פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י׳ בתשרי ה׳תשפ״ז · 21 בספטמבר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ה׳ · אות א׳ – אות ב׳
כ־7 דק׳ · כ־660 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי וְכוּ': (תהילים צ״ח:ו׳) א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי (סנהדרין לז). נִמְצָא, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי, צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם. וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה הֵן בִּשְׁנֵי פָּנִים, הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר דִּין מִתְפַּלְּלִין כְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתְּפִלָּה, אֲבָל לְאַחַר גְּזַר דִּין צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִינוּ הַמַּלְאָכִים הָעוֹמְדִים לִשְׂמֹאל, וְלֹא יְקַטְרְגוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ד׳:י״ד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמִין, הַיְנוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין, אֲזַי: בְּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתִּין, אֲזַי הַצַּדִּיקִים מַלְבִּישִׁים שְׁאֵלָתָם בְּמַאֲמָר:
ב אֲבָל אֵיךְ יַדְעִינָן בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין, עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לֵידַע בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין לְאַחַר גְּזַר דִּין. וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד): שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה; כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ לְבֵין נְבוּאַת שְׁאָר נְבִיאִים, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: וַיְּדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וְכוּ' זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'*), פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כָּל הַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּכֹה אָמַר ה', נוֹסַף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, שֶׁהִתְנַבֵּא בְּזֶה הַדָּבָר. כִּי בְּחִינַת כֹּה הוּא אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְזֶה הַדָּבָר הוּא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת נְבִיאוּת יֵשׁ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא: יֵשׁ אָדָם הָעוֹשֶה הַמִּצְוָה בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ עוֹלָם הַבָּא בִּשְׂכָרָהּ, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, וְזֶה בְּחִינַת כֹּה, אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, כְּמוֹ אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר מֵרָחוֹק, כֵּן הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל שְׂכָרָהּ הַבָּא לְעֵת רָחוֹק, הַיְנוּ אַחַר עוֹלָם הַזֶּה. וְשִׁלּוּם שָׂכָר נִקְרָא בְּשֵׁם נָבִיא, כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל: יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו, וְשָׁם בַּפָּסוּק הַזֶּה נִרְמַז עַל שִׁלּוּם שָׂכָר: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע (תהילים קכ״ו:ו׳) – שֶׁמִּצְטַעֵר בַּעֲשִׂיָּתָהּ, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו – שֶׁיִּשְׂמַח לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּקַבֵּל שְׂכַר הַמִּצְווֹת. רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל יָבֹא בְּרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמּוֹתָיו, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת נָבִיא: אֲבָל נָבִיא שֶׁמִּתְנַבֵּא בְּזֶה הַדָּבָר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִּשְׂכַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא רוֹצֶה בַּמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא מְשַׂמֵּחַ כָּל כָּךְ בַּעֲשִׂיָּתָהּ, עַד שֶׁמְּמָאֵס בְּכָל מִין שָׂכָר, נִמְצָא שֶׁעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא, הַיְנוּ שִׁלּוּם שָׂכָר, בִּבְחִינַת זֶה הַדָּבָר, בִּבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, כְּמוֹ אָדָם הָרוֹאֶה דָּבָר מִקָּרוֹב בִּרְאִיָּה יָפָה וּבָרָה, כְּמוֹ כֵן הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וּשְׂכָרוֹ נֶגֶד עֵינָיו. וּמִי שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ – הוּא יָכוֹל לֵידַע בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין לְאַחַר גְּזַר דִּין, כִּי הַמִּצְווֹת הֵם קוֹמָה שְׁלֵמָה, וְהֵם מְחַיִּין אֶת כָּל הַקּוֹמוֹת, הֵן קוֹמַת אָדָם, הֵן קוֹמַת עוֹלָם, הֵן קוֹמַת שָׁנָה, כִּי עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ – הֵן מְקַבְּלִין הַחִיּוּת מֵהַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ד׳): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה; וּכְתִיב (שם קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה.
וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא אַחְדוּת פָּשׁוּט עִם הַמִּצְווֹת, וּכְשֶׁמַּעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּתִקּוּנָן וּכְסִדְרָן, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׂמֵּחַ בָּהֶם וּמִתְעַנֵּג בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ בַּעַל־מְלָאכָה, שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה כְּלִי, וְהַכְּלִי הוּא יָפֶה – אֲזַי הוּא מִתְעַנֵּג בָּה; וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַמִּצְווֹת, כִּי הֵם אַחְדוּתוֹ, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, נִמְצָא כְּשֶׁנִּכְנָס בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁבַּמִּצְוָה, הוּא נִכְנָס בְּשִׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁמְּשַמֵּחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְזֶה בְּחִינַת (שם קמט): יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַעַר וְדִין בְּעוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ – אֲזַי בְּוַדַּאי נִגְרָע מִשִּׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו׳:ו׳): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין מו.): שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת, קָלַנִי מֵרֹאשִׁי וְכוּ'. וְזֶה שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַשִּׁמְחָה יָכוֹל בְּוַדַּאי לֵידַע לְפִי עִנְיַן הַשִּׂמְחָה, אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין, אִם הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין. גַּם יָכוֹל לֵידַע עַל אֵיזֶהוּ חֵלֶק מֵהַקּוֹמָה נִגְזַר הַדִּין, כִּי יוֹדֵעַ לְפִי קוֹמַת הַמִּצְווֹת: אִם אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה רָאשֵׁי הַמִּצְווֹת, הַיְנוּ מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בָּרֹאשׁ, יֵדַע שֶׁהַדִּין נִגְזַר עַל רָאשֵׁי עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ, וְכֵן בִּשְׁאָר קוֹמַת הַמִּצְווֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא ועיין ביצה טז.) בְּשַׁבָּת: זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שִׂמְחַת וְתַעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵן בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ. [וְזֶהוּ:] (דברים כ״ד:ט״ו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ – שֶׁיְּהֵא שְׂכָרוֹ מֵהַמִּצְווֹת בְּעַצְמָן, וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, אַחַר מוֹתוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה, והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד: ״מה אני אוחז״, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה. ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאותו. ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאותו אצלו. גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה כנראה בחוש, שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה, וכאילו רוצים לתפוס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום, כך הם כל התאוות של עולם הזה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם, ורצה לשבר תאות אכילה – אך עדין היה בשכל קטן, ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'., על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל, דהינו:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
(יא) וְאָז סִפֵּר לְפָנַי וְאָמַר בְּזֶה הַשַּׁבָּת הִקְשׁוּ קֻשְׁיָא לְמַעֲלָה וַאֲנִי אָמַרְתִּי עָלֶיהָ תֵּרוּץ. וְהַקֻּשְׁיָא הִיא כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל, וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה, וּמַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים לִפְנִים וְכוּ' כַּנִּדְפָּס כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה עַתִּיקָא הַנַּ"ל. אַחַר־כָּךְ עָמַדְתִּי עוֹד לְפָנָיו עַד אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה, בְּתוֹךְ כָּךְ נִכְנַס אֵלָיו הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "רֶבִּי גִיט גֶעלְט אוֹיף לֶעכְט" וּבִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תְּנוּ מָעוֹת עַל נֵרוֹת, עָנָה וְאָמַר אֵלַי הֲשָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, גַּם אֶת זֶה תִּזְכֹּר כִּי גַּם הוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, הַיְנוּ עַל הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל בְּעִנְיַן הַמַּקִיפִין שֶׁהִקְשׁוּ לְמַעְלָה, אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תִּזְכֶּה לְהָבִין זֹאת. וּתְהִלָּה לָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּבָר הֵבַנְתִּי מְעַט קָט בָּזֶה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אהבה · חלק ראשון · אות א׳ – אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
א. כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה הֵם הוֹלְכֵי רָכִיל, וְעַל־יְדֵי רְכִילוּת בָּאִים לְלֵיצָנוּת, וְעַל־יְדֵי לֵיצָנוּת הֵם דּוֹבְרִים שֶׁקֶר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. עַל־יְדֵי שִׂנְאָה בָּא בַּהֲלוּת, וְעַל־יְדֵי שִׂנְאָה בָּא שְׂרֵפָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִשְׁמָר הַנֶּפֶשׁ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. כְּשֶׁתָּשׁוּב בִּתְחִלָּה עַל עֲווֹנוֹתֶיךָ, תּוּכַל לָבוֹא לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, הַכּל אוֹהֲבִין אוֹתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל־יְדֵי אַהֲבָה בָּא הִתְחַזְּקוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. כְּשֶׁתְּחַזֵּק אֶת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא יאהַב אוֹתְךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. עַל־יְדֵי אֲמִירַת הַלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל, זוֹכִים לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. כְּשֶׁתְּהֵא נִזְהָר מִשִּׂנְאַת חִנָּם, אֲזַי כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט עִם אַלָּם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְפַשֵּׁר עִמְּךָ, עַל־יְדֵי זֶה יִתְפַּשֵּׁר עִמְּךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. מִי שֶׁנִּזְהָר מִשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר, בְּוַדַּאי לא יַעֲבר עַל "לא תִקּם וְלא תִטּר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה א׳ · אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וְהָלַךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים לְבַקֵּשׁ וּמָצָא אָדָם גָּדוֹל גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְנָשָׂא גַּם כֵּן אִילָן גָּדוֹל כַּנַּ"ל וְשָׁאַל אוֹתוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל וְדָחָה אוֹתוֹ גַּם כֵּן וְהוּא הִפְצִיר אוֹתוֹ גַּם כֵּן וְאָמַר לוֹ [הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת] שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִקְרָא שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָרוּחוֹת וְיִשְׁאַל אוֹתָם וְקָרָא אוֹתָם, וּבָאוּ כָּל הָרוּחוֹת, וְשָׁאַל אֶת כֻּלָּם וְלא יָדְעוּ שׁוּם אֶחָד מֵהֶם מֵהַר וּמִבְצָר הַנַּ"ל וְאָמַר לוֹ [הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת]. הֲלא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁשְּׁטוּת סִפְּרוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאד וְאָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּוַדַּאי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות ע״ד – אות ל״ב
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בְּטָעֻיּוֹת וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִיִּים בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעִי, וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְסִבּוֹת. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים לְמָשָׁל בְּהַסִּבָּה שֶׁל הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִקָּר, כְּאִלּוּ חַ"ו בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה. וּבְהַסִבָּה שֶׁל הָרְפוּאָה שֶׁהִיא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקָּר, כְּאִלּוּ חַ"ו בְּלִי הַסַּמִּים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפֵּא. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה. וְעִסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר: (שם אות ו')
הַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂין, הֵן תְּפִלָּה, הֵן לִמּוּד תּוֹרָה וַעֲשִׂיַּת מִצְווֹת, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱמוּנָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' ע"ז)
כְּשֶׁאָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל, וְכָל מַה שֶׁמַּחְזִיק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר, בָּא אֶל שֵׂכֶל יוֹתֵר. כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֵבִין הַדָּבָר, זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה. אַךְ אַחַר כָּךְ יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר, שֶׁהֵם נִסְתָּרִים מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִינָם בְּשֵׂכֶל, וַאֲזַי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ עַתָּה וְאֵינוֹ מֵבִין בְּשֵׂכֶל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשֵׂכֶל, וְכֵן לְעוֹלָם. אֲבָל לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאֱמוּנָה חֲזָקָה מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאֵיבָרִים, וְאָז יוּכַל לִזְכּוֹת לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל: (לק"א סי' צ"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ו׳ · קטע א׳ – קטע ח׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְחוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי וְעַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, הַצְּמֵאָה וְהָרְעֵבָה וְהַתְּאֵבָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וְזַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה בִּכְלַל הַבָּא לִטָּהֵר, וְאַתָּה תְסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְטַהֲרֵנִי מֵעֲווֹנוֹתַי, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוּסָה נָא עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּרְאֵה דַּלּוּתִי וְשִׁפְלוּתִי, וְעַל מַה שָּׁוְא בְּרָאתַנִי, כִּי עַתָּה אֵין אֲנִי נֶחֱשָׁב בְּשֵׁם בְּרִיָּה כְּלָל, וּכְאִלּוּ עֲדַיִן אֵין לִי שׁוּם הֲוָיָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי טוֹב לִי שֶׁלּ ֹא נִבְרֵאתִי, מֵאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי, וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל אֶהְיֶ"ה, אֲשֶׁר בּוֹ נִקְרֵאתָ בְּעֵת שֶׁהִתְחַלְתָּ לִגְאֹל אֶת בָּנֶיךָ מִמִּצְרַיִם לַעֲשׂוֹת אוֹתָם לְךָ לְעָם, וְלַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם", וּבְכֵן בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאַתְחִיל לְהָכִין עַצְמִי שֶׁיִּהְיֶה לִי הֲוָיָה בָּעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְעַל כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וְחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים שֶׁאֶשְׁמַע מֵאֵיזֶה אָדָם שֶׁיְּבַזֶּה אוֹתִי, אֶדֹּם וְאֶשְׁתֹּק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דֹּם לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר ל ֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תֹּכָחוֹת, כְּחֵרֵשׁ ל ֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם ל ֹא יִפְתַּח פִּיו", כִּי בֶּאֱמֶת יָדַעְתִּי יְהֹוָה, כִּי כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים לִי לְפִי גֹּדֶל חֲטָאַי הַמְּרֻבִּים, כִּי אֲנִי נִבְזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וְל ֹא כִּבַּדְתִּי אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּבָזִיתִי אֶת נַפְשִׁי מְאֹד עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי, וְנָתַתִּי תֹקֶף לְהַדָּם שֶׁבְּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב עַל כֵּן בְּוַדַּאי חוֹבָה עָלַי לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים לָכֵן עָזְרֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהַי, שֶׁלּ ֹא אָשִׁיב דָּבָר לִמְחָרְפֵי וְלִמְבַזֵּי נַפְשִׁי, לְמַעַן יִהְיֶה לִי לְכַפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהֹוָה אֱל ֹהַי, נַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי וּבִלְבְּלוּ אֶת דַּעְתִּי, עַד שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וְהַדַּעַת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי וְלִבִּי עֲזָבָנִי, וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם נָע וָנָד בְּל ֹא דַּעַת וּבְל ֹא לֵב:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהֹוָה אֱל ֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ ל ֹא נִכְחָדוּ וְעַתָּה אָבִי, אָבִי, מָלֵא רַחֲמִים, מָה אֶעֱשֶׂה, אָנָּא אָנוּס לְעֶזְרָה וְאֵיךְ אֲבַקֵּשׁ תְּרוּפָה וְתַחְבּוּלָה וְעֵצָה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי, לְהַצִּיל נַפְשִׁי מִנִּי שָׁחַת, "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, הוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהוֹפִיעָה עָלַי מִמְּעוֹן קְדֻשָּׁתְךָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטָּהֵר בֶּאֱמֶת, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאֶדֹּם וְאֶשְׁתֹּק לִמְחָרְפֵי וְלִמְבַזֵּי נַפְשִׁי, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "דֹּם לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ", וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל עֲווֹנוֹתַי, וּלְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה תָּמִיד, כִּי "מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, כִּי הַלֵּב מְעֻרְבָּב בִּפְסֹלֶת וּבִפְנִיּוֹת הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְוַדֶּה וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לְפָנֶיךָ, גַּם אָז בָּאִים בְּלִבִּי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וַאֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת עַל חַטֹּאתַי מַה שֶּׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ, גַּם זֶה נִמְנָע מִמֶּנִּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת בִּתְשׁוּבָה תָּמִיד, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם פְּגַם תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תְּשׁוּבָה עִלָּאָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וְאָז תִּפְתַּח אֶת לִבִּי וְדַעְתִּי לָדַעַת אֶת שְׁמֶךָ וְאָז אֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי עֲדַיִן ל ֹא הִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּפִי עֹצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַשִּׂיג אָז וְאָז תְּזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם עַל הַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהָיִיתִי מְגַשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלָהוּתְךָ, לְפִי עֹצֶם רוֹמְמוּתְךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אַחַר-כָּךְ בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה תָּמִיד עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנִי אֵלֶיךָ, וּתְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה וְזַכֵּנִי לִזְבֹּחַ אֶת יִצְרִי, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי", שֶׁאֶזְכֶּה לְכַבֵּד אוֹתְךָ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶהְיֶה בּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמִי וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מִכְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִכְבוֹד אֱל ֹהִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה לְמַעַנְךָ לְבַד וְל ֹא אֵהָנֶה מִן הַכָּבוֹד כְּלָל לְמַעֲנִי, וְל ֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד כִּי אִם לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְעָזְרֵנִי שֶׁלּ ֹא יִשְׁאֹל וְל ֹא יַחְקֹר שׁוּם בְּרִיָּה עַל כְּבוֹדִי:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהָי, לִהְיוֹת תַּקִּיף וְאַמִּיץ וְחָזָק בַּעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד וְאַל תַּנִּיחֵנִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְעוֹלָם "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עָיֵיל וְנָפִיק, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיִיל בָּקִי בְּנָפִיק וּבְכָל מָקוֹם אוּכַל לִמְצֹא אוֹתְךָ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָּמִיד וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 9 – פסקה 10
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וְכֵן כְּשֶׁהָיָה יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים הִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים הוּא יַעֲנֵנוּ. וְכֵן כְּשֶׁלָּקַח יוֹסֵף אֶת בִּנְיָמִין כְּתִיב, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מָצִינוּ הַגָּשָׁה לִתְפִלָּה.
וְכֵן אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם כְּתִיב, וַיְהִי בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. וְכֵן עַל הַיָּם כְּתִיב, וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. וְאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח), יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְכוּ' הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִנִי קוֹל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות א · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
"וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי שְׁתֵּי בְּקִיאֻיּוֹת אֵלּוּ. וּבֶאֱמֶת הִיא בְּקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע, שֶׁצְּרִיכִין לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם תָּמִיד וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל וִיקַיֵּם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בְּקִיאֻיּוֹת אֵלּוּ אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאָז יְמִין הַשֵּׁם פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וְזוֹכֶה לִכְבוֹד הַשֵּׁם וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא - אַשְׁרֵי לוֹ (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות א
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ, הֵמָּה יַנְחוּנִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם פ"ו):
אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, כִּי הָאֱמֶת הוּא הַגֶּשֶׁר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ עוֹבְרִים בְּתוֹךְ כָּל הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים וְנִצּוֹל מִכֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהָלְכוּ בַּיַּבָּשָה בְּתוֹךְ הַיָּם בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית ל"ב): וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק: עָשָׂה עַצְמוֹ כְּגֶשֶׁר, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהוּא הַגֶּשֶׁר לַעֲבֹר עָלָיו בְּשָׁלוֹם (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ה', אוֹת מ"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ב · מכתב ב · פסקה 10 – פסקה 8
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וְשָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'.
אֲהוּבִי בְּנִי הַמֻּפְלָג רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
פוּן דַיין גְּרִיס הָאבּ אִיךְ גְּרוֹיס נַחַת גִּיהַאט [מֵהַדְּרִישַׁת שָׁלוֹם שֶׁלְךָ הָיָה לִי נַחַת גָּדוֹל]. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבְךָ זֶה בֶּאֱמֶת כָּל הַיָּמִים, לְמַעַן הַשֵּׁם לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁתַּתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְכוּ'. גַּם תִּכְתֹּב בְּכָל יוֹם כִּי עֲדַיִן אֵינְךָ יָכוֹל לְאַמֵּן יָדְךָ בִּכְתִיבָה נָאָה כְּלָל. וּכְתָבְךָ דּוֹמֶה לִכְתָּב שֶׁל תִּינוֹק קָטָן. עַל כֵּן תִּשְׁתַּדֵּל לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ בִּכְתָב נָאֶה וְלָשׁוֹן צַח. כִּי הַכְּתָב וְהַמִּכְתָּב הוּא יְסוֹד גָּדוֹל לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וּבִפְרָט אַתֶּם וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ הַרְבֵּה בִּכְתִיבָה לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בְּכַמָּה עִנְיָנִים כַּיָּדוּעַ לָכֶם, וְיָתֵר מִזֶּה אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים עַתָּה לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הֶחָפֵץ בְּטוֹבָתְךָ וְהַצְלָחָתְךָ הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' וַיֵּשֶׁב תקפ"ג לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הֲלוֹא הוּא הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
דְּעוּ יְדִידַי כִּי תּוֹדָה לָאֵל בָּאתִי בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי בְּיוֹם ה' וַיִּשְׁלַח הֶעָבַר. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ אֵין הַזְּמַן מַסְכִּים לְבָאֵר עַתָּה. וְעוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. אַךְ מְאֹד גָּדוֹל צַעֲרִי מִכְּאֵב הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. וּבְיוֹתֵר נִפְלֵאתִי עָלָיו הַפְלֵא וָפֶלֶא עַל אֲשֶׁר הוֹאִיל הַלֵּךְ אַחַר רוֹפְאֵי אֱלִיל, וְלַעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת בְּהַיְיסִין, לִכְאֵב הָעֵינַיִם, אֲשֶׁר הֵמָּה הָיוּ בְּעוֹכְרָיו וְקִלְקְלוּ לְעֵינָיו עַל יְדֵי רְפוּאָתָם בְּיוֹתֵר. וְלֹא זָכַר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה [שִׂיחוֹת הָרַ"ן נ], לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת עַד קָצֶה אַחֲרוֹן. דַּעְתִּי כִּי דּוֹמֶה בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לִכְאֵב עֵינַיִם, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲהוּבִי אָחִי טָעִיתָ. (חסר).
[נִרְאֶה שֶׁהָיָה כָּאן עוֹד דְּבָרִים בַּאֲרִיכוּת אֲבָל לֹא מָצָאתִי יוֹתֵר חֲבָל עַל דְּאָבְדִין. גַּם נִרְאֶה בַעֲלִיל שֶׁזֹּאת הָיָה הַמִּכְתָּב שֶׁהוֹדִיעַ שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוֹדַעְתִּי זֹאת לְמַעַן יִהְיֶה לְזִכָּרוֹן בְּבֵרוּר שְׁנַת נְסִיעָתוֹ וּבוֹאוֹ וְיִהְיֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִצְרָךְ לְכַמָּה עִנְיָנִים].
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אָמַר הַמַּעְתִּיק הַפְּרָט וְהַיּוֹם הָיָה חָסֵר. וּמַה שֶׁמָּצָאתִי הֶעְתַּקְתִּי.
לִכְבוֹד יְדִידִי הַוָּתִיק וְכוּ' רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר.
הוֹדִיעַ לִי חֲדָשׁוֹת שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ בְּעֵינָיו, וְאֶרְאֶה לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו. וּמִזֶּה תִּרְאוּ וְתָבִינוּ כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִדָּאקְטוֹרִים [מֵרוֹפְאִים], וּכְבָר הֵכַנְתִּי רוּצֶעפְּט [מִרְשַׁם] לִשְׁלֹחַ לוֹ. וּכְלַל הָרוּצֶעפְּט הוּא, א - שֶׁלֹּא יִקַּח שׁוּם רְפוּאָה. ב - שֶׁלֹּא יִקַּח שׁוּם רְפוּאָה. ג - שֶׁלֹּא יִקַּח שׁוּם רְפוּאָה וְכוּ' וְכוּ'. גַּם שֶׁיֵּלֵךְ דַּוְקָא לַמִּקְוֶה וְכוּ' הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה מִן הַשָּׁמַיִם.
מִבְּנִי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עֲדַיִן לֹא הָיָה לִי שׁוּם אִגֶּרֶת וַאֲנִי מְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב מֵאִתּוֹ. זוּלַת זֶה אֵין לְחַדֵּשׁ.
גַּם אוֹדִיעַ לָכֶם חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה. דְּעוּ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת, חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד. וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַכֹּל הֶבֶל. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעוֹלָם הֵם מִבְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִשִּׂיחוֹת כָּאֵלֶּה (עַיֵּן סִיפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה י"ב). הַבְּחִירָה הִיא בְּיָדָם לְהַטּוֹת שִׁכְמָם לְעֹל הַגֵּיהִנָּם בָּזֶה הָעוֹלָם. כַּאֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם מִלְּבַד מַה שֶּׁיִּהְיֶה לְיוֹם הַדִּין, וְסוֹף יָשׁוּבוּ הֵמָּה אֵלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וּכְבָר אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים מ"ט) "אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ" וְכוּ'. וְאִם יִתְלוֹצְצוּ גַּם מִזֶּה, יִמָּלֵא פִּיהֶם חָצָץ. בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ. "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר" (שָׁם כ). כִּי אֵין מָנוֹס מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם הַמְּלֵאִים בְּכָל בַּיִת כִּי אִם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה לְבַד. כַּאֲשֶׁר כְּבָר הֶאֱרַכְנוּ שִׂיחָתֵנוּ מִזֶּה הַרְבֵּה, וַעֲדַיִן צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְדַבֵּר זֹאת בְּכָל יוֹם.
וְהַכְּלָל כִּי (אִיּוֹב ה) "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה. וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ פָארְט הָאפּ [רַק שִׂמְחָה] אֱמֶת וְצֶדֶק וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם אַשְׁרֶיךָ אִם תַּחֲזִיק בָּזֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · הקדמה לספר שמות הצדיקים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וּבְיוֹתֵר תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת מַעֲשֵׂי הַסֵּפֶר הַזֶּה, בְּעִנְיַן שְׁמוֹת הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים, שֶׁנִזְכָּרִים כָּאן כָּל שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים הַמֻּזְכָּרִים בְּכָל הַשַּׁ"ס בְּתַּלְמוּד בַּבְלִי וִיְרוּשַׁלְמִי סִפְרִי וְסִפְרָא וְתּוֹסֶפְתָּא וּמְכִלְּתָּא, וּבְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים וְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן וּפִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְתַּנָּא דְבֵי אֵלִיָּהוּ וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִּקּוּנִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ו׳ · סעיף ד׳ – סעיף ט׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ חַס וְשָׁלוֹם בְּרָכָה לְבַטָּלָה, אוֹ לִגְרֹם לְעַצְמוֹ לְבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. וְאִם נִכְשַׁל וּבֵרַךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְכֵן בְּעִנְיַן אַחֵר אִם נִכְשַׁל וְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, יֹאמַר אַחֲרֶיהָ, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאִם מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם נִזְכַּר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, יְסַיֵּם, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, שֶׁזֶּהוּ פָּסוּק שָׁלֵם, וַהֲוֵי כְּמוֹ לִמּוּד וְלֹא לְבַטָּלָה. וְאִם הִתְחִיל גַּם תֵּבַת אֱלֹהֵינוּ וְנִזְכַּר מִיָּד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֱלֹהֵי וְלֹא גָמַר לוֹמַר נוּ, יְסַיֵּם וְיֹאמַר, יִשְֹרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם (שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן לְשׁוֹן הַפָּסוּק בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א כט). וּמִכָּל מָקוֹם יֹאמַר גַּם בָּזֶה, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (צל"ח ברכות דף לח).
בֵּרַךְ עַל הַמַּיִם וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ מֵת בַּשְּׁכוּנָה וְהַמִּנְהָג הוּא לִשְׁפֹּךְ הַמַּיִם שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵת (כְּדִלְקַמָּן סִימָן קצד) מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ יִשְׁתֶּה מְעַט שֶׁלֹּא תְהֵא בִרְכָתוֹ לְבַטָּלָה. וְאַל יִדְאַג מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, כִּי שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קט ס"ט). וּלְאַחַר שֶׁשָּׁתָה מְעַט, יִשְׁפֹּךְ הַשְּׁאָר (ר"ו).
כָּל הַבְּרָכוֹת (חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיְּבֹאַר אי"ה בְּסִימָן מד סָעִיף יא) אִם נִסְתַּפֵּק בָּהֶן אִם אֲמָרָן אוֹ לֹא אֲמָרָן אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ (סִימָן רט).
חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם מֵאָה בְרָכוֹת לְפָחוֹת. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ תִּקֵּן זֹאת. רֶמֶז לַדָּבָר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל. עָל בְּגִימַטְרִיָּא ק'. וְסֶמֶךְ מִן הַתּוֹרָה, וְעַתָּה יִשְֹרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' וְגוֹ', אַל תִּקְרֵי מָה אֶלָּא מֵאָה, הֵן מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁהֵן לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְזָכְרוֹ תָמִיד עַל יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִים. הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה הֵן צ"ח, וּכְתִיב, גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה, הֲרֵי ק'. וְק' בְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם מְגִנּוֹת עָלֵינוּ לְהִנָּצֵל מֵהֶן. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכֵן בְּתַעֲנִית שֶׁחָסֵר מִן מֵאָה בְרָכוֹת, מַשְׁלִימִים בְּמַה שֶּׁמְּכַוְּנִים לְבִרְכוֹת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בַחֲזָרַת הַתְּפִלּוֹת וּבִרְכוֹת הַקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה וְהַמַּפְטִירִים וְעוֹנִים אַחֲרֵיהֶם אָמֵן, וְגַם בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִים (סִימָן מו).
כָּל בְּרָכָה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵחֲבֵרוֹ, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אָמְרוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וּכְשֶׁגּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה, צָרִיךְ לוֹמַר אָמֵן. וּפֵרוּשׁ אָמֵן הוּא אֶמֶת. וִיכַוֵּן בְּלִבּוֹ, אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ הַמְבָרֵךְ וַאֲנִי מַאֲמִין בָּזֶה וּבִבְרָכוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן גַּם כֵּן תְּפִלָּה, כְּגוֹן בְּבִרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִן אַתָּה חוֹנֵן עַד הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, וּבְבִרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם, יְכַוֵּן בַּאֲמִירַת אָמֵן לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיֵּאָמְנוּ הַדְּבָרִים בִּמְהֵרָה. וּבְקַדִּישׁ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא תְפִלָּה עַל הֶעָתִיד, יְכַוֵּן רַק לַבַּקָּשָׁה שֶׁיֵּאָמֵן הַדָּבָר בִּמְהֵרָה.
אִם הַשּׁוֹמֵעַ הוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַפְסִיק, לֹא יֹאמַר בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְכֵן אִם הוּא שׁוֹמֵעַ בְּרָכָה שֶׁגַּם הוּא צָרִיךְ לָצֵאת בִּבְרָכָה זֹאת שֶׁתְּהֵא נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כְּאִלּוּ אֲמָרָהּ בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן בִּרְכוֹת הַשּׁוֹפָר וּבִרְכוֹת הַמְּגִלָּה, לֹא יֹאמַר, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, מִשּׁוּם דְּזֶה הֲוֵי הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה (דָגוּל מֵרְבָבָה סִימָן קכד). וּלְעִנְיַן עֲנִיַּת אָמֵן אִם הוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָּן בִּמְקוֹמוֹ (בְּסִימָן יד וּבְסִימָן טז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ו׳
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְחוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי וְעַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, הַצְּמֵאָה וְהָרְעֵבָה וְהַתְּאֵבָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וְזַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה בִּכְלַל הַבָּא לִטָּהֵר, וְאַתָּה תְסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לְטַהֲרֵנִי מֵעֲווֹנוֹתַי, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוּסָה נָא עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּרְאֵה דַּלּוּתִי וְשִׁפְלוּתִי, וְעַל מַה שָּׁוְא בְּרָאתַנִי, כִּי עַתָּה אֵין אֲנִי נֶחֱשָׁב בְּשֵׁם בְּרִיָּה כְּלָל, וּכְאִלּוּ עֲדַיִן אֵין לִי שׁוּם הֲוָיָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי טוֹב לִי שֶׁלּ ֹא נִבְרֵאתִי, מֵאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי, וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל אֶהְיֶ"ה, אֲשֶׁר בּוֹ נִקְרֵאתָ בְּעֵת שֶׁהִתְחַלְתָּ לִגְאֹל אֶת בָּנֶיךָ מִמִּצְרַיִם לַעֲשׂוֹת אוֹתָם לְךָ לְעָם, וְלַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם", וּבְכֵן בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאַתְחִיל לְהָכִין עַצְמִי שֶׁיִּהְיֶה לִי הֲוָיָה בָּעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת מִן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְעַל כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וְחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים שֶׁאֶשְׁמַע מֵאֵיזֶה אָדָם שֶׁיְּבַזֶּה אוֹתִי, אֶדֹּם וְאֶשְׁתֹּק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דֹּם לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר ל ֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תֹּכָחוֹת, כְּחֵרֵשׁ ל ֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם ל ֹא יִפְתַּח פִּיו", כִּי בֶּאֱמֶת יָדַעְתִּי יְהֹוָה, כִּי כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים לִי לְפִי גֹּדֶל חֲטָאַי הַמְּרֻבִּים, כִּי אֲנִי נִבְזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִכָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים פָּגַמְתִּי בִּכְבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וְל ֹא כִּבַּדְתִּי אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּבָזִיתִי אֶת נַפְשִׁי מְאֹד עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי, וְנָתַתִּי תֹקֶף לְהַדָּם שֶׁבְּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב עַל כֵּן בְּוַדַּאי חוֹבָה עָלַי לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים לָכֵן עָזְרֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהַי, שֶׁלּ ֹא אָשִׁיב דָּבָר לִמְחָרְפֵי וְלִמְבַזֵּי נַפְשִׁי, לְמַעַן יִהְיֶה לִי לְכַפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהֹוָה אֱל ֹהַי, נַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מִתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי וּבִלְבְּלוּ אֶת דַּעְתִּי, עַד שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וְהַדַּעַת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי וְלִבִּי עֲזָבָנִי, וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם נָע וָנָד בְּל ֹא דַּעַת וּבְל ֹא לֵב:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהֹוָה אֱל ֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ ל ֹא נִכְחָדוּ וְעַתָּה אָבִי, אָבִי, מָלֵא רַחֲמִים, מָה אֶעֱשֶׂה, אָנָּא אָנוּס לְעֶזְרָה וְאֵיךְ אֲבַקֵּשׁ תְּרוּפָה וְתַחְבּוּלָה וְעֵצָה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי, לְהַצִּיל נַפְשִׁי מִנִּי שָׁחַת, "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, הוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְהוֹפִיעָה עָלַי מִמְּעוֹן קְדֻשָּׁתְךָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטָּהֵר בֶּאֱמֶת, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאֶדֹּם וְאֶשְׁתֹּק לִמְחָרְפֵי וְלִמְבַזֵּי נַפְשִׁי, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "דֹּם לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ", וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל עֲווֹנוֹתַי, וּלְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה תָּמִיד, כִּי "מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, כִּי הַלֵּב מְעֻרְבָּב בִּפְסֹלֶת וּבִפְנִיּוֹת הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְוַדֶּה וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לְפָנֶיךָ, גַּם אָז בָּאִים בְּלִבִּי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וַאֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת עַל חַטֹּאתַי מַה שֶּׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ, גַּם זֶה נִמְנָע מִמֶּנִּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת בִּתְשׁוּבָה תָּמִיד, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם פְּגַם תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תְּשׁוּבָה עִלָּאָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וְאָז תִּפְתַּח אֶת לִבִּי וְדַעְתִּי לָדַעַת אֶת שְׁמֶךָ וְאָז אֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי עֲדַיִן ל ֹא הִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּפִי עֹצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַשִּׂיג אָז וְאָז תְּזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם עַל הַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהָיִיתִי מְגַשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלָהוּתְךָ, לְפִי עֹצֶם רוֹמְמוּתְךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אַחַר-כָּךְ בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה תָּמִיד עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנִי אֵלֶיךָ, וּתְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה וְזַכֵּנִי לִזְבֹּחַ אֶת יִצְרִי, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי", שֶׁאֶזְכֶּה לְכַבֵּד אוֹתְךָ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶהְיֶה בּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמִי וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מִכְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִכְבוֹד אֱל ֹהִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה לְמַעַנְךָ לְבַד וְל ֹא אֵהָנֶה מִן הַכָּבוֹד כְּלָל לְמַעֲנִי, וְל ֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד כִּי אִם לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְעָזְרֵנִי שֶׁלּ ֹא יִשְׁאֹל וְל ֹא יַחְקֹר שׁוּם בְּרִיָּה עַל כְּבוֹדִי:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי יְהֹוָה אֱל ֹהָי, לִהְיוֹת תַּקִּיף וְאַמִּיץ וְחָזָק בַּעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד וְאַל תַּנִּיחֵנִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְעוֹלָם "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עָיֵיל וְנָפִיק, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיִיל בָּקִי בְּנָפִיק וּבְכָל מָקוֹם אוּכַל לִמְצֹא אוֹתְךָ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ תָּמִיד וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 10 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־21 בספטמבר 2026, בשעה 18:38 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · יום כפור
כְּפִי הַ"סְלַח נָא" שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ (וְעַיֵּן חֲנֻכָּה אות ד'): (לק"ת סי' ז' אות י"א)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.