פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ז · 9 בדצמבר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ח · אות ה׳ – אות ב׳
כ־8 דק׳ · כ־780 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
וְזֶה: אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת. גִּימֶל דָּלֶת דָּא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. בֵּית – מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, זֶה תִּקּוּן הָאַלְפִין. זַיִן חֵית – הַיְנוּ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מִשֵּׁדִין יְהוּדָאִין, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם זַיִן, בְּחִינַת (ויקרא י״ז:ז׳): לַשְּׂעִירִים אֲשֶׁר הֵם זוֹנִים. מֵהֶם הַחֵרוּף וְהַבִּזְיוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (איוב ל״א:ל״ד) וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי, בְּחִינַת חֵית: הֵא וָאו – הוֹי וַי, לְשׁוֹן צְעָקָה וּמְרִיבָה כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: לְמִי מְדָנִים לְמִי שִׂיחַ, הַיְנוּ זַיִן חֵית. טֵית יוּד – טוּבָא גָּנֵז בְּגַוֵּהּ. כִּי צָרִיךְ כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁיֹּאכַל טוֹב שֶׁבְּגַוֵּהּ, כְּמוֹ (חגיגה טו:) רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ג:כ״ו): בְּנִי תְּנָה לִבְּךָ לִי; וּכְתִיב (שם כב): שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה כֵּן, מַעֲלֶה טוֹב הַגָּנוּז בְּגַוֵּהּ, הַיְנוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים. וְזֶה טֵית – טוּבָא גָּנֵז בְּגַוֵּהּ (הקדמת הזוהר ג.). שֶׁתָּשִׁית לִבְּךָ לַטּוֹב הַגָּנוּז בִּדְבָרָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּד – הַיְנוּ תְּתַקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הָאַלְפִין, בְּחִינַת (ישעיהו כ״ה:א׳): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶלֶא – דָּא אָלֶף. וְזֶה יוּד צוּרַת אָלֶף. וְזֶה יוּד, לְשׁוֹן אוֹדֶה. יוּד, בְּחִינַת (איכה ג׳:נ״ג): וַיַּדּוּ אֶבֶן – לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה, הַיְנוּ קְלִפָּתוֹ זָרַק: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל)
וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה מְרֻמָּז בָּהּ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר. וּבֵאֵר לָנוּ קְצָת, וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת, וְתִרְאֶה וְתָבִין שֶׁכָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד מְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁתָּמִיד מַכְנִיעַ קְלִפּוֹת דַּעֲשִׂיָּה וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ'. וְ"עוֹלַת" גִּימַטְרִיָּא שֵׁם אב"ג ית"ץ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחֶסֶד וְכוּ', בְּסוֹד: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וְהוּא סוֹד: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת וְכוּ', וְיֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּקְּלִפָּה תּוֹלָע אֲשֶׁר מְכַלֶּה וְאוֹכֵל הַכֹּל וְכוּ'. וְעַל כֵּן צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לְהַקְרִיב עוֹלַת תָּמִיד, לְהִתְגַּבֵּר עוֹלַת תָּמִיד שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, עַל הַתּוֹלָע שֶׁבַּקְּלִפָּה וְכוּ'. וְדַע כִּי כָּל קָרְבָּן עוֹלָה, הִיא בִּבְחִינַת לֵאָה וְכוּ', וְלָכֵן בָּא עוֹלַת תָּמִיד כְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְמַתֵּק דִּינֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט וְיִמְשֹׁל הַתּוֹלַעַת הַטָּמֵא, וְתוֹלָע יַחֲזֹר לְעוֹלַת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: עוֹלַת תָּמִד כִּי תָּמִד בְּגִימַטְרִיָּא ד' אַלְפִין שֶׁלּוֹקַחַת לֵאָה וְכוּ'. כָּל זֶה מְבֹאָר בַּפְּרִי־ עֵץ־חַיִּים שַׁעַר הַקָּרְבָּנוֹת, פֶּרֶק ד' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וּתְדַקְדֵּק וְתִרְאֶה שֶׁכָּל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים הַמְחָרְפִין יִרְאֵי הַשֵּׁם, זֶה נִמְשָׁךְ מֵהָאַלְפִין הַנְּפוּלִים, שֶׁאֵלּוּ הָאַלְפִין בִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת לֵאָה, וְאֶצְלָם נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת: הַמְּעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֶלֹקִים – כְּאִלּוּ לוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלַּעֲזֹר וְכוּ'. כִּי מִלֵּאָה נַעֲשֶׂה אֶצְלָם בְּחִינַת לוֹאֶה, כִּי הֵם יוֹנְקִים מֵהַדִּינִים הַקָּשִׁים שֶׁבְּלֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה הַנַּ"ל. וְזֶה מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁנּוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת, בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, עַיֵּן שָׁם. וְהַתִּקּוּן: אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמַּכְנִיעַ תּוֹלָע דִּקְלִפָּה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, כִּי כֵן מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת שֶׁתּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת עוֹלַת תָּמִד, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת: בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה: וְזֶה שֶׁמּוּבָא שָׁם שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן – עַל־יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כִּי תָּמִד בְּגִימַטְרִיָּא ד' אַלְפִין. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן – עַל־יְדֵי בְּחִינַת קָרְבַּן תָּמִד, שֶׁעוֹלֶה ד' אַלְפִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין הָאַלְפִין הַנַּ"ל, וְזוֹכִין לִבְחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַת תָּמִיד, בְּחִינַת חֶסֶד לְאַבְרָהָם. עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל וּבַכַּוָּנוֹת הֵיטֵב, וְתָבִין אֵיךְ נִכְלְלוּ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. עַיֵּן הֵיטֵב וְתָבִין פְּלָאוֹת:
הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ, מַאי חָזֵי דְּאָזֵל לְהֵיכָא דְּמִדְלֵי מִנַּהּ. שְׁקַל סִכְּתָא דָּצָהּ לְתַתָּא לָא עָל, דָּלֵי דָּצָהּ לְעֵלָּא עָל. אָמַר: הַאי נַמִּי מִתְרַמִיָא לֵהּ בַּת מַזָּלֵהּ: הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ וְכוּ': א כִּי לֹא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר, בְּחִינַת (תהילים י״ט:ד׳): אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. וְעִקַּר מַה שֶּׁנִּתְקַבֵּל הַדִּבּוּר, הוּא מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כִּי טוֹב הַכֹּל חֲפֵצִים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ טוֹב בְּהַדִּבּוּר, אֲזַי הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין טוֹב בְּהַדִּבּוּר אֵינוֹ נִתְקַבֵּל: וְאֵיךְ עוֹשִׂין הַטּוֹב בְּהַדִּבּוּר, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹקְחִין הַדִּבּוּר מֵהַדַּעַת, אֲזַי יֵשׁ בּוֹ טוֹב. אֲבָל כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת, אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב. בִּבְחִינַת (משלי י״ט:ב׳): גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, נֶפֶשׁ הוּא הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא:
ב וּלְהָקִים וּלְרוֹמֵם אֶת הַדַּעַת, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים; כְּשֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת. בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:י״א): כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, נִשְׁרָא – דָּא רוּחָא (כמובא בתיקון ג' מהי"א תיקונים), דָּא בְּחִינַת צַדִּיק, בִּבְחִינַת (במדבר כ״ז:י״ח): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ. יָעִיר קִנּוֹ – שֶׁהוּא מְעוֹרֵר הַמֹּחִין מִתַּרְדֵּמוּתָן, מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינַת שֵׁנָה. קִנּוֹ – דָּא קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה (משלי ד׳:ה׳), שֶׁהֵם הַמֹּחִין. וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים כְּשֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֶצְלָם, בִּבְחִינַת: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְבָרוֹ, אֲזַי הֵם מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּחִלָּה, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת (תהילים קמ״ה:י״ז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ וְכוּ'. וְזֶה (תהילים ק״ג:כ׳): בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו, הַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִין תְּחִלָּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה: עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, שֶׁעוֹשִׂין הַדִּבּוּר שֶׁהוּא נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ס״ב
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
דע שיש בבני אדם סגולות גדולות, כי יכולין לפעול על ידי מחשבתם מה שהם חושבים. ואפילו היקרות חס ושלום הוא בא ממחשבות בני אדם. כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דהיינו: כל הבחינות שיש במחשבה, דהיינו: פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה. וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות לא בדרך כלל, כגון שיחשוב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות. אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים (כלים יב, ו) ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש יוצא כו' (סנהדרין דף קא:):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
גדל הייסורים העצומים והקשים מאד מאד שהיה לו בהליכה ובחזרה, וגדל היגיעות והמסירות נפש וריבוי המניעות שהיה לו קדם שזכה לבוא לארץ ישראל. ויבאר כל זה בקונטרס מיחד לקמן בעזרת השם יתברך, אפס קצהו ולא כלו. כי אי אפשר לבאר הכל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות צ״א
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
(יא) כִּסְלֵו תק"ע פֹּה בְּרֶסְלֶב חֲלוֹם הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי (הַיְנוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ) וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם נִכְנָס אֶצְלִי, וְהָיָה תָּמוּהַּ בְּעֵינַי. וְיָצָאתִי לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְגַם שָׁם לֹא הָיָה שׁוּם אָדָם. וְיָצָאתִי לַבַּיִת הַגָּדוֹל וּלְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הָיָה שָׁם גַּם־כֵּן שׁוּם אָדָם. וְיִשַּׁבְתִּי בְּדַעְתִּי לָצֵאת אֶל הַחוּץ. וְיָצָאתִי לַחוּץ וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמְדִים בְּנֵי־אָדָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים וּמִתְלַחֲשִׁים זֶה עִם זֶה, וְזֶה מִתְלוֹצֵץ מִמֶּנִּי וְזֶה מְשַׂחֵק בִּי וְזֶה מֵעֵז פָּנִים נֶגְדִּי וְכַיּוֹצֵא. וַאֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי הָיוּ גַּם־כֵּן כְּנֶגְדִּי, קְצָת הֵעֵזּוּ נֶגְדִּי וּקְצָת הִתְלַחֲשׁוּ בְּסוֹד מִמֶּנִּי וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל. וְקָרָאתִי לְאֶחָד מֵאֲנָשַׁי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זֹּאת. וְהֵשִׁיב אֵיךְ עֲשִׂיתֶם כָּזֹאת הֲיִתָּכֵן שֶׁתַּעֲשׂוּ חֵטְא גָּדוֹל כָּזֶה. וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל עַל מָה הֵם מִתְלוֹצְצִים עָלַי, וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁיֵּלֵךְ וִיקַבֵּץ אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְהָלַךְ מֵאִתִּי וְלֹא רְאִיתִיו עוֹד. וְיִשַּׁבְתִּי בְּעַצְמִי מַה לַּעֲשׂוֹת וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לְהַפְלִיג עַצְמִי לְאֵיזֶה מְדִינָה אַחֶרֶת, וּבָאתִי לְשָׁם וְהָיָה שָׁם גַּם־כֵּן כֵּן שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם גַּם־כֵּן בְּנֵי־אָדָם וְדִבְּרוּ מִזֶּה כִּי גַּם שָׁם יוֹדְעִים הַנַּ"ל. וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לֵישֵׁב בְּאֵיזֶה יַעַר וְנִקְבְּצוּ אֵלַי חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם לְיַעַר וְיָשַׁבְנוּ שָׁם וּכְשֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לְאֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וְכַיּוֹצֵא, הָיִינוּ שׁוֹלְחִים אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל וְקָנָה לָנוּ מַה שֶּׁהָיִינוּ צְרִיכִים, וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אִם נִשְׁקַט הָרַעַשׁ וְהֵשִׁיב לָאו כִּי עֲדַיִן הָרַעַשׁ חָזָק מְאֹד. בְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ יוֹשְׁבִים שָׁם בָּא זָקֵן אֶחָד וְקָרָא אוֹתִי, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְדַבֵּר עִמִּי. וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמִּי. עָנָה וְאָמַר הַאַתָּה תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי אֲבוֹתֶיךָ נֶגֶד זְקֵנְךָ רַבִּי נַחְמָן וְנֶגֶד זְקֵנְךָ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ מִתּוֹרַת מֹשֶׁה וּמֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ' מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁתֵּשֵׁב כָּאן, הַאִם אַתָּה יָכוֹל לֵישֵׁב כָּאן תָּמִיד הֲלֹא הַמָּעוֹת שֶׁלְּךָ יִכְלֶה וְאַתָּה אִישׁ חַלָּשׁ וּמַה תַּעֲשֶׂה. וְכִי אַתָּה סוֹבֵר שֶׁתַּפְלִיג לְאֵיזֶה מְדִינָה, מִמָּה נַפְשָׁךְ אִם לֹא יֵדְעוּ שָׁם מִי אַתָּה, לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם כִּי לֹא יִתְּנוּ לְךָ מָעוֹת. וְאִם יֵדְעוּ מִי אַתָּה גַּם־כֵּן לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם כִּי גַּם שָׁם יֵדְעוּ מִזֶּה. הֵשַׁבְתִּי לוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא כֵּן שֶׁאֲנִי מְגֹרָשׁ כָּזֶה וְכוּ', יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא. הֵשִׁיב לִי עוֹלָם הַבָּא אַתָּה סָבוּר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ, אֲפִלּוּ בְּגֵיהִנָּם לֹא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם, כִּי עָשִׂיתָ חִלּוּל ה' כָּזֶה. הֵשַׁבְתִּי לוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · דרך · חלק ראשון · אות ח׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
ח. כְּשֶׁתֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, תִּתֵּן קדֶם לִצְדָקָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. כָּל הַדְּרָכִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בָּהֵן הַכּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהֵם רְצוֹן הַשֵּׁם. אֲבָל אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיָּבִין אֶת דַּרְכּוֹ אֶלָּא מִי שֶׁהוּא עָנָו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. כְּשֶׁתִּשָּׂא אֶצְלְךָ אֲבָנִים הַנִּמְצָאִים עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה, תִּנָּצֵל מֵחַיּוֹת רָעוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. תְּפִלָּה שֶׁל יוֹנָה הַנָּבִיא הִיא סְגֻלָּה לוֹמַר עַל הַיָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עַל־יְדֵי לְוָיָה הָאָדָם נִשְׁמָר מִכָּל הֶזֵּק בַּדֶּרֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁאֵין לוֹ לְוָיָה, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים גּוֹרְמִין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁלּוֹמְדִים בֶּאֱמוּנָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. גַּם גּוֹרְמִין שֶׁנִּתְתַּקְּנִים הַדְּרָכִים מִמִּכְשׁוֹלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. סַכָּנַת הַדְּרָכִים בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְסִימָן לַדָּבָר: "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ" וְכוּ'.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
וְהוֹלִיכוּ אֶת הַנְּשָׁמָה עוֹד דֶּרֶךְ עוֹלָמוֹת עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ לְהַבֵּית דִּין שֶׁל מַעֲלָה כְּדֵי לְהַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שֶׁתֵּרֵד לְהָעוֹלָם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עֲדַיִן לא בָּא וְשָׁלְחוּ אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וּבָא וְהֵבִיא עִמּוֹ זָקֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה כָּפוּף כְּדֶרֶךְ הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה מַכִּיר עִמּוֹ מִכְּבָר [הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר הָיָה לוֹ הֶכֵּרוּת עִם זֶה הַזָּקֵן הַכָּפוּף מִכְּבָר] וְשָׂחַק וְאָמַר: כְּבָר נָתַתִּי לִי עֵצָה רַשַּׁאי הוּא לֵילֵךְ לְהָעוֹלָם וְהִנִּיחוּ אֶת הַנְּשָׁמָה וְיָרְדָה לְהָעוֹלָם וְהָיָה רוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וְאֵיךְ נַעֲשָׂה מֶלֶךְ וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁהָיָה לוֹ וְכוּ'.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות כ״ב – אות א׳
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
עִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת. וְלָזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְאִירִין כָּל קַוֵּי הָאֱמֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וּמַשְׁלִימִין הַדִּבּוּר. וְאָז זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּקֻשָּׁר לְשַׁבָּת וְכוּ'. [עַיֵּן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה אוֹת מ"ם]: (לק"ת סי' ב' אות א' ב' ד' ה')
הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת מְאֹד בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת. וּבְיוֹתֵר בְּדִבּוּרִים וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח. [עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת וּלְעֵיל בְּאוֹת י"ט מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר]: (לק"ת סי' צ"ו)
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, אִם כָּךְ רָאוּי וְהָגוּן לוֹ לַעֲשׂוֹת, וּלְהִתְנַהֵג כָּךְ מִנֶּגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַגּוֹמֵל עִמּוֹ טוֹבוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע. וִיכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, וְעַל הַכֹּל יָבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִם עַצְמוֹ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ יָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, וּבָזֶה יָסוּר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיִנָּצֵל מִיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם שַׂר וְאָדוֹן וְחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד יִירָא וְיִפְחַד. וּבָזֶה יַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, דְּהַיְנוּ לָדַעַת. וְיִזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם, שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְבַד יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה וְיִזְכֶּה לְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְיִתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנוֹת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ וְלֹא יַחֲשֹׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, רַק יְבַטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ וְיִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד וְכוּ'. זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ט"ו אות א' ב' ג' ד')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע י״ז – קטע כ׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר וּלְהוֹצִיא בְּפִי אֶת הַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים טוֹבִים שֶׁלִּי וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבְשִׂיחָה בֵינִי לְבֵין קוֹנִי תָמִיד וְאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ כָּל שִׁיחִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְכָל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, בְּכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלִּי שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיאָם וּלְפָרְטָם בְּפִי בְּפֵרוּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבר וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי זֶה נְקֻדּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּלְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים אֶצְלִי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה סַם חַיִּים וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד, שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגֵּל וְלֹא יִתְדַּבֵּק בִּי וּבְזַרְעִי שׁוּם נֶפֶשׁ רָעָה חַס וְשָׁלוֹם הַיּוֹצֵאת וְנַעֲשֵׂית מִכִּסּוּפִין רָעִים חַס וְשָׁלוֹם וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנִּי תָמִיד נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת וְטוֹבוֹת הַרְבֵּה, עַל יְדֵי כִּסּוּפִין הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ שֶׁנּוֹצִיאֵם בְּפִינוּ וְיִתְגַּבְּרוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, וִיעוֹרְרוּ כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַד שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁכָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יִהְיוּ כֻלָּם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסוֹתֵינוּ וְתָסִיר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" וּתְבַטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע מִן הָעוֹלָם וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל דֵּעוֹתֵיהֶם הַמֻּטְעוֹת מִן הָעוֹלָם וְתִתְגַלֶּה מַלְכוּתְךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְיֵדְעוּ הַכּל שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק הַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתָאִיר עָלֵינוּ בְאוֹר פָּנֶיךָ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְּחַסְדֶּךָ" וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֵדְעוּ הַכּל כִּי אַתָּה מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע בָּעוֹלָם כְּלָל רַק הַכּל מֵאִתְּךָ לְבַד "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדְּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה" וּתְבַטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע חָכְמַת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִן הָעוֹלָם, הַנִּמְשָׁכִין מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי יְהוָה וּתְגַלֶּה אֲמִתַּת חָכְמַת הַנְהָגַת פְּנֵי הַשְׁגָּחָתְךָ בָּעוֹלָם אֵיךְ אוֹר פְּנֵי יְהוָה חוֹפֵף עָלֵינוּ כָּל הַיּוֹם וּמַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, וּמַסְתִּיר עַכְשָׁו הַנְהָגָתוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְיֵדְעוּ הַכּל שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ אַתָּה מַנְהִיג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, וְגַם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו הַהַנְהָגָה שֶׁתִּהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז תְּבַטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְתַנְהִיג אֶת עוֹלָמְךָ בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְנִזְכֶּה שֶׁגַּם עַכְשָׁו תַּנְהִיג אוֹתָנוּ בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ וְיִהְיֶה נֶאֱמָר עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתִבְנֶה לָנוּ בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵנוּ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ. "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם, אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" וְנִזְכֶּה לְסַדֵּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְתוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ וְתִתְגַלֶּה הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפָּהּ, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וְתִתֶּן לָנוּ כחַ לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הַחַמָּה שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד בְּתָקְפָּהּ וּבִגְבוּרָתָהּ וְתִרְפָּאֵנוּ עַל יָדָהּ מִכָּל תַּחֲלוּאֵינוּ וּמִכָּל מַכְאוֹבֵינוּ, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" וְתַכְנִיס אֶת הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה מִן הַחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְלֹא תֵלֵךְ עוֹד רִבּוּי הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה לְהָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל הַשֶּׁפַע טוֹבָה וְהַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לָנוּ מֵאִתְּךָ וּתְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשׁלוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ, וְלִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וְלִשְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר, וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּמִיד וְנִזְכֶּה לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְתֵן לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵינוּ בְהַרְחָבָה גְדוֹלָה מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהַרְחָבָה, לְמַעַן נִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּךָ תָּמִיד לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת בְּאוֹר פָּנֶיךָ "אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" וְתִשְׁמר לָנוּ חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים וּתְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ" וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ כַּכָּתוּב. "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן" וְנֶאֱמַר. "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ ראוֹת אֶת מוֹרֶיךָ יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
וַהֲרֵי מְבֹאָר בַּתּוֹסָפוֹת הַנַּ"ל הִפּוּךְ הַדַּעַת שֶׁל קְצָת הַמְהַפְּכִין אֶת הָאֱמֶת שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲסֹק בְּהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, אֲבָל לֹא בְּנֵי הַנְּעוּרִים וּבִפְרָט אֲנָשִׁים מְגֻשָּׁמִים וְכוּ'.
וַהֲרֵי מְבֹאָר בַּתּוֹסָפוֹת הַנַּ"ל הַהִפּוּךְ מַמָּשׁ שֶׁאַדְּרַבָּא, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא הָיָה צָרִיךְ לָזֶה כָּל־כָּךְ כִּי הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, אֲבָל עַל יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא הִקְפִּיד מְאֹד מֵאַחַר שֶׁיָּדְעוּ אֶת מַדְרֵגָתָם הַפְּחוּתָה, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הָיוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּלְהָבִין הֵיטֵב סוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ אוֹמֵר מִי יִתֵּן וְכוּ' שֶׁנִּרְאֶה מִזֶּה שֶׁאֵין הַדָּבָר בְּיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת־שָׁמַיִם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁתֹּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְקַיֵּם סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה, רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לַחֲטֹף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבִפְרָט תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה לִפְנֵי קוֹנוֹ וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו.
כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין יוֹדְעִין כְּלָל רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. רַק לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר כַּמְבֹאָר מִזֶּה עוֹד הַרְבֵּה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שָׁם אוֹת ס'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
נִמְצָא, שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בְּחַיָּה, וְעִקַּר נְפִילָתָם הָיָה עַל־יְדֵי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל.
וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְתַעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר - מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לְעָפָר בְּחַיָּיו וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְעַל כֵּן הַשְּׁחִיטָה, שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הַנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן הִיא בִּמְקוֹם הַמְשָׁכַת הַצַּוָּאר לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשְׁכֵהּ דְּצַוָּארֵהּ וְכוּ' (הִלְכוֹת שְׁחִיטָה. הֲלָכָה ג', אוֹת ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכו · פסקה 1 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' מִקֵּץ ג' דַחֲנֻכָּה תקצ"ד לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
שָׁלוֹם לְךָ, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת כִּי ה' עִמְּךָ. קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עַתָּה, וְאֵין לִי פְּנַאי לַהֲשִׁיבְךָ בַּאֲרִיכוּת, גַּם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב. וְהִנֵּה בְּעִנְיָן אֲשֶׁר אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרִי לְהַסְפִּיק צָרְכֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, הֵטַבְתָּ חֲסָדֶיךָ. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵעִם ה', אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ לְהוֹדִיעַ לְךָ בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבֶאֱמֶת אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ, וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לְקַבֵּל פֹּה קֶמַח וּבָשָׂר, טוֹב וְיָפֶה, אִם תּוּכַל לְהָבִיא עוֹד מָעוֹת מַה טּוֹב, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ רִבּוּי הַהֶכְרֵחִיּוּת. וַאֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם בְּשָׁבוּעַ זֶה
בְּעַד עֵצִים וְנֵרוֹת, וְגַם זֶה הוּא צָרְכֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְכֵן שְׁאָרֵי הַהֶכְרֵחִיּוּת הָרַבִּים. אַךְ אֵינִי מַטִּיל עֲלֵיכֶם חַס וְשָׁלוֹם הַכֹּל, רַק אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּכֹחֲכֶם עֲשׂוּ, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר בַּעַדְכֶם. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם ב' אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ מְאֹד, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבֵּל הַמִּכְתָּבִים. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ וְיוֹשִׁיעַ לְךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ. וְהִנֵּה תְּהִלָּה לָאֵל עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר הָיָה גַּם כֵּן כַּמָּה אוֹרְחִים יוֹתֵר מִמִּנְיָן, יוֹסֵף ה' עֲלֵיהֶם וְכוּ'. וְגַם בְּשָׁבוּעַ זֶה נִשְׁאֲרוּ בְּבֵיתִי כַּמָּה אוֹרְחִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לְהַסְפִּיקָם, וְהָעִקָּר לְהַסְפִּיקָם צָרְכֵי נַפְשָׁם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּאוּ לְכָאן. ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ה' ו דַּחֲנֻכָּה תקצ"ד לפ"ק.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, בְּהֶאָרַת חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ. בְּשָׁעָה זֶה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ קֹדֶם הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. בִּפְרָט מַה שֶּׁהֵטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לְאַדֶעס לִידִידִי ר"ש נֵרוֹ יָאִיר, הִצְלַחְתָּ וְגַם עָשִׂיתָ פְּרִי תְּהִלָּה לָאֵל. אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ מִצְוָה רַבָּה וּזְכוּת גָּדוֹל בְּכַמָּה אֳפָנִים הֵן בִּי וְיוֹתֵר בּוֹ, בְּוַדַּאי הָיִיתָ מָלֵא שִׂמְחָה. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה. וְכָעֵת אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל לְהַאֲרִיךְ, כִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ מְאֹד, וַאֲנָשִׁים עוֹמְדִים עָלַי שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְדַבֵּר עִמָּם. וַה' יְשַׂמְּחֵנוּ בְּהַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, וְכֵן יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גַּם עַתָּה שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ בֶּאֱמֶת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה. וְאִם יִרְצֶה
הַשֵּׁם בְּיוֹם מָחָר תָּבוֹא לְשָׁלוֹם, וּפָנִים אֶל פָּנִים אֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶּׁעָבַר פֹּה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם א' עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת תקצ"ד לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה עִם הַקֻּנְטְרֵסִים, וְשָׁלַחְתִּי לִקְרֹא בְּנֵי הַנְּעוּרִים לִשְׁלֹחַ לְךָ עוֹד. וּבְיוֹם ב' כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי שׁוּם אִגֶּרֶת רַק שְׁנֵי זְהוּבִים וְהַזֵּייגֶירִיל. וְהִנֵּה אֲנִי כָּעֵת חָלוּשׁ קְצָת, וְכָל הַיּוֹם הָיִיתִי מֻטֶּה עַל מִטָּתִי וְגַם הִתְפַּלַּלְתִּי כֵּן. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִסְעָדֵנִי בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֵין לִי כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁיָּבוֹא רַבִּי יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּשְׁמַע מִמֶּנּוּ דִּבּוּרִים טוֹבִים. וּתְהִלָּה לָאֵל אֶתְמוֹל בְּשַׁבָּת דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הָעֵצָה שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ עֵצוֹת הַרְבֵּה לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ וְכוּ'. וְחָזַרְתִּי הַתּוֹרָה חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְדִבַּרְנוּ דִּבּוּרִים וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים. אַךְ מִי יוֹדֵעַ אִם יוּכַל לְאָמְרָם לְךָ כָּרָאוּי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
ר' אַבָּא בַּר יִסָא. ר' אַבָּא קַרְטִיגְנָאָה. אַבָּה בְּרֵיהּ דְרַב בִּנְיָמִין בַּר חִייָא. אַבָּא בַּר מָשׁ אוֹ בַּר רַמָשׁ.
ר' אַבָּא בַּר יְהוּדָה. ר' אַבָּא בַּר בַּר חָנָה, וְהוּא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה. אַבָּא נַרְשָׁאָה. (נוּסַח אַחֵר אַדָא נַרְשָׁאָה).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ב · סעיף ח׳ – סעיף י״ט
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
עוֹשֶׂה אָדָם צְרָכָיו בַּפַּת. וַהֲנֵּי מִלֵּי, דְּלָֹא מַמְאִיס בֵּהּ. אֲבָל מִדִּי דְּמַמְאִס בֵּה לֹא. הִלְכָּךְ אֵין סוֹמְכִין בּוֹ אֶת הַקְּעָרָה אִם הִיא מְלֵאָה דָּבָר, שֶׁאִם יִפֹּל עַל הַפַּת יִמָּאֵס. וּכְשֶׁאוֹכְלִין אֵיזֶה תַּבְשִׁיל עִם חֲתִיכוֹת פַּת, וְהַפַּת הוּא לוֹ בִּמְקוֹם כַּף, צָרִיךְ לִזָּהֵר לֶאֱכוֹל בְּכָל פַּעַם קְצָת מִן הַפַּת, וְהַנִּשְׁאָר לוֹ מִן הַפַּת גַּם כֵּן יֹאכַל אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ.
אָסוּר לִזְרוֹק פַּת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִמְאָס, כִּי הַזְּרִיקָה הִיא בִּזָּיוֹן. וּשְׁאָר מִינֵי אוֹכְלִים, אִם נִמְאָסִין עַל יְדֵי הַזְּרִיקָה, אָסוּר לְזָרְקָן. אֲבָל אִם אֵינָן נִמְאָסִין, כְּגוֹן אֱגוֹזִים וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר. לֹא יֵשֵׁב עַל שַׂק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פֵּרוֹת, שֶׁנִּמְאָסִים עַל יְדֵי כָּךְ. אֵין נוֹטְלִין אֶת הַיָּדַיִם בְּיַיִן אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקֶה, מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן. כְּשֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה אֹכֶל מֻנָּח עַל הָאָרֶץ, צָרִיךְ לְהַגְבִּיהוֹ. מַאֲכָל שֶׁהוּא רָאוּי לָאָדָם, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לַבְּהֵמָה, מִשּׁוּם בִּזּוּי אֳכָלִין.
אִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רְפוּאָה בַּפַּת אוֹ בִּשְׁאָר דְּבַר מַאֲכָל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְאָס בְּכָךְ, מֻתָּר.
יִזָּהֵר מְאֹד בְּפֵרוּרִין שֶׁלֹּא יִזְרְקֵם, שְׁקָּשֶׁה לַעֲנִיוּת, אֶלָּא יְקַבְּצֵם וְיִתְּנֵם לְעוֹפוֹת.
הַשּׁוֹתֶה מַיִם, לֹא יִשְׁתֶּה בִּפְנֵי רַבִּים, אֶלָּא יַהֲפֹךְ פָּנָיו. וּבִשְׁאָר מַשְׁקִין, אֵין צָרִיךְ לַהֲפוֹךְ פָּנָיו.
אֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה, וְלֹא בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיְשׁוֹ.
כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁמְּבִיאִין לִפְנֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ וְהָאָדָם תָּאֵב לוֹ, צָרִיךְ לִתֵּן מִמֶּנּוּ מִיָּד דָּבָר מֻעָט לְהַמְשַׁמֵּשׁ, לְפִי שֶׁמַּזִיק לָאָדָם שֶׁרוֹאֶה לְפָנָיו מַאֲכָל שֶׁהוּא מִתְאֲוֶה לוֹ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנּוּ.
לֹא יִתֵּן אָדָם לֶאֱכוֹל אֶלָּא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּטּוֹל יָדָיו וִיבָרֵךְ (קס"ט).
אִשָּׁה שֶׁאֵין בַּעֲלָהּ עִמָּהּ, אֵין לָהּ לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְאִם הִיא בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא בְּבֵיתָהּ, אֲפִלּוּ אִם בַּעֲלָהּ עִמָּהּ, אֲסוּרָה לִשְׁתּוֹת. וְהוּא הַדִּין שְׁאָר מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִים. וְאִם הִיא רְגִילָה לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּפְנֵי בַּעֲלָהּ, מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת מְעַט שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעֲלָהּ.
אָסוּר לָאוֹרְחִים לִטּוֹל כְּלוּם מִמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם לִתֵּן בְּיַד בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, כִּי שֶׁמָּא אֵין לְבַעַל הַבַּיִת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֵבִיא לִפְנֵיהֶם, וְיִתְבַּיֵּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם דָּי. אֲבָל אִם יֵשׁ עַל הַשֻּׁלְחָן מוּכָן הַרְבֵּה, מֻתָּר.
הַנִּכְנָס לְבַיִת, לֹא יֹאמַר: תְּנוּ לִי לֶאֱכוֹל, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ הֵם (ק"ע). אָסוּר לֶאֱכוֹל מִסְּעוּדָּה שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ, שֶׁזֶּהוּ אֲבַק גָּזֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת מַזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ, וְהוּא עָוֹן גָּדוֹל וּמִן הַדְּבָרִים שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב עֲלֵיהֶם.
אָסוּר לָצֵאת מִמְּקוֹמוֹ קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וַאֲפִלּוּ לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָּה לְחֶדֶר אַחֵר לִגְמוֹר שָׁם סְעוּדָּתוֹ אוֹ שֶׁיַּחֲזוֹר אַחַר כָּךְ לְכָאן לִגְמוֹר סְעוּדָּתוֹ. וַאֲפִלּוּ לָלֶכֶת רַק חוּץ לְפִתְחוֹ וְלַחֲזוֹר אַחַר כָּךְ לְכָאן לִגְמוֹר סְעוּדָּתוֹ, יֵשׁ לִזָּהֵר מִזֶּה. עָבַר וְיָצָא, בֵּין שֶׁהוּא גּוֹמֵר סְעוּדָּתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, בֵּין שֶׁהוּא חוֹזֵר לְכָאן לִגְמֹר סְעוּדָּתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, דְּכֵיוָן שֶׁקָּבַע סְעוּדָּתוֹ עַל הַפַּת, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה מְקוֹמוֹ, מִכָּל מָקוֹם נֶחְשָׁב הַכֹּל לִסְעוּדָּה אַחַת, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לֶאֱכוֹל לְכָל הַפָּחוֹת כַּזַּיִת פַּת בְּמָּקוֹם שֶׁיְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים (שֶׁאֵינָם פַּת) אֵינוֹ כֵן.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א
וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר וּלְהוֹצִיא בְּפִי אֶת הַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים טוֹבִים שֶׁלִּי וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבְשִׂיחָה בֵינִי לְבֵין קוֹנִי תָמִיד וְאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ כָּל שִׁיחִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְכָל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, בְּכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלִּי שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיאָם וּלְפָרְטָם בְּפִי בְּפֵרוּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבר וְאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי זֶה נְקֻדּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּלְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים אֶצְלִי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה סַם חַיִּים וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד, שֶׁלֹּא יִתְגַּלְגֵּל וְלֹא יִתְדַּבֵּק בִּי וּבְזַרְעִי שׁוּם נֶפֶשׁ רָעָה חַס וְשָׁלוֹם הַיּוֹצֵאת וְנַעֲשֵׂית מִכִּסּוּפִין רָעִים חַס וְשָׁלוֹם וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנִּי תָמִיד נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת וְטוֹבוֹת הַרְבֵּה, עַל יְדֵי כִּסּוּפִין הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ שֶׁנּוֹצִיאֵם בְּפִינוּ וְיִתְגַּבְּרוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, וִיעוֹרְרוּ כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם אֵלֶיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה עַד שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁכָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יִהְיוּ כֻלָּם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסוֹתֵינוּ וְתָסִיר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם" וּתְבַטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע מִן הָעוֹלָם וְתַעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל דֵּעוֹתֵיהֶם הַמֻּטְעוֹת מִן הָעוֹלָם וְתִתְגַלֶּה מַלְכוּתְךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְיֵדְעוּ הַכּל שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק הַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְתָאִיר עָלֵינוּ בְאוֹר פָּנֶיךָ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְּחַסְדֶּךָ" וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֵדְעוּ הַכּל כִּי אַתָּה מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע בָּעוֹלָם כְּלָל רַק הַכּל מֵאִתְּךָ לְבַד "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדְּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה" וּתְבַטֵּל חָכְמַת הַטֶּבַע חָכְמַת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִן הָעוֹלָם, הַנִּמְשָׁכִין מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי יְהוָה וּתְגַלֶּה אֲמִתַּת חָכְמַת הַנְהָגַת פְּנֵי הַשְׁגָּחָתְךָ בָּעוֹלָם אֵיךְ אוֹר פְּנֵי יְהוָה חוֹפֵף עָלֵינוּ כָּל הַיּוֹם וּמַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, וּמַסְתִּיר עַכְשָׁו הַנְהָגָתוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְיֵדְעוּ הַכּל שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ אַתָּה מַנְהִיג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, וְגַם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו הַהַנְהָגָה שֶׁתִּהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז תְּבַטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְתַנְהִיג אֶת עוֹלָמְךָ בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְנִזְכֶּה שֶׁגַּם עַכְשָׁו תַּנְהִיג אוֹתָנוּ בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד, בְּלִי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ וְיִהְיֶה נֶאֱמָר עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתִבְנֶה לָנוּ בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵנוּ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ. "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם, אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" וְנִזְכֶּה לְסַדֵּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְתוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ וְתִתְגַלֶּה הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפָּהּ, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וְתִתֶּן לָנוּ כחַ לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הַחַמָּה שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד בְּתָקְפָּהּ וּבִגְבוּרָתָהּ וְתִרְפָּאֵנוּ עַל יָדָהּ מִכָּל תַּחֲלוּאֵינוּ וּמִכָּל מַכְאוֹבֵינוּ, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" וְתַכְנִיס אֶת הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה מִן הַחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְלֹא תֵלֵךְ עוֹד רִבּוּי הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה לְהָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל הַשֶּׁפַע טוֹבָה וְהַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לָנוּ מֵאִתְּךָ וּתְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשׁלוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ, וְלִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת וְלִשְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר, וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּמִיד וְנִזְכֶּה לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְתֵן לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵינוּ בְהַרְחָבָה גְדוֹלָה מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהַרְחָבָה, לְמַעַן נִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּךָ תָּמִיד לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת בְּאוֹר פָּנֶיךָ "אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" וְתִשְׁמר לָנוּ חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים וּתְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ" וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ כַּכָּתוּב. "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן" וְנֶאֱמַר. "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ ראוֹת אֶת מוֹרֶיךָ יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 89 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ב׳ בטבת): מקץ
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 בדצמבר 2026, בשעה 16:35 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · חנכה
עַל־יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶן הַטּוֹב, שֶׁהִיא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָל וּבִפְרָט. עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד': (לק"א סי' נ"ד אות ו' בסוף)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.