פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י״ט באלול ה׳תשפ״ו · 1 בספטמבר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה פ״ג · אות ט׳ – אות ד׳
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת (שיר השירים ח׳:ז׳): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דָּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל. וְזֶה: הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ וְכוּ' (ברכות יב), כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י׳:י״ב), כִּי עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה נִשְׁפָּךְ דָּמוֹ, וְאָז הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמוֹ בְּאַהֲבָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת כִּסּוּי דָּם, וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַזֹּאת נִתְכַּסֶּה כָּל פְּשָׁעָיו מִמֵּילָא (ברכות יב): (מִתְּחִלַּת סִימָן זֶה עַד־כָּאן הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל)
וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לִטְעֹם מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא צַדִּיק, אֲזַי הִיא בְּחִינַת אֵיבָר מִן הַחַי, שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְצָרִיךְ שְׁחִיטָה לְהַתִּירָהּ. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה שֶׁהִיא שְׁפִיכוּת־דָּמִים, בְּחִינַת שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת הָאֵיבָר מִן הַחַי, וַאֲזַי יוּכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִטְעֹם מֵהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ, בֵּין מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת בֵּין מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי הַמִּצְווֹת נִקְרָאִים מַטְעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:ד׳): וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, כַּמּוּבָא (בת"ז תי' כ"א דף נ). וּכְשֶׁנִּשְׁפָּךְ דָּמוֹ עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה כַּנַּ"ל, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים הַיְדוּעִים, שֶׁרוֹצִים לִינֹק מִזֶּה הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ כִּסּוּי, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁפָּךְ בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, בְּחִינַת: כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כִּסּוּי דָּם:
וּבְעִנְיַן שְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, בֵּין שְׁפִיכוּת־דָּמִים עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, בֵּין שְׁאָר שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, וְלִפְעָמִים אֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ. וְזֶה בְּחִינַת (יומא פו:): זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת. שֶׁעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמְהוֹן בְּאַהֲבָה הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת: עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, כַּנַּ"ל, וְנִתְהַפְּכִין הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, וְנִתְעַלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת פְּשָׁעִים, כִּי נִתְעַלִּין וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי כִּסּוּי דָּם בָּאַהֲבָה הַנַּ"ל (ע' בתיקון כא):
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דַּע, שֶׁעִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא שַׁעַר, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם אִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵהּ. כִּי תְּפִלָּה הִיא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ט:ד׳) וַאֲנִי תְפִלָּה; וּתְפִלָּה – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל׳:ח׳): נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי, תַּרְגּוּמוֹ לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת.
וּבִשְׁבִיל זֶה עַל־פִּי־רֹב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת. כִּי הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֲנִי, הִיא בַּגָּלוּת בְּתוֹךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א׳:א׳): וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה. וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לָצֵאת, אֲזַי מִתְאַחֶזֶת בָּהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ גַּדְלוּת, שֶׁגַּדְלוּת הִיא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּדֵּל וְלִמְלֹךְ. וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכֹחַ, בָּזֶה נוֹתֵן כֹּחַ בַּתְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָצֵאת מִגָּלוּתָא. וְזֶה (תהילים ס״ח:ל״ה): תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ. כַּד הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, גּוֹבֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל, הַתִּקּוּן לָזֶה – שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ בְּכֹחַ וּתְחַזְּקוּ אֶת אֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲנִי.
וְזֶה (דברים ח׳:י״ח): וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל. פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי הַכֹּחַ תְּתַקֵּן אֶת אֵשֶׁת־חַיִל, בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ: לְמִקְנֵי נִכְסִין (הַיְנוּ תַּרְגּוּם שֶׁל לַעֲשׂוֹת חָיִל – לְמִקְנֵי נִכְסִין.) פֵּרוּשׁ, כִּי הַמַּלְכוּת כַּד אִיהִי בְּגָלוּתָא אֲזַי אוֹמֶרֶת: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת (שיר השירים א׳:ו׳), כִּי הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין אֻכְמִין, בִּלְבוּשִׁין דִּקְלִפִּין, וּמְכֻסָּה בָּהֶם. וַאֲזַי: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד (משלי כ״ז:ח׳), כִּי הִיא קֵן דִּילֵהּ. וְכַד אָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּמוֹצִיא אוֹתָהּ מִגָּלוּתָא, מִכִּסּוּיִין דִּילָהּ, וְנַעֲשֵׂית קֵן לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶה פֵּרוּשׁ: לְמִקְנֵי – לְשׁוֹן קֵן; נִכְסִין – לְשׁוֹן כִּסּוּיִין. וְעִקָּר כַּוָּנָתְךָ יִהְיֶה, שֶׁתְּתַקֵּן הַשְּׁכִינָה כְּדֵי לְזַוְּגָהּ עִם בַּעְלָהּ.
וְזֶה פֵּרוּשׁ: לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ – הֲקָמַת הַבְּרִית רֶמֶז לְזִוּוּג. כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, הַיְנוּ תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה, וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין נְהִירִין: חִוַּר סֻמַק יָרֹק, בְּחִינַת אָבוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁבוּעָה, בְּחִינַת שִׁבְעָה. וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו נִשְׁבַּע לָאָבוֹת. וְזֶה: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה – כַּיּוֹם הַזֶּה דַּיְקָא. נִמְצָא, עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ נִתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה לָאָבוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ש״ח
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, מַאי נָפְקָא מִנָּהּ, מַה שֶּׁצּוֹעֲקִים בְּכָל פַּעַם שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה. וּכְבָר צָוַח שְׁלֹמֹה עַל זֶה וְסָתַר דִּבְרֵיהֶם. וְאָמַר (קֹהֶלֶת ז): "אַל תֹּאמַר שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה, כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה". וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם כִּי הַכֹּל לְפִי זְכוּת הַדּוֹרוֹת, אַף עַל פִּי כֵן הַרְבֵּה פָּנִים לַתּוֹרָה וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִדֵּי פְּשׁוּטוֹ, כִּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל מִכָּל אָדָם אָמַר בְּחָכְמָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁזֶּה שְׁטוּת גָּדוֹל מַה שֶּׁאוֹמְרִים שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה. כִּי בְּכָל פַּעַם אוֹמְרִים כָּךְ. וּבֶאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּכָל פַּעַם הָעוֹלָם נִתְעַשֵּׁר יוֹתֵר, וּמִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּגְדוֹלוֹת וּבְהוֹצָאָה מְרֻבָּה יוֹתֵר מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וּבֶאֱמֶת מַאי נָפְקָא מִנָּהּ בָּזֶה? אַדְּרַבָּא!
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
ופעמים נשבע על זה שבאמת אינו יודע כלל אף על פי שביום הקודם ובשעה הקודמת גלה דברים עתיקים, אף על פי כן אחר כך אמר שאינו יודע כלל. ובעניין זה היה חידוש גדול מאד מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואמר בפרוש על עצמו שהתורה שלו הוא חידוש גדול מאד, אבל "האינו יודע" שלו הוא חידוש גדול ביותר. הינו עניין הנ"ל, כי בכל פעם היה דרכו לומר שעכשיו אינו יודע כלל ועין עוד מזה במקום אחר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תקצ״ה
כ־3 דק׳ · כ־300 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
(קנב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ בְּעֵת שֶׁבָּא מֵהַנְּסִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ עַד שֶׁבָּא לְזַסְלַב וְשָׁם נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁתַּדֵּךְ מִבְּרָאד עִם אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה, וְאָז כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ לְפֹה בְּרֶסְלֶב דִּבֵּר הַרְבֵּה מִשִּׁדּוּכִים, וְאָמַר שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵעִנְיָן זֶה שֶׁל שִׁדּוּכִים. וּכְבָר נִרְשַׁם מְעַט מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאָמַר שֶׁכְּשֶׁהָיָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ רַאדְוִויל בִּשְׁבִיל לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ בְּרָאד, אָז בָּאוּ כַּמָּה עֲגָלוֹת עִם נָשִׁים שֶׁבָּאוּ בִּשְׁבִיל לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִמּוֹ. וְאָמַר שֶׁכֻּלָּן הָיוּ זִוּוּגִים שֶׁלּוֹ. וְאָמַר שֶׁכָּל אִישׁ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה זִוּוּגִים, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת וְעִנְיָנִים נִפְלָאִים. כִּי מִכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי הַשִּׁדּוּכִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת זִוּוּג וְשִׁדּוּךְ. וְלִפְעָמִים יוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם בְּבָתֵּיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁרָאוּי שֶׁזֶּה יִשָּׂא אֶת זֹאת וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְמָר בְּחִינַת הַזִּוּוּג שֶׁל זֶה הָאִישׁ עִם אוֹתָהּ הָאִשָּׁה. וְלִפְעָמִים בָּאִים שַׁדְכָנִים וּמְדַבְּרִים הַשִּׁדּוּךְ אֲבָל אֵינוֹ נִגְמָר, וְגַם זֶה בְּחִינַת זִוּוּג מִשִּׁדּוּךְ. וּבְוַדַּאי הִיא בְּחִינַת זִוּוּג יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. וְלִפְעָמִים נוֹסְעִים לַעֲשׂוֹת הַשִּׁדּוּךְ וּבְעֵת הַגְּמָר נִפְרָדִים מֵאֵיזֶה סִבָּה. וְלִפְעָמִים נִגְמָר הַשִּׁדּוּךְ וְאַחַר־כָּךְ מַפְסִיקִים הַקֶּשֶׁר שֶׁל תְּנָאִים. וְלִפְעָמִים בָּאִין לִידֵי נִשּׂוּאִין וְאַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ נַעֲשֶׂה גֵּט בֵּינֵיהֶם. וְלִפְעָמִים אֵינוֹ נַעֲשֶׂה הַגֵּט עַד אַחַר אֵיזֶה זְמַן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיְנֵי הַשִּׁדּוּכִים וְהַזִּוּוּגִים שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים אַחַר־כָּךְ, אֲבָל כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת זִוּוּגִים שֶׁלּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כַּמָּה זִוּוּגִים, רַק שֶׁאֵצֶל זֶה נִגְמָר אֵיזֶה זִוּוּג שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁמְּדַבְּרִים מִזֶּה הַשִּׁדּוּךְ. וְלִפְעָמִים עַל־יְדֵי אֵיזֶה דִּבּוּר יוֹתֵר אוֹ עַל־יְדֵי אֵיזֶה הִתְקַשְּׁרוּת אוֹ נְסִיעָה אוֹ עֻבְדָּא בִּשְׁבִיל הַשִּׁדּוּךְ לְפִי שָׁעָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה הַדָּבָר הוּא עִנְיָן נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּזֹאת שֶׁהַדִּבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁמְּדַבְּרִים מֵהַשִּׁדּוּךְ זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת שִׁדּוּךְ. וְכֵן מְבֹאָר בְּהָאָלֶף־בֵּית שֶׁלּוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ מֵהַשִּׁדּוּךְ עוֹשֶׂה רֹשֶׁם בּוֹ וּבָהּ, עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת חִתּוּן בְּסִימָן ז'. וְהַדָּבָר נִרְאֶה לָעֵינַיִם כִּי יָדַע בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלוּ בָּעוֹלָם, כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשָּׂגוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת. וּבֶאֱמֶת סִפְּרוּ שֶׁהִתְפָּאֵר אָז שֶׁיּוֹדֵעַ מֵעִנְיַן הַשִּׁדּוּכִים מַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִין בָּזֶה כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר מְאוּמָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · תפילה · חלק ראשון · אות ט״ו – אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
טו. אַל יְבַקֵּשׁ אָדָם עַל שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר מִדַּאי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. בְּיוֹם הַגְּשָׁמִים יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בָּעוֹלָם, וּמְלִיצֵי זְכוּת נִכְנָסִין לְפָנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. תְּפִילַּת יָחִיד אֵינָהּ נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן לִבּוֹ מְכֻוָּן, וּתְפִילַת צִבּוּר נִשְׁמַעַת, אַף. עַל פִּי שֶׁאֵין לֵב כֻּלָּם שָׁלֵם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. אָסוּר לְהַטְרִיחַ אֶת הַשֵּׁם לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. מִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם יוֹתֵר מִדַּאי, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כב. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּחַשְּׁבִין בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת, לְסוֹף שֶׁיָּלִינוּ בּוֹ מֵת מִצְוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כג. לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ הֲכָנָה וְהַזְמָנָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. בִּשְׁאֵלַת צְרָכָיו אַל יָרִים ראשׁוֹ לִשְׁאל שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה, אֲבָל בַּתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם יִשְׁאַל כָּל תַּאֲוָותוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ע״ג – אות ע״ד
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
אֶחָד הָיָה מִתְפָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו שֶׁאֵצֶל מִי שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, הוּא נוֹתֵן לוֹ [פֵּרוּשׁ שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל בָּזֶה הוּא נוֹתֵן כִּי קַבָּלָתוֹ הִיא נְתִינָה] וּמִמֵּילָא הוּא בַּעַל צְדָקָה וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֵיזֶה צְדָקָה אַתָּה נוֹתֵן ? [כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי צְדָקָה] הֵשִׁיב, שֶׁהוּא נוֹתֵן מַעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לוֹ: אִם כֵּן, אֵין אַתָּה יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה כִּי אֵין אַתָּה יָכוֹל כְּלָל לָבוֹא לִמְקוֹמָהּ כִּי אֵין אַתָּה יָכוֹל לִכָּנֵס כִּי אִם בְּחוֹמָה אַחַת [בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא יוֹשֶבֶת שָׁם] וְעַל כֵּן אֵינְךָ יָכוֹל לָבוֹא לִמְקוֹמָהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֶחָד הִתְפָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו כִּי יֵשׁ מְמֻנִּים בָּעוֹלָם, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ חָכְמָה וְיֵשׁ לוֹ כּחַ בְּיָדָיו, שֶׁעַל יְדֵי יָדָיו הוּא יָכוֹל לִתֵּן לָהֶם חָכְמָה עַל יְדֵי שֶׁמַּסְמִיךְ אוֹתָם בְּיָדָיו שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֵיזֶה חָכְמָה אַתָּה יָכוֹל לִתֵּן בְּיָדֶיךָ ? כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה קַבִּין חָכְמָה הֵשִׁיב: חָכְמָה פְּלוֹנִית אָמַרְתִּי לוֹ: אִם כֵּן אֵין אַתָּה יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה כִּי אֵין אַתָּה יָכוֹל לֵידַע הַדּפֶק שֶׁלָּהּ כִּי אֵינְךָ יָכוֹל לֵידַע כִּי אִם דּפֶק אֶחָד כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין [וְאַתָּה אֵינְךָ יָכוֹל לֵידַע כִּי אִם דּפֶק אֶחָד מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן בְּיָדָיו רַק חָכְמָה אַחַת].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תשובה · קטע ט׳ – קטע י׳
כ־3 דק׳ · כ־300 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ כְּאַיִן, כְּמִדְבָּר לָדוּשׁ, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, רַק יַחֲזִיק בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה וְיִהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכַנַּ"ל. וְאָז נִקְרָא חָכָם בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָבוֹד אֲמִתִּי וְנִצְחִי, שֶׁהוּא כָּבוֹד אֱלֹקִי כַּנַּ"ל: (שם אות ו')
כְּשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַיֵּל וְנָפִיק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ". הַיְנוּ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לַחְגֹּר מָתְנָיו שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי ה' תָּמִיד, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ". הַיְנוּ, בֵּין שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה עֲלִיָּה, לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲמֹד שָׁם וְלֹא יִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּזֶה מְאֹד, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא וְכוּ'. וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפֹּל חַ"ו לְמָקוֹם שֶׁיִּפֹּל, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַ"ו, גַּם שָׁם אַל יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, רַק יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי בִּשְׁתֵּי בְּקִיאוּת אֵלּוּ. וּבֶאֱמֶת הִיא בְּקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע שֶׁצְּרִיכִין לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד, וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַ"ו, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וִיקַיֵּם "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת אֵלּוּ, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה', וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, אַשְׁרֵי לוֹ: (שם אות ד' ובסוף)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ח · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה הַזּאת, "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר, וְכחַ אַיִן לְלֵדָה" רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לִפְעל בַּקָּשָׁתִי בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמוֹר, וְלא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, בְּרַחֲמִים הַיְדוּעִים לְךָ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כּחַ לְהוֹצִיאֵנִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי בָּהֶם וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם חֲמל עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ וְהוֹרֵינִי דְּרָכֶיךָ, וְזַכֵּנִי לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וּבְדַרְכֵי טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ הַכְּלוּלִים בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁאַתָּה מִתְנַהֵג בָּהֶם עִם בְּרִיּוֹתֶיךָ, שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנכִי לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ, לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּרַחֲמָנוּת אֲמִתִּי, בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת הַכְּלוּלִים בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב לַכּל, וּלְהַשְׁפִּיעַ צְדָקָה וְטוֹב וָחֶסֶד וְרַחֲמִים לְכָל הַצְּרִיכִים חֶסֶד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכֻלָּם וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל [כָּל] חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, וְלא יִהְיֶה נִשְׁאַר מֵהֶם שׁוּם זֵכֶר וְרשֶׁם כְּלָל וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וּלְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרךְ הַזֶּה וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וּתְשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְזַכּוֹת גַּם אֲחֵרִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְלַמֵּד פּשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, שֶׁיֵּלְכוּ כֻּלָּם בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת וָחֶסֶד הַכְּלוּלִים בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מֵרַחֲמָנוּת מִלְּרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת כָּרָאוּי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנכִי דַּל וְנִשְׁחָת, וְאֵין בְּיָדִי לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וְלִגְמוֹל עִמָּהֶם חֶסֶד וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מֵהָרָאוּי לְפִי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְגַם מְעַט דִּמְעַט שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לִפְעָמִים לִתֵּן צְדָקָה וְלִגְמוֹל חֶסֶד, רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת כְּנֶגְדִּי בְּלִי שִׁעוּר, כִּי נִתְקַלְקֵל הַרְבֵּה הָרַחֲמָנוּת אֶצְלִי עַל יְדֵי חֶסְרוֹן דַּעְתִּי וַעֲנִיּוּתִי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְעַתָּה "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי", מֵאַיִן תָּבא תְּשׁוּעָתִי, בַּמָּה אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ בְּלִי אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא כְּלָל, כִּי בְּדַלּוּתֵנוּ אֵין בָּנוּ כּחַ לְעוֹרְרָם מִלְּמַטָּה עַל יְדֵי רַחֲמָנוּתֵינוּ כִּי דַלּוֹנוּ מְאד, וְאָנוּ רְחוֹקִים מֵרַחֲמָנוּת לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ לא כְרָעוֹתֵינוּ תִגְמל "מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ" מֵעַצְמְךָ "כִּי דַלּוֹנוּ מְאד" וְאֵין לָנוּ כּחַ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עַל יְדֵי רַחֲמָנוּתֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים וּזְכר לָנוּ בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵנוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כֻּלָּם, וְלא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ אוֹתָם לְטוֹבָה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הָרְאוּיָה לַהֲפוֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, "כִּי לא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים", בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הִמְשִׁיכוּ דַרְכֵי טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ בָּעוֹלָם, וְגִלּוּ לָנוּ לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ וְלִצְעק אֵלֶיךָ וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּכחָם הַגָּדוֹל לְבַד בָּטַחְנוּ לָבא וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כִּי "אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ, זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאד אַתָּה יְהוָה לא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ק
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ אוֹ לְזַכּוֹתוֹ עַל יָדָם לְחַיִּים נִצְחִיִּים אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל עַל־יְדֵי־זֶה מִצָּרוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר 'כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד', אִם כֵּן לָמָּה הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו אַךְ בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קל · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהָאָדָם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה לָגֶשֶׁת לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה שֶׁל קֹדֶשׁ. וְלִפְעָמִים מֵעֹצֶם הַמִּלְחָמָה הוּא נִכְשָׁל לִפְעָמִים וְאֵינוֹ עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
עַל כֵּן צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְלַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ בְּכָל פַּעַם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ, וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מְחֻיָּב וּמְשֻׁעְבָּד לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל.
כִּי הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ מַה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ וְחוֹתֵר עַל כָּל פָּנִים בְּכָל פַּעַם לָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִפְּחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ זֶה גַּם כֵּן יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִתְיַגַּע וְיַחְתֹּר וְיִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹצִיאֵהוּ מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁנָּפַל בָּהֶם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ לְטוֹבָה כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְכָל הַיְרִידוֹת יִתְהַפְּכוּ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה (שָׁם ב' ה):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תמימות · אות א
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַקְמִימוּת בְּלִבּוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַקְמִימוּת הַרְבֵּה בְּלִבּוֹ, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לָשׂוּם עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת כְּלָל וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה וְיֵלֵךְ רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת לְבַד, וַאֲזַי זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל תְּפִלִּין (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ד', אוֹת ו):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבי רבי יצחק · מכתב יד · פסקה 5 – פסקה 13
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
תֵּדְעוּ אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי לָכֶם בַּקַּיִץ הַלָּז שִׁבְעָה מִכְתָּבִים. א) בְּיוֹם ה' שְׁמִינִי עַל יְדֵי רַבִּי יוֹאֵל צְבִי. ב) בְּיוֹם ו' הַנַּ"ל עַל יְדֵי הַפָּאסְט. ג) קֹדֶם נְסִיעָתִי לְעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה. ד) בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בַּמִּדְבָּר מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל. ה) עַל יְדֵי יְדִידֵינוּ הָרַב אַבַּאלֶע נֵרוֹ יָאִיר. ו) בְּיוֹם ג' חֻקַּת עַל יְדֵי הַפָּאסְט. ז) בְּיוֹם ה' דְּבָרִים עַל יְדֵי הַפָּאסְט. חוּץ אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי עַל יְדֵי יְדִידֵנוּ הַיָּקָר הָרַב מֵאִיר נֵרוֹ יָאִיר, וְעַד כֹּה לֹא קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ עַל הָרִאשׁוֹן. יְחָנֵּנִי ה' בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל לְהִוָּשַׁע בָּזֶה מְהֵרָה, וְהִנֵּה בְּמִכְתָּבִי מִן פָּרָשַׁת חֻקַּת כָּתַבְתִּי לָהֶם, וְרָשַׁמְתִּי לָהֶם צֶעטִיל מֵאוֹהֲבֵינוּ אֲשֶׁר הָיוּ בְּעֶזְרָתִי בְּעֵת הַנְּסִיעָה לְפֹה, כִּי אָמַרְתִּי אוּלַי יִהְיֶה נָחוּץ לָכֶם זֹאת. עַתָּה רָצוּף פֹּה צֶעטִיל מִקְּצָת אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ לְמַעַן יִהְיוּ לִפְנֵיכֶם לְזִכָּרוֹן. וְעִם כְּבוֹד יְדִידֵנוּ הַיָּקָר הָרַב אַבַּאלֶע נֵרוֹ יָאִיר דִּבַּרְתִּי מִזֶּה וְאָמַר לִי בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ לַעֲשׂוֹת לְטוֹבָתִי בְּעֵת יְמֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא מֻטְרָד לִמְאֹד. עִם כָּל זֶה כַּאֲשֶׁר בְּנֵיכֶם שֶׁיִּחְיוּ יְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ בָּזֶה, הִבְטִיחַ לִי שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה לְעֶזְרַתְכֶם בְּכָל כֹּחוֹ לְטוֹבָתִי, כִּי הוּא רָאָה וְהֵבִין מַעֲמָדִי. כֵּן תָּבִינוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וַה' יַצְלִיחֵם, כִּי רַק עָלָיו יִתְבָּרַךְ סְמִיכָתִי בְּכָל עִנְיָן זֶה, וְהוּא יִתְבָּרַךְ הַטּוֹב יְחָנֵּנִי. לְעֵת עַתָּה תֵּדְעוּ אֲשֶׁר נִמְצָא כָעֵת בְּיָדִי מְזֻמָּן אֶחָד רֶענְדִיל, וְעַל זֶה מַגִּיעַ מִמֶּנִּי הַקָּפוֹת עַל עֵרֶךְ שְׁלשָׁה רֶענְדִילִיךְ וְיוֹתֵר קְצָת, וְעַד בִּיאַת הָרָץ הַשֵּׁנִי הוּא עוֹד שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְהָעֵת עַתָּה לְהָכִין עֵצִים וְגֶחָלִים עַל כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְיָמִים טוֹבִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין עָלֵינוּ לְטוֹבָה; וְעִם כָּל זֶה בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ, עִכּוּב מִכְתָּבָם עוֹלֶה לִי עַל הַכֹּל. הוֹדַעְתִּי לָכֶם כָּל זֹאת לְמַעַן תֵּדְעוּ מַהוּתִי, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לָכֶם אֲשֶׁר הוֹצָאָה הֶכְרֵחִיּוֹת שֶׁלִּי לֹא פָּחוֹת מִן ד' רוּבַּל כֶּסֶף לְשָׁבוּעַ, מָעוֹת פֹּה עוֹלֶה חֲמִשָּׁה רוּבַּל כֶּסֶף דִיפָּאזִיטִין. וְלֹא אוּכַל עוֹד לְקַמֵּץ יוֹתֵר, כִּי עַל עִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוּכַל אָנֹכִי לְקַמֵּץ בְּכָל הַיְכֹלֶת, אַךְ עַל שְׁאָר דְּבָרִים אֵין בְּיָדִי, כִּי מְשָׁרֶתֶת מֻכְרָח אָנֹכִי לְהַחֲזִיק, כִּי הוּא פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, וּכְמוֹ כֵן כְּבִיסַת בְּגָדִים וְכַדּוֹמֶה. וְעִם כָּל זֶה מֻכְרַחַת עוֹד זוּגָתִי תִּחְיֶה לַעֲשׂוֹת בְּצָרְכֵי הַבַּיִת יוֹתֵר מִכֹּחָהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
וְעִם כְּבוֹד יְדִידֵינוּ הָרַב אַבַּאלֶע נֵרוֹ יָאִיר דִּבַּרְתִּי בָּזֶה, כֵּן תִּשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ, וַה' יָשִׂים עֵצָה בְּלִבְּכֶם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה לְטוֹבָתִי; וְיָתֵר מִזֶּה אֵין בְּפִי מִלִּין, וְגַם כָּל הַנַּ"ל כָּתַבְתִּי שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנִי, אַךְ הַהֶכְרֵחַ אִלְּצַנִי לָזֶה. וְהִנֵּה יְמֵי אֱלוּל הַקָּדוֹשׁ מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִים לִקְרָאתֵנוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבְּלָם כָּרָאוּי לִשְׁקֹד מֵחָדָשׁ עַל תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִי עֲדֵי נִזְכֶּה לִכְנֹס לִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּאֵיזֶה פָּנִים יָפוֹת. וְהִנְנִי מְבָרְכָם אֲשֶׁר יִזְכּוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה עִם בְּנֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ בְּאוּמַאן, לִהְיוֹת נִמְנֶה בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר מִתְאַסְּפִים לְשָׁם לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל כְּבוֹד הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ הַשּׁוֹכֵן בְּשָׁם יְהִי חֶלְקִי עִמָּהֶם. וּבָזֶה אֲסַיֵּם וְאֹמַר שָׁלוֹם.
דִּבְרֵי אֲבִיהֶם וְאוֹהֲבָם הַמְצַפֶּה לְהִתְבַּשֵּׂר מְהֵרָה מִטּוּב נְסִיעָתָם לְאוּמַאן אֲשֶׁר יִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן צֵאתָם וּבוֹאָם כְּנַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ אֲבִיהֶם הַמַּעְתִּיר בַּעֲדָם לְטוֹב
זוּגָתִי תִּחְיֶה גְּרִיסְט אַייךְ אַלֶלע גָּאר פְרַיינְטְלִיךְ אִין גְּלִיסְט בְּכָל לְבָבָהּ לִשְׁמֹעַ מִכֶּם בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. גִּילוֹיבְּט הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זִיא אִיז מִיר פֹּה לְעֵזֶר גָּדוֹל [זוּגָתִי תִּחְיֶה דּוֹרֶשֶׁת בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם מְאֹד בִּידִידוּת וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לִשְׁמֹעַ מִכֶּם בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. תְּהִלָּה לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא בִּשְׁבִילִי פֹּה לְעֵזֶר גָּדוֹל], חַסְדֵי ה' גָּבְרוּ עָלַי בָּזֶה עַד מְאֹד. וְכָל מְגַמָּתָהּ שֶׁיִּהְיֶה לִי נַיְחָא לַעֲבוֹדָתִי אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, יְהִי ה' עִמִּי מֵעַתָּה וְלָנֶצַח לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
דָּאבְרִישׁ אֵשֶׁת רַבִּי יִצְחָק שְׁטֶהרִינְהַארְץ
בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ, נִפְלֵאתִי אֲשֶׁר לֹא זָכִיתִי לְהִתְבַּשֵּׂר מֵהֶם אִם הָיוּ בְּהֶמְשֵׁךְ זֶה הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן עַל אֵיזֶה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲשֶׁר כֵּן הָיוּ הַנְהָגָתָם בִּהְיוֹתִי שָׁמָּה, וְלִפְעָמִים פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה. נָא לְהוֹדִיעֵנִי הַטּוֹב מִזֶּה, וְעַל לְהַבָּא יַצְלִיחֵם ה' שֶׁיִּהְיוּ בְּכֹחָם לָבוֹא לְשָׁם כְּכָל רְצוֹנָם הַטּוֹב וְהָיְתָה זֹאת שִׂמְחָתִי לְהַחֲיוֹתִי לְטוֹב.
פְּרִיסַת שָׁלוֹם לְכָל אוֹהֲבֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר אֲקַבֵּל אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֵיזֶה מִכְתָּב מֵאֵיזֶה מֵאוֹהֲבֵינוּ בְּוַדַּאי אָשִׁיב לוֹ תֵּכֶף כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. וַה' יַצְלִיחֵם כְּנַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ אוֹהֲבָם תָּמִים מְבַקֵּשׁ אַהֲבָתָם לְטוֹב
יִצְחָק הַנַּ"ל
וְתִדְרְשׁוּ לְמַעֲנִי בִּשְׁלוֹם כְּבוֹד יְדִידֵינוּ הַיָּקָר כְּבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן הַלֵּוִי נֵרוֹ יָאִיר בְּאוּמַאן. וְהִנֵּה בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ, דַּרְכִּי זֶה זְמַן רַב, הַיְנוּ מִן אַחַר הִסְתַּלְּקוּת כְּבוֹד אֲדוֹנִי אָבִי וּמוֹרִי וְרַבִּי זללה"ה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, לִתֵּן בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל פִּדְיוֹן בְּיַד יְדִידֵנוּ הָרַב נַחְמָן הַנַּ"ל עַל טוֹבַת צֹרֶךְ הַכְּלָל שֶׁלָּנוּ. וְגַם בַּשָּׁנָה הֶעָבְרָה נָתַתִּי לוֹ ח"י זְהוּבִים כַּיָּדוּעַ לָהֶם. עַתָּה כַּאֲשֶׁר נֶעְלָם מִמֶּנִּי מִכְתָּבִי לֹא אוּכַל לָדַעַת אִם יֵשׁ בְּיָדִי לִתֵּן ח"י זְהוּבִים לְפִי מַעֲמָדִי כָּעֵת. לָכֵן בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ, עֲלֵיכֶם קָסַמִיכְנָא לִתֵּן לוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל פִּדְיוֹן עַל־שֵׁם הַכְּלָל, כַּמָּה שֶׁתָּבִינוּ, וְכָל הַמּוֹסִיף וְכוּ'. וְהָעִקָּר בְּמַטְבֵּעַ כֶּסֶף דַּיְקָא. וְכַמָּה שֶׁתִּתְּנוּ אֲקַבֵּל בְּחֶשְׁבּוֹן, וַה' הַטּוֹב יִפְדֶּה אוֹתָנוּ מִכָּל רַע. וְיִמְשֹׁךְ עָלֵינוּ בְּרָכָה וָחֶסֶד וְיַשְׁמִיעֵנוּ כָּל טוּב זֶה מִזֶּה לְהַחֲיוֹתִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 17
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקָּרֵא אֶחָד מֵהֶם לֹא נֶעֱדָּר. וּמַעֲלַת הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם מְבֹאָר בִּסְפָרִים, כִּי כָל שְׁמוֹתָם הֵם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְעַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם נִזְכֶּה לְעוֹרֵר כֹּחַ הָרְשִׁימָה שֶׁל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתָם, וְעַיֵּין בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת לְרַבֵּינוּ זַ"ל מַעֲלַת עִנְיָן זֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ר״ז · סעיף ד׳ – סעיף ד׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
לֹא יֹאמַר אָדָם לָאָבֵל, מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת, אִי אֶפְשָר לְשַׁנּוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי זֶהוּ כְּעֵין גִּדּוּף, דְמַשְׁמָע, הָא אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, הָיָה מְשַׁנֶּה. אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו גְּזֵרַת הַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן נט סָעִיף ב).
הָאֲבֵלִים, יֵשׁ לָהֶם לְהִתְאַבֵּל בִּמְקוֹם שֶׁיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶל הַמֵּת, כִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, נֶפֶשׁ הַמֵּת מִתְאַבֶּלֶת וְשָׁם צְרִיכִין לִתֵּן לָהּ תַּנְחוּמִין. וּמִצְוָה לְהִתְפַּלֵל שָׁם בַּעֲשָׂרָה שַׁחֲרִית וְעַרְבִית (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ו', שֶׁאֵין אוֹמְרִים בְּבֵית הָאָבֵל, אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְרָכָה וְכוּ'), וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אָבֵל, כִּי יֵשׁ בָּזֶה נַחַת רוּחַ לַנְּשָׁמָה. וְאִם יֶשׁ שָׁם אָבֵל, מִצְטָרֵף לַמִּנְיָן. וְיָבִיאוּ לְשָׁם סֵפֶר תּוֹרָה מִקֹּדֶם, וְיָכִינוּ לוֹ מָקוֹם כָּרָאוּי עַל זְמַן שֶׁיִתְפַּלְלוּ שָׁם. אִם יֵשׁ בִּשְׁנֵי בָתִּים מֵתִים, בְּאֶחָד יֶשׁ שָׁם אָבֵל וּבְאֶחָד אֵין שָׁם אָבֵל, וְאֵין בָּעִיר הַהִיא כְּדֵי לְחַלֵּק שֶׁיִתְפַּלְלוּ כָּאן וְכָאן בָּעֲשָׂרָה, יִתְפַּלְלוּ בְּבַיִת שֶׁאֵין שָׁם אָבֵל. נוֹהֲגִין לוֹמַר בְּבֵית הַנִפְטָר לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אֶת הַמִּזְמוֹר לַמְנַצֵחַ וְגוֹ' שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים וְגוֹ' (תהילים מ״ט:ב׳). וּמַה טּוֹב לִלְמוֹד שָׁם מִשְׁנָיוֹת לְתִקּוּן הַנְשָׁמָה (מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה).
אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל בְּבֵית הַנִּפְטָר, אִם יֵשׁ שָׁם אָבֵל תּוֹךְ שִׁבְעָה (מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמוֹ לוֹעֵג לָרָשׁ, שֶׁאוֹמְרִים בּוֹ, לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ). וְאִם יֶשׁ שָׁם חֶדֶר אַחֵר, יֵלֵךְ הָאָבֵל לְחֶדֶר אַחֵר, וְהַצִּבּוּר יֹאמְרוּ הַלֵּל. וְאִם אֵין חֶדֶר אַחֵר, אֲזַי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֵין צְרִיכִין לוֹמַר אַחַר כָּךְ הַלֵל בְבֵיתָם. אֲבָל בַּחֲנֻכָּה, צְרִיכִין לוֹמַר הַלֵּל בְּבֵיתָם. וְאִם מִתְלְפַּלְּלִים בְבֵית הַנִּפְטָר וְאֵין שָׁם אָבֵל, אוֹ בְבֵית הָאָבֵל שֶׁאֵינוֹ בְבֵית הַנִּפְטָר, אוֹמְרִים גַּם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַלֵּל, אֶלָּא שֶׁהָאָבֵל לֹא יֹאמַר (משּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, זֶה הַיוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ). אִם יוֹם הַשְׁבִיעִי הוּא בַחֲנֻכָּה, אֲזַי לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַמְנַחֲמִים שֶׁפָּסְקָה הַאֲבֵלוּת, יֹאמַר גַּם הָאָבֵל הַלֵּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חִיּוֹב (עַיֵן בְפִתְחֵי תְשׁוּבָה סִימָן שעו סָעִיף קָטָן ב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּבַחֲנֻכָּה אוֹמְרִים הַלֵּל גַּם בְּבֵית הָאָבֵל בַּצִּבּוּר. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים הַלֵּל בַּצִּבּוּר גַּם בְּבֵית הָאָבֵל, דְּאֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת.
בִּרְכַּת אֲבֵלִים שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, לָא נְהִיגֵי עַכְשָו, כִּי סוֹמְכִים עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּלָא נִתְקְנָה אֶלָּא כְּשֶׁמְּבָרְכִין בַּעֲשָׂרָה (עַיֵן בְּאֵר הַגּוֹלָה סִימָן שעט).
אֵלוּ דְבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶם כָּל שִׁבְעָה: בִּמְלָאכָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאָסוּר בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם, וְאָסוּר בְּגִהוּץ וּבְתִסְפֹּרֶת וּבְכָל מִינֵי שִׂמְחָה. וְאָסוּר לְהַנִיחַ תְּפִלִּין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
מְלָאכָה כֵּיצַד. כָּל שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אָסוּר בִּמְלָאכָה, אֲפִלּוּ הוּא עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְדָקָה. מִיּוֹם הָרְבִיעִי וְאֵילֵךְ, אִם הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן הָאִשָּׁה עוֹשָׂה מְלַאכְתָּהּ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ בְּצִנְעָא כְּדֵי פַּרְנָסָתָהּ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ, כִּי עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְהַשְׁגִּיחַ עַל הֶעָנִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּימֵי אֶבְלוֹ.
אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, אָסוּר. וְאִם הַמְּלָאכָה דָּבָר נָחוּץ מְאֹד וְיָכוֹל לָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה, כָּךְ אָסוּר לוֹ לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה. וְאִם יֶשׁ לוֹ סְחוֹרָה שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָה עַכְשָׁו יִהְיֶה לּוֹ הֶפְסֵד מִן הַקֶּרֶן, יַעֲשֶׂה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם. וְאִם בָּאוּ שַׁיָרוֹת אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים עַתָּה בְּזֹל וְאַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא, וְכֵן אִם הוּא בְיָרִיד וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, יָכוֹל לִמְכּוֹר וְלִקְנוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ח
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה הַזּאת, "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר, וְכחַ אַיִן לְלֵדָה" רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לִפְעל בַּקָּשָׁתִי בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמוֹר, וְלא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, בְּרַחֲמִים הַיְדוּעִים לְךָ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כּחַ לְהוֹצִיאֵנִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי בָּהֶם וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם חֲמל עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ וְהוֹרֵינִי דְּרָכֶיךָ, וְזַכֵּנִי לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וּבְדַרְכֵי טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ הַכְּלוּלִים בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁאַתָּה מִתְנַהֵג בָּהֶם עִם בְּרִיּוֹתֶיךָ, שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנכִי לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ, לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּרַחֲמָנוּת אֲמִתִּי, בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת הַכְּלוּלִים בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב לַכּל, וּלְהַשְׁפִּיעַ צְדָקָה וְטוֹב וָחֶסֶד וְרַחֲמִים לְכָל הַצְּרִיכִים חֶסֶד, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכֻלָּם וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל [כָּל] חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, וְלא יִהְיֶה נִשְׁאַר מֵהֶם שׁוּם זֵכֶר וְרשֶׁם כְּלָל וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וּלְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרךְ הַזֶּה וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וּתְשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְזַכּוֹת גַּם אֲחֵרִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְלַמֵּד פּשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, שֶׁיֵּלְכוּ כֻּלָּם בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת וָחֶסֶד הַכְּלוּלִים בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מֵרַחֲמָנוּת מִלְּרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת כָּרָאוּי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנכִי דַּל וְנִשְׁחָת, וְאֵין בְּיָדִי לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וְלִגְמוֹל עִמָּהֶם חֶסֶד וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מֵהָרָאוּי לְפִי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְגַם מְעַט דִּמְעַט שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לִפְעָמִים לִתֵּן צְדָקָה וְלִגְמוֹל חֶסֶד, רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת כְּנֶגְדִּי בְּלִי שִׁעוּר, כִּי נִתְקַלְקֵל הַרְבֵּה הָרַחֲמָנוּת אֶצְלִי עַל יְדֵי חֶסְרוֹן דַּעְתִּי וַעֲנִיּוּתִי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְעַתָּה "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי", מֵאַיִן תָּבא תְּשׁוּעָתִי, בַּמָּה אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ בְּלִי אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא כְּלָל, כִּי בְּדַלּוּתֵנוּ אֵין בָּנוּ כּחַ לְעוֹרְרָם מִלְּמַטָּה עַל יְדֵי רַחֲמָנוּתֵינוּ כִּי דַלּוֹנוּ מְאד, וְאָנוּ רְחוֹקִים מֵרַחֲמָנוּת לְמַעַנְךָ לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ לא כְרָעוֹתֵינוּ תִגְמל "מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ" מֵעַצְמְךָ "כִּי דַלּוֹנוּ מְאד" וְאֵין לָנוּ כּחַ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עַל יְדֵי רַחֲמָנוּתֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים וּזְכר לָנוּ בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵנוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כֻּלָּם, וְלא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ אוֹתָם לְטוֹבָה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הָרְאוּיָה לַהֲפוֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, "כִּי לא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים", בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הִמְשִׁיכוּ דַרְכֵי טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ בָּעוֹלָם, וְגִלּוּ לָנוּ לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ וְלִצְעק אֵלֶיךָ וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְּכחָם הַגָּדוֹל לְבַד בָּטַחְנוּ לָבא וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כִּי "אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ, זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאד אַתָּה יְהוָה לא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ב · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 344 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ג באלול): נצבים־וילך
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־1 בספטמבר 2026, בשעה 19:04 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · אלול
כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי א': (לק"ת סי' פ"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.