פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, י״א בכסלו ה׳תשפ״ז · 21 בנובמבר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות א׳ – אות ד׳
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
פִּרְקָא חֲמִישָׁאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא בְּרֵאשִׁית בָּרָא. בְּרֵאשִׁית – מַאֲמָר, בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. אָב וּבֵן. סְתִים וְגַלְיָא. עֵדֶן עִלָּאָה דִּסְתִים וּגְנִיז. עֵדֶן תַּתָּאָה: א דַּע, שֶׁיֵּשׁ חוֹתָם, וְיֵשׁ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. חוֹתָם הוּא, כִּי יֵשׁ מוֹכִיחֵי הַדּוֹר, וְהֵם בְּחִינוֹת רַגְלִין, וְנִקְרָאִים רַגְלִין, עַל שֵׁם שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה', הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין כִּבְיָכוֹל אֶת ה', שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ עֵצוֹת, וְהֵם הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, לְהוֹכִיחָם וּלְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים בְּחִינוֹת רַגְלִין, עַל שֵׁם הָעֵצָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שמות יא) עַל "וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ": הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ, וְעַל שֵׁם הַהֲלִיכָה, שֶׁהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְהוֹכִיחַ כַּנַּ"ל: וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר גְּזַר־דִּין בָּעוֹלָם, וְהַדִּין הוּא הַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת דִּין תּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה', הוּא מִתְיַעֵץ עִמָּהֶם, וּמְגַלֶּה לָהֶם הַדִּין־תּוֹרָה שֶׁנִּגְזַר עַל הַדּוֹר, וְהֵם מְכַסִּים זֶה הַדִּין־תּוֹרָה וְחוֹתְמִין אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ד׳:י״ב): מַעְיָן חָתוּם, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּין אַכְזָרִי. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו ח׳:ט״ז): חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי; הַיְנוּ, בְּלִמּוּדֵי ה' נֶחְתָּם הַדִּין־תּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים. וְהֵם, כְּשֶׁנִּגְלֶה לָהֶם הַדִּין־תּוֹרָה, הוֹלְכִים וּמוֹכִיחִים הַדּוֹר, כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב לְהַמְתִּיק הַדִּין. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מוּסָר נִזְהָרִין לְהַחְתִּים וּלְהַסְתִּיר, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים, בִּבְחִינַת (איוב ל״ג:ט״ז): וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם, וְעַל שֵׁם זֶה הֵן בְּחִינַת חוֹתָם. וְאֵלּוּ הַלִּמּוּדֵי ה' מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ד:י״ג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ, כִּי הוֹלְכִים לְפַשֵּׁר וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מַקְטִינִים הַדָּבָר וּמַמְלִיצִים טוֹב בַּעֲדָם, וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל מַגְדִּילִים הַחֵטְא מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁאָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שמות ל״ב:י״א): לָמָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ; וּלְיִשְׂרָאֵל אָמַר (שם): אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה. וּכְשֶׁהָרַע שֶׁל הַדּוֹר גּוֹבֵר עַל הַחוֹתָם הַנַּ"ל וּמְקַלְקֵל אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה גֵּרוּשִׁין וּמַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, הֶפֶךְ הַשָּׁלוֹם, בִּבְחִינַת (איוב י״ח:י״ח) וּמִתֵּבֵל יְנִדּוּהוּ; כִּי מֵחוֹתָם נַעֲשֶׂה נִדַּת, כִּי הֵם בְּמִסְפָּר הַשָּׁוֶה, כַּמּוּבָא:
ב וְיֵשׁ חוֹתָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִזֶּה הַחוֹתָם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת יָדַיִם הַמְקַבְּלִים מוּסָר מֵאֵלּוּ הַמּוֹכִיחִים, בְּחִינוֹת (איוב ל״ז:ז׳): בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. וְהַיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁנִּתְקַבֵּל בָּהּ הַמּוּסָר, בִּבְחִינַת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה, בְּחִינַת (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. וְזֶה הַחוֹתָם צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה, כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב לַחוֹתָם הַפְּנִימִי, וִיקַלְקְלוּ הַחוֹתָם הַפְּנִימִי עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, נִתְקַלְקֵל זֶה הַחוֹתָם הַיָּדַיִם, נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָאֱמוּנָה, וְנַעֲשֶׂה אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהּ כֹּחַ, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַיָּדַיִם אֵלּוּ, בִּבְחִינַת (שמות ל״ב:ד׳): וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט (וְכַמְבֹאָר בְּזֹהַר כִּי־תִשָּׂא (דף קצב.) עַל פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: בַּמָּה אַצְלְחוּ בְּעוֹבָדָא דָא, בְּגִין דְּוַיִּקַּח מִיָּדָם וְכוּ'. אִלּוּ כַּד נְטַל מִידֵיהוֹן הֲוָה שָׁדָא לְאַרְעָא, וְאַף־עַל־גַּב דְּיִטֹּל לֵהּ לְבָתָר, לָא הֲוָה אַצְלַח עוֹבָדָא בִּישָׁא דָּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם). וְגַם תִּקּוּנוֹ הוּא גַּם כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (בראשית ל״ה:ד׳): וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹקֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, כִּי מֵ"חוֹתָם" נַעֲשֶׂה "נִדַּת", בִּבְחִינַת (ישעיהו א׳:ט״ו): יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ, כִּי יָד בְּמִלּוּאוֹ (כָּזֶה: יוּד דָּלֶת) הוּא מִסְפַּר נִדַּת, הַיְנוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁמְּטַמְּאָה כְּנִדָּה (שבת פב):
ג וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְמַלֹּאת אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי הֶאָרָה מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, בִּבְחִינַת (שמות כ״ט:ל״ה): שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם; כִּי הֵם רוֹעִים הָאֱמוּנָה לְתַקְּנָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רוֹעִים, עַל שֵׁם (תהלים לז): וּרְעֵה אֱמוּנָה; וְכָל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (דברים ל״ג:ג׳): כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (הושע י״ב:א׳): וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. וּמשֶׁה, שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, נִקְרָא עַל שֵׁם זֶה רָעֲיָא מְהֵימָנָא:
ד וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:י״ג): נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ; הַיְנוּ, עַל־יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא (סנהדרין קה.), וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ו:י״א): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רֹעִים; וְהֵן פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב (סוטה מט:). וְעַל כֵּן כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם, מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם, וְאָז: נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ – שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. וְכָל הַקּוֹלוֹת – הֵן שֶׁל צְעָקָה, הֵן שֶׁל אֲנָחָה, הֵן קוֹל שׁוֹפָר, הֵן קוֹל זִמְרָה – כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בִּבְחִינַת (תהילים ס״ח:ל״ד): הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
ומה שרבנו זכרונו לברכה בעצמו נסע לקהלת קדש למברג ועסק שם ברפואות, יש בזה סודות ודברים נסתרים מאד, כי לא היה כונתו כלל במה שנסע לשם בשביל הרפואות רק בשביל ענינים אחרים הידועים לו. וכמו שכל הנסיעות שלו היו פלאות נשגבות ונעלמות מאד, כמו הנסיעה לקמיניץ ולנאווריטש ולשאריגראד וכיוצא בהם המוזכרים קצת בדברינו, כי היה לו בזה סודות נוראות מאד הנעלמות מעין כל חי. וכמו שפעם אחד כשבא מהדרך, מהדרכים הנזכרים לעיל, סיפר איזה מעשה נוראה המבואר בספורי מעשיות (מעשה ז'), ואמר שזאת המעשה מבארת ענין הנסיעה שלו, ובאמת הדבר סתום וחתום מאד כי מי יוכל לעמוד בסוד המעשיות שסיפר או בסוד הנסיעות וההנהגות הנפלאות והנעלמות שלו, וכמו כן היתה בנסיעה שלו לקהלת קדש למברג.
ומאחר שבא לשם היה מוכרח מן השמים לעסוק ברפואות מטעמים וסודות הידועים לו. אבל כשבא משם אז דיקא הרבה לדבר ביותר ויותר מהרחקת הרפואות ואמר אז כמה תורות על זה. וגם מקודם שנסע ללמברג היה מדבר מענין זה, אבל אחר כך היה מדבר הרבה מאד מזה להתרחק מהם בתכלית הריחוק:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
כי התינוק אין לו דעת, על כן אין הייסורים שלו גדולים כל כך, אבל הצדיק שיש לו דעת ייסוריו גדולים מהתינוק. וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו. וכפי הנראה מדבריו היה שקדושתו של עצמו גבוה עוד יותר ויותר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ע״ח
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
(יט) הַתּוֹרָה אַתֶּם נִצָּבִים בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן מ"ד אָמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקס"ג בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְדַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אָז הָיָה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְפֹה בְּרֶסְלֶב, וְאָז דִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה. וְסִפֵּר לִי שֶׁבִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְפֹה עָמַד פַּעַם אַחַת עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל אוֹדוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁאֵינָם מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי. וְעָנָה וְאָמַר שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין מִשּׁוּם אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין שׁוּם הַמְחָאַת כַּף. וּמִזֶּה הֵבַנְּנוּ מִיָּד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ שֶׁיַּחְזְרוּ לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת וּבְכֹחַ גָּדוֹל כְּמוֹ הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ. כִּי בִּתְחִלַּת יְמֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר הִתְחִילוּ הַחֲסִידִים לְהִתְקָרֵר וְכוּ' וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָגַע וְטָרַח הַרְבֵּה לְתַקֵּן כָּל זֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. גַּם בָּעֵת הַהִיא קֹדֶם הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַנַּ"ל הָיוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי חֲסִידִים מֵהַחֲשׁוּבִים קְצָת וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבְתוֹךְ שִׂיחָתָן עִמּוֹ הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מֵאֶחָד בְּנֶעמְרִיב שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַרְבּוֹת בִּמְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זַ"ל עַל זֶה וְדִבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וְאָמַר לָהֶם וְכִי אַתֶּם יוֹדְעִים מַהוּ מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה וְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עַד שֶׁאַתֶּם מִתְלוֹצְצִים מִזֶּה הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל אֶצְלְכֶם מְחִיאַת כַּפַּיִם שֶׁלּוֹ. וְאַחַר־כָּךְ בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר זֶה שֶׁהוּא שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בָּאתִי אָנֹכִי עַל שַׁבָּת. וְאָז אָמַר הַתּוֹרָה אַתֶּם נִצָּבִים עַל עִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם, וְהִיא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְתֵכֶף כָּתַבְתִּי אוֹתָהּ בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי. גַּם אַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ אַחַר סֻכּוֹת בָּא אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב אֵלָיו וְהוּא הָיָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִמְּחִיאַת כַּפַּיִם שֶׁל אֶחָד כַּנַּ"ל. וְהָאִישׁ הַזֶּה בָּא עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ שֶׁנֶּחֱלָה אֶצְלוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהֶרְאָה לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמָר אֶחָד בִּפְרִי עֵץ הַחַיִּים בְּעִנְיַן וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלֵו, שֶׁהוּא בְּחִינַת (אִיּוֹב טז) שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְכוּ'. וְצִוָּה לוֹ שֶׁיֹּאמַר לְפָנָיו זֶה הָעִנְיָן וְהֻכְרַח לוֹמַר לְפָנָיו. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַתּוֹרָה עַל מְחִיאַת כַּף שֶׁבְּסִימָן מ"ו. מֵעִנְיַן הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם אֲבָל זֶה הָאִישׁ מִיאֵן לְהַטּוֹת שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהַיֶּלֶד נֶחֱלַשׁ יוֹתֵר.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · גאוה · אות כ׳ – אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
כ. כָּל הַמִּתְיַהֵר – חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. דַּל גֵּאֶה – אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ. גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט לְאַחַר זְמַן וְנִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כב. אִי אֶפְשָׁר לְגֵאֶה לְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. לְפִי צרֶךְ הָעִנְיָן יֵשׁ הֶתֵּר בַּדָּבָר לַעֲשֹוֹת דָּבָר, הַנִּרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְגָּאֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת, לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת־אִישׁ; וְהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר; וּכְאִלּוּ בָּא עַל עֲרָיוֹת כֻּלָּם; וּכְאִלּוּ בָּנָה בָּמָה; וּמִתְמַעֵט מֵחֲשִׁיבוּתוֹ וְאֵינֶנּוּ; וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה; גַּם אֵין עֲפָרוֹ נִנְעֶרֶת; וּשְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות א׳ – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה ה - מבן מלך שהיה מאבנים טובות
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁלּא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְהָלַךְ וְעָסַק בְּדָאקְטוֹרִים [רופאים], כְּדֵי שֶׁלּא תִּהְיֶה מַלְכוּתוֹ נֶהְפֶּכֶת לְזָרִים וְלא הוֹעִילוּ לוֹ וְגָזַר עַל הַיְּהוּדִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בַּעֲבוּרוֹ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים וְהָיוּ הַיְּהוּדִים מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים צַדִּיק, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִפְעַל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים וּבִקְּשׁוּ וּמָצְאוּ צַדִּיק גָּנוּז וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיוּ לְהַמֶּלֶךְ בָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָנָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְהוֹדִיעוּ לְהַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּתוֹ אַחֲרָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהַמֶּלֶךְ וְהִתְחִיל הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּטוֹב. הֲלא אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהַיְּהוּדִים הֵם בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנִי עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בְּטוֹב שֶׁתִּתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיוּ לִי בָּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁיִהְיֶה לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה וָלָד וְהָלַךְ לִמְקוֹמוֹ וְיָלְדָה הַמַּלְכָּה בַּת וְהָיְתָה אוֹתָהּ הַבַּת מַלְכָּה יְפַת תּאַר מְאד וּכְשֶׁהָיְתָה בַּת אַרְבַּע שָׁנִים הָיְתָה יְכוֹלָה כָּל הַחָכְמוֹת וּלְזַמֵּר בִּכְלֵי שִׁיר, וְהָיְתָה יוֹדַעַת כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְהָיוּ נוֹסְעִים מְלָכִים מִכָּל הַמְּדִינוֹת לִרְאוֹתָהּ וְהָיָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל הַמֶּלֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · אות כ׳ – אות כ״ב
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עֹבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי בְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה, אֲזַי אֱלֹהוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר: (לק"א סי' ל"ג אות ב')
גְּלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, וְאַתָּה בַּמַּדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מְאֹד מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן תֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹהוּתוֹ, וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים: (שם)
זֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְכוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת מַמָּשׁ, וַאֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא יָכוֹל לְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַגּוֹיִים אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם. וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה, הַיְנוּ אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְזוֹכֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְמַעְלָה מֵהַמִּדּוֹת. וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר הַטּוֹב וְהַגָּנוּז, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: (שם אות ג' ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־6 דק׳ · כ־580 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כּל, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי טוֹבוֹת וַחֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע מַמָּשׁ, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, מָה רַב חַסְדְּךָ אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ עִם עַבְדֶּךָ, "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר" וְאַחֲרֵי כָל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת וְהַמֻּפְלָגוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ עִמִּי בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי זֶה וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲכַנֶּה אֶת שִׁרְיוֹן צָרַעַת נִגְעֵי נַפְשִׁי וּמַכְאוֹבַי הַמְרֻבִּים עַל יְדֵי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמְגֻנּוֹת "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" כִּי לְפִי קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּשָׁרְשׁוֹ, כְּשֶׁבָּא עָלָיו הִרְהוּר אֶחָד בִּזְמַן רָחוֹק, נִקְרָא מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה, בִּמְצוּלוֹת יָם וְעַתָּה אֵיךְ נְכַנֶּה צָרוֹתֵינוּ וְאֵיךְ נְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ, וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲנִי יָכל לְסַפֵּר נִגְעֵי לְבָבִי וּמַכְאוֹבַי, אֲשֶׁר הַמְּצוּלוֹת יָם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, לֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ", כִּי אֲנִי בְעַצְמִי גָרַמְתִּי לִי כָּל זֶה עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֵיהֶם וְלֹא נִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד שֶׁבָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי, וְנִתְרַחַקְתִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי אוֹי לִי וַי לִי אוֹי לְנַפְשִׁי וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ, וְאֵשֵׁב וַאֲיַחֵל וַאֲצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּי כָל הָעֵצוֹת פָּגַמְתִּי בָהֶם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה מַשְׁפִּיעַ לִי עֵצָה טוֹבָה, קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם הָעֵצָה בְעַצְמָהּ, כִּי קְשֵׁה לֵב אֲנִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם תַחְבּוּלָה וְעֵצָה וּמִשְׁעָן כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים וְעַל חֲסָדֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד עַתָּה וְעַל כּחָם לְבַד סָמַכְנוּ לִצְעק וְלִזְעוֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ וּלְקַוּת לִישׁוּעָתֶךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, חִישׁ קַל מְהֵרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקב וֵאלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל יִשְׂרָאֵל, וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ, וְעֵינַי מְיַחֲלוֹת לַהֲמוֹן חֲסָדֶיךָ, וְרַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת לִמְעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים עָלַי בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַהִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם וּלְבַטְּלָם מִמֶּנִּי וּבְכָל עֵת שֶׁיָּבא עָלַי אֵיזֶה הִרְהוּר לֹא טוֹב חַס וְשָׁלוֹם, אֶזְכֶּה בְּכחֲךָ לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתִי וְלָכוֹף אֶת יִצְרִי, לְשַׁבְּרוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִמֶּנִּי, וּלְהָסִיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא מֵהַקְּלִפּוֹת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יָדִי בֵּינֵיהֶם וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ שְׁטוּת וּבְמָקוֹם שֶׁקִּלְקַלְתִּי שָׁם אֲתַקֵּן עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה לְהָרוּחַ שְׁטוּת לֹא בְגוּפִי וְלֹא בְּנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לָא בְעָלְמָא הָדֵּין וְלָא בְעָלְמָא דְאָתֵי וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת תָּמִיד וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי בִלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה זַכָּה וּנְקִיָּה תָמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנִי לְקַדֵּשׁ עַצְמִי בִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי כָּל מַה שֶׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה בִּפְגַם הַבְּרִית, הֵן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בְמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה הֵן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִרְאִיַּת הָעַיִן וּבִשְׁמִיעַת הָאזֶן וּבִשְׁאָר חוּשִׁים בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד בְּאנֶס אוֹ בְּרָצוֹן, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּמֵעַתָּה תִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצְלִיחֵנִי וְתַעַזְרֵנִי בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 61
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
וְגַם הָרוֹעֶה מִתְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ וְתָעָה מֵאִתּוֹ, כֵּן כְּשֶׁכְּבָר הָאָדָם הֶאֱרִיךְ זְמַן חַס וְשָׁלוֹם בְּרִשְׁעוֹ וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים אָז קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב וְכוּ'.
וְזֶה תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד, הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיךָ בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְווֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי תֵּכֶף כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר וְלֹא שָׁכָחְתִּי עֲדַיִן אֶת קוֹל מִצְווֹתֶיךָ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְכָתוּב בְּסֵפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֶת הַמַּאֲמָר הַזֶּה, אָמַר לְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נָתַן, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה הַמַּאֲמָר הוּא עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יא · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה הוּא - שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְגֻלָּה וּמַקִּיף, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל מַה בָּחַר בָּנוּ בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁטָּעַן שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם בֶּאֱמֶת הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ'.
וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל "סְגֻלָּה", כִּי הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם הוּא רַק כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֶׁזֶּה בְּחִינַת סוֹד הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת עוֹמֶדֶת בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה הִיא עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לַעֲלוֹת מֵהָרָע שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד וְלִכְנֹס לִכְלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בטחון · אות א
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, הַיְנוּ בְּכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ דָּבָר קַל וְקָטָן, יְבָרֶכְךָ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ בְּרֹב בְּנֵי־אָדָם, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהֵם רָצִים וְרוֹדְפִים מְאֹד אַחַר הַפַּרְנָסָה כַּמָּה זְמַנִּים בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאֵין עוֹלֶה בְּיָדָם שׁוּם רֶוַח, וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם, וְאַחַר־כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּמַזְמִין לָהֶם פַּרְנָסָה, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, בְּסִבָּה קַלָּה מְאֹד, שֶׁהִיא כִּמְעַט בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא מִמַּעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם שְׁכִיחִים מְאֹד בָּעוֹלָם, כִּמְעַט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְאִם הָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְהָיָה סוֹמֵךְ עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הָיָה דּוֹאֵג כְּלָל, אֲזַי לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל לִיגִיעוֹת כָּאֵלּוּ, שֶׁהָיוּ לוֹ בְּחִנָּם, וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה כַּנַּ"ל, וְלֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוִיחַ כְּלָל עַל־יְדֵי דַּאֲגָתוֹ וְעִצְבוֹנוֹ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁלּוֹ - אַדְּרַבָּא, הוּא מַפְסִיד שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ הַרְבֵּה עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, רַק שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָח הַפַּרְנָסָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי, שֶׁתּוּכַל הַשֶּׁפַע לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִלְּמַעְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וַאֲזַי יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר לְשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בַּשֵּׁם, אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת מָקוֹם וּזְמַן, וּמַפְרִיד בֵּין הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְבֵין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק מִשֹּׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא פַּרְנָסָתוֹ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מְעַט פַּרְנָסָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב צה · פסקה 1 – פסקה 2
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' וַיֵּרָא תקצ"ג לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּזֹאת הַשָּׁעָה, וְכָעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן מָתַי אֶסַּע אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כִּי לֹא שָׂכַרְתִּי עֲגָלָה עֲדַיִן. אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה אֶסַּע לְשָׁלוֹם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם ב' אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה; וּמַה שֶּׁלֹּא תָּבוֹא
עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵין קְפִידָא, כִּי גַּם אֶצְלִי אֵין נַיְחָא כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ אוֹרְחִים עַל שַׁבָּת זֶה, כִּי דַּעְתִּי אֵין צְלוּלָה כָּל כָּךְ מֵחֲמַת הַדֶּרֶךְ הַזֶּה, וְטוֹב שֶׁתָּבוֹא אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם א', דְּהַיְנוּ אַחַר קַבָּלַת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה.
וּבְעִנְיַן דִּבְרֵי אֱמֶת וְהִתְחַזְּקוּת, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְטוֹב שֶׁתִּסְתַּכֵּל לִפְעָמִים בָּאִגָּרוֹת הַמֻּנָּחוֹת אֶצְלְךָ מִכְּבָר. וְקִוִּיתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּחַיוּ אוֹתְךָ הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָעֵת אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל לְהַאֲרִיךְ כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ; הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וּבִגְדֻלָּתוֹ הַנּוֹרָאָה שֶׁשָּׁם עַנְוְתָנוּתוֹ יְכוֹלִין לִשְׂמֹחַ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אֵיךְ שֶׁהוּא. אֵיךְ שֶׁהוּא. וּכְבָר רָאִינוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ, עַד אֵין שִׁעוּר בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁגִּלָּה לָנוּ חֲסָדִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵם חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסָדִים נִפְלָאִים עַד אֵין חֵקֶר, וְהֵם הֵם שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם לְהַחֲיוֹת עַם רָב, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּמְעַט דִּמְעַט, אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא בַּחֲסָדִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה, יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ לָנֶצַח. כִּי הֵם אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת וְכוּ'.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי. אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה עַתָּה לִכְתֹּב לְךָ דָּבָר. גַּם אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִלֵּאתִי רְצוֹנְךָ לִכְתֹּב לְךָ עַל כָּל פָּנִים אִגֶּרֶת שָׁלוֹם, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ, וּמָה אוֹסִיף לְדַבֵּר לְךָ בְּנִי, וְגַם לְפִי דְּבָרֶיךָ תִּהְיֶה פֹּה בְּסָמוּךְ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר יִשְׁלַח ה' בְּפִינוּ, וַה' יָאִיר עֵינֶיךָ בְּכָל יוֹם לִמְצֹא עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז, וְהָעִקָּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם בְּגֹדֶל יְשׁוּעָתוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ הָעֲצוּמִים, אֲשֶׁר זָכִינוּ לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל סְפָרִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה. אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ אֲלֵיהֶם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְסִיב וּבְלֵה בָּהֶם וְכוּ', וְתַחֲטֹף בְּכָל יוֹם לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, וּתְהִלִּים, וּתְפִלּוֹת, וּקְצָת שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְאַל יִתְיַשְּׁנוּ בְּעֵינֶיךָ כָּל דְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁדִּבַּרְנוּ מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, רַק בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יִשְׂרְאֵלִי, וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הֵם בֶּאֱמֶת חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשֶׂה חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי. וּקְצָת רוֹאִין בַּחוּשׁ, וּבְכָל יוֹם נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, הַכֹּל בְּעִנְיַן הָרֹאשׁ בַּיִת אֵיךְ לְהַכְנִיס אוֹר קְדֻשָּׁתוֹ וַאֲמִתָּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּרֵאשִׁית הוּא רֹאשׁ בַּיִת כַּיָּדוּעַ. הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ מַעֲשֵׂה הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן. שֶׁהוּא יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ בַּיִת, וְהָבֵן דְּבָרִים אֵלּוּ הֵיטֵב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָם עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בַּדֶּרֶךְ מְעַט מִזֶּה, כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִפִּי רַבִּי נַחְמָן. וַה' יָאִיר עֵינֵינוּ בַּאֲמִתַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְנִזְכֶּה לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו וַעֲצוֹתָיו בְּכָל יוֹם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם, וִיקָרְבֵנוּ בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 43
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
צָדוֹק בֶּן בַּעֲנָא. יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ. וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה. מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי. וְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי. עֻזִּיאֵל בֶן חַרְהֲיָה. חֲנַנְיָה בֶּן הָרַקָּחִים.
רְפָיָה בֶן חוּר. יְדָיָה בֶן חֲרוּמַף. חַטּוּשׁ בֶּן חֲשַׁבְנְיָה. מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם. וְחַשּׁוּב בֶּן פָּחַת מוֹאָב. שַׁלּוּם בֶּן הַלּוֹחֵשׁ. חָנוּן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ב · סעיף כ״א – סעיף כ״ה
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
הַיְגִיעָה בְּדֶרֶךְ מְמֻצַּעַת, טוֹבָה לִבְרִיאוּת הַגּוּף (וְעַיֵּן לעיל סָעִיף ו) אֲבָל הַיְגִיעָה הַגְּדוֹלָה וְכֵן הַמְּנוּחָה, מַזִּיקִין לַגּוּף. בִּזְמַן הַחֹם אֵין לְהִתְַיַגֵּעַ רַק מְעַט וּבִזְמַן הַקֹר צָרִיךְ יוֹתֵר. הָאָדָם הַשָׁמֵן צָרִיךְ שֶׁיִתְיַגֵּעַ יוֹתֵר מִן הָאָדָם הַכָּחוּשׁ.
הָרוֹצֶה לִשְׁמוֹר אֶת הַבְּרִיאוּת, צָרִיךְ לָדַעַת הַתְּנוּעוּת הַנַּפְשִׁיוֹת וְלִזָּהֵר מֵהֶן. וְהֵן, כְּמוֹ הַשִׂמְחָה וְהַדְּאָגָה וְהַכַּעַס וְהַפַּחַד, שֶׁהֵן פּוֹעֲלוֹת בַּנָּפֶשׁ. וְצָרִיךְ הַמַּשְׂכִּיל שֶׁיְהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ כָּל יְמֵי הֶבְלוֹ, וְלֹא יִדְאַג עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ, וְלֹא יְבַקֵּשׁ יִתְרוֹנוֹת, וְיִהְיֶה בְּטוֹב לֵבָב וּבְשִׂמְחָה הַמְּמֻצַּעַת, כִּי הִיא סִבָּה לְגַדֵל הַחֹם הַטִּבְעִי, וּלְעַכֵּל הַמַּאֲכָל, וְלִדְחוֹת הַמּוֹתָרוֹת, וּלְחַזֵק אוֹר הָעֵינַיִם וְכָל הַהַרְגָּשׁוֹת, וְגַם יִתְחַזֵּק כֹּחַ הַשֵׂכֶל. וְאָמְנָם לֹא לְהַרְבּוֹת הַשִׂמְחָה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כְּמוֹ הַסְּכָלִים, כִּי בְּרֹב הַשִׂמְחָה יֵצֵא הַחֲמִימוּת לְשֶׁטַח הַגוּף, וְיֻתַּךְ הַחֹם הַטִּבְעִי, וְיִתְקָרֵר הַלֵּב פִּתְאוֹם, וְיָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ בְּפֶתַע. וּבִּפְרָט יִקְרֶה זֹאת לַאֲנָשִׁים שְׁמֵנִים בְּגוּפָם, לְפִי שֶׁהַחֹם הַטִּבְעִי בְּגוּפָם מְעַט, לְפִי שֶׁעוֹרְקֵיהֶם צָרִים וּמְרוּצַת הַדָּם שֶׁהוּא מְקוֹר הַחֹם הִיא לְאָט. הַדְּאָגָה הִיא הִפּוּךְ הַשִׂמְחָה, וְגַם הִיא מַזֶּקֶת, לְפִי שֶׁמְּקָרֶרֶת אֶת הַגּוף, וְיִתְקַבֵּץ הַחִם הַטִּבְעִי אֶל הַלֵב וִיבִיאֵהוּ אֶל הַמָּוֶת. הַכַּעַס מְעוֹרֵר חֲמִימוּת הַגּוף עַד שֶׁיוֹלִיד מִין מִמִּינֵי הַקַּדָּחַת. הַפַּחַד יוֹלִיד בְּגוּף קְרִירוּת, וְלָכֵן יִקְרֶה לַמְפַחֵד, רְעָדָה. וּכְשֶׁתִּתְרַבֶּה הַקְרִירוּת, אוּלַי יָמוּת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּשֶׁהוּא בְּכַעַס אוֹ בְּפַחַד אוֹ בִּדְאָגָה, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּשִׂמְחָה מְמֻצָּעַת.
הַֹשֵנָה הַמְמֻצַּעַת טוֹבָה לִבְרִיאוּת הַגּוּף, לְפִי שֶׁיִתְעַכֵּל מְזוֹנוֹ וְיָנוּחוּ הַחוּשִׁים. וְאִם יִקְרֶה לוֹ מֵחֲמַת חֹלִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן, צָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל דְּבָרִים הַמְּבִיאִים אֶת הַשׁנָה. אֲבָל רִבּוּי הַשֵׁנָה, מַזֶּקֶת, לְפִי שֶׁיִתְמַלֵּא הָרֹאשׁ מֵהָאֵדִים, כִּי יִרְבֶּה הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִן הַבֶּטֶן אֶל הַמֹּחַ, וִימַלֵּא הָרֹאשׁ עָשָׁן וְיַזִּיק לַגּוּף הֶזֵּק גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹא יִישַן תֵּכֶף אַחַר הָאֲכִילָה, כֵּן יֵשׁ לוֹ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִישַׁן כְּשֶׁהוּא רָעֵב. כִּי כְּשֶׁאֵין מָזוֹן בַּגּוּף, יִפְעַל הַחֲמִימוּת בַּמּוֹתָרוֹת וְיִתְיַלֵּד מִמֶּנּוּ עָשָׁן נִפְסָד וְיַעֲלֶה לַמֹּחַ. כְּשֶׁיִישַׁן, יִהְיוּ מְרַאֲשׁוֹתָיו גְּבוֹהִים, לְפִי שֶׁיַעֲזוֹר שֶׁיֵרֵד הַמַּאֲכָל מִפִּי הָאִצְטוֹמְכָא ויִתְמַעֲטוּ הָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים לַמֹּח. הַשֵׁנָה הַטִּבְעִית הִיא בַּלָּיְלָה. וּשְׁנַת הַיוֹם מַזֶּקֶת, וְאֵינָהּ טוֹבָה אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בָּהּ (עַיֵן עוֹד בְּסֵדֶר הַשֵּנָה בְּסִימָן עא).
דֶּרֶךְ הָרְחִיצָה, שֶׁיִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ מִשִּבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. לֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ לֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב, וְלֹא כְּשֶׁהוּא שׂבֵעַ, אֶלָּא כְּשֶׁיַתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכֵּל. וְיִרְחַץ גּוּפוֹ בְּחַמִּין וְאַחַר כָּךְ בְּפוֹשׁרִין וְאַחַר כָּךְ בְּפּוֹשׁרִין מִן הַפּוֹשׁרִין עַד שֶׁיִרְחַץ בְּצוֹנֵן. כְּשֶׁיֵצֵא מִן הַמֶּרְחָץ, יִלְבַּשׁ בְּגָדָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ הֵיטֵב, שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בּוֹ רוּחַ קָרָה. וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה. וְיִשְׁהֶה לְאַחַר שֶׁיֵצֵא עַד שֶׁתִּתיַשֵׁב נַפְשׁוֹ וְיָנוּחַ גּופוֹ וְתָסוּר הַחֲמִימוּת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וְאִם יִישַׁן מְעַט כְּשֶׁיֵצֵא מִן הַמֶּרְחָץ קֹדֶם אֲכִילָה, הֲרֵי זֶה יָפֶה מְאֹד.
לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָדוּר בְּמָקוֹם שֶׁהָאֲוִיר זַךְ וְנָקִי, בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּבְבִּנְיָן רָחָב. וְאִם אֶפְשַׁר, לֹא יָדוּר בַּקַיִץ בְּמָקוֹם פָּתוּחַ לְצַד צָפוֹן, וְלֹא לְצַד מִזְרָח, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם שׁוּם דָּבָר מְעֻפָּשׁ. וְטוֹב מְאֹד לְנַקּוֹת אֲוִיר הַבַּיִת תָּדִיר בְּרֵיחוֹת טוֹבִים וּבַעֲשָׁנִים מוֹעִילִים.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ז
אָנָּא יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן כּל, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי טוֹבוֹת וַחֲסָדִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע מַמָּשׁ, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, מָה רַב חַסְדְּךָ אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ עִם עַבְדֶּךָ, "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהַי, נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר" וְאַחֲרֵי כָל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲצוּמוֹת וְהַמֻּפְלָגוֹת מְאד מְאד אֲשֶׁר גָּמַלְתָּ עִמִּי בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, וְאֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי זֶה לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי זֶה וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲכַנֶּה אֶת שִׁרְיוֹן צָרַעַת נִגְעֵי נַפְשִׁי וּמַכְאוֹבַי הַמְרֻבִּים עַל יְדֵי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְשָׁכִים וּבָאִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמְגֻנּוֹת "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" כִּי לְפִי קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּשָׁרְשׁוֹ, כְּשֶׁבָּא עָלָיו הִרְהוּר אֶחָד בִּזְמַן רָחוֹק, נִקְרָא מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה, בִּמְצוּלוֹת יָם וְעַתָּה אֵיךְ נְכַנֶּה צָרוֹתֵינוּ וְאֵיךְ נְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ, וּבְאֵיזֶה לָשׁוֹן אֲנִי יָכל לְסַפֵּר נִגְעֵי לְבָבִי וּמַכְאוֹבַי, אֲשֶׁר הַמְּצוּלוֹת יָם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת עָלֵינוּ, לֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ", כִּי אֲנִי בְעַצְמִי גָרַמְתִּי לִי כָּל זֶה עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֵיהֶם וְלֹא נִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם מֵעָלַי, עַד שֶׁבָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי, וְנִתְרַחַקְתִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי אוֹי לִי וַי לִי אוֹי לְנַפְשִׁי וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם לִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ, וְאֵשֵׁב וַאֲיַחֵל וַאֲצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, וּתְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה כִּי כָל הָעֵצוֹת פָּגַמְתִּי בָהֶם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה מַשְׁפִּיעַ לִי עֵצָה טוֹבָה, קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם הָעֵצָה בְעַצְמָהּ, כִּי קְשֵׁה לֵב אֲנִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם תַחְבּוּלָה וְעֵצָה וּמִשְׁעָן כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים וְעַל חֲסָדֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד עַתָּה וְעַל כּחָם לְבַד סָמַכְנוּ לִצְעק וְלִזְעוֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ וּלְקַוּת לִישׁוּעָתֶךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, חִישׁ קַל מְהֵרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקב וֵאלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל יִשְׂרָאֵל, וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ, וְעֵינַי מְיַחֲלוֹת לַהֲמוֹן חֲסָדֶיךָ, וְרַעְיוֹנַי צוֹפִיּוֹת לִמְעוֹן קְדֻשָּׁתֶךָ, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים עָלַי בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַהִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, לְשַׁבְּרָם וּלְגָרְשָׁם וּלְבַטְּלָם מִמֶּנִּי וּבְכָל עֵת שֶׁיָּבא עָלַי אֵיזֶה הִרְהוּר לֹא טוֹב חַס וְשָׁלוֹם, אֶזְכֶּה בְּכחֲךָ לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתִי וְלָכוֹף אֶת יִצְרִי, לְשַׁבְּרוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִמֶּנִּי, וּלְהָסִיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא מֵהַקְּלִפּוֹת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יָדִי בֵּינֵיהֶם וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ שְׁטוּת וּבְמָקוֹם שֶׁקִּלְקַלְתִּי שָׁם אֲתַקֵּן עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה לְהָרוּחַ שְׁטוּת לֹא בְגוּפִי וְלֹא בְּנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לָא בְעָלְמָא הָדֵּין וְלָא בְעָלְמָא דְאָתֵי וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת תָּמִיד וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי בִלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, רַק אֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה זַכָּה וּנְקִיָּה תָמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנִי לְקַדֵּשׁ עַצְמִי בִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי כָּל מַה שֶׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה בִּפְגַם הַבְּרִית, הֵן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בְמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה הֵן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִרְאִיַּת הָעַיִן וּבִשְׁמִיעַת הָאזֶן וּבִשְׁאָר חוּשִׁים בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד בְּאנֶס אוֹ בְּרָצוֹן, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּמֵעַתָּה תִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצְלִיחֵנִי וְתַעַזְרֵנִי בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 71 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע: ויצא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־21 בנובמבר 2026, בשעה 16:38 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת זוֹכֶה לְחֵרוּת, וְאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְבֻלְבָּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְיִרְאָה עִם דַּעַת בְּלִי כְּסִילוּת. וּמַעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, לֹא מֵאֵיזֶה שַׂר וְאָדוֹן וְכַיּוֹצֵא, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ: (לק"ת סי' י"ז)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.