פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, י׳ בטבת ה׳תשפ״ז · 20 בדצמבר 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י׳ – אות י״ב
כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
וְזֶהוּ מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא. בֵּירָא, זֶה בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בַּחוּץ וְלַאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְכוּ'. עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא, לִפְנִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל. אַיְתָא פָּארֵי וְשָׁדֵי לְהוּ, וְאָמַר לוֹן: אַפְשִׁילוּ לִי חַבְלֵי. פָּארֵי, זֶה שַׁבָּת אֱמוּנָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (דברים כו): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ וַה' הֶאֱמִירְךָ, לְשׁוֹן פְּאֵרִי וָשֶׁבַח, שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים: ה' אֶחָד. וְשָׁדֵי לְהוּ, זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת שַׁדַּי כַּנַּ"ל. וְחַבְלֵי, זֶה בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד שֶׁמִּתְגַּלִּים בְּפֻמָּא דְּאַמָּה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע י״א:ד׳): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שַׁבָּת וּבְרִית נִתְגַּלֶּה אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בָּאִים לִבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל) זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה עַל פָּסוּק: וַיַּסֵּב אֱלֹקִים, אֵין הֲסִבָּה אֶלָּא סְעֻדָּה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ' כ), הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּירָא, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּגְמַר בֵּאוּר הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל: עִנְיַן מַעֲלַת הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה בְּבֵאוּר יוֹתֵר, עִם עוֹד כַּמָּה חִדּוּשִׁים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ כָּאן כְּלָל, וְכֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן, שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה פִּסְקָא פִּסְקָא בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת, עַל כֵּן אַעְתִּיקֵם הֵנָּה. וְזֶהוּ:
זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הוּא עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם תְּנוּעָה. וְעַל כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הוּא חִיּוּת הָאָדָם, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁאָדָם מִתְנוֹעֵעַ, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ, וּבִלְתִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא כְּגֹלֶם, כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, רַק עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת הֵם מִתְנוֹעֲעִין, וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת. וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַנֶּפֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין אֵלּוּ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פד): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנִי נִכְסָף וְכָלֶה אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נַפְשִׁי. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.): וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ. הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל נֶפֶשׁ יְתֵרָה, אָנוּ זוֹכְרִין מֵאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּחֹל, וְאוֹמְרִים: וַיִּנָּפַשׁ – וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ, וּמַתְחִילִין לְהִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֶיהָ. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין אַחַר הַנֶּפֶשׁ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְהַוֶּה הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה:
וְזֶה בְּחִינַת: נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף (שיר השירים א׳:י״א), הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשִׂין הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדָבָר, אִם לְטוֹב אוֹ לְרָע, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי לְפִי הַכִּסּוּפִין נַעֲשׂוּ נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא נִכְסָף. כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אוֹתִיּוֹת, אַךְ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר בְּלִי נְקֻדּוֹת, וּלְפִי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין. הַיְנוּ: אִם הוּא נִכְסָף לְדָבָר טוֹב, נַעֲשֶׂה מֵהַכִּסּוּפִין נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, וְנַעֲשִׂים נְקֻדּוֹת, בְּחִינַת נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף, וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ כְּגֹלֶם, וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב; וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נִכְסָף לְרַע, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים מֵהַכִּסּוּפִין נְפָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל רַע, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג׳:ל״ח); רַק כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְצַיֵּר וְעוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב אוֹ רַע, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נְקֻדּוֹת. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת מִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם: אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְהַוָּה הַנֶּפֶשׁ בְּכֹחַ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּפִיו הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, נִגְמָר הַנֶּפֶשׁ וְיוֹצְאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן יז): אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם פּוֹעֲלִים, כִּי הֵם הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ה.), כִּי הֵם מַנְהִיגִין אֶת כָּל הָעוֹלָם. אַךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים (יומא עב: ועיין תענית ז) וְכוּ'. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף, כָּךְ הוּא מְצַיֵּר וּמְפָרֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. כִּי בְּהַתּוֹרָה כָּלוּל אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (הושע י״ד:י׳). הַיְנוּ כָּל אֶחָד לְפִי הַכִּסּוּפִין שֶׁלּוֹ, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂים נְפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְנִתְפָּרְשׁוּ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּלְפִי מַה שֶּׁנִּצְטַיְּרִין, כָּךְ הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְּשִׁים לְהִצְטַיֵּר מִפִּי צַדִּיק, שֶׁהוּא מְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין הָאוֹתִיּוֹת נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרִין לְטוֹב. וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, כִּי הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם וְכוּ', בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ, צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ; אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבֹד אֶת ה', וְאִם לָאו, וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצֹא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְיִכְפֹּר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע״ב
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
' [מחשבות זרות בתפילה] כבר מבואר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה, רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר, ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל, רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל: גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות, כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי - לא היה אפשר לסבול כלל את גודל עוצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי, אבל על ידי שהתפילה מלובשת במחשבות זרות, על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך, ועל ידי זה יכולה התפילה לעלות.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
והוא זכרונו לברכה, עשה הכל כל מיני סגופים שבעולם. והכל בתמימות ובאמת עד שזכה למה שזכה אשרי לו. גם בעניין ייסורים שיש על רב הצדיקים, ממש לא נשמע ולא נראה בעל ייסורין כמותו, ואי אפשר לספר ולבאר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והיה מלא ייסורים מבית ומחוץ, ובתחילה קודם סוף ימיו היה לו ייסורים עצומים ונוראים אשר לא היו ייסורים דגמתם בעולם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״א
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
(כא) יוֹם חֲמִישִׁי וַיֵּלֶךְ בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר תק"ע לפ"ק פֹּה בְּרֶסְלֶב. סִפֵּר לָנוּ שֶׁחָלַם לוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ. שֶׁאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה מֵאֲנָשֵׁינוּ נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ וְהוּא מֵת בֶּאֱמֶת, אַךְ הוּא לֹא יָדַע עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְנִדְמָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְנוֹטְלִין רְשׁוּת מִמֶּנּוּ לִנְסֹעַ לְדַרְכָּם כַּנָּהוּג אַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְאוֹתוֹ הָאִישׁ הַנִּפְטָר הָיָה גַּם־כֵּן עוֹמֵד שָׁם וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ לֹא הָיִיתָ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הֵשִׁיב לוֹ הֲלֹא כְּבָר נִפְטַרְתִּי לְעוֹלָמִי. אָמַרְתִּי לוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ, וְאִם הָאָדָם נִפְטָר אֵינוֹ רַשַּׁאי לָבוֹא עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְשָׁתַק. וּמֵחֲמַת שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם דִּבְּרוּ עִמִּי מֵאֱמוּנָה דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ גַּם־כֵּן מִזֶּה. (וְנִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵבִין שֶׁנָּפַל מִן הָאֱמוּנָה). וְאָמַרְתִּי לוֹ וְכִי אֵין בָּעוֹלָם רַק אֲנִי, אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין בִּי הִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲחֵרִים, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ אֱמוּנָה עֲדַיִן בַּאֲחֵרִים הִתְקָרֵב לָהֶם. וְאָמַר לְמִי אֶתְקָרֵב, וְנִדְמָה לִי שֶׁהֶרְאֵיתִי לוֹ לָזֶה הִתְקָרֵב כְּמוֹרֶה עַל אֵיזֶה מְפֻרְסָם. הֵשִׁיב לִי אֲנִי רָחוֹק מִמֶּנּוּ. אָמַרְתִּי לוֹ קָרֵב עַצְמְךָ לְאַחֵר, וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְפָנָיו כָּל הַמְפֻרְסָמִים וְעַל כֻּלָּם אָמַר שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהֶם. אָמַרְתִּי לוֹ מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רָחוֹק מִכֻּלָּם וְאֵין לְךָ לְמִי לְהִתְקָרֵב טוֹב לְךָ לִשָּׁאֵר כָּאן כְּבַתְּחִלָּה וְתַחֲזֹר וְתִתְקָרֵב אֶצְלִי. הֵשִׁיב לִי, מִכֶּם? (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ) אֲנִי רָחוֹק מְאֹד. וְנִדְמָה לִי שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, וְהַחַמָּה עוֹמֶדֶת כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ. וְהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ לְמַעְלָה בָּאֲוִיר עַד שֶׁעָלָה אֶל הַחַמָּה. וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם הַחַמָּה וְיָרַד מַטָּה מַטָּה עַל הָאָרֶץ כְּהִלּוּךְ הַחַמָּה עַד שֶׁיָּרַד לְמַטָּה לָאָרֶץ מַמָּשׁ בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְכֵן הָלַךְ יוֹתֵר עִם הַחַמָּה, עַד שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה בָּא עִם הַחַמָּה כְּנֶגְדִּי מַמָּשׁ מִלְּמַטָּה. כִּי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז הַחַמָּה כְּנֶגֶד רַגְלֵי הָאָדָם מַמָּשׁ וְאָז כְּשֶׁיָּרַד לְמַטָּה מְאֹד עַד שֶׁהָיָה כְּנֶגְדִּי מַמָּשׁ מִלְּמַטָּה שָׁמַעְתִּי קוֹל צְעָקָה שֶׁצָּעַק אֵלַי הַשְׁמַעְתֶּם כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ: וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן וְהָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל, הֲלֹא עִקַּר יְגִיעַת וַעֲבוֹדַת הָאָדָם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין וּמַרְגִּישִׁין טַעַם כָּל־כָּךְ בְּהִתְקָרְבוּת מֵחֲמַת עֲכִירַת הַחֹמֶר וּמֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת. נִמְצָא שֶׁהָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁאָז אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, אָז יֵדְעוּ מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ כְּבָר, וְגַם מַה שֶּׁיִּשְׁמְעוּ אָז, וְיָתֵר מִזֶּה מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִצַּד הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד. וְאִם גַּם־כֵּן אַחַר כָּךְ אֵין זוֹכִין לְהִתְקָרֵב וְכוּ'.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״ה – אות ס״ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
סה. הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָהּ בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סו. צָרִיךְ לִתֵּן מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סז. כָּל זְמַן שֶׁתּוּכַל לְהִנָּצֵל עַל־יְדֵי מָמוֹן, אַל תְּשַׁמֵּשׁ בִּתְפִלּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סח. כְּשֶׁיֵּשׁ פְּלֻגְתָּא לְמַעְלָה בְּאֵיזֶה דָּבָר, הֵם סוֹמְכִין אֶת עַצְמָן עַל הַצַּדִּיק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ה׳ – אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
עַל הַדֶּרֶךְ בְּבוֹאוֹ לְוַאְרשָׁא מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַּר הֲבָנָה, יִשֵּׁב עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אֲנִי בְּוַארְשָׁא, לָמָּה לִי לְהִתְקַשֵּׁר עִם אֵלּוּ? אוּלַי יֵשׁ מָקוֹם טוֹב מֵהֶם? אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ וְאֶרְאֶה וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְהִתְחִיל לַחֲקר וְלִשְׁאל עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ וְאִם יֵשׁ טוֹב מֵהֶם וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הֵם הֲגוּנִים, וְטוֹב לִהְיוֹת אֶצְלָם אַךְ שֶׁקָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת אֶצְלָם מֵחֲמַת שֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלָּהֶם הוּא לְמֶרְחַקִּים מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗הָלַךְ וְרָאָה מְשָׁרְתִים שֶׁל חנויות הלבשה, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּשּׁוּק וְהָיוּ הוֹלְכִים כְּדַרְכָּם, עִם מִינֵי חֵן שֶׁלָּהֶם בְּכוֹבְעֵיהֶם וּבְמִנְעֲלֵיהֶם עִם הַקְּצָווֹת בּוֹלְטוֹת וּשְׁאָר מִינֵי חֵן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּהִלּוּכֵיהֶם וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהוּא הָיָה בַּר הֲבָנָה וְחָרִיף, וְיָשָׁר בְּעֵינָיו מְאד מֵחֲמַת שֶׁהוּא עִנְיָן נָאֶה וְגַם הַדָּבָר בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹמוֹ הָלַךְ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ, וְנָתַן לָהֶם תְּשׁוּאוֹת חֵן וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵין נוֹחַ לְפָנָיו לִהְיוֹת אֶצְלָם וְעַל מַה שֶּׁהֱבִיאוּהוּ, בְּעַד זֶה שִׁמֵּשׁ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ג׳ – אות ד׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
הַחֲבֵרִים הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאוֹחֲזִים אֶת עַצְמָם בָּהֶם, רָאוּי שֶׁיְּחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת גַּם נַפְשׁוֹ הַפְּגוּמָה בְּיוֹתֵר וְלֹא יָצְאָה עֲדַיִן מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, גַּם אוֹתוֹ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹת וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה בְּגֹדֶל כֹּחוֹ. וְזֶה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. כִּי אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עַכְשָׁו עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, כָּל זְמַן שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה וְנִפְלָאָה לָנֶצַח. [גַּם צְרִיכִין שֶׁכָּל אֶחָד יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַזְכִּיר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ כָּל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים כָּל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם]: (לק"א סי' י"ג אות ו')
צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר אֲפִלּוּ עִם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ. עַל־כֵּן אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה מְאֹד חַ"ו, כִּי עֲדַיִן לֹא פָּסַק חֲבִיבוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עֲדַיִן יָכוֹל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא גַּם הַטּוֹב וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וּלְהָשִׁיב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' י"ז אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
"שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצּר חַיָּי יְהוָה שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אַתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנַי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "צִירִים אֲחָזוּנִי כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הִתְגַבֵּר עָלֵינוּ מְאד על הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם תַּאֲוֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט תַּאֲוָה הָרָעָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמִּין, שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה וְהַמָּרָה מְאד הִתְגַּבְּרָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עָלֵינוּ מְאד וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְכַמָּה פְעָמִים צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ בְּכַמָּה מִינֵי קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת וּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, וַעֲדַיִן אֵין לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה, הֵן אֱמֶת יָדַעְתִּי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִצְעק כְּלָל חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה כָּרָאוּי לִי לִצְעק, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי כְּלָל לִזְעק קוֹל הָרָאוּי לִי כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים לִי לִצְעק וְלִזְעוֹק עַל צָרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אֲשֶׁר בָּאתִי אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁתָּחֹס וְתַחְמל עָלַי כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתַעֲלֵנִי מִן הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁל שִׁבְעִין אֻמִּין וּתְרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וּבִפְרָט תַּאֲוַת נִיאוּף תְּרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי בְּבִטּוּל גָּמוּר וְתַאֲזִין קוֹלִי הַפָּגוּם וְתַקְשִׁיב שַׁוְעָתִי הַמְּקֻלְקֶלֶת וְתִשְׁמַע צַעֲקָתִי, וְתַחְמל עַל אַנְחָתִי אֲשֶׁר אֲנִי נֶאֱנָח וְנִדְכָּא מְאד בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וְתִתֵּן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְעַק וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָמִיד "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" וְלֹא אֶתֵּן דֳּמִי לָךְ עַד שֶׁתַּעֲנֵנִי וְתַחְמל עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתִתֵּן בְּלִבִּי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וְעֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מֵעָלַי לְגַמְרֵי תַּאֲוַת נִיאוּף עִם כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהוֹצִיא וּלְמַלֵּט אֶת נַפְשִׁי מִגָּלוּת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, לְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ וּלְזַכְּכָהּ מִכָּל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה שְׁמַע קוֹלִי הַפָּגוּם הַטֵּה אָזְנְךָ לְקוֹל צַעֲקָתִי, לְקוֹל אַנְחָתִי, לְקוֹל דִּמְעָתִי, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי בְּכָל מִינֵי קוֹלוֹת אֲנִי צוֹעֵק אֵלֶיךָ שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שְׁמַע קוֹל צַעֲקָתֵנוּ, וְיַעֲלֶה וְיֵרָאֶה קוֹלִי הַמַּר וְהַפָּגוּם וְהַמְקֻלְקָל לְפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, מָלֵא רַחֲמִים תָּמִיד, כְּאִלּוּ אֲנִי צוֹעֵק לְפָנֶיךָ שִׁבְעִין קָלִין רְצוּפִים כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קדֶם הַלֵּדָה "קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָזְרֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַלְּטֵנִי אָבִי אָב הָרַחֲמָן, רְאֵה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים, רְאֵה בְּעֶלְבּוֹן עֲלוּבִים עֲזר וְהַצֵּל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עָלוּב כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר אֲנִי נִרְדָּף מִמֶּנִּי בְעַצְמִי וְאַף עַל פִּי כֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי, לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שָׁחַת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהוָה עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים" קוּמָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי מִגָּלוּת הַמַּר שֶׁל שִׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם מִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַזּאת שֶׁהִיא תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁלָּהֶם כִּי כַּוָּנָתְךָ הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְצָרֵף נַפְשֵׁנוּ עַל יְדֵי הַגָּלוּת הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמד בַּנִּסָּיוֹן וְצֵרוּף הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן, וּבִפְרָט בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשׁוּם הִתְגַּלּוּת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְנַסִּין וְנִצְטָרְפִין בְּתַאֲוָה הַכְּלָלִיוּת הַזּאת, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִיאוּף אֲבָל מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, כִּי "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה, צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, זַמּתִי בַּל יַעֲבר פִּי" וְהִנֵּה בָאתִי בְּעמֶק הַגָּלוּת, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, וְלֶאֱכל הַפְּרִי אַחַר כָּךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, אַף גַּם פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות יב – אות יג
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב כָּל בְּרִיָּה אֶלָּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו וִיקַבְּלֵם. וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד. כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ (מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, וַיֵּרָא, פָּרָשָׁה ח).
אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעֲךָ מִקְצָת דְּרָכַי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁבַח תּוֹרָה וּמַעֲשִים טוֹבִים לֹא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם רַק שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמַרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים לְפָנַי אֲנִי נִזְקָק לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" ("תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ").
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כא
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. וְאִם לֹא יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַל־יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ.
בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל, כְּגוֹן לִנְסֹעַ וְלָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה זֹאת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד.
וְזֶה עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, הָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם וְהוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת בְּעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי זֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּין" וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הֲלָכָה ד' אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַצַּדִּיק וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא רַק עַל־יְדֵי גַּאֲוָה וְגַסּוּת הָרוּחַ, וְכֵן לְהֵפֶךְ - עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ', עַיֵּן פְּנִים (הִלְכוֹת הַרְשָׁאָה, הֲלָכָה ה', אוֹת יט, כב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמז · פסקה 4 – פסקה 6
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד קְצָת.
וְתֵדַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרֵנוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים הַרְבֵּה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתִּי כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא! הָיָה לִי אָז כְּבֵדוּת וְלֵב נִשְׁבָּר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי בְּנִפְלְאוֹתָיו לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ עַד הָרַגְלַיִן, בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה. וְיוֹתֵר מִזֶּה יְסַפֵּר לְךָ רַבִּי נַחְמָן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל זֹאת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר בְּבֵיתִי בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר. אִם אָמְנָם הַהֶכְרֵחַ לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ הֶעָבַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁמִּצַּד זֶה הַשִּׁכְחָה מַעֲלָה גְּדוֹלָה. אַף עַל פִּי כֵן לְכָל עֵת וְכָל פַּעַם צְרִיכִין לָשִׂים לֵב לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּעוֹלָם. וְנָבוֹן יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ אֵיךְ לִנְהֹג עִם כָּל מִדָּה בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וַה' יוֹלִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אוֹר לְיוֹם א' שׁוֹפְטִים תקצ"ד לפ"ק.
סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
תְּהִלָּה לָאֵל חָלְתָה גַּם יָלְדָה בִּתִּי חַנָּה צִירְיל תִּחְיֶה הִיא אֲחוֹתְךָ, בַּת לְמַזָּל טוֹב בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר. וְרַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשֵׁנוּ צַעַר וּמְרִירוּת גָּדוֹל מֵחֶבְלֵי לֵדָה שֶׁלָּהּ שֶׁהָיוּ קָשִׁים מְאֹד. וְנִמְשְׁכוּ מִתְּחִלַּת לֵיל ו' עַד אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּיוֹם ו' כְּמוֹ ב' שָׁעוֹת. דְּהַיְנוּ שָׁעָה עֲשִׂירִית עַל הַזֵּייגֶיר. וּכְבָר יָדַעְתָּ בְּנִי חֲבִיבִי כִּי טוֹב ה' לַכֹּל, שֶׁלְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם טוֹב ה', דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן י"ד לִקּוּטֵי חֵלֶק א). בִּפְרָט כִּי, תְּהִלָּה לָאֵל, נִמְצָא בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת, תְּפִלּוֹת נוֹרָאוֹת עַל מַקְשָׁה לֵילֵד הֵמָּה הָיוּ בְּעֶזְרֵנוּ. אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפַס כֹּחָהּ בִּבְחִינַת (מְלָכִים ב יט) וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה, וְצַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת הִקְשִׁיבָם, וְיָלְדָה בְּשָׁלוֹם לְמַזָּל־טוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם עַל כָּל הַחֲסָדִים הַנִּפְלָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ לֵידַע עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה. וּקְצָרָה הַיְרִיעָה וְאֶפֶס הַפְּנַאי לְבָאֵר וּלְהַזְכִּיר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הוֹלָדָה, וּבְכָל תּוֹרָה וְשִׂיחָה יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא וְצַדִּיק אֲמִתִּי וְכוּ'. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי פָּעַל וְעָשָׂה וְכוּ'.
וְהִנֵּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר עֲזָרַנִי ה' שֶׁיָּלְדָה לְמַזָּל טוֹב בְּחֶמְלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִתְחִילוּ לִנְגֹּשׂ אוֹתִי מָעוֹת לִגְמֹר צָרְכֵי שַׁבָּת וְצָרְכֵי הַיּוֹלֶדֶת שֶׁתִּחְיֶה וּבְיָדִי אֵין לְפָרְטָהּ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת. וַאֲנִי עָיֵף וְיָגֵעַ מֵחֶסְרוֹן הַשֵּׁנָה כָּל הַלַּיְלָה בְּצַעַר וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם כָּזֶה, בִּפְרָט בְּעֶרֶב שַׁבָּת. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַבִּי אִיצִיק בֶּן רַבִּי יוּדְיל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא לִי מִכְתָּבוֹ עִם שְׁנֵי רוּבַּל־כֶּסֶף. וְעַתָּה מֵאֵלֶיךָ תָּבִין מָה זָּכִיתָ בָּזֶה בְּזוֹ הַשָּׁעָה. וּבְוַדַּאי הַכֹּל מֵאֵת ה' שֶׁהִזְמִין לִי הַשָּׁלִיחַ בִּזְמַנּוֹ, אַךְ תְּשׁוּקָתְךָ הַטּוֹבָה זִכָּה אוֹתְךָ לָזֶה כִּי בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ וְכוּ'. וְהִנֵּה עַתָּה סָמוּךְ לַחֲצוֹת לֹא שָׂכַרְתִּי עֲגָלָה, אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ לָקַחְתִּי מוֹעֵד לְעַצְמִי עַתָּה לְהָכִין הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת כִּי בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה לִי פְּנַאי לְהוֹדִיעֲךָ, וְכָל זֶה לְהַחֲיוֹתְךָ וְלַהֲשִׁיבְךָ בִּדְבָרַי אֵלֶּה כַּאֲוַת נַפְשְׁךָ.
וְהִנֵּה בְּחַסְדּוֹ עֲזָרָנוּ שֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשַׁבָּת זֶה, וַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים הַרְבֵּה. וּכְבָר נִקְרָא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל אֶסְתֵּר שֵׁיינְצֵא שֶׁתִּחְיֶה, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְכּוּ לְגַדְּלָהּ לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת. וְתִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לְמַזָּל טוֹב וּלְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל חֹדֶשׁ אֱלוּל הַנּוֹרָא הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. כִּי כָּל דִּבְרֵי מִכְתָּבִי הַנַּ"ל מְדַבְּרִים מֵאֱלוּל שֶׁנִּרְמָז בַּפָּסוּק (מִשְׁלֵי לא) "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁה וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן", שֶׁהוּא צֵרוּף אֱלוּל בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן כ"א, וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן יוֹלְדוֹת וּמֵעִנְיַן צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַיֵּן שָׁם. רְאֵה וְהָבֵן שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל מְבֻקָּשׁ כִּי בְּשַׁבָּת זוֹ בֵּרְכוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְהָיָה חִבּוּר נִפְלָא לָעִנְיָן הַנַּ"ל. וְכֵן הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל יְכוֹלִין לִמְצֹא בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ וְהֵבַנְתָּ אֶצְלִי כַּמָּה פְּעָמִים. וְכָל זֶה לְפִי מִעוּט שִׂכְלֵנוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁבָּהֶם עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, אִלּוּ כָּל הַיַמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַחִדּוּשִׁים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 14
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה (שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה הָיּוּ). רַב אַדָּא בַּר אַבָּא. אַדָּא בַּר אַבִימִי. רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק.
אַדָּא בַּר חָבוּ. רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרָבָא. בַּר אַדָּא מְשׁוּחָאָה. ר' אַדָּא דְמִן קִסְרִי. אַדָּא מָרִי. רַב אַדָּא מִסוּרָא.
רַב אַדָּא דְּמִן יָפוֹ. רַב אַדָּא נַרְשָׁאָה. רַב אַדָּא קַרְחִינָאָה. רַב אַדָּא בַּר אַחָא. אַדָּא דַּיָילָא. אַדָּא בַּר מַנְיוּמִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף כ״ט – סעיף ל״ח
כ־5 דק׳ · כ־450 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְפַטְּמִין אַוָּזוֹת לְמָכְרָן לְיִשְׂרְאֵלִים, שֶׁדּוֹקְרִין אוֹתָן תַּחַת כַּנְפֵיהֶם בְּמַחַט וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַפַּח הַבָּשָׂר וְיִתְרָאוּ שְׁמֵנוֹת, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם אִם הֵן כְּשֵׁרוֹת אוֹ לֹא (עַיֵּן שו"ת אמרי אש יו"ד סִימָן כ"ד). וְכֵן בְּהֵמָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים מֵחֲמַת רֹב אֲכִילָה מִסְתַּכֶּנֶת, וּרְפוּאָתָהּ ֹשֶדּוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּמַרְצֵעַ נֶגֶד הַכֶּרֶס, יֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם אִם הִיא כְּשֵׁרָה (עַיֵּן שו"ת אמרי אש יו"ד סִימָן ע"ה).
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת מְרֻקָּחִין, שֶׁנּוֹתְנִים אֶת הַפֵּרוֹת תּוֹךְ צְלוֹחִית, וּמְכַסִּין וְקושְׁרִין אֶת פִּיהָ בְּשַׁלְפּוּחִית בְּהֵמָה, וְכָךְ מַעֲמִידִין אוֹתָהּ לְתוֹךְ תַּנּוּר חַם שֶׁיְרֻקְּחוּ הַפֵּרוֹת, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁיְהֵא הַשַּׁלְפּוּחִית מִבְּהֵמָה כְּשֵׁרָה, וְהֻכְשְׁרָה גַּם בִּמְלִיחָה וַהֲדָחָה כָּרָאוּי.
בְּאֵרוֹת וּנְהָרוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין שֶׁיֵּשׁ בְּמֵימֵיהֶם תּוֹלָעִים, אָסוּר לִשְׁתּוֹתָן עַד שֶׁיְסַנְּנוּ אוֹתָן. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם בִּשֵּׁל בְּאוֹתָן מַיִם יֵשׁ לֶאֱסֹר (עַיֵּן חכ"א). וְכֵן אָסוּר לִשְׁרוֹת בְּמַיִם אֵלּוּ בָּשָׂר אוֹ לְהָדִיחַ בָּהֶם דְּבַר מַאֲכָל, כִּי הַתּוֹלָעִים נִדְבָּקִים בַּמַּאֲכָל.
כְּשֶׁמְסַנְּנִין אֶת הַמַּיִם, צְרִיכִין לִזָּהֵר לְסַנְּנָן דֶּרֶךְ מַפָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּאֶפְשָׁרִי לַעֲבוֹר אֲפִלוּ תּוֹלָע דַּק שֶׁבַּדַּקִּין.
חֹמֶץ שֶׁהִתְלִיעַ אָסוּר עַל יְדֵי סִינּוּן, כִּי תּוֹלָע דַּק שֶׁבַּדַּקִּין שֶׁנִּתְהַוָּה בְּחֹמֶץ, עוֹבֵר דֶּרֶךְ כָּל מַפָּה, וְהַסִּנּוּן גָּרוּעֵי גְּרְעֵהּ וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא לְסַנְּנוֹ, כִּי הַתּוֹלָע הַמִּתְהַוֶּה בַּמַּשְׁקִין שֶׁבַּכֵּלִים, אֵינוֹ נֶאֱסַר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּרַשׁ, וְעַל יְדֵי הַסִּנּוּן אִכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִפְרושׁ עַל הַמְסַנֶּנֶת וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר. וְהַמֻּבְחָר לְהַרְתִּיחַ תְּחִלָּה אֶת הַחֹמֶץ וּלְסַנְּנוֹ אַחַר כָּךְ דִּמֵאַחַר שֶׁהַתוֹלָע מֵת עַל יְדֵי הָרְתִיחָה, שׁוּב לֹא יַעֲבוֹר בְּסִנּוּן (חכמת אדם כלל ל"ח).
תּוֹלָעִים הַגְּדֵלִים בַּפֵּרוֹת בְּעוֹדָם בִּמְחֻבָּר, אֲסוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּרְשׁוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלִפְעָמִים נִמְצָא בַּפְּרִי וְכֵן בְּפּוֹלִים וְקִטְנִיּוֹת כְּמִין נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה, וְהוּא מָקוֹם שֶׁהִתְחִיל הַתּוֹלָע לְהִתְרַקֵּם, וְצָרִיךְ לִטְּלָהּ מִשָּׁם בָּעֹמֶק, דְּאָסוּרָה כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת עַצְמָהּ.
כָּל פְּרִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַתְלִיעַ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר, אִם עָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִשֶּׁנִּתְלַשׁ, מֻתָּר, כִּי כָּל בְּרִיָּה שֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶם, אֵינָהּ מִתְקַיֶמֶת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְבָר נֶעֶשְׂתָה כְּעַפְרָא בְּעָלְמָא. וּמִשּׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הִתְלִיעוּ בְּתָלוּשׁ, צְרִיכִין לְבָדְקָן וּלְהַשְׁלִיךְ הַתּוֹלָעִים וְהַיַּבְחוּשִׁין שֶׁנִּמְצְאוּ בַּחוּץ, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֵם לְמַיִם צוֹנְנִים וִיעָרְבֵם יָפֶה יָפֶה, וְיַעֲלוּ הַתּוֹלָעִים וְהַמְנֻקָּבִים לְמַעְלָה וְיַשְׁלִיכֵם, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֵם בְּמַיִם רוֹתְחִין, שֶׁאִם נִשְׁאֲרָה בָּהֶם תּוֹלַעַת יָמוּת מִיָּד וְלֹא תִפְרשׁ. וְאֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה רַק בְּקִטְנִיּוֹת וַעֲדָשִׁים וְכַדּוֹמֶה, וְדַוְקָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁצְּרִיכִין בְּדִיקָה, צָרִיךְ לִפְתֹּחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגַּרְעִינִין לְמַעַן יוּכַל לְבָדְקָן יָפֶה יָפֶה. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד כְּשֶׁמְרַקְּחִין פֵּרוֹת בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, וְכֵן כְּשֶׁעוֹשִׁין רִבָּה. וְלֹא מַהֲנִי מַה שֶּׁבָּדַק מִקְּצָתָן. וַאֲפִלּוּ בָּדַק אֶת הָרֹב לֹא מַהֲנִי, אֶלָּא צָרִיךְ לִבְדֹק כָּל פְּרִי וָפֶּרִי.
לִפְעָמִים נִמְצָא בַּקֶּמַח וְכַיּוֹצֵא בּוֹ תּוֹלָעִים גְּדוֹלִים, וְסָגֵי כְּשֶׁמְנַפֶּה אוֹתוֹ בְּנָפָּה, שֶׁאֵין הַתּוֹלָעִים עוֹבְרִים. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בּוֹ תּוֹלָעִים קְטַנִּים (מילבן) לֹא מַהֲנִי הֲנָפָה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִטִּין מְתֻלָּעִין, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ יִטְחֲנֵם.
כָּל דָּבָר שֶׁהִתְלִיעַ, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לְבָדְקוֹ מִתּוֹלָעִים, אָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחֲזֹר וְיִמְכְּרֶנוּ לְיִשְֹרָאֵל. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן שָׂרָף, וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא בּוֹ לִידֵי תַקָּלָה לְאָכְלוֹ כָּךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶנּוּ זְמַן רָב.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו
"שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצּר חַיָּי יְהוָה שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אַתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנַי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "צִירִים אֲחָזוּנִי כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הִתְגַבֵּר עָלֵינוּ מְאד על הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם תַּאֲוֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט תַּאֲוָה הָרָעָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמִּין, שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה וְהַמָּרָה מְאד הִתְגַּבְּרָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עָלֵינוּ מְאד וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְכַמָּה פְעָמִים צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ בְּכַמָּה מִינֵי קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת וּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, וַעֲדַיִן אֵין לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה, הֵן אֱמֶת יָדַעְתִּי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִצְעק כְּלָל חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה כָּרָאוּי לִי לִצְעק, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי כְּלָל לִזְעק קוֹל הָרָאוּי לִי כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים לִי לִצְעק וְלִזְעוֹק עַל צָרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אֲשֶׁר בָּאתִי אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁתָּחֹס וְתַחְמל עָלַי כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתַעֲלֵנִי מִן הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁל שִׁבְעִין אֻמִּין וּתְרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וּבִפְרָט תַּאֲוַת נִיאוּף תְּרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי בְּבִטּוּל גָּמוּר וְתַאֲזִין קוֹלִי הַפָּגוּם וְתַקְשִׁיב שַׁוְעָתִי הַמְּקֻלְקֶלֶת וְתִשְׁמַע צַעֲקָתִי, וְתַחְמל עַל אַנְחָתִי אֲשֶׁר אֲנִי נֶאֱנָח וְנִדְכָּא מְאד בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וְתִתֵּן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְעַק וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָמִיד "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" וְלֹא אֶתֵּן דֳּמִי לָךְ עַד שֶׁתַּעֲנֵנִי וְתַחְמל עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתִתֵּן בְּלִבִּי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וְעֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מֵעָלַי לְגַמְרֵי תַּאֲוַת נִיאוּף עִם כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהוֹצִיא וּלְמַלֵּט אֶת נַפְשִׁי מִגָּלוּת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, לְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ וּלְזַכְּכָהּ מִכָּל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה שְׁמַע קוֹלִי הַפָּגוּם הַטֵּה אָזְנְךָ לְקוֹל צַעֲקָתִי, לְקוֹל אַנְחָתִי, לְקוֹל דִּמְעָתִי, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי בְּכָל מִינֵי קוֹלוֹת אֲנִי צוֹעֵק אֵלֶיךָ שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שְׁמַע קוֹל צַעֲקָתֵנוּ, וְיַעֲלֶה וְיֵרָאֶה קוֹלִי הַמַּר וְהַפָּגוּם וְהַמְקֻלְקָל לְפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, מָלֵא רַחֲמִים תָּמִיד, כְּאִלּוּ אֲנִי צוֹעֵק לְפָנֶיךָ שִׁבְעִין קָלִין רְצוּפִים כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קדֶם הַלֵּדָה "קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָזְרֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַלְּטֵנִי אָבִי אָב הָרַחֲמָן, רְאֵה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים, רְאֵה בְּעֶלְבּוֹן עֲלוּבִים עֲזר וְהַצֵּל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עָלוּב כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר אֲנִי נִרְדָּף מִמֶּנִּי בְעַצְמִי וְאַף עַל פִּי כֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי, לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שָׁחַת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהוָה עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים" קוּמָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי מִגָּלוּת הַמַּר שֶׁל שִׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם מִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַזּאת שֶׁהִיא תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁלָּהֶם כִּי כַּוָּנָתְךָ הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְצָרֵף נַפְשֵׁנוּ עַל יְדֵי הַגָּלוּת הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמד בַּנִּסָּיוֹן וְצֵרוּף הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן, וּבִפְרָט בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשׁוּם הִתְגַּלּוּת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְנַסִּין וְנִצְטָרְפִין בְּתַאֲוָה הַכְּלָלִיוּת הַזּאת, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִיאוּף אֲבָל מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, כִּי "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה, צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, זַמּתִי בַּל יַעֲבר פִּי" וְהִנֵּה בָאתִי בְּעמֶק הַגָּלוּת, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, וְלֶאֱכל הַפְּרִי אַחַר כָּךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, אַף גַּם פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 100 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ז בטבת): ויחי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־20 בדצמבר 2026, בשעה 16:38 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית. עַל־כֵּן בְּיוֹם הַתַּעֲנִית מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בָּאָדָם יוֹתֵר, וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס כְּדֵי לְקַלְקֵל אֶת הַתַּעֲנִית חַ"ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה,לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֵשׁ שֶׁל הַכַּעַס בְּיוֹם הַתַּעֲנִית חַ"ו, כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא לְהַכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס: (לק"א סי' נ"ז אות ו')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.