פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ט׳ בתשרי ה׳תשפ״ז · 20 בספטמבר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ד׳ · אות י׳ – אות י״א
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה קָאַזְלִינָן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינָן הַהוּא כַּוְרָא דְּיַתְבָא לֵהּ אָכְלָה טִינָא בְּאוּסְיֵהּ, וְאִדְחוּהוּ מַיָא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא, וְחָרוּב מִינֵהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וְאָכְלוּ מִינֵהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וּמָלְחוּ מִינֵהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי מִשְׁחָא. וְכִי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזִינָן דְּהַוָה קָא מְנַסְרֵי מִגַּרְמֵיהּ מְטַלַלְתָּא, וִיהֲבֵי לְמִבְנִינְהוּ הַנָּךְ מְחוֹזֵי: פֵּרוּשׁ: סְפִינָה – לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָה חָקַר בְּשִׂכְלוֹ אוֹדוֹת הַמַּלְכוּת, אֵיךְ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין אוֹתָהּ. וַחֲזִינָן הַאי כַּוְרָא – יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּין בְּשֵׁם דָּגִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ח:ט״ז): וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. דְּיַתְבָא לֵיהּ אָכְלָא טִינָא בִּנְחִירָיו – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ח:ט׳): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ; שֶׁנִּתְעָרֵב שֶׁרֶץ, הַיְנוּ טֻמְאָה, בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה. מֶה עָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה, עָשָׂה שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק, וּנְתִינַת הַצְּדָקָה, וּוִדּוּי דְּבָרִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּמֵתָה וְאִידְחוּהוּ מַיָא וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא; וְהִזְכִּיר הַשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת מֵעֵלָּא לְתַתָּא: וּמֵתָה – זֶה בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין; וְאִדְחוּהוּ מַיָא – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וּכְתִיב (ישעיהו ל״ב:כ׳): אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם. וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא – הַצַּדִּיק נִקְרָא גּוּדָא, לְשׁוֹן גָּדֵר, שֶׁהוּא גּוֹדֵר פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כב, ישעיהו נח). וְזֶה: וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא – שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק. וְעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ: וְחָרוּב מִינֵהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא – שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּיתָה, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים, הֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַפְטָרַת בְּרֵאשִׁית (ישעיהו מב): אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת – רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ"ם; וְהוֹלַכְתִּי עִוְּרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ דֶּרֶךְ יָשָׁר, זֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כַּנַּ"ל. וְשִׁיתִין מְחוֹזָא רֶמֶז עַל עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, דִּכְתִיב בָּהּ (שה"ש ו): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת. וְאָכְלוּ מִינָהּ שִׁיתִין מְחוֹזָא – רֶמֶז עַל שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל חַי מְדַבֵּר, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא עֲנִיּוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן אוֹתָם וְיַמְשִׁיךְ שֶׁפַע. וְזֶה: אָכְלוּ מִינֵה. וְשִיתִין מְחוֹזָא – רֶמֶז עַל בְּחִינוֹת שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, שֶׁמִּשָּׁם בָּא פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים (ברכות לג. תענית ב. ע"ש).
וּמָלְחוּ מִינָהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא – זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ, עַל־יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם. גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים, וְעַל־יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים. וְשִיתִּין מְחוֹזָא זֶה רֶמֶז עַל שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּיַד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י׳:ו׳): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי מִשְׁחָא – גַּרְבֵּי מִשְׁחָא זֶה בְּחִינוֹת הַדַּעַת, כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ (שמות ל׳:כ״ה) זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל. וּתְלָת מֵאָה זֶה בְּחִינוֹת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה. בְּשָׁלשׁ בְּחִינוֹת צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ט׳:כ״ב): אַל יִתְהַלֵּל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל בְּחִינָה מֵאֵלּוּ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הוּא נַעֲשֶׂה מָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וּמִדַּבֵּק בְּאוֹר אֵין סוֹף, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן, אֶלָּא ה' הוּא הָאֱלֹקִים כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְזֶה בְּחִינַת חַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא, כַּמּוּבָא בְּאִידְרָא (נשא דף קלז:): וּלְזִימְנָא דְּאָתִי יִשְׁתַּכַּח בָּה עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי – זֶה בְּחִינַת כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה עַצְמוֹ מָה, מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְעֵינָא חַד דְרַחֲמֵי, הַיְנוּ לְאֵין סוֹף; וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר, בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, אָז מַמְשִׁיךְ מֵאוֹר אֵין סוֹף הָאַחְדוּת הָרָצוֹן הַפָּשׁוּט שָׁם דֶּרֶךְ הַ"מָּה" שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה מִמָּה מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אַל תִּקְרֵי מָה, אֶלָּא מֵאָה, וְנַעֲשֶׂה תְּלָת מֵאָה מִתְּלָת מָה, וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַזֶּה לְדַעְתּוֹ וּלְשִׂכְלוֹ, הַיְנוּ גַּרְבֵּי דְּמִשְׁחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל כַּנַּ"ל. אַתָּה הָרְאֵיתָ לָדַעַת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר אֵין סוֹף לְדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּדַע הָאַחְדוּת, שֶׁה' הוּא הָאֱלֹקִים, וִיבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל הַכֹּל כְּמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא: כִּי הַדְרָן וְאָתָאן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְקָחֲזִינָן דְּהַוֵי מְנַסְרָא מִגַּרְמַיְהוּ לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא – כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן מַלְכוּת הַנַּ"ל, וְאַחֲרֵיהֶם הוּא הַטֻּמְאָה, וְיֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא, שֶׁהָדַר וְחָזַר לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ שֶׁהֵם בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיּוֹצְאִין מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וַחֲזִינָן דְּהֲווּ מְנַסְרֵי מִגַּרְמַיְהוּ – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָם, וְהַחֲקִיקָה עוֹבֵר מֵעֵבֶר לְעֵבֶר כִּנְסִירָה מַמָּשׁ.. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ"ל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו, עַל־יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ – עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וִיהָבֵי לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא – שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הַנָּךְ מְחוֹזָא הַנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. פֵּרוּשׁ, הֵן ה' הֵן אֱלֹהֶיךָ תָּבִין, שֶׁכָּל זֹאת אָנֹכִי, הַיְנוּ שֶׁתְּקַיֵּם: בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כַּנַּ"ל; אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' טז), כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאִים עַל שֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כִּי עַל־יְדֵי זֶה עוֹלָה מִתּוֹכָם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. מִבֵּית עֲבָדִים – זֶה רֶמֶז עַל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפא:): הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי – דָּא סִיהַרָא, פֵּרוּשׁ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק עוֹלָה הַמַּלְכוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְנִתְבַּטְּלִים הַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם בָּא לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא, לִבְחִינַת: בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ה׳
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
כי בודאי גם החכמים הקדמונים שהיו מקדם חקרו גם על זאת, ומפני מה לא באו הם על זאת התחבולה וההמצאה, רק באמת הכל מלמעלה וכשבא העת שיתגלה זאת הדבר, אזי מתנוצץ לו השכל ואז בא אותו החכם על אותה התחבולה, כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו, כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדושה רק דרך הסטרא אחרא, וזה פשוט. (וגם להבדיל אלו האומרים פשטים וחדושים בגמרא, פרוש רש"י ותוספות, אילו לא היה נשלח להם מלמעלה מן השמים אי אפשר להם כלל לבוא על החדוש, רק באמת הכל מלמעלה.
וכל אחד מקבל ממקום שמקבל, ועיין במקום אחר מזה (עיין לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רמה), כי בודאי יש בענין זה אלפים ורבבות מדרגות מהיכן כל אחד ואחד מקבל הארה והתנוצצות בשכלו ומאיזה מקום מושיטין לו החדוש או החכמה, אבל הכלל - שכל מיני חדושים שמחדשים החכמים, הן בקדושה - כגון פשטים ודרושים וכיוצא, הן להבדיל בעניני חכמות שלהם, הכל מושיטין להם ושולחין להם בשכלם מלמעלה. לכל אחד ואחד ממקום הראוי לו, כנ"ל:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · הקדמה
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
כי כל האנשים הרואים דברים הללו בכתב אצלנו כולם יודו וישבחו ויפארו אותם ונוגע בלבם התעוררות גדול להשם יתברך וכולם מבקשים ומפצירים בי להביאם לדפוס. יחזקאל ל"ה י"ג) העתירו עלי דבריהם עד שהוכרחתי למלאת רצונם. והשם יתברך ירחם עלינו שנזכה לילך בדרכי אבותינו אשר עשו באימה וביראה רצון קונם עד יבנה ציון וירושלים (ישעיה ס' ה) וישובו ישראל אל ארובותיהם כיונים במהרה בימינו אמן:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות י׳
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
(י) אַחַר־כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁחָל אָז בְּיוֹם רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי אָמַר הַתּוֹרָה תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק סִימָן י"ט. וְאַחַר־כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ הִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה עַתִּיקָא טָמִיר וְסָתִים סִימָן כ"א, וּבִתְחִלָּה שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיזֶה עִנְיָנִים מֵהַתּוֹרָה הַנַּ"ל פִּסְקָא פִּסְקָא וְאַחַר־כָּךְ אֲמָרָהּ בִּשְׁלֵמוּת בַּדֶּרֶךְ בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ. וּמִקֹּדֶם לָזֶה עָמַדְתִּי לְפָנָיו בְּעֶרֶב רֹאשׁ־חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת לְעֵת עֶרֶב בָּעֵת שֶׁפּוֹסְקִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְהָיָה אָז מְאֻיָּם מְאֹד וְשָׁכַב עַל מִטָּתוֹ וְשָׁתַק הַרְבֵּה וְחָשַׁב מַה שֶּׁחָשַׁב, וַאֲנִי עָמַדְתִּי לְפָנָיו מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם, וְעָמַדְתִּי אָז לְפָנָיו כַּמָּה שָׁעוֹת. וְאָז סִפֵּר לִי עִנְיָן זֶה, עָנָה וְאָמַר, בְּזֶה הַשַּׁבָּת בָּכִיתִי מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַדּוּעַ כָּל דָּבָר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֲנִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ (הַיְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאֹד, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כִּי־אִם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ). וְסִפֵּר שֶׁבְּכָל יוֹם כְּשֶׁעוֹמֵד בַּבֹּקֶר וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל, וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וַאֲזַי הוּא רוֹצֶה לִזְכֹּר לְעַצְמוֹ עַל־כָּל־פָּנִים אֵיזוֹ נִגּוּן כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ נִגּוּן, וְגַם זֶה נִמְנָע מִמֶּנּוּ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שׁוּם נִגּוּן, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה אָז מַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אֵיזוֹ נִגּוּן שֶׁבָּא עַל דַּעְתּוֹ מִמֵּילָא. הַכְּלָל שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ. וּמִזֶּה נִתְעוֹרֵר לִבִּי וְהֵבַנְתִּי מוּסָר גָּדוֹל לְעַצְמֵנוּ לִלְמֹד קַל־וָחֹמֶר מִמֶּנּוּ כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְהַכְרִיחַ עַצְמֵנוּ בְּכָל הַכֹּחוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לַה' בִּפְרָט עַל הַתְּפִלָּה. הֲלֹא אִם צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כְּמוֹתוֹ הָיָה צָרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ עַל הַתְּפִלָּה וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְהָיָה לוֹ מְנִיעוֹת וּכְבֵדוּת כָּל כָּךְ קֹדֶם שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר כַּנַּ"ל, קַל־וָחֹמֶר וּבְנוֹ שֶׁל קַל־וָחֹמֶר כַּמָּה וְכַמָּה אָנוּ צְרִיכִים לִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בְּכָל יוֹם, בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּתְחִלָּה כְּבֵדָה מְאֹד עַל הָאָדָם, וּצְרִיכִים יְגִיעוֹת הַרְבֵּה וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכַמָּה אֳפָנִים וְעֵצוֹת אוּלַי יִזְכֶּה לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר בִּתְפִלָּה. כִּי בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל הַתְּפִלָּה כְּדַאי לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כִּי (בְּרָכוֹת ו:) תְּפִלָּה הִיא דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הכנסת אורחים · חלק ראשון · אות ו׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
ו. גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחֵי רַבָּנָן גַּבַּיְהוּ כַּכּוּתִיִּים דָּמֵי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. סְגֻלָּה לְהַחֲזִיר לְאִשָּׁה וִסְתָּהּ עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל רָאשֵׁי־הַדּוֹר בְּתֹקֶף וָעז, וְעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כּל הַמִּצְוָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים, וְעַל־יְדֵי זֶה הַלּוֹמְדִים זוֹכִים שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה א׳ · אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקְּשׁוֹ וּמָצָא שׁוּב אָדָם גָּדוֹל מְאד כַּנַּ"ל וְנָשָׂא גַּם כֵּן אִילָן גָּדוֹל כַּנַּ"ל וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְשֶׁאָחִיו שְׁלָחוֹ אֵלָיו וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ גַּם כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם כֵּן וְאָמַר לוֹ [הָאָדָם הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת]. הִנֵּה אֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת, אֶקְרָא אוֹתָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם וְקָרָא כָּל הָעוֹפוֹת וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל וְהֵשִׁיבוּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל אָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁבְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם אִם תִּשְׁמַע לִי, שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ, כִּי בְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ וְהוּא [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת] הִפְצִיר אוֹתוֹ וְאָמַר, שֶׁבְּוַדַּאי יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם אָמַר לוֹ [הָאָדָם הַב' הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת]. לְהַלָּן בַּמִּדְבָּר נִמְצָא שָׁם אָחִי שֶׁמְּמֻנֶּה עַל כָּל הָרוּחוֹת וְהֵם רָצִים כָּל הָעוֹלָם, אוּלַי יוֹדְעִים הֵם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות כ״ו – אות כ״ט
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהִכָּלֵל בְּאֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה, תִּשְׁמֹר אֶת עַצְמְךָ מִשֶּׁקֶר וּתְדַבֵּר רַק אֱמֶת, וְתִהְיֶה אִישׁ אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה תִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד כַּנַּ"ל, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד כַּנַּ"ל: (שם)
עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִפְתָּחִין שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה: (לק"א סי' נ"ז אות ח')
אֱמוּנָה אֵין שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי, כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה: (לק"א סי' ס"ב אות ה')
עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תַּעֲנִית. וַאֲזַי זוֹכִין שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין: (לק"א סי' ס"ב אות ג' ד' ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ה׳ · קטע י״א – קטע י״ד
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וְעָזְרֵנִי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי, שֶׁאַכְנִיס כָּל כֹּחִי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּכֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁיִּהְיֶה קוֹלִי פּוֹגֵעַ בְּמֹחִי וְיִהְיֶה נִשְׁמָע לְלִבִּי כְּמוֹ קוֹל רְעָמִים, עַד שֶׁהַלֵּב יִשְׁמַע הֵיטֵב דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְיִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים מִקּוֹלִי וְדִבּוּרִי בְּחִינַת רְעָמִים וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לַבְּרִיּוֹת לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן כְּמוֹ שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קוֹל יְהֹוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים, קוֹל יְהֹוָה בַּכֹּחַ" וְזַכֵּנִי שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבִּי, שֶׁלּ ֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְעִקְּשׁוּת כְּלָל, "לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רַע ל ֹא אֵדָע", רַק אֶזְכֶּה לְיֹשֶׁר לֵבָב בֶּאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי יָשָׁר עִם יְהֹוָה תָּמִיד:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהַי וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת בַּעֲבוֹדָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה בְּשִׂמְחָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה" וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁאָגִיל וְאֶשְׂמַח מְאֹד בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתִי בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְכָל שִׂמְחָתִי יִהְיֶה רַק הַמִּצְוָה לְבַד ל ֹא בִּשְׁבִיל שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלּ ֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם פְּנִיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם אוֹ בִּשְׁבִיל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְיִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ עַד שֶׁלּ ֹא אֶרְצֶה שׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, רַק שֶׁכָּל שְׂכָרִי יִהְיֶה שֶׁתְּזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ עַל יְדֵי מִצְווֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם אַחְדוּתֶךָ וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו", "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו", שֶׁאַתָּה תִּשְׂמַח בָּנוּ עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ, וַאֲנַחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת וְשֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת מִצְווֹתֵינוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, לִרְמַ"ח אֵיבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵנוּ, וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְכָל הַשְּׁל ֹשָׁה קוֹמוֹת, הֵן קוֹמַת עוֹלָם הֵן קוֹמַת שָׁנָה הֵן קוֹמַת נֶפֶשׁ כֻּלָּם יִתְבָּרְכוּ וִיקַבְּלוּ חַיִּים וְטוֹבָה וּבְרָכָה וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹתֵינוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר כָּל הָעוֹלָם וּלְמַלּ ֹאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וְכָל מִינֵי גְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל הָעוֹלָם, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי תְּפִלָּתֵנוּ, וְנִזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין אוֹ לְאַחַר גְּזַר דִּין וּתְזַכֵּנוּ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וּלְהַלְבִּישׁ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ וְאִם אָמְנָם בָּעֵת הַזֹּאת אָנוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִדַּעַת וְהַשָּׂגָה זֹאת, עִם כָּל זֶה בְּיָדְךָ הַכֹּל וּמִמְּךָ ל ֹא יִבָּצֵר כָּל דָּבָר, "אַתָּה יְהֹוָה ל ֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי" וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהַגִּיעַ וְלָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ בֶּאֱמֶת, עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוּ תְּפִלָּה, לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי בֶּאֱמֶת וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה, וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהֹוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ, אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן אָמֵן:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 7 – פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וּבְרָחֵל מָצִינוּ שֶׁאָמְרָה, דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וְכוּ' נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי וְכוּ' וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו וְכוּ' וְכֵן כְּתִיב בָּהּ וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. וְעוֹד כְּתִיב בָּהּ רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְכוּ'. וּבְלֵאָה כְּתִיב, וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה וּמִתְפַּלֶּלֶת שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו.
וְכֵן כָּל הַשְּׁבָטִים כֻּלָּם הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה כַּמּוּבָא. וּכְשֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב אֶת בִּנְיָמִין עִמָּהֶם אֶל יוֹסֵף אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בְּמִדְרָשׁ רַבָּה מִקֵּץ), אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב, הֲרֵי הַכֶּסֶף וַהֲרֵי הַדּוֹרוֹן וַהֲרֵי אֲחֵיכֶם וְכוּ', אָמְרִין לֵהּ צְלוֹתָךְ אֲנַן בַּעֲיָן, אֲמַר לְהוֹן אִם צְלוֹתִי אַתּוּן בַּעֲיָן וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְכוּ', מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר לַיִּסּוּרִים דַּי הוּא יֹאמַר לְיִסּוּרַי דַּי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות א · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁיִּפֹּל, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, גַּם שָׁם אַל יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, רַק יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וּבְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · הקדמה · פסקה 10 – אות א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
הַמּוֹצִיא לָאוֹר
"עֵצוֹת יְשָׁרוֹת"
עִקַּר הַגֶּשֶׁר לַעֲבֹר עָלָיו בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא אֱמֶת, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר, וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל.
וְלִזְכּוֹת לָזֶה, לַעֲבֹר עַל הַגֶּשֶׁר צַר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הָעוֹלָם, שֶׁעִם אֱמֶת יְכוֹלִין לַעֲבֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם, כִּי עִקָּר הוּא אֱמֶת, שֶׁעַל זֶה עוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהָעִקָּר הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, עִקַּר הָעֵצָה לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, הוּא אֱמֶת, שֶׁהוּא מוֹרֵה־דֶּרֶךְ לְהָאָדָם לַעֲבֹר עַל הַכֹּל בְּחִינַת (תְּהִלִּים מ"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ב · מכתב ב · פסקה 5 – פסקה 9
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
גַּם תֵּדַע שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. גַּם נֶהֱנֵיתִי מִלְּשׁוֹנְךָ מְאֹד כִּי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁעֲדַיִן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנוֹ לִכְתֹּב בִּלְשׁוֹן לִמּוּדִים כִּי אִם דָּבָר קַל, וְכָעֵת רָאִיתִי שֶׁתּוֹדָה לָאֵל לְשׁוֹנְךָ עוֹלָה יָפֶה. וְתִרְאֶה לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ לִכְתֹּב לִפְעָמִים אִגֶּרֶת בְּעַצְמְךָ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רָגִיל בְּלָשׁוֹן צַח. כִּי הוּא נִצְרָךְ לְךָ מְאֹד בְּכַמָּה אֳפָנִים.
וּפֵרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה קִבַּלְתִּי וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, אֲשֶׁר נִמְצָא אִישׁ כָּזֶה אֲשֶׁר שָׂם עַל לִבּוֹ לִכְתֹּב פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשִׂיּוֹת. וְגַם פֵּרוּשׁוֹ נָאֶה וּמִתְקַבֵּל קְצָת וְכַמָּה דְּבָרִים קְרוֹבִים לָאֱמֶת. אֲבָל, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן פֵּרוּשׁוֹ רָחוֹק הַרְבֵּה אֲפִלּוּ מִכְּפִי מַה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּדַעְתִּי בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אַלְפֵי אֲלָפִים קַל־וָחֹמֶר כַּמָּה רְחוֹקִים הַדְּבָרִים מִכַּוָּנוֹת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְעִקַּר הַדָּבָר מַה שֶּׁאֲנִי מְגַמְגֵּם עַל פֵּרוּשׁוֹ הוּא שֶׁאָנֹכִי הָרוֹאֶה שֶׁלְּפִי דְּבָרָיו מִסְתַּיֵּם הַמַּעֲשֶׂה בְּעִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁאָז זָכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִמְצֹא אֶת הַבַּת מַלְכָּה. וְלֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי, כִּי לְדַעְתִּי עֲדַיִן לֹא נִסְתַּיֵּם הַמַּעֲשֶׂה וְעִקַּר סִיּוּם הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ לִמְצֹא אֶת הַבַּת מַלְכָּה, יִהְיֶה רַק לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים [תִּקּוּן ס"ט דַּף קיג.]. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְבַקֵּשׁ אֶת הַבַּת מֶלֶךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתָהּ בִּימֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְהַבַּת מֶלֶךְ הִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבִכְלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְכוּ'. זֹאת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא בַּגָּלוּת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ד) "תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה". וְאָז תִּתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ וְכוּ'. וְאָז דַּיְקָא תָּשׁוּב הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ וּמַלְכוּתָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וְסִיֵּם: 'וּלְבַסּוֹף מְצָאָהּ', אַף עַל פִּי כֵן מְרַמֵּז עַל הֶעָתִיד. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּזְכֶּה לְכַוֵּן בֶּאֱמֶת רִמְזֵי הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, דְּהַיְנוּ מִי וּמָה וְאֵימָתַי. כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר בִּכְתָב בַּדְּבָרִים שֶׁכִּסָּה אוֹתָם עַתִּיק יוֹמִין, וּבִפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְקַח עֵינֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין אֵיזֶה רְמָזִים בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִי נַחַת גָּדוֹל מֵהַפֵּרוּשׁ שֶׁשְּׁלָחוֹ כִּי גַּם זֶה אֱמֶת. כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע, וְכָל דְּבָרָיו מִתְחַלְּקִים לְכַמָּה טְעָמִים בְּלִי שִׁעוּר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַלּוֹת יָמֵינוּ לַחֲשֹׁב תָּמִיד תּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה פֵּרוּשׁ וְהַשָּׂגָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. אַשְׁרֵיכֶם שֶׁזְּכִיתֶם לִהְיוֹת חֶלְקְכֶם עִמָּנוּ. חִזְקוּ וְאִמְצוּ, וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְאַל תֵּעָצְבוּ "כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (נֶחֶמְיָה ח).
וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כְּנַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ אֲבִיכֶם הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד בְּאַהֲבָה עַזָּה וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בֶּאֱמֶת. אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי רַבּוֹתַי וְתַלְמִידַי וַחֲבֵרַי. מְאֹד בִּקַּשְׁתִּי לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי תָּמִיד, וַאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק יוֹסֵף נֵרוֹ יָאִיר, לִשְׁלֹחַ לָהֶם תְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל עַל עוֹבְרֵי יַמִּים. בֶּאֱמֶת אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁיו כְּלָל לְסַדֵּר תְּפִלָּה. וְגַם כְּבָר נִמְצָא בַּסֵּפֶר שַׁעֲרֵי צִיּוֹן תְּפִלַּת הָרַמְבַּ"ן זַ"ל תְּפִלָּה עַל הַיָּם. רַק שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁנּוֹת הַלָּשׁוֹן קְצָת כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ שָׁם בְּעַצְמְכֶם. וּמַה שֶּׁיִּרְצֶה כָּל אֶחָד לְהוֹסִיף מִלִּבּוֹ יוֹסִיף כִּרְצוֹנוֹ בִּלְשׁוֹן לַעַ"ז. וְיָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · הקדמה לספר שמות הצדיקים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
אֵלּוּ שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם. רְאֵה זֶה חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְעוֹלָמִים. כֶּרֶךְ קָטָן, גָּדוֹל וְנוֹרָא.
זֶה סֵפֶר זִכָּרוֹן לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
כִּי זֵכֶר כָּל הַצַּדִּיקִים לִפְנֵיכֶם יָבֹא, בַּסֵּפֶר הַזֶּה וְדַע וּרְאֵה כִּי שְׁמוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים הַמֻּזְכָּרִים בְּכָל סִפְרֵי תְּנַ"ךְ וּבִּפְרָט הַנִּזְכָּרִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וּבְעֶזְרָא נְחֶמְיָה, כֻּלָּם נִפְרָטִים כָּאן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ו׳ · סעיף א׳ – סעיף ג׳
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֵיזוֹ בְרָכָה צָרִיךְ הוּא לָדַעַת אֵיזוֹ בְרָכָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרָכָה, יֵדַע מַה שֶּׁיְּסַיֵּם. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ. וְלֹא יְבָרֵךְ בִּמְהִירוּת, אֶלָּא יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (סִימָן ה' לצ"א ובחיי"א). וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר חֲסִידִים, כְּשֶׁהוּא נוֹטֵל יָדָיו אוֹ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַפֵּרוֹת אוֹ עַל הַמִּצְווֹת הַשְּׁגוּרוֹת בְּפִי כָּל אָדָם, יְכַוֵּן לִבּוֹ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם בּוֹרְאוֹ אֲשֶר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ וְנָתַן לוֹ הַפֵּרוֹת אוֹ הַלֶּחֶם לֵהָנוֹת מֵהֶם וְצִוָּהוּ עַל הַמִּצְוָה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה דָבָר בְּמִנְהָג וּמוֹצִיא דְבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הֶגְיוֹן הַלֵּב. וְעַל דָּבָר זֶה חָרָה אַף ה' וְשָׁלַח לָנוּ בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ וְאָמַר, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה, רְאֵה מַעֲשֶׂה בָנַי כִּי אֵינוֹ אֶלָּא לַפָּנִים, וּמַחֲזִיקִים בּוֹ כְּאָדָם שֶׁמַּחֲזִיק וְנוֹהֵג מִנְהַג אֲבוֹתָיו בְּיָדוֹ, בָּאִים בְבֵיתִי וּמִתְפַּלְּלִים לְפָנַי תְּפִילוֹת הַקְּבוּעוֹת כְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם לֹא בְלֵב שָׁלֵם. הֵם מְנַקִּים אֶת יְדֵיהֶם וּמְבָרְכִים עַל נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹצְעִים וּמְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, שׁוֹתִים וּמְבָרְכִים כְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר שָׁגוּר בְּפִיהֶם, אַף בָּעֵת שֶׁהֵם מְבָרְכִים אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְבָרְכֵנִי. לָכֵן עַל כֵּן חָרָה אַפּוֹ וְנִשְׁבַּע בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמָיו הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בְּמִנְהָג וְלֹא בְּכַוָּנָה, דִּכְתִיב בַּתְרֵהּ, לָכֵן הִנְנִי יוֹסֵף גוֹ', וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו גוֹ', לְפִיכָךְ הִזְהִירוּ חֲכָמִים עַל הַדָּבָר וְאָמְרוּ, עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פּוֹעֲלָם וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר הַבְּרָכוֹת בְּקוֹל רָם, כִּי הַקּוֹל מְעוֹרֵר אֶת הַכַּוָּנָה (של"ה).
כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ, יְהֵא פִיו נָקִי מִן הָרֹק, וְגַם שְׁאָר דָּבָר לֹא יְהֵא בְּתוֹךְ פִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר, יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ.
אָסוּר לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְכָל הַמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, דִּכְתִיב, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וּכְתִיב, אִם לֹא תִשְׁמוֹר וְגוֹ', לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. וְזֶהוּ מִכְּלַל הַיִּרְאָה שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִי אִם בְּדֶרֶךְ שֶׁבַח וּבְרָכָה בְּמַה שֶּׁהוּא מְחֻיָּב אוֹ בְדֶרֶךְ לִמּוּד, וְיִירָא וְיִזְדַּעַזְעוּ אֵבָרָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל לֹא לְהוֹצִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם לְבַטָּלָה. וְלֹא שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּלְבָד, אֶלָּא כָּל הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלֹא לְבַד בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אָסוּר, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּכָל לָשׁוֹן, אָסוּר. וְהַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ בְּכִנּוּי (כִּנּוּי הוּא מַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִין בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר, וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, הָאַדִּיר וְהֶחָזָק, וְהַאַמִּיץ, הָעִזּוּז, חַנּוּן וְרַחוּם, קַנָּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד), בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב מַלְקוּת. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים רֹב הֲמוֹנֵי עָם אֵינָם נִזְהָרִים וְאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, גָּאט זָאל אִיהם שְׁטְרָאפִין וְכַדּוֹמֶה, וְעוֹבְרִים בָּזֶה עַל לָאו שֶׁל תּוֹרָה. וְאִם קִלֵּל בְּלֹא שֵׁם וּבְלֹא כִנּוּי אוֹ שֶׁהָיְתָה הַקְּלָלָה בָאָה מִכְּלַל הַדְּבָרִים, כְּגוֹן שֶׁאָמַר, אַל יְהִי פְּלוֹנִי בָרוּךְ לַה' וְכַדּוֹמֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוּת, אִסּוּרָא מִיהוּ אִכָּא (חוה"מ סִימָן כז). וְכֵן אָסוּר לִכְתֹּב בְּשׁוּם מִכְתָּב שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לָשׁוֹן. וְרַבִּים טוֹעִים וְכוֹתְבִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים תֵּבַת אַדְיֶע, וְהוּא לְשׁוֹן צָרְפַת, וּבֵאוּרוֹ, עִם ה', וְהוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי לְאַחַר זְמָן יִתְגַּלְגֵּל הַמִּכְתָּב בְּאַשְׁפָּה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת בְּיִשְֹרָאֵל מַה שֶּׁשֵּׁם שָׁמַיִם מָצוּי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּבִזָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִים הִתְחַכְּמוּת וְהִתְאַמְּצוּת לְבַטֵּל זֹאת (אורים שָׁם). כְּשֶׁבָּא לוֹ רֹק בְּתוֹךְ פִּיו, יָרוֹק תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר אֶת הַשֵּׁם, וְלֹא שֶׁיֹּאמַר אֶת הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ יָרוֹק. וְכֵן כְּשֶׁמְּנַשֵּׁק אֶת הַסֵּפֶר, יָרוֹק תְּחִלָּה וְלֹא אַחַר כָּךְ. כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, יֹאמַר תֵּבַת הַשֵּׁם, וְלֹא כְמוֹ שֶׁטּוֹעִים הֶהָמוֹן וְאוֹמְרִים אֲדוֹשֵׁם, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ה׳
וְעָזְרֵנִי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי, שֶׁאַכְנִיס כָּל כֹּחִי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּכֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁיִּהְיֶה קוֹלִי פּוֹגֵעַ בְּמֹחִי וְיִהְיֶה נִשְׁמָע לְלִבִּי כְּמוֹ קוֹל רְעָמִים, עַד שֶׁהַלֵּב יִשְׁמַע הֵיטֵב דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְיִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים מִקּוֹלִי וְדִבּוּרִי בְּחִינַת רְעָמִים וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרַי נִשְׁמָעִים לַבְּרִיּוֹת לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן כְּמוֹ שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קוֹל יְהֹוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים, קוֹל יְהֹוָה בַּכֹּחַ" וְזַכֵּנִי שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבִּי, שֶׁלּ ֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְעִקְּשׁוּת כְּלָל, "לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רַע ל ֹא אֵדָע", רַק אֶזְכֶּה לְיֹשֶׁר לֵבָב בֶּאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי יָשָׁר עִם יְהֹוָה תָּמִיד:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהַי וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת בַּעֲבוֹדָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה בְּשִׂמְחָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה" וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁאָגִיל וְאֶשְׂמַח מְאֹד בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתִי בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְכָל שִׂמְחָתִי יִהְיֶה רַק הַמִּצְוָה לְבַד ל ֹא בִּשְׁבִיל שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלּ ֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתִּי, חַס וְשָׁלוֹם פְּנִיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם אוֹ בִּשְׁבִיל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְיִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ עַד שֶׁלּ ֹא אֶרְצֶה שׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, רַק שֶׁכָּל שְׂכָרִי יִהְיֶה שֶׁתְּזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ עַל יְדֵי מִצְווֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם אַחְדוּתֶךָ וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו", "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו", שֶׁאַתָּה תִּשְׂמַח בָּנוּ עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ, וַאֲנַחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת וְשֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת מִצְווֹתֵינוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, לִרְמַ"ח אֵיבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵנוּ, וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְכָל הַשְּׁל ֹשָׁה קוֹמוֹת, הֵן קוֹמַת עוֹלָם הֵן קוֹמַת שָׁנָה הֵן קוֹמַת נֶפֶשׁ כֻּלָּם יִתְבָּרְכוּ וִיקַבְּלוּ חַיִּים וְטוֹבָה וּבְרָכָה וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹתֵינוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר כָּל הָעוֹלָם וּלְמַלּ ֹאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וְכָל מִינֵי גְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל הָעוֹלָם, כֻּלָּם נִזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי תְּפִלָּתֵנוּ, וְנִזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין אוֹ לְאַחַר גְּזַר דִּין וּתְזַכֵּנוּ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וּלְהַלְבִּישׁ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ וְאִם אָמְנָם בָּעֵת הַזֹּאת אָנוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִדַּעַת וְהַשָּׂגָה זֹאת, עִם כָּל זֶה בְּיָדְךָ הַכֹּל וּמִמְּךָ ל ֹא יִבָּצֵר כָּל דָּבָר, "אַתָּה יְהֹוָה ל ֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי" וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהַגִּיעַ וְלָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ בֶּאֱמֶת, עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוּ תְּפִלָּה, לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי בֶּאֱמֶת וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה, וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהֹוָה תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ, אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן אָמֵן:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 9 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־20 בספטמבר 2026, בשעה 18:39 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · יום כפור
יוֹם כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אות ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, הֵן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, כְּשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִין אוֹתָם לִפְנִים זֶהוּ עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא, וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם: (לק"א סי' י"ד אות א' ב')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.