּתַב טוּרֵי זָהָב טַעַם (וְצָרִיךְ עִיּוּן). וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה כִּדְבָעֵי לְמֶהֱוֵי, יִבְחַר לוֹ כֹּהֵן עָנִי בַּעַל תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהָאָב וְגַם הַכֹּהֵן יִגְמְרוּ בְּדַעְתָּם שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר אוֹ יִתֶּן לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר (עַיֵּן מגדל עוז למהריעב"ץ זכרונו לברכה).
הָאֵם, אֵינָהּ חַיֶבֶת לִפְדּוֹת אֶת בְּנָהּ. וְאִם מֵת הָאָב, בֵּית הַדִּין פּוֹדִין אוֹתוֹ (עַיֵן נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף).
עָבַר הָאָב וְלֹא פָדָה אֶת בְּנוֹ, אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב וּבֵית הַדִין לֹא פָדוּ אוֹתוֹ, חַיָּב הוּא בְּעַצְמוֹ לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיִגְדָּל, וּמְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן בְּכוֹר, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ (וְעַיֵּן בְּסֵפֶר תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה).
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן. וַאֲפִלּוּ בַת כֹּהֵן אוֹ בַּת לֵוִי שָׁנִּשְׂאָה לְיִשְֹרָאֵל, הַבֵּן פָּטוּר מִפִּדְיוֹן. וְאִם בַּת כֹּהֵן נִבְעֲלָה לַגּוֹי וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ נִתְעַבְּרָה אַחַר כָּךְ בְּהֶתֵּר, הַבֵּן חַיָב בְּפִדְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ נִתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בְעִילַת הַגּוֹי. וְכֵן עַל יְדֵי שְׁאָר בְּעִילַת אִסּוּר, שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב
"תְפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָזְרֵנִי לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת תָּמִיד זַכֵּנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַלּוֹת רב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה עַל עִנְיָן זֶה כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְרַחֵם עָלַי וְתִפְתַּח אֶת פִּי בְּכָל עֵת, וְתִשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וּקְדוֹשִׁים מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי בְּכָל עֵת בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְהַרְבּוֹת בְּעֶתֶר, בְּדִבְרֵי רִצּוּי וּפִיּוּס וְטַעֲנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת נְכוֹנוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי שֶׁתּוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלַי כִּי יָדַעְתָּ כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְתּר בְּכָל עֵת לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִיתִי לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, וְעַל כֵּן עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי מִצָּרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד מְאד, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ "וְאַתָּה יְהוָה עַד מָתָי", מָתַי תַּתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּי אִם אָמְנָם רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי עִמִּי, נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי כחַ עַד הֵנָּה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת צַדִּיקֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים בֶּאֱמֶת אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִמְּךָ מְאד מְאד, וְגדֶל רִחוּקִי וְעִנְיָנִי וּמַהוּתִי אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה יָדַעְתָּ וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה וּתְפִילָּה לְפָנֶיךָ, אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב כְּכל אֲשֶׁר צָפוּן וְגָנוּז בִּלְבָבִי, כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, אִם אֶזְכֶּה לִמְצא חֵן בְּעֵינֶיךָ מֵעַתָּה, שֶׁתִּפְתַּח לִי מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ שַׁעֲרֵי תְפִילָּה, שַׁעֲרֵי תְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, שַׁעֲרֵי מְלִיצָה אֲמִתִּיִּית, שַׁעֲרֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שַׁעֲרֵי שִׂיחָה וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שַׁעֲרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִצְעק וְלִזְעק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וְלִבְכּוֹת בְּמַר נֶפֶשׁ, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ עַל נַפְשִׁי, עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁהִרְבֵּיתִי מְאד לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה מָה אֲדַבֵּר, "אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה" עַל מַר נַפְשִׁי אֲשֶׁר גָּמַלְתִּי לְנַפְשִׁי בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל תַּאֲוָה קַלָּה הָעוֹבֶרֶת כְּצֵל עוֹבֵר, מָרַדְתִּי נֶגְדְּךָ כַּאֲשֶׁר מָרַדְתִּי, וּבָאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי וְאִבַּדְתִּי מַה שֶּׁאִבַּדְתִּי אוֹיָה עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים אֲמִתִּיִּים מִמְּקוֹר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה מֵעַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְחַדֵּשׁ יָמַי שֶׁעָבְרוּ בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא יְשׁוּעוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 298 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־17 ביולי 2026, בשעה 19:45 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.